ספינות חזקות הערוכות להושיט עזרה

מאת כתב עורו!‏ בפינלנד

שחפי הים מגביהים עוף בשמים הבהירים.‏ השמש יוקדת.‏ האוויר מתמלא בניחוח עדין של פולי קפה.‏ לבסוף,‏ דלתות סַפְנַת המטען נסגרות בחבטה,‏ הצופרים מחרישים אוזניים והספינה עמוסת המטען יוצאת לאיטה אל הים הפתוח.‏ מטען הקפה עושה דרכו לפינלנד,‏ ארץ של אוהבי קפה.‏ מספר שבועות לאחר מכן,‏ בקור העז של החורף,‏ הספינה שבבטנה נמצאים שקים של פולי קפה תיתקע בשכבת הקרח העבה שבים הבלטי.‏ מה עושים?‏ אל דאגה,‏ העזרה כבר מגיעה.‏ ספינה רבת עוצמה נראית באופק — שוברת קרח.‏

שוברים את הקרח

מרבית המטען בעולם עובר דרך הים.‏ בדרך כלל הכול מתנהל כשורה.‏ אך כיצד יכולות הספינות להגיע לנמלים כאשר הים קפוא?‏ הדבר מסובך במיוחד בים הבלטי המהווה צומת דרכים הומה,‏ מכיוון שרק דרכו יכולות מדינות רבות לפלס את דרכן לאוקיינוס הפתוח.‏ לדוגמה,‏ במהלך חורף קשה,‏ הגישה לרוב רובם של נמלי פינלנד נחסמת על־ידי קרח,‏ והנמלים הכי צפוניים שבה מוקפים בקרח כשישה חודשים.‏ דבר זה אף גרם למקרי מוות רבים.‏

בשנת 1867,‏ נרשם יבול דל בצפון אירופה ובמרכזה.‏ כשכל מעברי הים לפינלנד היו מכוסים בקרח עד מאי,‏ לא היתה שום דרך להשיג מוצרי סיוע עד אשר הקרח נמס.‏ בספר דרך הקרח והשלג (‏Through Ice and Snow)‏,‏ רב החובל ספו לוראל אומר:‏ ”‏עד אז גוועו ברעב בערך 000,‏110 איש — למעלה מחמישה אחוזים מאוכלוסיית [‏פינלנד]‏”‏.‏

גם במקום אחר היה הקרח לרועץ בתובלה הימית.‏ באמריקה הצפונית זוהי בעיה הנפוצה באגמים הגדולים,‏ בנהר סנט לורנס ולאורך החוף הקנדי.‏ האזורים הארקטיים והאנטרקטיים אפילו עוד יותר קשים למעבר במרוצת החורף הקפוא.‏ העובי הממוצע של הקרח באזורים אלו נע בין 2 ל־3 מטרים.‏

ניסיונות מוקדמים לפלס דרך בקרח

בתקופת אוניות המפרש,‏ הקרח כמעט והיה למכשול שאין להכניעו.‏ לאחר שהופיעה אוניית הקיטור הראשונה שגופה הורכב מפלדה,‏ השתפר המצב.‏ אם מטען הספינה היה חזק דיו,‏ היא היתה יכולה לעבור דרך קרח דק בכוחות עצמה.‏ אף־על־פי שחלק מהן חוזקו במיוחד כדי שיוכלו להתמודד עם הקרח,‏ לספינות אלו היו מגבלות מסוימות במעבר.‏

בניית שוברות קרח סיפקה את הפתרון.‏ אומרים ששוברת הקרח הראשונה נקראה סיטי אייס בּוֹאוּט 1 (‏City Ice Boat I)‏,‏ והיא נבנתה בארצות־הברית ב־1837.‏ הראשונה באירופה היתה האִיסְבְּרִיחר שנבנתה ב־1871 בהמבורג,‏ גרמניה.‏ עד מהרה לימד הניסיון אילו ספינות מתמודדות בצורה הטובה ביותר עם הקרח,‏ וכבר בתחילת המאה ה־20 תוכננו כמה דגמים בסיסיים.‏a

