תקווה לחולי ארתריטיס

‏”‏ארתריטיס אינה גורם תמותה עיקרי כמו מחלות לב או סרטן”‏,‏ אומרת ד״ר פטימה מילי,‏ ”‏אבל יש לה השפעה מכרעת על איכות החיים”‏.‏ ארתריטיס יכולה להשפיע על כל ההיבטים של חיי האדם.‏ מהן כמה מן הבעיות שעימן מתמודדים חולי הארתריטיס?‏ האם זה אפשרי בכלל להתמודד?‏

קטיה,‏a איטלקייה בת 28,‏ מספרת:‏ ”‏מאז שאובחנה אצלי ארתריטיס בגיל 20,‏ חיי השתנו מן הקצה אל הקצה.‏ נאלצתי להתפטר מהעבודה ולוותר על קריירה בשירות מלא בגלל הכאבים”‏.‏ כאב הוא בעיה אוניברסלית של הסובלים מארתריטיס.‏ אלן מאנגליה,‏ בן 63,‏ מספר:‏ ”‏אתה כל הזמן חש כאב באיזה שהוא מקום בגוף,‏ גם אם אין זה תמיד כאב עז”‏.‏ תשישות היא קושי נוסף.‏ ”‏גם אם אתה מצליח לסבול את הכאבים והנפיחות”‏,‏ אומרת שרה בת ה־21,‏ ”‏התשישות היא בלתי נסבלת”‏.‏

כאב רגשי

לדברי סֶטסוּקוֹ בת ה־61 מיפן,‏ מאבק יומיומי בכאב הכרוני עלול גם ”‏להתיש אותך רגשית ונפשית”‏.‏ אפילו פעולה פשוטה כמו לאחוז בעיפרון או בשפופרת הטלפון עלולה להפוך לאתגר!‏ קאזוּמי,‏ בת 47,‏ אומרת בצער:‏ ”‏אפילו דברים פשוטים שילד יכול לעשות הפכו לבלתי אפשריים בשבילי”‏.‏ ג׳ניס בת ה־60,‏ שאינה מסוגלת לעמוד על הרגליים לאורך זמן,‏ מציינת:‏ ”‏זה מייאש אותי,‏ מפני שאינני יכולה לעשות דברים שעשיתי קודם”‏.‏

מגבלות אלה עלולות לגרום לאדם תסכול ורגשות שליליים.‏ עד־יהוה ושמו גאקוּ,‏ בן 27,‏ מספר:‏ ”‏העובדה שאינני מסוגל להשתתף בכל היבטי פעילות ההטפה או למלא תפקידים בקהילה גורמת לי להרגיש שכאדם אני לא שווה כלום”‏.‏ פרנצ׳סקה,‏ שנאבקת בארתריטיס מגיל שנתיים,‏ מספרת שהיא ”‏שוקעת יותר ויותר במערבולת של ייאוש”‏.‏ לייאוש הזה השלכות חמורות על הרוחניות.‏ ג׳ויס,‏ עֵדת־יהוה מדרום אפריקה,‏ מודה שהחלה להדיר רגליה מהאסיפות.‏ ”‏פשוט לא יכולתי לראות אף אחד”‏,‏ היא מסבירה.‏

החולה עלול להיות מודאג מאוד לגבי העתיד — הפחד מחוסר ניידות ומתלות באחרים,‏ הפחד שייוותר לבדו ללא מטפל,‏ הפחד ליפול ולשבור עצמות,‏ הפחד שלא יוכל לפרנס את משפחתו.‏ יוֹקוֹ בת ה־52 מספרת:‏ ”‏כשהייתי רואה את המפרקים מתעוותים,‏ הייתי נתקפת פחד שזה יחמיר”‏.‏

גם בני המשפחה עלולים להתייסר רגשית,‏ משום שעליהם להתמודד יום יום עם הסבל של יקיריהם.‏ יש זוגות שהמצב גרם למתיחות ביחסים ביניהם.‏ אשה מאנגליה ושמה דניז מספרת:‏ ”‏בעלי קם והודיע לי לאחר 15 שנות נישואין,‏ ’‏אני לא יכול לסבול יותר את הארתריטיס שלך!‏’‏ הוא עזב אותי ואת בתנו בת החמש”‏.‏

הארתריטיס מערימה קשיים עצומים בפני החולים ובני משפחותיהם כאחד.‏ למרות זאת,‏ רבים מתמודדים עימה בהצלחה!‏ הבה נראה כיצד עושים זאת כמה מהם.‏

