כשהמים מאדימים

מאת כתב עורו!‏ בפיליפינים

שווה בנפשך דייגים שיורדים לחוף הים,‏ כשהם מוכנים להתחיל בשגרת פעילויותיהם השכם בבוקר ולהכין את הסירות והרשתות.‏ כרגיל,‏ הם מקווים שיעלו ברשתותיהם שלל רב.‏ אולם לתדהמתם נגלה לעיניהם,‏ המנומנמות עדיין,‏ מחזה נוראי.‏ אלפי דגים מתים נשטפו לחוף.‏ הסיבה לקטל ההמוני?‏ נחשול אדום!‏

נחשולים אדומים הם תופעה גלובלית.‏ הם נראו לחופי האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט בארצות־הברית ובקנדה.‏ הם הופיעו גם באוסטרליה,‏ בּרוּניי,‏ יפן,‏ מלזיה,‏ פיליפינים,‏ פפואה ניו־גיני,‏ צפון־מערב אירופה ואזורים נוספים.‏ אף שקומץ אנשים מודעים לקיומם,‏ הנחשולים האדומים אינם תופעה חדשה.‏

בפיליפינים נראה לראשונה נחשול אדום במחוז בַּטַאַן ב־1908.‏ ב־1983 הרעיל נחשול אדום את הדגים והרכיכות בים סַמַר,‏ במפרץ מקֵידה ובמפרץ בִּילְיַריל.‏ מאז ואילך,‏ נראו הנחשולים האדומים באזורים רבים אחרים הסמוכים לחופים.‏ זיניידה אבּוֹסוּ,‏ מכוח המשימה הלאומי לעניין הנחשול האדום בפיליפינים,‏ סיפרה לכתב עורו!‏ ש”‏בנוסף לקטל הדגה,‏ תועדו על־ידי המשרד לענייני דיג ומשאבים ימיים בפיליפינים 926,‏1 מקרים של שיתוק מהרעלת רכיכות כתוצאה מנחשולים אדומים”‏.‏a מהי בדיוק תופעה קטלנית זו?‏

מה הם בדיוק

המונח ”‏נחשול אדום”‏ מתייחס לתופעת שינוי צבע המים שמופיעה לפעמים באזורים מסוימים באוקיינוס או בים.‏ בדרך כלל המים משנים את צבעם לאדום,‏ אך ייתכנו גם גוונים חומים או צהובים.‏ האנציקלופדיה מטעם וורלד בּוּק מוסרת ש”‏שטח האזורים ששינו את צבעם נע מכמה ירדים או מטרים מרובעים ליותר מ־000,‏1 מייל מרובע (‏600,‏2 קילומטר מרובע)‏”‏.‏

מה מביא לשינוי צבע המים?‏ נחשולים אדומים נגרמים על פי רוב מכמה מיני אצות מיקרוסקופיות חד־תאיות או מאורגניזמים חד־תאיים הקרויים דִינוֹפְלָגֶלָטִים.‏ לאורגניזמים זעירים אלו יש תוספות דמויות שערות הנקראות פְלָגֶלָטִים — שהם למעשה שוטונים המשמשים כמדחפים במים.‏ קיימים כ־000,‏2 מיני דִינוֹפְלָגֶלָטִים,‏ ובגופם של 30 מהם מצויים חומרים רעילים.‏ אורגניזמים זעירים אלה מתקיימים בדרך כלל במים חמים שרמת מליחותם גבוהה.‏

נחשול אדום מופיע עקב רבייה מואצת או עלייה פתאומית ומהירה במספרם של הדִינוֹפְלָגֶלָטִים המיקרוסקופיים הללו.‏ ריכוז האורגניזמים יכול להגיע ל־000,‏000,‏50 בליטר מים!‏ אף שהמדענים אינם יודעים בוודאות מדוע מתרחשת התופעה,‏ ידוע שדִינוֹפְלָגֶלָטִים מצטברים כאשר תנאים מסוימים מתקיימים במים בו־זמנית.‏ עם התנאים הללו נמנים מזג אוויר לא שגרתי,‏ טמפרטורות אופטימליות,‏ אספקה גדולה מהרגיל של חומרים מזינים במים,‏ הרבה אור שמש וזרמי מים נוחים.‏ כשהגשמים מתחזקים,‏ נשטפים לעתים מהקרקע מינרלים וחומרי מזון נוספים למימי החופים.‏ חומרים מזינים אלו תורמים להתרבות הדִינוֹפְלָגֶלָטִים.‏ והתוצאה?‏ נחשולים אדומים!‏

