הברבור השר רב־ההוד
מאת כתב עורו! בבריטניה
הגבעות עטויות השרך שצבען חום־אדמדם, השתקפו במימי אגם גרינדון, החבוי בשיפולי הגבעות של נורתמברייה, לא הרחק מגבול אנגליה וסקוטלנד. בעודי מתבונן, אווזים אפורים קטמו להם אָנָכָרִיס לצד להקות של חרטומיות, קיוויות וחופזים זהובים.
לפתע, בעת שהערפל החל אט־אט להתפוגג, הגיעה לאוזניי קריאה פראית. היתה זו תרועת שירתם של הברבורים השרים במעופם הנמוך מעל הגבעות. בדאותם מטה אל האגם על כנפיים שאורכן מגיע לשני מטרים וחצי, נראו הם כהתגלמות היופי. באמצע אוקטובר, כשהימים הצפוניים קופאים, עפים ברבורים אלה מרוסיה, איסלנד וצפון אירופה, דרומה אל אזורים שבהם מוצאים הם את מזונם — צמחי מים, רכיכות, זירעונים וחרקים.
עשרים ותשעה הברבורים ששטו באגם שמולי היוו מראה מרהיב־עין, בעודי ממקד את עדשת המשקפת שלי על הכתם הצהוב והמשולש שבבסיס מקורם. הם נראו כה אציליים כשראשם נישא על צווארם הזקוף.
בעבר נהג הברבור השר לקנן בבריטניה, אולם במאה ה־18 נעלם מאיזור זה. עד כה, לא שב הוא לקנות שם שביתה. בעונת הקינון, הברבור השר הינו צפור תוקפנית מאוד. לנוכח איום, מגינה היא בלהט על קינה המכיל חמש עד שבע ביצים ומאוחר יותר על גוזליה, מפני כל אויב אפשרי.
ההורים עמלים יחדיו בבניית קן העשוי זרדים, על אי או ישירות על־פני המים, ביוצרם אי צף החזק דייו כדי לשאת אדם. הדגירה על הביצים שצבען צהבהב, נמשכת 35 עד 42 יום. כמו־כן, שני ההורים מטפלים בגוזלים בטרם ינטשו הללו את הקן, דבר המתרחש לאחר עשרה שבועות בקירוב.
עם שקיעת החמה בזוהר אדמדם מאחורי המבצר הרומי החרב של ורקוּויקיום, בצובעה קלות את האגם וברבוריו בגוון ורדרד, השתהתי כדי להרהר ביפעת החיים ובפלא שבבריאה רבת־הוד זו.