הכר במגבלותיך

מנוחה מספקת היא הכרחית עבור חולה ארתריטיס;‏ היא יכולה להקל את התשישות.‏ אך אין משמע הדבר שעליך לוותר על רוב הפעילויות שבחייך.‏ טימותי מסביר:‏ ”‏עליך להישאר פעיל כדי לא לאפשר לארתריטיס להשתלט עליך נפשית,‏ משום שאם זה יקרה אתה פשוט תשב ותרגיש את הכאב”‏.‏ ויליאם גינצבורג,‏ ראומטולוג ממרפאת מאיו,‏ אומר:‏ ”‏קיים גבול דק בין לעשות יותר מדי ולעשות פחות מדי.‏ לפעמים צריך להזכיר לאנשים להאט את הקצב ולהקשיב למחלה”‏.‏

אפשר שתצטרך לשנות את גישתך לגבי מגבלותיך.‏ דפני מדרום אפריקה מספרת:‏ ”‏היה עלי להיות מציאותית ולהבין שאני עדיין מסוגלת לעשות דברים מסוימים.‏ אך הצטרכתי לעשות אותם הרבה יותר לאט.‏ במקום להיות דאגנית או מתוסכלת,‏ אני פשוט עושה כל פעם קצת”‏.‏

רעיון טוב נוסף הוא להתעדכן במתקני עזר שונים שניתן להשיגם.‏ כדאי שתתייעץ בנוגע לכך ברופאך או בפיזיותרפיסט שלך.‏ קייקוֹ מספרת:‏ ”‏התקנו בבית מעלית מיוחדת לעלייה וירידה במדרגות.‏ סיבוב ידיות של דלתות מכאיב לי בכפות הידיים,‏ אז החלפנו אותן.‏ עכשיו אני יכולה לפתוח את כל הדלתות,‏ אני פשוט דוחפת אותן עם הראש.‏ החלפנו את כל הברזים בבית לברזים כדוריים,‏ שצורת הידיות שלהם מאפשרת לי לבצע לפחות חלק מעבודות הבית”‏.‏ חולת ארתריטיס ושמה גייל מספרת:‏ ”‏מפתחות הבית והמכונית שלי מחוברים לידית ארוכה,‏ וכך יותר קל לי לסובב אותם.‏ המסרק והמברשת שלי הם בעלי ידית ארוכה מיוחדת,‏ ואני יכולה לכוון אותם לזוויות שונות כשאני מסתרקת ומברישה את השיער”‏.‏

תמיכה משפחתית — ”‏מגדל עוז”‏

קרלה מברזיל מספרת:‏ ”‏תמיכתו של בעלי היתה מכרעת.‏ העובדה שהוא התלווה אלי לביקורים אצל הרופא הפיחה בי אומץ.‏ גילינו יחדיו כיצד המחלה משפיעה על גופי,‏ מהם הסימפטומים שלה ואיזה טיפול נחוץ לי.‏ הרגשתי השתפרה מפני שהוא יכול היה להבין מה אני עוברת”‏.‏ בעלים ונשים,‏ שמקבלים את המגבלות של בנות או בני זוגם ומוכנים ללמוד יותר על מצבם,‏ יכולים להוות מקור לא אכזב של כוח ותמיכה.‏

בט,‏ למשל,‏ התחילה לעבוד בניקיון כשמחלת הארתריטיס של בעלה פגעה בעבודתו בענף הבנייה.‏ בעלה של קאזוּמי לא רק טיפל בה,‏ אלא ביצע את עבודות הבית שנבצרו ממנה.‏ בנוסף לכך,‏ הוא לימד את ילדיהם לעשות כל שביכולתם כדי לעזור.‏ קאזוּמי מספרת:‏ ”‏בעלי היה עבורי מגדל עוז.‏ ללא עזרתו,‏ מצבי היה גרוע בהרבה”‏.‏

קרול מאוסטרליה מוסיפה מילת אזהרה:‏ ”‏היזהר שלא לדחוס יותר מדי פעילויות בלוח הזמנים שלך.‏ תחושות של חוסר ערך עלולות להשתלט עלי בנקל כשאינני יכולה לעמוד בקצב של המשפחה”‏.‏ תמיכה משפחתית,‏ המוגשת מתוך הבנה אמיתית והתחשבות,‏ יכולה להוות מגדל עוז עבור החולים.‏