ענקיות ברזל צפות

מה קורה כשספינה נלכדת בתוך קרח?‏ ”‏הספינה רועדת כאילו יש לה חום גבוה”‏,‏ מסביר ימאי אחד.‏ שלדת שוברת הקרח עומדת בפני לחץ הגדול פי כמה מזו של אוניית סוחר.‏ ”‏התנגשות בגוש קרח היא בערך כמו לשעוט הישר אל החוף עם סירת מנוע”‏,‏ אומר איש צוות העובד בשוברת קרח.‏ הפלדה המצפה את חרטום הספינה עשויה להיות בעובי של למעלה מ־30 מילימטר,‏ ובשוברות קרח הפועלות בקוטב עשוי העובי להגיע ללמעלה מ־50 מילימטר.‏ לגוף הספינה צלעות מחוזקות מיוחדות בנוסף לצלעות הרגילות.‏ עד כמה חזקות ספינות אלו?‏ במהלך מלחמת העולם השנייה,‏ כאשר נפגעה שוברת הקרח טָרְמוֹ מפצצה,‏ נהרסו סיפון הניווט ומרבית התאים,‏ אך גוף הספינה אפילו לא התחיל לדלוף.‏

צורתו של גוף הספינה היא דבר קריטי בשוברות הקרח.‏ לא פעם,‏ המשימה הקשה באמת אינה שיבור הקרח כי אם דחיפתם של השברים לשוליים.‏ לשוברות קרח רבות יש חרטום הדומה במעט לכפית.‏ הספינה שוברת את הקרח במאסה שלה ודוחפת את גושי הקרח לצדדים וכלפי מטה.‏ צורת השלדה של הספינה תוכננה היטב כדי להקטין את החיכוך בין גוף הספינה לבין הקרח.‏ בנוסף לכך,‏ הגוף מצופה בפלדת אל־חלד או בצבע אפוקסי חלק מאוד ועמיד.‏

מה מניע את אותן ענקיות ברזל?‏ חלפו הימים שבהם אנשים מיוזעים היו צריכים לגרוף פחם כדי לחמם את הדוודים שבחדר המנועים.‏ שוברות הקרח המודרניות מונעות על־ידי מנוע דיזל־חשמלי,‏ והכוח המניע את המדחפים זהה לזה שבמכלית בגודל בינוני.‏ על מנת ששוברות הקרח יפעלו בקוטב ללא חשש שמא יאזל להן הדלק,‏ קיימות ספינות המונעות על־ידי אנרגיה גרעינית.‏

תכונות ייחודיות

אם סירת משוטים נתקעת בבוץ,‏ החותר יכול לשחרר אותה על־ידי נדנוד הסירה מצד לצד.‏ אותו עיקרון חל על שוברות הקרח.‏ אלא שבמקרה שלהן,‏ גם אם כל הצוות,‏ המונה בערך 30 איש,‏ ירוץ על הספינה מצד לצד,‏ לא יהיה די בכך.‏ הנדנוד נוצר בעזרת מערכת הטיה מיוחדת — מים מועברים קדימה ואחורה בין מכל מים ענק בצד אחד של גוף הספינה לבין מכל מים נוסף בצד השני.‏ למרבה הפלא,‏ במקרים מסוימים,‏ פעולת ההטיה משיגה תוצאות תוך 15 שניות בלבד!‏ המחשבה לבדה על טלטלה שכזו ודאי מוריקה את פניו של כל ”‏חובב יבשה”‏.‏ אבל על הימאים,‏ כמובן,‏ אין לזה כל השפעה.‏

