אנטארקטיקה — הגבול האחרון

מאת כתב עורו!‏ באוסטרליה

הטמפרטורות באזורים מסוימים באנטארקטיקה עלולות להיות כה נמוכות,‏ אומר סופר אחד,‏ כך ש”‏אם תפיל מוט פלדה סביר שיתנפץ כמו זכוכית.‏.‏.‏ ואם תדוג דג דרך חור בקרח הוא יקפא בתוך חמש שניות.‏.‏.‏ לחלוטין”‏.‏ תנאי האקלים הקיצוניים של אנטארקטיקה ויופיה הסוריאליסטי העירום — שמשלימים אותו לעתים מראות עוצרי נשימה של הזוהר הדרומי — גורמים לה להיראות כעולם אחר.‏

אולם אנטארקטיקה בהחלט שייכת לעולמנו.‏ דימו אותה למעבדה טבעית ענקית לחקר כדור הארץ והאטמוספירה שלו,‏ כולל שינויים סביבתיים גלובליים שבחלקם יש לאדם יד.‏ תוצאות מחקרים אלה הן שמדאיגות את המדענים יותר ויותר.‏ הם הבחינו בתופעה חדשה ומאיימת באיזור הקוטב הדרומי,‏ אות המבשר רעות.‏ אולם קודם לכן,‏ הבה נבחן מדוע אנטארקטיקה הינה יבשת כה מיוחדת במינה.‏

ראשית,‏ אנטארקטיקה — היבשת המבודדת ביותר בעולם — היא יבשת של ניגודים.‏ יופיה עוצר נשימה ובתולי ובד בבד אכזרי ועוין.‏ זהו המקום הסוער והקר ביותר עלי אדמות,‏ ועם זאת הוא מאוד עדין ושברירי.‏ כמות המשקעים היורדים בה היא הנמוכה ביותר מכל היבשות,‏ אולם מעטה הקרח המכסה אותה מהווה 70 אחוז מהמים המתוקים בעולם.‏ עוביו הממוצע של הקרח מגיע לכ־200,‏2 מטר,‏ מה שהופך את אנטארקטיקה ליבשת הגבוהה ביותר,‏ המתנשאת לגובה של 300,‏2 מטר בממוצע מעל פני הים.‏ אנטארקטיקה היא היבשת החמישית בגודלה,‏ אולם אין בה תושבי קבע הגדולים מסנטימטר,‏ שהוא גודלם המקסימלי של יבחושים חסרי כנפיים ממשפחת היתושים החיים בה.‏

כמו לבקר במאדים!‏

אם תבקר בפנים היבשת תוכל לראות פחות ופחות סימני חיים,‏ במיוחד כשתגיע לאזורים הקרויים העמקים היבשים.‏ מדבריות הקוטב הללו משתרעים על שטח של כ־000,‏3 קילומטר רבוע,‏ ורובם מצויים גבוה בהרים הטרנסאנטארקטיים — שרשרת רכסים המכסים את היבשת ונישאים לגובה של יותר מ־300,‏4 מטר.‏ פרצי רוח מקפיאים שורקים מעל העמקים היבשים ומעיפים במהירות כל פתית שלג שיורד ארצה.‏ מדענים סבורים שבעמקים אלה בכדור הארץ שוררים התנאים הדומים ביותר לתנאים על פני המאדים.‏ לכן מצאו לנכון לערוך באיזור ניסויים בציוד חלל לפני שיגור ”‏ויקינג”‏ למאדים.‏

אך אפילו בעמקים היבשים ניתן למצוא חיים!‏ בתוך סלעים נקבוביים,‏ בכיסי אוויר זעירים,‏ חיים מיני בקטריות,‏ אצות ופטריות בעלי עמידות יוצאת מן הכלל לכפור.‏ הם מצליחים לשרוד גם כשהלחות מזערית ביותר.‏ ובחוץ,‏ העולם הסוריאליסטי שלהם מורכב מתצורות סלעים חשופים הנקראות קצוּעות רוח,‏ אשר צורתן המוזרה והברק הרב שלהן נוצרו מן הרוחות הבלתי פוסקות באנטארקטיקה במשך מאות על גבי מאות של שנים.‏

