עבדות מודרנית — סופה קרב!
”חירותו של אדם אחד היא חלק בלתי נפרד מהחירות האוניברסלית. לא תוכל לגעת באחת מבלי לסכן את השניה” ויקטור שולר, עיתונאי ופוליטיקאי צרפתי, 1848.
”מהו צד אפל זה של האדם שמביא אותו לזלזל ברעהו, לשעבדו ולבזותו?” שואלים עורכי אונסק”ו קורייר. ”והכיצד עוברים לסדר היום על פשע זה נגד האנושות גם לאחר שאומצה ההכרזה בדבר זכויות האדם?”
התשובה לשאלות הללו מורכבת. הביקוש לעבודת ילדים זולה ותופעת שעבוד החובות נובעים מחמדנות. נערות נמכרות לזנות ולנישואי עבדות בעטיים של עוני ובורות. נורמות דתיות ותפיסות חברתיות עומדות מאחורי עבדות פולחנית. ובמקרה של גברים שמבקרים בבנגקוק או במנילה כדי לחפש ילדים או ילדות קטנים שאינם נגועים באיידס, המניע הוא סטייה מינית ואי־מוסריות. כל זה מהווה חלק מעולם שבו האנשים ”אוהבי עצמם, אוהבי כסף... קשוחי לב... הוללים, אכזרים”, כפי שמנסח זאת השליח פאולוס בן המאה הראשונה, שהיה מלומד בתורה (טימותיאוס ב׳. ג׳:5–1). תופעה זו אופיינית לעולם שבו ”מעוות לא יוכל לתקון וחֶסרון לא יוכל להימנות”, כדברי המדינאי הקדום שלמה (קהלת א׳:15).
שינוי תפיסה
האם משמע הדבר שלא ניתן לעשות מאומה על מנת לשים קץ אחת ולתמיד לעבדות — במובנה המקובל או בצורותיה המודרניות? כלל וכלל לא!
משרד הנציב העליון לעניין זכויות האדם (OHCHR) מצהיר שהעבדות היא ”נטייה נפשית” ומוסיף: ”העבדות משאירה עקבות גם לאחר שבוטלה. היא עלולה להימשך כנטייה נפשית — בקרב העבדים וצאצאיהם ובין יורשיהם של המשעבדים — זמן רב לאחר שנאסרה על־פי חוק”.
אם כן, אחת הדרכים לביטול העבדות היא שינוי דרך החשיבה — שינוי הגישה — בקנה מידה עולמי. והדבר כרוך בעריכת שינויים בחינוך — ללמד את האנשים לאהוב זה את זה ולכבד את הזולת. משמע הדבר לעזור לאנשים לעקור מלבם את החמדנות ולנהוג לפי עקרונות מוסר נעלים. בכוחו של מי להעניק חינוך שכזה? OHCHR מציין ש”כל אחד מאיתנו יכול לתרום להקמת סדר עולמי שאינו מרשה עוד ניצול בלתי אנושי”.
תן דעתך לתוכנית החינוכית החובקת עולם שעורך הציבור של עדי־יהוה. תוכנית זו לימדה בהצלחה אנשים ישרי לב שלא לשאת או למחול על ניצול בלתי אנושי. בזכותה מיליוני אנשים ביותר מ־230 ארצות למדו לרחוש כבוד לכל אדם. מדוע תוכנית זו נושאת פרי?
משום שהיא מבוססת על המקרא, ספר שנכתב בהשראת בורא האדם. ספר זה מעלה על נס את כבוד האדם. אנשים שמודרכים מן המקרא כחלק מהתוכנית החינוכית של עדי־יהוה לומדים שבוראנו יהוה הוא אל מכובד (דברי הימים א׳. ט״ז:27). הוא מתייחס בכבוד לכל בריאתו — לגברים ונשים מכל גזע, מעמד ומצב כלכלי. (ראה המסגרת ”חירות וכבוד האדם — מהיכן?”)
שוויון ושמירה על כבוד האדם
המקרא מלמדנו על אלוהים ש”מאדם אחד הוא יצר את כל עממי בני אדם להושיבם על פני כל הארץ” (מעשי השליחים י״ז:26). לפיכך, אין איש יכול לטעון לעליונות כלשהי על רעיו בני האדם או לזכוּת לדכא ולנצל את הזולת. אנשים המוכנים ללמוד מתחילים להבין ש”אלוהים איננו נושא פנים, אלא בכל עם ועם מי שירא אותו ועושה צדק רצוי לפניו” (מעשי השליחים י׳:35 ,34). הם מכירים בכך שאהבת אלוהים נתונה לכל, משום שהזכות ליחסים הדוקים עמו נתונה לכל בני האדם. שהרי ”כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם” (יוחנן ג׳:16).
חינוך מקראי זה משפיע עמוקות על אישיות האנשים. בעזרתו, לבם ומוחם של אנשים יכולים ”להתחדש” לגמרי (אפסים ד׳:24–22). הוא מניע אותם לגלות הערכה וכבוד לרֵעַ. הם נחושים בדעתם ’לגמול טוב לכל אדם’ (גלטים ו׳:10). איש אינו יכול לטעון שהוא משיחי אמיתי ובו בזמן ליטול חלק בניצול הבלתי אנושי ובדיכוי של בני אדם כמותו. עדי־יהוה שמחים להיות ציבור משיחי אשר בו, בדומה לקהילה המשיחית במאה הראשונה, ’אין יהודי אף לא גוי, אין עבד אף לא בן חורין. כולם אחד במשיח ישוע’ (גלטים ג׳:28).
