אנטארקטיקה — יבשת בצרות
הספר אנטארקטיקה: היבשת האחרונה (Antarctica: The Last Continent) מספר, שכאשר צופים האסטרונאוטים בכדור הארץ מן החלל, החלק הבולט ביותר של כוכב הלכת שלנו הוא מעטה הקרח של אנטארקטיקה. היא ”מקרינה אור כמו פנס לבן ענק בתחתית הכדור”, דיווחו האסטרונאוטים.
באנטארקטיקה יש כ־000,000,30 קילומטר מעוקב של קרח, והיא בעצם מכוֹנה לייצור קרח בגודל יבשת. השלג יורד על היבשת, נדחס והופך לקרח. כוח הכבידה גורם לקרח לגלוש אט אט לכיוון החוף, ושם הוא מחליק אל הים ויוצר מדפי קרח ענקיים. (ראה מסגרת בעמוד 18).
נסיגת מדפי קרח
המסה מואצת של הקרח הקטינה בשנים האחרונות מדפי קרח רבים, והיו שנעלמו לגמרי. לפי אחד הדיווחים, קטע ששטחו כ־000,1 קילומטר רבוע מתוך מדף הקרח לרסן, שאורכו כ־000,1 קילומטר, קרס ב־1995 והתנפץ לאלפי קרחונים.
האיזור שהושפע עד עתה מנסיגת הקרח הוא חצי האי האנטארקטי. בחצי אי זה, המצוי בהמשכו של רכס הרי האנדים שבאמריקה הדרומית ושצורתו כצורת האות S, עלו הטמפרטורות ב־5.2 מעלות צלזיוס ביובל השנים האחרונות. כתוצאה מכך ניתן כעת להקיף את האי ג׳ימס רוס, שבעבר היה מוקף קרח. נסיגת הקרח הביאה גם לעלייה חדה בכמות הצמחייה.
המסת הקרח העצומה התחוללה רק באיזור חצי האי האנטארקטי, ומסיבה זו חלק מהמדענים אינם משוכנעים שזהו סימן להתחממות כדור הארץ. אולם ממחקר שנערך בנורבגיה עולה שהקרח הארקטי נמצא גם הוא בנסיגה. (מאחר שהקוטב הצפוני אינו ממוקם על יבשת, חלק גדול מהקרח הארקטי הוא מי ים קפואים.) המחקר מצביע על כך שכל השינויים הללו מתאימים לדפוסים שנחזו מראש בקשר להתחממות כדור הארץ.
מסתבר שאנטארקטיקה לא רק מגיבה לשינויים בטמפרטורה. היבשת תוארה כ”כוח מניע חיוני המשפיע רבות על האקלים העולמי”. אם יש אמת בדבר, ישתנו דפוסי מזג האוויר כאשר יימשכו השינויים ביבשת.
ובינתיים, בגובה רב מעל אנטארקטיקה נפער חור בשכבת האוזון באטמוספירה שגודלו כפול מגודלה של אירופה. האוזון, שהוא תרכובת של חמצן, מגן על כדור הארץ מפני קרינה אולטרה־סגולית מזיקה הפוגעת בעיניים וגורמת לסוגים שונים של סרטן עור. הקרינה המוגברת מחייבת את החוקרים באנטארקטיקה להגן על עורם מפני השמש ולהרכיב משקפי מגן או משקפי שמש עם מסנן קרינה מיוחד להגנה על העיניים. ימים יגידו עד לאיזו מידה ייפגעו מהקרינה חיות הבר הפוקדות את אנטארקטיקה בעונות מסוימות.
יבשת שברירית – דרוך בזהירות
כותרת זו עשויה להיות ברכת שלום הולמת למבקרים באנטארקטיקה. וכי למה? ממספר סיבות, לדברי המחלקה האנטארקטית האוסטרלית. ראשית, יחסי הגומלין האקולוגיים היסודיים של אנטארקטיקה גורמים לכך שהסביבה פגיעה להפרעות. שנית, הצמחים גדלים באיטיות כה רבה, שניתן לראות טביעת רגל שהוטבעה במצע טחב גם כעבור עשר שנים. צמחייה שנפגעה או נחלשה נתונה לחסדי הרוחות החזקות של אנטארקטיקה, המסוגלות להשמיד אוכלוסיות צמחים שלמות. שלישית, בעטיו של הקור הקיצוני עלולות לחלוף שנים רבות עד לפירוק חומרי הפסולת. רביעית, אנשים עלולים להביא עימם מבלי משים צורות חיים מיקרוסקופיות שהן זרות ליבשת, הפגיעה מחמת היותה מבודדת. ולבסוף, המקומות שאותם פוקדים לעתים קרובות התיירים והמדענים הם אזורי החוף, החביבים גם על חיות הבר והצמחייה. אזורים אלה מהווים כ־2 אחוזים בלבד משטח היבשת, ולכן קל להבין מדוע עלולה להיווצר בקרוב באנטארקטיקה צפיפות יתר. מכאן נשאלת השאלה, תחת פיקוחו של מי נמצאת היבשת הענקית?
מי מפקח על אנטארקטיקה?
אף ששבע מדינות תבעו לעצמן חזקה על חלקים מאנטארקטיקה, היבשת בכללותה ייחודית בכך שאין עליה ריבונות ואין בה מושג של אזרחות. ”אנטארקטיקה היא היבשת היחידה בעולם שנשלטת לחלוטין על־ידי הסכם בינלאומי”, מוסרת המחלקה האנטארקטית האוסטרלית.