למרבה הצער,‏ נראה כי לפעמים האדם מחמיר את המצב.‏ כאשר נפלטות למים כמויות עצומות של פסולת תעשייתית ושפכים,‏ התוצאה עשויה להיות ריכוז יתר של חומרי מזון מסוימים,‏ מה שמעורר ריבוי עצום באוכלוסיית הדִינוֹפְלָגֶלָטִים.‏ תוך זמן קצר מידלדל החמצן החופשי שבמים,‏ מה שמוביל לתמותת כמויות אדירות של דגה.‏

נחשולים אדומים מופיעים באוקיינוסים חמים ובמימי חופים רוגעים,‏ בדרך כלל בתקופה שבין שלהי העונה החמה ותחילת העונה הגשומה.‏ התופעה נמשכת כמה שעות עד מספר חודשים,‏ תלוי בתנאים השוררים באיזור.‏

הקורבנות

רוב הנחשולים האדומים אינם מזיקים.‏ אולם חלקם מזיקים מאוד.‏ מינים מסוימים של דִינוֹפְלָגֶלָטִים פולטים חומרים רעילים למים,‏ אשר משתקים והורגים דגים ויצורים ימיים אחרים.‏ כמה נחשולים אדומים הביאו לאובדנם של המוני דגים,‏ צדפות מסוג אוסטרֵיאה נאכלת,‏ דיונונים,‏ צדפות מאכל,‏ בּוּצִיוֹת,‏ חסילונים וסרטנים שניזונים מהדִינוֹפְלָגֶלָטִים.‏ כאשר נוצר נחשול אדום מהסוג המזיק,‏ נראים המוני דגים מתים שצפים במים ונערמים על החוף לאורך קילומטרים.‏

גם בני האדם נפגעו קשות מתופעה זו.‏ במקומות שבהם ענף הדיג הוא מקור הכנסה,‏ נחשולים אדומים גרמו לכך שהדייגים לא יכלו להעלות שלל ברשתותיהם ונגדע מטה לחמם.‏ וגרוע מכך,‏ הם גרמו לאובדן חיי אדם.‏

הרעלה מנחשול אדום

אחד החומרים הרעילים שפולטים חלק מהדִינוֹפְלָגֶלָטִים מוכר בשם ”‏סַקסִיטוֹקסין”‏.‏ זהו מלח מסיס במים שתוקף את מערכת העצבים בגוף האדם.‏ לכן הוא מסווג כרעלן עצבי.‏ האנציקלופדיה בריטניקה החדשה מדווחת ש”‏רעלנים שנפלטים למים פוגעים במערכת הנשימה של האדם”‏.‏ במקומות מסוימים היה צורך לסגור חופי רחצה כאשר הגלים פלטו אל האוויר חומרים רעילים.‏

האם אתה אוהב לאכול רכיכות ומאכלי ים אחרים?‏ ובכן,‏ נחשולים אדומים עלולים להפוך את הרכיכות שניזונות מהדִינוֹפְלָגֶלָטִים לרעילות.‏ כתב־העת אִינְפוֹמַפֶּר מציין ש’‏רכיכות דו־צדפיות ומיני רכיכות אחרים כמו אוסטרֵיאה נאכלת,‏ בּוּצִיוֹת,‏ וצדפות מאכל הן המסוכנות ביותר משום שהן ניזונות דרך מסננים ולכן סופגות יותר רעלים מאשר הדגים’‏.‏ עם זאת,‏”‏דגים,‏ דיונונים,‏ חסילונים וסרטנים.‏.‏.‏ עשויים עדיין להיות ראויים למאכל”‏.‏ והסיבה?‏ רעלנים מהנחשולים האדומים מצטברים במעיהם של יצורים אלה,‏ ואת המעיים מסירים על פי רוב לפני הבישול.‏

