ללמוד להקשיב באהבה

‏”‏תודה שהקשבת”‏.‏ האם אמרו לך את זה לאחרונה?‏ אם כן,‏ קיבלת מחמאה גדולה.‏ כולם מעריכים אדם שיודע להקשיב.‏ הקשבה טובה יכולה להקל על מי שסובלים מבעיות.‏ והאין זה נכון שמי שיודע להקשיב נהנה מיחסי אנוש טובים יותר?‏ במסגרת הקהילה המשיחית,‏ חיוני להקשיב באהבה על מנת ’‏לשים לב איש אל רעהו,‏ לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים’‏ (‏עברים י׳:‏24‏)‏.‏

אך למרבה הצער,‏ לא מעט אנשים הם מאזינים גרועים.‏ הם מנדבים עצות,‏ מספרים על דבר דומה שקרה להם או מביעים את דעתם האישית,‏ וכל זה במקום להטות אוזן קשבת לדברי האחר.‏ ההקשבה היא אכן אומנות.‏ השאלה היא,‏ כיצד נוכל ללמוד להקשיב באהבה?‏

גורם מפתח

יהוה הוא ’‏מורנו’‏ הנאדר (‏ישעיהו ל׳:‏20‏)‏.‏ נוכל ללמוד ממנו הרבה על הקשבה.‏ שים לב,‏ למשל,‏ כיצד עזר יהוה לאליהו הנביא.‏ אליהו נבעת מאיומיה של המלכה איזבל וברח אל המדבר.‏ שם ביקש את נפשו למות.‏ אך מלאך אלוהים דיבר אליו.‏ הנביא סיפר על חששותיו ויהוה הקשיב לו והפגין בפניו את כוחו הגדול.‏ מה הייתה התוצאה?‏ פחדו של אליהו נמוג והוא חזר למלא את שליחותו (‏מלכים א׳.‏ י״ט:‏2–15‏)‏.‏ מדוע יהוה מקדיש זמן כדי להקשיב למה שמטריד את משרתיו?‏ הוא עושה זאת מכיוון שהוא דואג להם (‏פטרוס א׳.‏ ה׳:‏7‏)‏.‏ כאן טמון גורם מפתח להקשבה טובה:‏ דאג לזולת וגלה אכפתיות אמיתית.‏

כאשר איש מבוליביה ביצע חטא חמור הוא היה אסיר תודה לאח לאמונה שגילה כלפיו דאגה כזו.‏ הוא מסביר:‏ ”‏הייתי בנקודת שפל בחיי.‏ יכול להיות שהייתי מוותר לגמרי על שירות יהוה אילולא אותו אח שהקשיב לי בסבלנות.‏ הוא לא אמר הרבה,‏ אבל התעודדתי מעצם הידיעה שהיה לו מספיק אכפת כדי להקשיב לי.‏ לא הייתי צריך פתרונות;‏ ידעתי מה היה עליי לעשות.‏ פשוט היה חשוב לי לדעת שלמישהו אכפת מהרגשות שלי.‏ ההקשבה שלו הצילה אותי משקיעה בייאוש”‏.‏

אדם שהציב לנו מופת נעלה כמישהו שיודע להקשיב באהבה הוא ישוע המשיח.‏ זמן קצר אחרי מותו,‏ הלכו שניים מתלמידיו מירושלים לכפר קרוב,‏ מרחק 11 קילומטרים בערך.‏ הם היו מדוכדכים למדי.‏ לכן,‏ ישוע,‏ שכבר הוקם לתחייה,‏ התלווה אליהם.‏ הוא שאל שאלות נבונות כדי לדלות את אשר על לבם,‏ והתלמידים השיבו לו.‏ הם סיפרו על הציפיות שהיו להם ועל האכזבה והבלבול שהרגישו.‏ ישוע דאג להם,‏ והעובדה שהקשיב באהבה עזרה לשני התלמידים להקשיב למה שאמר בהמשך.‏ אז ישוע ”‏ביאר להם את הדברים המכוונים אליו בכל הכתובים”‏ (‏לוקס כ״ד:‏13–27‏)‏.‏

