ארמונות הבדולח של הים

מאת כתב עורו!‏ בקנדה

‏”‏קרחון‏!‏‏”‏ שאג הזקיף בלב מלא חרדה.‏ הצוות על גשר הסיפון הגיב מייד.‏ המנועים הונעו לאחור למנוע התנגשות,‏ אך ללא הועיל.‏ צדה הימני של הספינה ספג חבטה קטלנית.‏

כעבור פחות משלוש שעות בלע האוקיינוס האטלנטי את אוניית הנוסעים הגדולה ביותר בעולם בזמנה.‏ ב־15 באפריל 1912,‏ חמישה ימים בלבד לאחר שהפליגה לשיט הבכורה שלה מאירופה לאמריקה הצפונית,‏ נחה ה”‏טיטניק”‏ על קרקעית הים כ־4 קילומטרים מתחת לפני המים.‏ קרוב ל־500,‏1 נוסעים ואנשי צוות ניספו.‏

ומה נותר מגוש הקרח המאסיבי?‏ הוא יצא שלם וללא פגע.‏ רק קצהו התנגש ב”‏טיטניק”‏.‏ למחרת האסון,‏ חוקרים איתרו אותו צף דרומה למים חמימים יותר,‏ כאילו כלום לא קרה.‏ סופו של הר־הקרח,‏ שנמס בהדרגה באוקיינוס רחב־הידיים נשכח במהרה כלא היה.‏ אולם טביעת ה”‏טיטניק”‏ עדיין זכורה כאסון ימי טראומטי.‏

הרי־קרח!‏ כה מרשימים ביופיים ומלאי הוד,‏ ועם זאת איתנים מאוד.‏ האם ראית אותם מקרוב וחשת בהשראתם על האדם ועל הטבע?‏ התרצה לדעת מדוע וכיצד נוצרו?‏ מה נעשה להגנת המפליגים בים מפני הרי־קרח?‏ (‏ראה מסגרת ’‏משמר הקרח הבינלאומי’‏.‏)‏

מוצאם ומחזור החיים

הרי־קרח הם כקוביות־קרח ענקיות.‏ מקורם בקרחונים ובשכבות־קרח מהצפון ומאנטארקטיקה.‏ הידעת שכ־90 אחוז מהרי־הקרח בעולם,‏ והגדולים שבהם,‏ מוצאם בכיפת הקרח שעל־פני אנטארקטיקה?‏ הרי־הקרח מתנשאים עד ל־100 מטר מעל לפני המים,‏ אך אורכם יכול להגיע ליותר מ־300 קילומטר ורוחבם — ליותר מ־90 קילומטר.‏ משקלם של הרי־קרח גדולים נע בין 2 ל־40 מיליון טון.‏ וכפתיתי שלג,‏ לכל הר־קרח צורה ייחודית משלו.‏ מקצתם דמויי לוחות בעלי פסגה שטוחה.‏ אחרים דמויי טריז או צריח,‏ ומעוגלים ככיפה.‏

בדרך־כלל,‏ רק כשביעית עד עשירית ממסת הקרח מבצבצת מעל לפני המים.‏ במיוחד כשמדובר בהרי־קרח שפסגתם שטוחה.‏ המראה דומה מאוד לקוביית־קרח בכוס מים.‏ אלא שהיחס בין הקרח החשוף לקרח השקוע משתנה בהתאם לצורת הגוש.‏

הרי־קרח בסביבות אנטארקטיקה הם על־פי־רוב שטוחים בחלקם העליון ובצדדים,‏ ואילו הרי־קרח ארקטיים בדרך־כלל מחודדים ואינם סימטריים.‏ הרי־הקרח הארקטיים,‏ אשר מוצא רובם בכיפת הקרח הגדולה המכסה את גרינלנד,‏ מהווים סכנה מוחשית ביותר לאדם,‏ שכן הם נסחפים לנתיבי־שיט החוצים את האוקיינוס האטלנטי.‏

כיצד בדיוק נוצרים הרי־הקרח?‏ בדרך־כלל,‏ הצטברות השלג והגשם הקפוא באזורים הצפוניים והדרומיים של כדור־הארץ מהירה יותר מתהליך הנמיסה וההתאדות.‏ עקב כך שכבות השלג הנערמות על־פני שטחי האדמה הופכות לקרח.‏ בחלוף השנים,‏ עם ירידת גשמים ושלגים נוספים,‏ ההצטברות נמשכת.‏ מתוך כך נוצרת מסה אדירה של קרח על־פני שטח נרחב כשטחה של גרינלנד.‏ לבסוף הקרח מתעבה ומתקשה עד שהקרחון הכבד גולש אט־אט מהמדרונים הגבוהים אל העמקים ולבסוף אל הים.‏ בספרו,‏ North Pole, South Pole (‏הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי)‏ תיאר ברנרד סטונהאוס את תנועת הקרחונים וציין:‏ ”‏קרח קשיח הוא אלסטי אך צורתו משתנית בנקל;‏ בתנאי לחץ,‏ גבישיו המשושים מסתדרים בשורה ואז גולשים זה על גבי זה ויוצרים את הזרימה והנפילה החדה של הקרחונים”‏.‏