בסוף המאה ה־19,‏ נהגה הרעיון לשים מדחף בחרטום.‏ פעולת המדחף יצרה זרם מים אשר הפחית את רמת החיכוך והדף את חתיכות הקרח מחוץ למסלול.‏ לחלק משוברות הקרח המודרניות יש שני מדחפים בירכתי הספינה ואחד או שניים בחרטום.‏ למרות זאת,‏ בשוברות קרח רבות מדחף החרטום הבולט הוחלף על־ידי מערכת בועות אוויר.‏ זרבובית תת־מימית המחוברת לאורך גוף הספינה פולטת כמויות גדולות של אוויר דחוס למים שמתחת לקרח,‏ אשר גורם לבעבוע אדיר בתוך המים ומפחית את החיכוך.‏

מבט לאופק

חומה של השמש האביבית עושה את כל מה שתשע שוברות קרח פינלנדיות ענקיות אינן מצליחות לעשות.‏ החום שובר את שרשראות הקרח שהצטברו מסביב לנמלים,‏ אפילו את הקרח שהצטבר בחלק הצפוני ביותר של היבשת.‏ שוברות הקרח חוזרות לנמל הבית שלהן,‏ ולצוות ממתין קיץ קליל.‏ ספינות יקרות וייחודיות אלו יושבתו למספר חודשים.‏ עקב המבנה המיוחד שלהן,‏ הן אינן מתאימות לשיט רגיל בים הפתוח.‏

אולם,‏ דור חדש של ספינות הידוע כשוברות קרח רב־תכליתיות,‏ מבצעות את השבירה המקובלת בחורף,‏ ובתקופה שבה אין קרח ניתן להשתמש בהן להנחת כבלים,‏ לערוך מבצעי מחקר ולתחזק אסדות קידוח.‏ לאחת מהספינות האלו,‏ הבוטניקה,‏ שנבנתה בשנת 1998 לשימושה של המנהלה הימית הפינית,‏ יש שתי מערכות הנעה זוויתיות,‏ העוזרות לה להסתובב בזווית של 360 מעלות ולכן הן מתפקדות לא רק כמדחפים אלא גם כהגאים.‏ באמצעות כוח הנעה זה ניתן לתמרן את הספינה בקלות.‏ בדגמים אלו נעשה שימוש גם בספינות נוסעים חדשות.‏

בעקבות ההתקדמות בטכניקות לשבירת הקרח,‏ הועלה רעיון לסוג חדש של ספינות מטען.‏ בתנועה קדימה,‏ הספינה החדשה תפלס את דרכה באיטיות על הגלים,‏ כפי שהיא עושה בדרך כלל.‏ אך החידוש הוא בירכתי הספינה שישמשו לביקוע הקרח.‏ ”‏מכלית בעלת פעילות כפולה”‏ זו תהיה שימושית במיוחד באזורי הקטבים,‏ לשם אין לשוברות הקרח בדרך כלל גישה.‏ הספינה תוכל לפלס את דרכה בקרח על־ידי כך שתנוע לאחור.‏

בינתיים,‏ פינלנד ממתינה בקוצר רוח לקפה שלה.‏ שוברת הקרח שיחררה את הספינה הנושאת את מטען הקפה וכעת היא גוררת אותה.‏ רב החובל של שוברת הקרח נשען בשלווה על מעקה הספינה.‏ אחר כך הוא חוזר לגשר הניווט בזמן שרוח קרה נושבת בסיפון.‏ הגיע הזמן לשתות כוס קפה חם.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

שוברת הקרח ”‏אוטסו”‏ מפלסת את דרכה

‏[‏שלמי תודה]‏

Finnish Maritime Administation

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

ספינת קיטור תקועה בקרח — בערך ב־1890

‏[‏שלמי תודה]‏

Museovirasto

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

שוברת הקרח ”‏טיימיר”‏ המופעלת על־ידי אנרגיה גרעינית

‏[‏שלמי תודה]‏

Kværner Masa-Yards

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

שוברות קרח רב־תכליתיות יכולות לשמש גם בהנחת כבלים וצינורות

‏[‏שלמי תודה]‏

Finnish Maritime Administation

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

‏”‏הבוטניקה”‏

‏[‏שלמי תודה]‏

Finnish Maritime Administation