שינוי צורת ממשל
עם זאת, כדי לשים קץ אחת ולתמיד לעבדות על כל צורותיה דרוש שינוי דרסטי בחברה האנושית. לדברי ארגון העבודה הבינלאומי, כדי לעקור את ניצול האדם דרוש ”שינוי הסביבה שמתירה ומעלימה עין” ממעשים שכאלה. הצעות נוספות של הארגון: פעולות בהיקף בינלאומי, שיתוף פעולה בינלאומי והתחייבות מצד הקהילייה העולמית.
הגיוני להניח שהדבר יצריך סמכות שבכוחה להפעיל שליטה נרחבת על כדור־הארץ שלנו, סמכות המסוגלת להבטיח חופש אוניברסלי. בּוּטְרוּס בּוּטְרוּס־רַלי, לשעבר המזכיר הכללי של האו״ם, אמר שאת הבעיות האמיתיות המייסרות את כוכב הלכת שלנו חייבים לפתור ”ברמה כל עולמית”. אולם לא הכל סבורים שזה יקרה ביום מן הימים. ניסיון העבר מלמד שאנשים רבים בעמדות כוח אנוכיים מדי ומרוכזים במטרותיהם ובענייניהם האישיים מכדי להשיג שיתוף־פעולה בינלאומי מסוג זה.
ואולם המקרא — ספר שלימד מיליונים יחס כבוד כלפי רעיהם — מראה שאלוהים מתכוון להקים ממשלה עולמית כזו. במקרא תמצא הבטחות רבות על עולם חדש רב צדק (ישעיהו ס״ה:17; פטרוס ב׳. ג׳:13). מטרת אלוהים היא לטהר את כדור־הארץ מכל מי שאינם אוהבים את אלוהים ואת הרֵעַ. אלוהים גילה את מטרתו לכונן ממשלה כל עולמית שתנהיג שלטון של צדק על האנושות בכדור־הארץ. ישוע לימד אותנו להתפלל לבואה של ממשלה זו במה שנקרא ’תפילת האדון’ או תפילת ’אבינו’ (מתי ו׳:10 ,9).
הניצול והעבדות על כל צורותיה ייעלמו תחת שלטונה של ממשלה זו משום שהמלך המשיח ישלוט ”במשפט ובצדקה” (ישעיהו ט׳:6). העשוקים יהיו בני חורין תחת שלטונו הצודק, ככתוב: ”יציל אביון משווע, ועני ואין עוזר לו. יחוס על דל ואביון, ונפשות אביונים יושיע. מתוך ומחמס יגאל נפשם” (תהלים ע״ב:14–12).
אם כמהה נפשך לראות את הקץ לעבדות ולשעבוד על כל סוגיהם, אנו מזמינים אותך לרכוש ידע על מטרתו של אלוהים לכונן ממשלה עולמית גואלת. עדי־יהוה המתגוררים בשכנותך ישמחו לסייע לך בכך.
[תיבה/תמונה בעמוד 11]
חירות וכבוד האדם — מהיכן?
מרגע צאתנו לאוויר העולם טבועים בנו הצורך והשאיפה לכבוד וחירות. קופי אנאן, המזכיר הכללי של האו״ם, ביטא תחושות אוניברסליות כששאל: ”מי יוכל להכחיש שכולנו רוצים לחיות ללא פחד, עינויים ואפליה? ... השמעת מימיך קולו של אדם חופשי התובע לשים קץ לחירות? השמעת מימיך עבד המסנגר על העבדות?”
רעיונות אלה אינם חדשים. הפילוסוף הרומי סֶנֶקָה בן המאה הראשונה דחה מכל וכל את הרעיון שיש אנשים שנולדו להיות עבדים, וכתב במכתבים ללוציליוס: ”ההגית במחשבתך, כי האדם הזה, אשר אתה מכנה בשם עבד, כמוך מן הזרע נוצר, כמוך הוא רואה את הרקיע על ראשו וכמוך הוא נושם, חי ומת?”
האימאם עלי, שמעריצים אותו כח’ליף הרביעי אחרי מוחמד, אמר שכל בני־האדם ”שווים מבריאתם”. המשורר הפרסי סאדי בן המאה ה־13 הצהיר: ”בני אדם הם איברים זה לזה ובבריאתם באו מאותו מקור. כשהעולם מכאיב לאחד האיברים, נעדרת שלוותם של כל האחרים”.
ההיסטוריה הכתובה במקרא בהשראת אלוהים מדגישה את כבוד כל בני האדם. לדוגמה, בבראשית א׳:27 מתוארת בריאת האדם במילים: ”ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם”. בוראנו הוא אל החירות. ”באשר רוח יהוה שם החירות”, אמר השליח פאולוס (קורינתים ב׳. ג׳:17). בבוראו את האדם בצלמו וכדמותו, העניק יהוה לבני אנוש מידה מסוימת של ערך וכבוד עצמי. כאשר ישחרר את הבריאה מ”שעבוד הכיליון” יבטיח שהאנשים יהנו מחירות וכבוד אלה לעולם ועד (רומים ח׳:21).
[תמונה בעמוד 9]
הכל זכאים לכבוד ולחירות
[תמונות בעמוד 10]
החינוך המקראי מדגיש שמירה על כבוד האדם ונותן תקווה לעולם חדש בעתיד
שיעור מקרא משפחתי בּבּנין
יופיים של מימי הנילוס הכחול המשתפכים במפלים באתיופיה נותן לנו מושג כיצד ייראה גן־עדן