שווה בדמיונך נהר של קרח זורם באיטיות בשטח מחוספס,‏ כמו מולַסָה קרה.‏ כשסדקים עמוקים לאורכה,‏ מסה אדירה זו של קרח תיצור,‏ בהשפעת גורמים אחרים,‏ תופעה מרשימה בהגיעה לחוף.‏ מכוח הגיאות והשפל,‏ גלים וכרסום תת־ימי,‏ גוש קרח אדיר היכול להשתרע לאורך 40 קילומטר אל תוך הים יינתק מהקרחון בקול רעם.‏ הנה נולד הר־קרח!‏ צופה אחד תיאר אותו כ”‏טירת בדולח צפה”‏.‏

מדי שנה נוצרים בקוטב הצפוני בין 000,‏10 ל־000,‏15 הרי־קרח.‏ עם זאת,‏ מעטים מאוד יחסית מגיעים למים הדרומיים לאורך חופי ניופונדלנד.‏ מה קורה לאחדים שמגיעים?‏

נדידת הרי־הקרח

לאחר שהרי־הקרח ניתקים מהקרחונים,‏ זרמי הים דוחפים את רובם למסע ארוך ובהמשך מפנים את חלקם דרומה ומערבה ולבסוף אל ים לבְּרַדור המכונה ’‏סמטת הרי־הקרח’‏.‏ להרי־הקרח השורדים לאחר היסחפות של כשנתיים ממקום הולדתם אל האוקיינוס האטלנטי לכיוון ים לברדור וניופונדלנד נותרה תקופת־חיים קצרה.‏ בהיסחפם למים חמימים יותר,‏ הם הולכים וקטנים מהתמוססות,‏ מכרסום ומשברים נוספים.‏

בדרך־כלל,‏ במהלך היום הקרח נמס והמים נאגרים בבקיעים.‏ בשעות הלילה,‏ המים קופאים,‏ מתפשטים בסדקים וגורמים להינתקות חלקים.‏ משום כך,‏ נוצר שינוי מיידי בצורת הר־הקרח ומרכז־הכובד משתנה.‏ בעקבות זאת גוש הקרח מתהפך במים ונחשף פסל קרח חדש לגמרי.‏

ככל שהמחזור נמשך וטירות הקרח ממשיכות להישבר ולקטון,‏ הן יוצרות הרי־קרח משלהן הנקראים ”‏חתיכות קרחיות”‏ שגודלן כגודל בית ממוצע,‏ ו”‏נוהמים”‏,‏ שגודלם כגודל חדר קטן — הנוהמים נקראים כך בשל הקולות שהם משמיעים כשהם צפים בין הגלים.‏ נוהמים קטנים יותר מתנהלים בכבדות אפילו במים רדודים לאורך החוף ובמפרצונים.‏

תהיינה הנסיבות אשר תהיינה,‏ הסביבה במים הדרומיים יותר גורמת להר־הקרח להתפורר בתוך זמן קצר לגושי קרח קטנים ולהפוך לבסוף לחלק מהאוקיינוס האדיר.‏ אך עד אז יש לנהוג בהרי־הקרח במשנה זהירות.‏

מה להרי־קרח ולחיינו

דייגים שמקור מחייתם הוא האוקיינוס רואים בהרי־הקרח מפגע וסכנה.‏ דייג אחד אמר:‏ ”‏אולי הרי־הקרח מושכים תיירים,‏ אבל עבור הדייג הם איום פוטנציאלי”‏.‏ דייגים היו חוזרים לבדוק את שללם ומגלים שהר־קרח,‏ שנע מכוח הגאות והזרמים,‏ הרס את הרשתות היקרות שלהם ופיזר את הציד.‏