עזרה רוחנית

קטיה מספרת:‏ ”‏כשמישהו סובל ממחלה כזו,‏ הוא משוכנע שאף אחד אינו יודע מה הוא עובר.‏ לכן חשוב להתפלל ליהוה אלוהים,‏ בידיעה שהוא אכן מבין את מצבנו הפיזי והנפשי (‏תהלים ל״א:‏8‏)‏.‏ יחסיי הטובים עימו העניקו לי את שלוות הנפש הדרושה כדי להשלים ברוגע עם מחלתי”‏.‏ במקרא יהוה מכונה בצדק ”‏אלוהי כל נחמה,‏ המנחם אותנו בכל צרותינו”‏ (‏קורינתים ב׳.‏ א׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏

בכוחה של התפילה להוות מקור נחמה לא אכזב למי שסובל כאבים כרוניים.‏ קאזומי מספרת:‏ ”‏בלילות הארוכים שבהם הכאבים הדירו שינה מעיניי,‏ שפכתי את הלב לפני יהוה בדמעות וביקשתי ממנו כוח לסבול את הכאבים וגם חוכמה להתגבר על כל הקשיים.‏ אין לי ספק שיהוה נעתר לתפילתי”‏.‏ פרנצ׳סקה התנסתה גם היא בתמיכתו ובאהבתו של אלוהים.‏ היא מספרת:‏ ”‏נוכחתי בהתגשמות המילים שבפיליפים ד׳:‏13‏:‏ ’‏הכל אני יכול בעזרתו של הנותן בי כוח’‏”‏.‏

לעתים קרובות,‏ יהוה אלוהים תומך באנשים באמצעות הקהילה המשיחית.‏ גייל,‏ לדוגמה,‏ מספרת על העזרה שקיבלה מאחיה ומאחיותיה לאמונה בקהילה המקומית של עדי־יהוה.‏ ”‏אהבתם מנעה ממני לשקוע בדיכאון”‏,‏ אומרת גייל.‏ בנימה דומה,‏ כאשר נשאלה קייקו,‏ ”‏היש דבר שאת יכולה לחשוב עליו כעל דבר טוב בחייך?‏”‏ היא השיבה:‏ ”‏כן,‏ כל האהבה והאהדה שאני זוכה להן מכולם בקהילה!‏”‏

בקהילות של עדי־יהוה,‏ המשגיחים מציבים דוגמה בנוגע להענקת תמיכה.‏ סטסוקו אומרת:‏ ”‏אינני יכולה לתאר כמה שזה עוזר למישהו שנאבק במחלה כאשר זקני־הקהילה מקשיבים לו ומעודדים אותו”‏.‏ אבל כפי שמזכיר לנו דניאל,‏ אף הוא חולה ארתריטיס,‏ ”‏אחינו ואחיותינו לאמונה יוכלו לעזור לנו רק אם נאפשר להם”‏.‏ מכאן שחשוב שהחולים ישמרו על קשר עם עמיתים לאמונה,‏ ויעשו כל שלאל ידם לנכוח באסיפות הקהילה (‏עברים י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ שם יתעודדו מבחינה רוחנית כדי שיצליחו להחזיק מעמד.‏

הסבל יבוא אל קצו

חולי ארתריטיס אסירי תודה למקצוע הרפואה על ההתקדמות שהושגה עד כה.‏ אך גם הטיפולים הטובים ביותר רחוקים מאוד מרפואה שלימה.‏ והשורה התחתונה:‏ החולים יוכלו למצוא את הנחמה הרבה ביותר בהבטחות אלוהים לגבי עולם חדשb (‏ישעיהו ל״ג:‏24;‏ ההתגלות כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏ בעולם החדש ”‏ידלג כאייל פיסח”‏ (‏ישעיהו ל״ה:‏6‏)‏.‏ ארתריטיס וכל שאר המחלות שמייסרות את המין האנושי ימוגרו אחת ולתמיד!‏ פיטר,‏ שנפגע מארתריטיס בעמוד־השידרה,‏ אומר:‏ ”‏אני יכול לראות את האור בקצה המנהרה החשוכה שבה אני נמצא”‏.‏ ג׳וליאנה,‏ אשה יראת אלוהים,‏ מוסיפה:‏ ”‏אני חושבת על כל יום שעובר כניצחון בקרב,‏ כעל פחות יום אחד של סבל עד שיגיע הקץ!‏”‏ ואומנם,‏ הקץ לארתריטיס ולסבל כולו ממשמש ובא!‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמוד 10]‏

קיימים מתקנים שונים שיכולים לעזור לחולים לנהל חיים יצרניים

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

ניתן לקבל אהבה ותמיכה באסיפות הקהילה