ילדי המחר?
השנה 2050. במרפאה לפריון מליסה מתבוננת במסך המחשב. היא מהורהרת, שהרי בחירת ילד היא עניין כבד משקל, לא דבר שנעשה בחיפזון. במסך מוצגת דמותה של נערה מחייכת, שמליסה ובעלה קרטיס כבר העניקו לה שם: עליסה. התמונה המופיעה במסך והמידע שבצידה מספרים רבות על עליסה, כיצד תיראה ומה יהיה אופיה.
עליסה טרם נולדה. הנערה שבתמונה היא עדיין ביצית מופרית המאוחסנת בביטחה בחדר הסמוך בטמפרטורה של 200– מעלות לצד עשרות ביציות מופרות אחרות. המאפיינים התורשתיים של כל ביצית מופרית נסרקו והוזנו למחשב כדי לסייע להורים לבחור בזו שתושתל ברחמה של מליסה.
מליסה וקרטיס רוצים בת, ולכן הזכרים נפסלו כבר בהתחלה. ההורים בוחנים את תכונות שאר הביציות המופרות, כמו למשל תשקיף לגבי הבריאות, הופעה חיצונית ותכונות אופי. מליסה וקרטיס מגיעים לבסוף להחלטה. כעבור תשעה חודשים הם שמחים כשבתם יוצאת לאוויר העולם, בת לפי בחירה — עליסה אמיתית, חיה וקיימת.
סיפור זה הוא תמצית חיבורו של לי סילבר, פרופסור לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת פרינסטון, ניו ג׳רסי שבארה״ב. זהו צפי של מה שיתרחש לדעתו בעשורים הבאים. רעיונותיו של ד״ר סילבר מבוססים על מחקר וטכנולוגיה בני זמננו. כבר היום ניתן לסרוק את תאי העובר ולגלות מחלות תורשתיות מסוימות. חלפו יותר מ־20 שנה מאז נולדה ”תינוקת המבחנה” הראשונה. ההפריה התרחשה בצלחת פֶּטְרִי, והתינוקת היתה המקרה הראשון של התעברות אנושית מחוץ לרחם האם.
השם שד״ר סילבר נותן לילדה, עליסה, מזכיר לנו אולי את ספר הילדים המפורסם עליסה בארץ הפלאות. העתיד שאליו מייחלים רבים הוא באמת ארץ פלאות. מאמר מערכת בכתב־העת היוקרתי נייצ׳ר ציין: ”הגנטיקה המולקולרית צוברת כוח וגדלים הסיכויים שנוכל בעתיד לשנות את טבעו של המין האנושי”.
במאמר הבא נבחן כמה התפתחויות בתחום הביוטכנולוגיה ונתמקד במיוחד בסיכויים ל”שיפור” המין האנושי. האם מה שמתבצע כיום במעבדות עשוי להשפיע על חייך או על חיי ילדיך? רבים סבורים שכן.