סמינרים לשיפור היחסים בין רופאים ועדי־יהוה
חוק אלוהים אוסר על המשיחיים להחדיר דם לגופם בכל דרך שהיא (מעשי־השליחים ט״ו:28, 29). ציות לחוק זה עורר לעתים אי־הבנות, שהובילו לידי כך שמשיחיים לא קיבלו טיפול רפואי חלופי, זמין ויעיל בבעיותיהם הבריאותיות.
במגמה ליצור הבנה טובה יותר ולסייע לרופאים להגיש טיפול ללא שימוש בדם, פיתחו עדי־יהוה שירותי קשר מועילים. הגוף המנהל של עדי־יהוה יסד שירותי מידע לבתי־חולים (HIS) בברוקלין, ניו־יורק, כדי להכשיר זקני־קהילה נבחרים מקרב עדי־יהוה לכהן בוועדי־קשר עם בתי־חולים (HLC). מחקר רפואי נערך, ותוצאותיו נמסרות בסמינרים עבור ועדי־הקשר. במקביל, מידע זה מוצג בפני רופאים ובמרכזים לטיפול רפואי. כמו־כן, נערכות התייעצויות עם רופאים מנוסים אחרים במאמץ להימנע מעימותים.
האם התוכנית הוכתרה בהצלחה? האם המידע שנמסר אכן מועיל? מה היתה תגובת הרופאים? להלן ביטויי התרשמות אינפורמטיביים ומעודדים, שנמסרו מפי רופא שנכח לאחרונה בסמינר של HLC.
”אני מקווה שתמצאו התרשמויות אלו גלויות ומועילות.
”ראשית, הרשו לי לומר שהיתה זו זכות עבורי להיות מוזמן לסמינר השני של ועדי־הקשר, שנוהל על־ידי חברים מן הסגל לשירותי מידע לבתי־חולים מהמרכז העולמי של עדי־יהוה בניו־יורק. מפגש זה לא רק שענה על ציפיותיי אלא אף עלה עליהן בהרבה. דברי־הפתיחה של היושב־ראש קבעו את אופיו של הדיון בן היומיים. הוא הדגיש שה־HLC אינו מנגנון שכל מטרתו היא לענות על צורכיהם של עדים חולים בתקופת אשפוזם בבית־החולים. הוועד מקנה הזדמנות פז להפריך מיתוסים רבים על העדים, מיתוסים הרווחים בקרב הציבור הכללי ובקרב רופאים, מנהלי בתי־חולים ואנשי רפואה אחרים.
”לרבים מאנשים אלו היה זה מאיר־עיניים ללמוד שעדי־יהוה אינם דומים כלל בהשקפותיהם הרפואיות לחברי כנסיית ’המדע הנוצרי’. העדים אינם מנצלים את ’הזכות למות’ ואינם מנסים למות על קידוש השם. כמו־כן, סוגיית הדם אינה תכתיב ארגוני אלא אמונה אישית כנה. גילויים אלו מבליטים את מטרותיו החינוכיות של ה־HLC. אכן, עד כמה שזה נשמע מדהים, אפילו לרופאים יש מה ללמוד וביכולתם ללמוד רבות באשר לטיפולים רפואיים חלופיים ללא דם. אני תמיד נדהם מהיקפו ומעומקו של המחקר הנערך במסגרת זו, אשר רובו, ללא ספק, חדש גם עבורי. ופעילויותיו החינוכיות של ה־HLC אינן מסתיימות בזאת. הן ממשיכות הלאה למנהלי בתי־חולים, לשירותי סעד ואף לפקידים במערכת המשפטית.
”הוועדים משקיעים מאמצים עילאיים באיתור רופאים המוכנים לשתף פעולה עם השקפות העדים, ביצירת מגע עימם ובגיוס תמיכתם. כמובן, אין זה נעשה אך ורק עם קהיליית הרופאים, אלא ה־HLC מכונן יחסי עבודה גם עם בתי־חולים, עובדים לשירותי בריאות, עורכי־דין ושופטים. ייתכן שהמסר הבולט ביותר הוא, שעדי־יהוה הם אנשים שקולים, אינם קיצוניים וכל מבוקשם הוא טיפולים חלופיים סבירים במקום דם... קיימות סכנות משמעותיות בשימוש בדם, ואין ספק שה־HLC ממלא תפקיד חשוב בחשיפת סכנות אלו ובהמחשת הסיכונים האפשריים בדם ובמוצרי דם בפני עולם הרפואה.
