הקשב ולְמד
”שמונים וחמישה אחוז ממה שאנו יודעים בא משמיעה”, מציין העיתון טורונטו סטאר. הקשבה תופסת חלק ניכר מזמננו, אך קיימים גורמים המסיחים את דעתנו או מטרידים אותנו. כמו כן, אנו עשויים לשכוח 75 אחוז ממה ששמענו. נתונים מעניינים אלו מבליטים את הצורך לטפח את יכולת ההקשבה.
”יכולת הקשבה לקויה היא השורש של חלק ניכר מבעיות החברה”, מציין העיתון. רֶבֶּקָה שפיר, קלינאית תקשורת, סבורה שזהו אחד הגורמים להתאבדויות, לאלימות בבית־הספר, להתמוטטות משפחות ולשימוש בסמים.
מומחים למדעי החברה גילו שלבני אדם סגנונות הקשבה שונים. יש האוהבים להקשיב לדברים הקשורים לבני אדם ומעוניינים לקלוט את כל הפרטים הפיקנטיים מסביב לסיפור. אחרים אוהבים יותר לשמוע על האירועים עצמם ומעוניינים שהדובר ידבר ישר ולעניין. ”ולכן, בשיחה בין מאזין שאוהב לשמוע על בני אדם לבין מאזין שאוהב לשמוע על אירועים, צפוי כשל תקשורתי”, מציין טורונטו סטאר.
לא בכדי הדגיש ישוע שיש ’לשים לב באיזה אופן אנו שומעים’ (לוקס ח׳:18). הקשבה טובה מעידה על דרך ארץ, והיא מרכיב חיוני בשיחה יעילה. הנה כמה הצעות מעשיות: במהלך השיחה השתדל להתעלם מגורמים מסיחי דעת, רכן קדימה קלות והתייחס לנאמר על־ידי קשר עין והִנהון. מאחר שחלק ניכר מן הלימוד תלוי בהקשבה יעילה, מן הראוי שנשתדל לטפח את היכולת לשים לב לנאמר.