התקדמות בטיפול בכאב

עד לפני זמן לא רב,‏ רופאים מעטים בלבד גילו בקיאות בנושא הכאב,‏ ורבים עדיין אינם בקיאים בו.‏ ד״ר ג׳ון ליבסקינד,‏ לשעבר נשיא המכון הבינלאומי לחקר הכאב,‏ ציין לפני מספר שנים:‏ ”‏אני סבור שלא קיים בעולם בית־ספר לרפואה המקדיש יותר מארבע שעות מתוך ארבע שנות לימוד,‏ כדי להכשיר תלמידים לאבחן ולטפל בבעיות כאב”‏.‏

אולם,‏ במקביל למאמצים המוגברים לטיפול בכאב,‏ חלה פריצת־דרך בהבנתו.‏ עקב כך,‏ רבו סיכוייהם של האנשים הסובלים כאבים למצוא הקלה.‏ ”‏כולנו יכולים להיות אסירי־תודה”‏,‏ דיווח כתב־העת American Health (‏בריאות באמריקה)‏,‏ ”‏על כי הרפואה מכירה עתה בכך שהכאב הכרוני אינו מהווה רק תסמין,‏ אלא מחלה בפני עצמה שניתן לטפל בה”‏.‏ השקפה זו תרמה לגידול הרב שחל במספר המרפאות המוקדשות לטיפול בכאב.‏

המקומות שבהם מטפלים בכאב

ד״ר ג׳ון ג׳.‏ בוניקה פתח את מרפאת הכאב רבת־התחומים הראשונה בארצות־הברית.‏ ”‏עד לשנת 1969,‏ היו רק עשר מרפאות כאלה בעולם כולו”‏,‏ דיווח.‏ אך,‏ ב־25 השנים האחרונות מספר המרפאות המוקדשות לטיפול בכאב גדל במידה ניכרת.‏ כיום,‏ ישנן למעלה מאלף מרפאות כאב,‏ ונציג אירגון לאומי לשירות הסובלים כאבים כרוניים אמר,‏ כי ”‏מדי יום כמעט נפתחות מרפאות חדשות”‏.‏a

חשוב על משמעות הדבר!‏ ”‏כיום,‏ חולים שנאלצו לנסוע מאות ואלפי קילומטרים כדי להקל על כאביהם העזים,‏ יכולים למצוא הקלה קרוב לביתם”‏,‏ ציין ד״ר גארי פלדשטיין,‏ רופא מרדים בעיר ניו־יורק.‏ אם הנך סובל כאבים,‏ איזו ברכה יכול הדבר להוות עבורך לקבל עזרה מצוות מומחים שהוכשר לטפל בכאב!‏

לינדה פרסונס,‏ אשת משגיח־נפה של עדי־יהוה,‏ סובלת זה שנים רבות מכאב־גב.‏ היא חיפשה עזרה כשהיא נודדת מרופא אחד למשנהו,‏ אולם כאביה לא פסקו.‏ יום אחד,‏ במאי אשתקד,‏ כשהיתה על סף ייאוש,‏ נטל בעלה לידיו ’‏דפי־זהב’‏ וחיפש תחת הערך ’‏כאב’‏.‏ ברשימה הופיע מספר הטלפון של מרפאת כאב,‏ במרחק לא רב מן המקום שבו שירתו בדרום קליפורניה.‏ נקבע תור,‏ ולאחר מספר ימים נפגשה לינדה עם רופא לשם ייעוץ ואבחון ראשוניים.‏

נעשו סידורים לטפל בלינדה כ’‏חולת חוץ’‏.‏ היא החלה לבקר במרפאה שלוש פעמים בשבוע לקבלת טיפול,‏ וגם המשיכה בתוכנית טיפול בביתה.‏ תוך מספר שבועות חלה הטבה ניכרת במצבה.‏ בעלה הסביר:‏ ”‏אני זוכר שערב אחד היא אמרה כמעט בפליאה,‏ ’‏אני לא מאמינה שכמעט אינני חשה כאב’‏”‏.‏ כעבור מספר חודשים,‏ ניתן היה להפסיק את הביקורים הקבועים במרפאה.‏

העזרה אשר לה זכתה לינדה כדי להתמודד עם כאבה,‏ דומה לזו שמגישות הרבה מרפאות כאב רבות־תחומים.‏ מרפאות מעין אלה מנצלות את מיומנותו של צוות מומחי־בריאות,‏ שלדברי ד״ר בוניקה זוהי ”‏השיטה הטובה ביותר לטיפול בכאב כרוני”‏.‏ כיצד,‏ למשל,‏ טיפלו בכאביה של לינדה?‏