”אני נדהם תמיד מן המידע שמחלקת שירותי מידע לבתי־חולים וחברת המצפה מוסרות ל־HLC. אך כפי שיעיד כל בעל־מקצוע, אם מקבלים את הכלים הנכונים, ניתן לבצע כמעט כל עבודה... נדהמתי לשמוע על הסידורים הקיימים כעת במגמה להגיב במהירות וביעילות כמעט לכל מקרה חירום רפואי. כל אחד מחברי ה־HLC הוכשר להשיג מידע דמוגרפי חיוני, לברר בתוך זמן קצר את גישת הרופאים ובתי־החולים, ולהעריך בדייקנות את דרגת הדחיפות ואת האיום האפשרי של צעד משפטי מצד בית־החולים, כגון צו בית־משפט המחייב עירוי.
”בדקנו מספר דרכים כיצד להבהיר את הצרכים והרצונות של עדים חולים, כיצד לטפל בקרובי־משפחה שאינם עדי־יהוה ואפילו כיצד לשחרר רופאים מהטיפול ולהעביר את החולה למרכזים רפואיים אחרים המגלים הבנה רבה יותר לצורכי העדים. הושם דגש ביחסי־הגומלין שבין ה־HLC לאמצעי־התקשורת והותוו קווים מנחים שהדגישו שוב את הנקודה המרכזית, היינו שהעדים אינם דוחים כל טיפול רפואי, אלא רק דם. ניתן להשוות את הדבר בצורה גסה לקתולית אדוקה המסרבת לבצע הפלה אך אינה דוחה את כל סוגי הניתוחים.
”חברי ועד הקשר הוכשרו לטפל בשאלות שכיחות רבות שנשאלות על־ידי רופאים ובתי־חולים גם יחד, ולעתים אף על־ידי העדים עצמם. הללו כוללות סוגיות, כגון קבלת אימונוגלובולינים או אלבומין, שימוש במשקע קור או בטכניקות רפואיות כמו דילול הדם, מחזור־דם חוץ־גופי, מכשיר ”חוסך תאים” או המודיאליזה.
”נהניתי מדיון מאלף על השיקולים החוקיים הכרוכים בהבנת החוק ובשימוש בו כהגנה על העדים ועל עיקרי־אמונתם. הפסיקות המשפטיות, שעליהן מבוססת ההגנה על זכות העדים להחליט באופן אישי איזה טיפול לקבל, הניחו את היסוד לדיון מרתק. אחדים עשויים לראות בפעילות שמבצע ועד הקשר עם בתי־חולים דבר לא הכרחי, אפילו מיותר; אך לאמיתו של דבר, רשת זו של שירותי תמיכה היא חיונית. מדי יום אני רואה עדים חולים שאינם מכירים את הווי בית־החולים וייתכן שאינם מודעים לטיפולים חלופיים רבים ללא דם. מה גם שמעטים יכולים להכיר את כל הרופאים המוכנים לשתף פעולה או לדעת מה הן זכויותיו וחובותיו החוקיות של כל אחד המבקש טיפול רפואי ללא דם.
”ברשותכם אסטה לרגע מהנושא כדי לשבח את מאמציו של ה־HIS. בתור קרדיולוג, אני מוצא שלא עומד לרשותי זמן רב לקרוא את כתבי־העת הרבים הנוגעים ישירות למומחיותי, שלא לדבר על המגוון הרחב של הרפואה הפנימית. תהא זו משימה בלתי אפשרית לחפש ב’ערימת שחת’ של ספרות רפואית את אותן הפניות שעשויות להצביע על מספר פתרונות מסוימים לבעיות הכרוכות בטיפול ללא דם במטופליי. שוב החברה באה לעזרי ומספקת ’מגנט’ הלוכד את ה’מחט’ של מחקר עדכני מ’ערימת השחת’ של מאמרים מכתבי־העת.
”העדכונים הזורמים מברוקלין מאפשרים לי לעקוב אחר כל ההתפתחויות האחרונות העשויות להשפיע על מקצועי. הם יסודיים ומדרבנים הרבה יותר מכל סקירה ממוחשבת של כתבי־עת שאני מכיר. כמובן, כך צריך להיות בהתחשב במה שמונח על כף המאזניים” (מאת ד״ר סטפן א.פופ, קרדיולוג ממפרץ סן־פרנסיסקו בקליפורניה, ארה״ב).
[תיבה בעמוד 28]
• בארצות־הברית, ישנם קרוב ל־000,18 רופאים השמחים לשתף פעולה עם עדי־יהוה ולספק להם טיפול רפואי ללא דם. ברחבי העולם מספרם הוא 000,50.
• בארצות־הברית, קיימים 45 מרכזים רפואיים בהם מבצעים ניתוחים וטיפולים רפואיים אחרים ללא דם. ברחבי העולם מספרם הוא 80.