תריסר ממשלות חתומות על ההסכם, הקרוי אמנת אנטארקטיקה, והוא נכנס לתוקף ב־23 ביוני 1961. מאז עלה מספר האומות המשתתפות ליותר מ־40. מטרת האמנה היא ”להבטיח, למען האנושות כולה, שאנטארקטיקה תמשיך לשמש את האדם תמיד אך ורק למטרות שלום ושלא תיהפך לזירה או למושא סכסוכים בינלאומיים”.
בינואר 1998 נכנסה לתוקף טיוטת ההסכם להגנת הסביבה המהווה חלק מאמנת אנטארקטיקה. ההסכם אוסר הקמת מכרות וניצול המחצבים באנטארקטיקה במשך 50 שנה לפחות. כמו כן מוגדרות בו היבשת והמערכת האקולוגית הימית התלויה בה כ”שמורת טבע המוקדשת לשלום ולמדע”. פעולות צבאיות, ניסויים בנשק וסילוק פסולת גרעינית אסורים בתכלית. אפילו רתימת כלבים למזחלות אינה מותרת.
על אמנת אנטארקטיקה נאמר שהיא ”דוגמה חסרת תקדים לשיתוף פעולה בינלאומי”. עם זאת, לבעיות רבות עדיין אין פתרון, והריבונות היא אחת מהן. מי למשל יאכוף את האמנה וכיצד יעשה זאת? כיצד יצליחו האומות החברות להתמודד עם הצמיחה המהירה של ענף התיירות, המהווה איום פוטנציאלי לאיזון האקולוגי העדין באנטארקטיקה? בשנים האחרונות יותר מ־000,7 תיירים הפליגו ליבשת מדי שנה, וצופים שנתון זה יוכפל במהרה.
העתיד צופן בחובו אתגרים נוספים. למשל, מה יקרה אם המדענים יגלו מחצבים יקרי ערך או מרבצי נפט? האם תמנע האמנה את ניצול המקום לצורכי מסחר ואת הזיהום שעל פי רוב מתלווה לכך? ניתן לשנות אמנוֹת, ואמנת אנטארקטיקה אינה יוצאת מכלל זה. לאמיתו של דבר, סעיף 12 מותיר פתח לכך שהאמנה ”תשונה או תתוקן בכל עת בהתאם להסכמה פה אחד של כל הצדדים החתומים עליה”.
כמובן, שום אמנה לא תצליח להגן על אנטארקטיקה מפני השפכים שמזרים העולם המודרני המתועש. מה חבל אם ’הפנס הלבן’ היפהפה שבתחתית הכדור יטונף בגלל השלכותיהן המרחיקות לכת של החמדנות והבורות האנושיות! פגיעה באנטארקטיקה משמעה פגיעה באנושות. אנטארקטיקה מלמדת אותנו שכדור הארץ כולו — בדומה לגוף האדם — הוא מערכת שיש בה קשרי גומלין, ושהבורא טבע בה תיאום מושלם המיועד לכלכל חיים ובד בבד להסב לנו הנאה.
[תיבה/תמונה בעמוד 18]
מהו מדף קרח?
גבוה בפנים יבשת אנטארקטיקה, נחלי קרח שנוצרו מירידת השלגים עושים דרכם מטה לכיוון החוף. לפי צילומי לוויין עדכניים, חלקם זורמים במהירות של כמעט קילומטר בשנה. רבים מנחלי הקרח מתמזגים כמו יוּבלים ויוצרים נהרות קרח אדירים. עם הגיעם לים, צפים הנהרות הקפואים ויוצרים מדפי קרח, אשר הגדול מביניהם הוא מדף הקרח רוֹס (הנראה כאן). אל מדף זה זורמים לא פחות משבעה נחלי קרח או קרחונים, גודלו כגודל צרפת ועוביו מגיע במקומות מסוימים לקילומטר בערך.a
בנסיבות רגילות מדפי הקרח אינם נסוגים. כאשר הקרחונים מזינים את המדף בקרח נוסף, הקצה הקיצוני של המדף נדחף קדימה לים, כמו משחת שיניים שיוצאת בלחיצה משפופרת. בסופו של דבר נשברים גושי קרח ענקיים (תהליך הקרוי הינתקות), וגושים אלה הופכים לקרחונים. האנציקלופדיה מטעם וורלד בּוּק מציינת שחלק מהקרחונים הללו ”עצומים וגודלם מגיע ל־000,13 קילומטר רבוע”. אלא שבשנים האחרונות קיבלה ההינתקות תאוצה ומדפי קרח נסוגו, ואף נעלמו לגמרי. אך הדבר לא גרם לעלייה בגובה פני הים. מדוע לא? מפני שמדפי הקרח צפים על פני המים וכבר משנים את גובה פני הים במשקלם. אילו נמס הקרח ביבשת אנטארקטיקה עצמה, היה זה כאילו רוקנו מאגר המכיל 000,000,30 קילומטר מעוקב של מים אל הים! גובה הים היה עולה בכ־65 מטר!
[הערת שליים]
a מדף קרח שונה משדה קרח. שדה קרח נוצר כאשר מתאחדים גושי קרח צפים הנוצרים בים במשך החורף, כאשר פני הים קופאים. בקיץ התהליך מתהפך. הקרחונים אינם נוצרים משדות קרח אלא ממדפי קרח.
[תמונה]
גושי קרח ענקיים שהתנתקו ממדף הקרח רוס. מדף הקרח כאן מתנשא לכ־60 מטר מעל גובה פני הים
[שלמי תודה]
טוּי דה רוֹי
[תמונה בעמוד 20]
גור כלב ים וודל
[שלמי תודה]
תמונה: Commander John Bortniak, NOAA Corps