למרות זאת,‏ מומלץ להיזהר כשאוכלים מאכלי ים — במיוחד רכיכות — שנישלו מאזורים שידוע כי פקדו אותם נחשולים אדומים.‏ נחשולים אלו עלולים לגרום לשיתוק מהרעלת רכיכות,‏ או PSP.‏ אם התעכלו בגופך רעלני נחשול אדום,‏ תרגיש בסימפטומים בתוך 30 דקות.‏ במסגרת שלהלן תמצא רשימה של כמה מהסימפטומים הללו.‏ ללא טיפול מתאים,‏ PSP עלול להחריף ולגרום לשיתוק שרירי הנשימה שמסתיים במוות.‏

נכון להיום,‏ עדיין לא נמצאה תרופה להרעלה מנחשול אדום.‏ על כל פנים,‏ הוכחה יעילותם היחסית של כמה נוהלי חירום.‏ ניתן לנקות את הקיבה מרעלני נחשול אדום על־ידי כך שגורמים לחולה להקיא.‏ שטיפת קיבה דרך זונדה מהווה גם היא שיטה להרחקת רעלים.‏ במקרים מסוימים נדרשת הנשמה מלאכותית.‏ בפיליפינים יש סבורים ששתיית חלב קוקוס עם סוכר חום עוזרת לחולים להתאושש מהר יותר.‏

הפתרון

נכון להיום,‏ נחשולים אדומים כמעט שאינם בשליטתנו.‏ אך לדעת רבים ניתן היה לצמצם למינימום את בעיית הנחשולים האדומים אם היו משתמשים בפחות זבל כימי וחומרי הדברה,‏ אשר נשטפים אל הים.‏ הטלת איסור על השלכת פסולת תעשייתית ושפכים לימים יכולה אף היא לעזור.‏ גישה אחרת היא להיפטר ממקורות אפשריים לחומרים מזינים בקו החוף,‏ העלולים לגרום להתרבות הדִינוֹפְלָגֶלָטִים.‏

ובינתיים,‏ יש ממשלות שעורכות מעקב קפדני אחר המתרחש.‏ בפיליפינים,‏ למשל,‏ סוכנות ממשלתית בודקת דרך קבע את הרכיכות כדי לוודא שניתן למוכרן לשווקים המקומיים והבינלאומיים.‏ אך בסופו של דבר,‏ הבורא לבדו הוא שיכול להביא קץ להשלכות המזיקות שנגרמות לאנושות כשהמים מאדימים.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 26]‏

סימפטומים של הרעלה מנחשול אדום

1.‏ תחושת עקצוץ או צריבה בשפתיים,‏ בחניכיים ובלשון

2.‏ חוסר תחושה ודקירות בפנים,‏ שמתפשטים לאזורים אחרים בגוף

3.‏ כאב ראש וסחרחורת

4.‏ צמא עז והפרשת רוק מוגברת

5.‏ בחילות,‏ הקאות ושלשולים

6.‏ קשיי נשימה,‏ דיבור ובליעה

7.‏ כאבי מפרקים וסחרחורת

8.‏ דופק מואץ

9.‏ חולשה בשרירים ואובדן שיווי המשקל

10.‏ שיתוק

‏[‏תמונות בעמודים 26,‏ 27]‏

האורגניזמים שגורמים לנחשולים אדומים

פִּירוֹדִיניוּם בַּהַמֵנְס

גִ’‏ימנוֹדִיניוּם קַטֵנַטוּם

גַמבִּיאֵרדיסקוּס טוֹקסיקוּס

‏[‏שלמי תודה]‏

באדיבות:‏ Dr. Rhodora V. Azanza, University of the Philippines

באדיבות:‏ Dr. Haruyoshi Takayama

ASEAN-Canada Cooperative Programme on Marine Science

‏[‏תמונה בעמוד 27]‏

השלכות הנחשולים האדומים

‏[‏שלמי תודה]‏

Grant Pitcher/באדיבות:‏ WHOI

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 25]‏

Peter J. S. Franks, Scripps Institution of Oceanography

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 27]‏

Scripps Institution of Oceanography