סיפורי מקרא מפוסלים בקרח ושלג
מאת כתב עורו! בגרמניה
”פנטסטי!” כך תיארה אניה את רשמיה. גאורג אמר, ”זה מדהים מה שאפשר ליצור מהחומר הזה”. סקרנותנו ניעורה והחלטנו לנסוע ללִיבֶּק שבצפון גרמניה לראות עולם של קרח — פסטיבל של פיסול בקרח. הנושא היה ”המקרא — סיפורים מהתנ״ך ומהברית החדשה”.
כאשר הגענו לליבק נפרש מעטה של ענני גשם מעל שער הולשטיין המפורסם. בקרבת מקום עמד לו אוהל פשוט ורחב ידיים. אבל בפנים קידם את פנינו עולם צבעוני ונוצץ משלג וקרח בדמות פסלים שקופים למחצה שזהרו בצבעים משתנים.
עוד לפני שהתחלנו את הסיור נזכרנו שאמרו לנו להתלבש חם — היה קר בפנים! אומנם 10 מעלות צלזיוס מתחת לאפס נחשבות לטמפרטורות מתונות בעיני תושבי האזורים הקרים, אבל כמה מאיתנו היו מוטרדים מכך ששכחנו את הצעיפים והכפפות שלנו. בכל אופן, מראה פסלי הקרח הססגוניים והמקסימים פיצה על האי־נוחות.
תמונות מקראיות בקרח
ראינו מלאך שבגדו עשוי קפלים עדינים, תוקע בחצוצרה. הפסל נראה כמרחף על פני האדמה המושלגת. שלבי הבריאה השונים הוצגו אף הם בקרח, כולל בריאת אדם. בהמשך הגענו לתיבת נוח. חיוך עלה על פנינו כשראינו את ההיפופוטם מנסה לדחוף את רעהו מבעד לדלת התיבה, בעוד מכרסם קטן עשוי קרח מנסה להתגנב אל תוך התיבה תחת בטנו של ההיפופוטם התקוע בפתח הדלת. בקרבת מקום עמד נוח ליד ערימת עצים מקרח.
בהמשך הגענו לתמונת גן העדן המתארת את חטאם של אדם וחוה. לאחר מכן עצרנו ליד דמות ענקית שרצינו מאוד לבחון מקרוב: משה אוחז בשני לוחות הברית. מה היה כל כך מיוחד בפסל הזה?
על לוחות הברית הבנויים מקרח לא היו חקוקים עשרת הדברות אלא השם המפורש — שמו הפרטי של אלוהים, יהוה! התרגשנו לראות את שמו הפרטי של אלוהים בעברית מוצג בצורה כל כך בולטת. דמותו של משה הופיעה על גבי כריכת חוברת התערוכה והשם המפורש התנוסס בדיוק באמצע. צילמנו תמונות רבות של פסל משה. לא רחוק משם עמד פסל של עגל שבהק באור זהב. לנו זה הזכיר את עבודת האלילים הנלוזה של בני ישראל זמן קצר לאחר יציאת מצרים.
למרבה הצער היה קשה לזהות את פיסולי הקיר בקרח המתארים את יעקב ועשיו ואת יוסף ופרעה. חלק מפסלי הקיר ניזוקו בשל חשיפתם לקרוב ל־000,100 מבקרים בשלושת השבועות הראשונים של התערוכה. אולם לא כך קרה לפסלו הגדול של שמשון הנראה מפיל את עמודי המקדש הפלישתי. תמונה נוספת תיארה את דלילה גוזזת את מחלפות ראשו.
גם דמותו של דוד לא נפקדה. תחילה נראה מביס את גוליית ואחר כך נראה כמי שאינו עומד בפיתוי ולוטש מבטו אל בת שבע הרוחצת. בפינה אחרת הוצגה הולדת ישוע ממול לתמונת השלג המתארת את הסעודה האחרונה.
לאחר שראינו את כל הפסלים קפאנו מקור ולכן נכנסנו לבית הקפה באולם הולשטיין הסמוך. על גבי מספר מסכים באולם הוקרן סרטון וידיאו המתאר את עבודות הפיסול.
הכנת התצוגה
בהתחלה הובאו מבלגיה על גבי משאיות 350 טונות של גושי קרח (6.2x1x0 מטר) צלולים כבדולח. הגושים הוערמו זה על גבי זה, בהתאם לגודל הפסלים שיפוסלו מהם. תותחי קרח הפיקו 200 טונות שלג והתיזו אותו לתוך תיבות ענקיות. בעזרת מסורי שרשרת, מפסלות, מברשות שיניים וגבעולי קש יצרו הפַסלים מהקרח והשלג תמונות השאובות מן המקרא.
לדברי מנהלת הפרויקט יאנה קורביס, הקושי הגדול ביותר היה ליצור ולשמר את תנאי האקלים המתאימים. אבל העבודה הרבה שהושקעה בפרויקט זכתה להערכה רבה. אישה אחת קראה בקול: ”זה פשוט לא ייאמן!” אדם אחד העיר שהתערוכה הייתה ”ממש נפלאה”. אולם אשתו הצטערה על כך שיש לה ידע מועט במקרא.
רבים וביניהם צעירים, עברו ממיצב למיצב וקראו את דברי ההסבר על הרקע לתמונות המקראיות. כאשר עזבנו את פסטיבל הקרח העולמי, לקחנו איתנו לא רק כמה סרטי צילום מלאים, אלא גם רשמים בלתי נשכחים מסיפורי המקרא שסופרו בשלג וקרח.
[תמונה בעמוד 30]
שמו הפרטי של אלוהים, יהוה, מתנוסס על כריכת חוברת התערוכה
[תמונה בעמודים 30, 31]
בריאת אדם
[תמונה בעמוד 31]
שמשון מפיל את עמודי המקדש הפלישתי
[תמונה בעמוד 31]
דוד וגוליית
[תמונה בעמוד 31]
תיבת נוח
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 30]
משה מפוסל בקרח: Foto von: Nils Bergmann; גבישי שלג: net.snowcrystals; בריאת אדם: Foto von: Nils Bergmann