מדוע רבים מסרבים לקבל עירויי דם
בפסיקה משפטית שנחשבה לציון דרך, מצא בית המשפט של אונטֶריו את ארגון הצלב האדום הקנדי אשם בהידבקותם של שני גברים בנגיף האיידס — לשניהם הערו דם נגוע מגופו של אותו תורם. ”כשסכנה כה נוראה כדם נגוע מאיימת על חיי החולים”, אמר השופט סטיבן בורינס, ”יש צורך לפעול בדחיפות”.
כ־200,1 קנדים נדבקו בשנות ה־80’ בנגיף האיידס וכ־000,12 נוספים לקו בדלקת כבד C — כולם בגלל דם ומוצרי דם נגועים. לצמצום מספר ההידבקויות, עוברים התורמים בדיקה דקדקנית שבעתיים. אלא שלא כל התורמים מספרים את כל האמת על העבר המיני שלהם. סקר בארצות־הברית, למשל, העלה ש־1 מתוך 50 תורמים הסתירו גורמי סיכון, כגון יחסים הומסקסואליים או קיום יחסים עם יצאנית.
נוסף על כך, סריקות הדם אינן מהימנות לחלוטין. כתב־העת ניו סיינטיסט מוסר, ש”אם הדם נלקח מגוף התורם פחות משלושה שבועות לאחר שזה נדבק בנגיף האיידס, הבדיקות לא יגלו את הנגיף. כשמדובר בדלקת הכבד C עלול ’שטח ההפקר’ להתרחב ליותר מחודשיים”.
מספר הקנדים המוכנים לתרום — או לקבל — דם פחת במידה ניכרת בשנים האחרונות. העיתונאי פול שְרַץ כותב: ”לאור דעיכת הרצון לתרום והעלייה במספרם של מי שאינם יכולים לתרום, תודה לאל שעדי־יהוה הם חלוצים במחקר תחליפי הדם”.
מעניין לציין, שבטורונטו סטאר נאמר, שבאחת השנים האחרונות כ־40 איש ”שאושפזו בבתי־חולים קנדיים התחזו לעדי־יהוה, משום שלא רצו עירויי דם”. מסקרים עולה, ש־90 אחוז מהקנדים מעדיפים טיפול ללא עירויי דם. אם כן, ההימנעות מדם אינה עוד עניין דתי גרידא.