כיצד ניתן לטפל בכאב?‏

חוברת־הסברה של המרפאה מתארת את התהליך מרגע הגעת החולה:‏ ”‏כל פרט נבדק על־ידי רופא כדי לאבחן את סיבת כאבו,‏ ואזי מגבשים מטרות מציאותיות ותוכניות טיפול.‏ .‏.‏.‏ משתמשים בשיטות ובגישות מיוחדות כדי לסייע לגוף לשחרר ’‏אנדורפינים’‏ (‏חומרים כימיים שהגוף מייצר באופן טבעי)‏ לשיכוך כאב,‏ להפגת חרדות ולמניעת תלות בתרופות”‏.‏

בין הטיפולים שקיבלה לינדה היו אקופונקטורה (‏דיקור במחטים)‏,‏ וטיפולי TENS, שהם גירוי חשמלי של העצבים מתחת לפני העור.‏ היא טופלה במרפאה באמצעות גירוי חשמלי,‏ וגם קיבלה יחידת TENS קטנה לשימוש ביתי.‏ כן הופעלה טכניקת משוב ביולוגי — שבה החולה לומד לפקח על תגובות גופו ולמתנן,‏ כדי להפחית את עוצמת הכאב.‏

פיסיותרפיה,‏ לרבות עיסוי רקמות הגוף הפנימיות,‏ היתה היבט נוסף של הטיפול.‏ בבוא העת,‏ רק כשלינדה היתה מוכנה לכך,‏ הונהגה תוכנית התעמלות באולם־ההתעמלות של המרפאה,‏ שהפכה לחלק חיוני של הטיפול.‏ ההתעמלות חיונית,‏ מאחר שנמצא שהיא מחדשת את מלאי האנדורפינים שהצטמצם עקב הכאב הכרוני.‏ למעשה,‏ האתגר הוא לעזור לאנשים השרויים בכאב להצליח לנהל תוכנית התעמלות מועילה.‏

רבים מן הסובלים מכאבים כרוניים הפונים למרפאות,‏ נוטלים כמויות גדולות של משככי־כאבים,‏ ולינדה לא יצאה מכלל זה.‏ אך,‏ תוך זמן קצר נגמלה מן התרופות שנהגה ליטול,‏ דבר המהווה מטרה חשובה של מרפאות הכאב.‏ לינדה לא סבלה כלל מתסמיני גמילה,‏ וגם הדבר אינו יוצא דופן.‏ ד״ר רונלד מלזק,‏ מומחה לכאב,‏ ציין כי ”‏בסקר שנערך בקרב למעלה מ־000,‏10 קורבנות של כוויות.‏.‏.‏ ,‏ לא היה ולו מקרה אחד של התמכרות מאוחרת יותר שניתן לייחסה למשככי־הכאבים שקיבלו בעת שהותם בבית־החולים”‏.‏

מאחר שתדירות ישנו היבט נפשי בלתי מבוטל לכאב הכרוני,‏ המרפאות מנסות למעשה לסייע לחולים ללמוד מחדש כיצד להתייחס לכאבם.‏ ”‏הדברים שעליהם אתה חושב”‏,‏ הסביר ד״ר ארתור ברסקי,‏ פרופסור במכללה לרפואה הרוורד,‏ ”‏ציפיותיך,‏ תשומת־הלב שאתה מקדיש לתחושותיך — לכל אלה השפעה עזה על מה שאתה בעצם חש”‏.‏ לפיכך,‏ עוזרים לחולים להתרכז בעניינים אחרים מלבד כאבם.‏

התקוות לרפואה שלימה

האם מרפאות כאב חדשות אלה הן הפתרון לבעיות הכאב של האנושות?‏ אף־על־פי ששיטות הטיפול בכאב שתוארו במאמר עשויות להיות לעזר,‏ יש להיזהר בבחירת המרפאה המתאימה או המומחה לכאב.‏ גם אז,‏ על הציפיות להיות מציאותיות.‏

סיפור־הצלחה טיפוסי ממחיש זאת:‏ סטיבן קאופמן,‏ לשעבר מרים משקולות אולימפי,‏ הפך כמעט לנכה עקב הכאב הכרוני שממנו סבל,‏ לאחר ששודד ירה בו בצווארו.‏ כעבור שמונה חודשים,‏ שבהם היה בתוכנית טיפול בכאב,‏ היה ביכולתו לחזור לעבוד במשרה מלאה ולבסוף אף להתחרות בהרמת־משקולות.‏ למרות זאת,‏ הוא אומר:‏ ”‏מחצית מן הזמן,‏ קצות־האצבעות של רגליי צורבות כאילו הן טובלות במים רותחים”‏.‏

לכן,‏ חרף כל ההתקדמות המרגשת,‏ אין ספק שנבצר מבני־האדם להגשים את הבטחת המקרא:‏ ’‏וכאב לא יהיה עוד’‏ (‏ההתגלות כ״א:‏4‏)‏.‏ כיצד,‏ אם כן,‏ תושג מטרה זו?‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמוד 15]‏

שיטות טיפול בכאב,‏ לרבות גירוי חשמלי של העצבים

‏[‏שלמי תודה]‏

Courtesy of Pain Treatment Centers of San Diego