כונתה בשם בטרם נתגלתה

כבר בימי קדם העלו פילוסופים יוונים השערות בנוגע לקיומה של יבשת דרומית ענקית.‏ אריסטו למשל קבע כהנחה בסיסית שדרושה יבשת דרומית כדי להוות משקל נגד לארצות בחצי־הכדור הצפוני שהיו ידועות דאז.‏ בספר אנטארקטיקה — סיפורים מדהימים מהיבשת הקפואה (‏Antarctica—Great Stories From the Frozen Continent)‏ נאמר:‏ ”‏אריסטו [‏384–322 לפה״ס]‏ הסיק שכפי שחצי־הכדור הצפוני נמצא תחת קבוצת הכוכבים ארקטוֹס‏,‏ כלומר הדובה,‏ כך היבשת הדרומית הבלתי ידועה צריכה להיות אנטארקְטיקוֹס‏,‏ או במילים אחרות ההיפך הגמור”‏ או אנטיפּוֹד.‏ מכאן שאנטארקטיקה ייחודית גם משום שנקבו בשמה כ־000,‏2 שנה בטרם נתגלתה!‏

ב־1772 מגלה היבשות הבריטי קפטן ג׳ימס קוּק הפליג דרומה בחיפוש אחר היבשת הדרומית ששיערו את קיומה.‏ הוא הגיע לאיזור של איים סחופי רוח וקרחוני ענק,‏ או כפי שכינה אותם,‏ ”‏איי קרח”‏.‏ ”‏חלקם”‏,‏ כתב,‏ היו ”‏בעלי היקף של כשלושה קילומטרים וגובה של 20 מטר,‏ ועם זאת גלי הים התנפצו בהם וכיסו אותם,‏ ואכן אדירים היו הגלים בעוצמתם ובגודלם”‏.‏ בנחישות דעת המשיך קפטן קוק במסעו דרומה,‏ וב־17 בינואר 1773 היו ספינתו רזוֹלוּשֶן ובת לוויתה אדוונצ׳ר כלי השיט הראשונים הידועים שחצו את חוג הקוטב הדרומי.‏ קפטן קוק ניווט את דרכו בהתמדה דרך שדות קרח צפים עד שלבסוף נתקל במחסום.‏ ”‏לא יכולתי לראות דבר פרט לקרח כשהבטתי דרומה”‏,‏ כתב ביומן הספינה.‏ כאשר החליט לשוב הביתה היה במרחק של 120 קילומטר בלבד מאדמת אנטארקטיקה.‏

מי,‏ אם כן,‏ הגיע ראשון לאנטארקטיקה?‏ כף רגלו של מי דרכה על אדמתה?‏ לא יודעים זאת בוודאות עד עצם היום הזה.‏ אפשר שהיו אלה ציידי לווייתנים או ציידי כלבי־ים,‏ משום שלאחר שובו של קוק הביתה דיווחיו על כלבי־ים,‏ פינגווינים ולוויתנים הביאו לשם ציידים במהירות הבזק.‏

דם על הקרח

קוק ”‏נתקל במקרה במה שהיה קרוב לוודאי הריכוז הגבוה ביותר בעולם של חיות בר,‏ והוא הראשון שהודיע לעולם על קיומו”‏,‏ כתב אלן מורהד בספרו שינוי גורלי (‏The Fatal Impact)‏.‏ ”‏מבחינת בעלי החיים באנטארקטיקה”‏,‏ אומר מורהד,‏ ”‏[‏משמעות הדבר]‏ היתה שואה”‏.‏ הספר אנטארקטיקה — סיפורים מדהימים מהיבשת הקפואה מציין:‏ ”‏לקראת סיומה של המאה השמונה־עשרה ציד כלבי־הים בחצי־הכדור הדרומי דמה מכל הבחינות לבהלה לזהב.‏ הביקוש לעורות בסין ובאירופה שלא ידע שובעה הביא ל’‏טיהור’‏ כל שטחי הציד [‏הקודמים]‏ הידועים מכלבי־ים,‏ והותיר את הציידים בחיפוש נואש אחר מושבות חדשות של כלבי־ים שטרם ניצודו”‏.‏

