הפוביות המענות
”לא אחת, הפוביות הן נושא ללעג. אך התיאור ’מצחיקות’ כלל אינו מתאים להן” (ג׳רילין רוס, מנהלת מרכז לטיפול בהפרעות חרדה).
המילה ”פוביה” מוגדרת כפחד עז ואירציונאלי מאובייקט, ממצב או מתחושה מסוימים. אך אין בהגדרה לבדה כדי להביע את האימה והבדידות המאפיינות מצב זה. ריאן דומנט, המטפלת בפוביות יותר מעשרים שנה, מציינת: ”אנשים הסובלים מפוביות עלולים להימנע ממצבים כה רבים. בהדרגה הם מסתגרים בבתיהם, חיים בפחד מתמיד שאינו מרפה או שהם נותנים פורקן לחרדותיהם בצריכת אלכוהול, וכך מוסיפים שמן למדורה”.
הפוביות מסווגות בין קבוצת מחלות הקרויות הפרעות חרדה.a על־פי אומדנים, 12 אחוז מאוכלוסיית המבוגרים בארצות־הברית ייאלצו להתמודד עם פוביה בשלב זה או אחר בחייהם. מרביתם יעדיפו לסבול בשקט במשך שנים. ”למרבה הצער”, מדווח האיגוד האמריקני להפרעות חרדה, ”כשלושה רבעים מהלוקים בפוביות לעולם לא יבקשו עזרה. רבים מהם חשים מבוכה ואינם ששים לחפש עזרה מקצועית. אחרים אינם מודעים לבעייתם או שאין להם מושג היכן לקבל עזרה. ויש שמפחדים מהטיפול עצמו”.
ידועות מאות פוביות, והמומחים מחלקים אותן בדרך כלל לשלוש קבוצות: פוביות פשוטות המתבטאות בצורך להימנע ממצבים או מדברים מסוימים, כמו חרקים, בעלי־חיים, טיסה או הימצאות במקומות סגורים. אגוראפוביה מלווה על־פי־רוב בהתקפי פאניקה. הסובלים מהפוביה חוששים מאוד שייתקפו פאניקה, לכן הם מדירים את רגליהם ממקומות שבהם אירעו התקפים קודמים ונמנעים ממצבים שכאלה. פוביות חברתיות מאופיינות בפחד מפני מצבים מביכים בפומבי, כמו לשאת דברים לפני קהל.
תן דעתך לאחת משלוש קבוצות אלו — פוביות חברתיות. כתב העת ושינגטוניאן מצהיר: ”גם אם תחבר את כל הפוביות הפשוטות, כגון הפחד מנחשים או מטיסה, לא תיגע אף באפס קצהָ של הפוביה החברתית והסבל שבא בעקבותיה”. היש אמת בדבר? אם כן, מדוע? הבה נראה.
[הערת שוליים]
a הפרעות חרדה נוספות הן הפרעת פאניקה, הפרעה אובססיבית־כפייתית, הפרעת דחק פוסט־טראומטית והפרעת חרדה כללית. למידע נוסף, ראה עורו! אפריל–יוני 1996, ”התנהגות כפייתית — האם היא שולטת בחייך?” והמאמר ”התמודדות עם התקפי פאניקה” מ־8 ביוני 1996 (אנג׳).