הרי־הקרח ראויים לכבוד.‏ ”‏עדיף לשמור מרחק”‏,‏ אומר רב־חובל של סירת מפרש.‏ ”‏הרי־קרח הם בלתי צפויים!‏ גושים ענקיים עלולים להינתק מהגבוהים שביניהם,‏ וכשהם פוגעים בתחתית קיים חשש שרסיסים מהם יינתזו לכל עבר.‏ מה גם שהר־הקרח עלול להסתובב ולהתגלגל ולכן נשקפת סכנה גדולה למי שמעז להיות קרוב מדי!‏”‏

מקור לדאגה נוספת הוא התחככות הר־הקרח בקרקעית הים.‏ לדברי צופה אחד,‏ ”‏אם שוקַע הקרח שווה בערך לעומק המים,‏ חלקו התחתון עשוי לכרות תעלות ארוכות ועמוקות.‏ פעילות זו באזורים של קידוחי נפט עלולה לגרום הרס רב למתקנים המונחים על קרקעית הים,‏ כגון ראשי בארות נפט”‏.‏

אולי כעת אתה סבור שמוטב לנו בלעדי הרי־קרח.‏ אך סיפורם של הרי־הקרח אינו שלילי לגמרי.‏ תושב ניופונדלנד אמר:‏ ”‏בשנים עברו,‏ כשמקררים עדיין לא היו נפוצים,‏ תושבי כפרים הסמוכים לחוף נהגו לקחת חתיכות קרח ולהשליכן אל הבארות כדי לשמור שהמים יהיו קרים כקרח.‏ הם נהגו גם להכניס גושי קרח מהרי־קרח אל תוך מיכלי נסורת לייצור גלידה ביתית”‏.‏

הרים ענקיים אלה של גושי קרח צפים הם מוקד־משיכה במיוחד לתיירים.‏ הם מחפשים נקודות־תצפית על חופה הסלעי של ניופונדלנד כדי להשיג מבט פנורמי ולהתענג על מראה ענקי הים.‏ מצלמות מנציחות את הרגע.‏

בהרי־קרח טמון הפוטנציאל לספק כמות כמעט בלתי־נדלית של מי שתייה.‏ המתקת מים מהרי־הקרח ושימורם בבקבוקים יהפכו לבסוף לפרויקט בר־ביצוע בימים אלה של זיהום מים חסר תקדים.‏ בקנה־מידה גדול,‏ אולי זה נראה פשוט לאתר ”‏קוביית קרח”‏ ענקית,‏ להשליכה לנמל ולעבד אותה.‏ למעשה,‏ זהו אתגר אדיר שעד כה נחשב לבלתי אפשרי.‏

אחד מפלאי הבריאה של יהוה

בורא השמים והארץ שואל:‏ ”‏מבטן מי יצא הקרח?‏”‏ (‏איוב ל״ח:‏29‏)‏ אליהוא ידע,‏ שכן קודם לכן אמר:‏ ”‏מנשמת אל יתן קרח”‏ (‏איוב ל״ז:‏10‏)‏.‏

לכן,‏ למראה פלאים מתנשאים ומבהיקים אלה בים,‏ מחשבותינו נסובות אל בוראנו,‏ שהניחם שם.‏ אנו חוזרים על דברי מחבר התהלים שאמר:‏ ”‏מה רבו מעשיך יהוה!‏ כולם בחוכמה עשית.‏ מלאה הארץ קניינך”‏.‏ ועוד אמר:‏ ”‏נפלאים מעשיך”‏ (‏תהלים ק״ד:‏24;‏ קל״ט:‏14‏)‏.‏

אכן,‏ יהוה הוא בורא העושה נפלאות.‏ כולנו משתוקקים להכירו טוב יותר!‏ זאת נעשה אם נשית לבנו לדברו (‏רומים י״א:‏33‏)‏.‏

‏[‏תיבה בעמוד 26]‏

‏’‏משמר הקרח הבינלאומי’‏

לאחר אסון ה”‏טיטניק”‏,‏ הוקם בשנת 1914 ’‏משמר הקרח הבינלאומי’‏ (‏IIP)‏,‏ שתפקידו לאתר הרי־קרח,‏ לחזות מראש את תנועתם על־סמך זרמי הים והרוח ולהזהיר את הציבור.‏ להגנה מפני ענקי הבדולח של הים,‏ נעשה כל מאמץ לצבור ידע על המאפיינים ודפוסי־ההתנהגות של הקרח.‏ מנוצלת טכנולוגיה הכוללת מעקב חזותי וראדרי ממטוסים,‏ דיווחים מאוניות סוחר,‏ תצלומי לוויין וכן תחזיות וניתוחים אוקיינוגרפיים.‏

‏[‏תמונה בעמודים 24,‏ 25]‏

שטוחי פסגה

דמויי צריח

מעוגלים