לאחר שציידי כלבי־הים גדעו את הענף שממנו התפרנסו,‏ החלו ציידי הלווייתנים לתפוס שלל.‏ ”‏איש לא ידע לעולם כמה לווייתנים וכלבי־ים נטבחו באוקיינוס הדרומי”‏,‏ כותב מורהד.‏ ”‏האם מדובר בעשרה מיליון או בחמישים מיליון?‏ למספרים לא היתה כל משמעות.‏ הקטל נמשך ללא הרף עד שלא נותר את מי להרוג”‏.‏

בימינו חוקים בינלאומיים מגינים על עולם החי והצומח באנטארקטיקה.‏ נוסף על כך,‏ היעדר טורפים יבשתיים ושפע מזון בים הופכים את החוף האנטארקטי בקיץ לחוף מבטחים לחיות הבר.‏ אולם ניכרים באנטארקטיקה סימני פגיעה מתחת לפני השטח,‏ אשר אין בכוחם של הסכמים בינלאומיים למונעה.‏

‏[‏תיבה בעמוד 15]‏

שני קטבים

בין הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי קיימים קווי דמיון מסוימים.‏ אך הם בכל זאת ’‏שני קטבים’‏,‏ ולא רק במיקומם הגיאוגרפי.‏ תן דעתך לנקודות שלהלן:‏

הקצה התחתון של הקוטב הצפוני הוא רק קרח וים,‏ בעוד שהקוטב הדרומי קרוב למרכזה של היבשת החמישית בגודלה בכדור הארץ.‏

הקוטב הצפוני מוקף ביבשות המאוכלסות אמריקה,‏ אסיה ואירופה,‏ בעוד שאנטארקטיקה מוקפת באוקיינוס גדול,‏ שהוא הסוער ביותר בכדור הארץ.‏

בתחומו של חוג הקוטב הצפוני חיות עשרות אלפי משפחות,‏ והוא מהווה בית גידול לאלפי צמחים ובעלי חיים.‏ אולם אנטארקטיקה אינה ביתו של איש.‏ צורות החיים היחידות שמצליחות להתקיים בה הן אצות,‏ בקטריות,‏ טחב,‏ חזזיות,‏ שני מינים של צמחים בעלי פרחים ומספר מיני חרקים.‏

”‏אנטארקטיקה כונתה ’‏היבשת הפועמת’‏”‏,‏ אומרת האנציקלופדיה בריטניקה‏,‏ ”‏בשל הבנייה והנסיגה השנתיות של חזית הקרח השניונית של קו החוף”‏.‏בשיאו,‏ שדה הקרח מתפשט עד למקסימום של 600,‏1 קילומטר בתוך הים.‏ ההתפשטות וההתכווצות מגדילות את שדה הקרח באנטארקטיקה עד פי שישה משדה הקרח הארקטי,‏ מה שמגדיל את השפעתה של אנטארקטיקה על מזג האוויר בעולם.‏

‏[‏מפה בעמוד 15]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

האוקיינוס האטלנטי

האוקיינוס ההודי

האוקיינוס השקט

מעבר דרייק

האי ג׳ימס רוס

מדף הקרח לרסן

חצי האי האנטארקטי

מדף הקרח רונֵה

הר וינסֶן (‏ההר הגבוה ביותר,‏ 140,‏5 מטר)‏

מדף הקרח רוס

הר אֶרֶבּוּס (‏הר געש פעיל)‏

הרים טרנסאנטארקטיים

הקוטב הדרומי

הטמפרטורה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ נרשמה באנטארקטיקה — מינוס 2.‏89 מעלות צלזיוס

0 500 קילומטר 500 מייל

‏[‏שלמי תודה]‏

U.S Geological Survey

‏[‏תמונה בעמודים 16,‏ 17]‏

פינגווינים לבני־סנטר מתאספים על גבי קרחון כחול נדיר

‏[‏שלמי תודה]‏

‏.2000 Mark J. Thomas/Dembinsky Photo Assoc., Inc ©

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

הלוויתן הסנפירן

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

פילי־הים הדרומיים

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

בקוטב הדרומי

‏[‏שלמי תודה]‏

תמונה:‏ Commander John Bortniak, NOAA Corps

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

מדף הקרח רוס

‏[‏שלמי תודה]‏

Michael Van Woert, NOAA NESDIS, ORA