ההקשבה היא דרך אוהבת לעודד אחרים להקשיב לנו.‏ ”‏הוריי וההורים של בעלי התלוננו על הדרך שבה אני מגדלת את ילדיי”‏,‏ אומרת אישה מבוליביה.‏ ”‏לא הסכמתי איתם,‏ אבל בכל זאת התערער לי הביטחון בתור אמא.‏ בערך באותה תקופה ביקרה אצלי אחת מעדי־יהוה.‏ היא סיפרה לי על הבטחות אלוהים.‏ אבל דווקא האופן שבו היא שאלה לדעתי שכנע אותי שהאישה הזאת מוכנה להקשיב.‏ הזמנתי אותה פנימה והתחלתי לספר לה על הבעיה שלי.‏ היא הקשיבה באורך רוח.‏ היא שאלה מה אני רוצה בשביל הילדים שלי ומה דעתו של בעלי בנושא.‏ הרגשתי הקלה להיות עם אדם שמוכן לנסות להבין אותי.‏ כשהיא הראתה לי מה כתוב במקרא על חיי משפחה,‏ הבנתי שאני מדברת עם אישה שאכפת לה מהמצב שלי”‏.‏

‏”‏האהבה.‏.‏.‏ לא תדרוש טובת עצמה”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏4,‏ 5‏)‏.‏ מכאן שכדי להקשיב באהבה,‏ עלינו להניח בצד את העניינים האישיים שלנו.‏ נוכל לכבות את הטלוויזיה,‏ לשים בצד את העיתון או לכבות את הטלפון הנייד כשמישהו מדבר איתנו על נושא חשוב.‏ אדם שמקשיב באהבה מרוכז לגמרי במחשבות של בן שיחו.‏ הוא לא מתחיל לדבר על עצמו ואומר:‏ ”‏זה מזכיר לי מקרה שקרה לי לפני כמה זמן”‏.‏ חילופי חוויות כאלה מתאימים כמובן לשיחת רעים קלה,‏ אבל כשמישהו שוטח בפנינו בעיה רצינית עלינו להניח לרגע לעניינים האישיים שלנו.‏ אך ישנה דרך נוספת לבטא התעניינות אמיתית.‏

הקשב במטרה להבין רגשות

אף־על־פי שרעיו של איוב שמעו לא פחות מעשר משיחותיו,‏ הוא הצהיר:‏ ”‏מי ייתן לי שומע לי”‏!‏ (‏איוב ל״א:‏35‏)‏ מדוע?‏ מפני שאותם רֵעים לא הושיטו לו אפילו שביב של נחמה באופן שבו האזינו לו.‏ טובתו של איוב לא עמדה בראש מעייניהם והם לא ביקשו להבין את רגשותיו.‏ הם לא היו שותפים לצערו או גילו אהדה כלפיו.‏ לעומת זאת,‏ השליח פטרוס יעץ:‏ ”‏הייו כולכם לב אחד,‏ שותפים לצער הזולת,‏ אוהבי האחים,‏ רחמנים וענווים”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏8‏)‏.‏ כיצד נוכל לגלות הזדהות כזו?‏ דרך אחת היא להתייחס ברצינות לרגשות הזולת ולנסות להבין אותם.‏ דרך נוספת לגלות אכפתיות היא לומר דברים שמעידים על הזדהות,‏ כמו:‏ ”‏זה בטח היה קשה מאוד”‏ או ”‏בטח הרגשת שלא הבינו אותך כראוי”‏.‏ דרך אחרת היא לחזור במילים משלנו על מה שהאדם אמר,‏ כדי להראות שאנחנו מבינים למה הוא מתכוון.‏ להקשיב באהבה פירושו לשים לב לא רק למילים אלא גם לרגשות שבין השורות.‏

רוברט,‏a עד־יהוה ותיק המשרת במסגרת השירות המורחב,‏ מספר:‏ ”‏בשלב מסוים התייאשתי מהשירות שלי.‏ דיברתי עם המשגיח הנודד והוא באמת הקשיב וניסה להבין את רגשותיי.‏ נראה שהוא אפילו הבין את החשש שלי שהוא ימתח ביקורת על גישתי.‏ הוא הרגיע אותי ואמר שהרגשות שלי טבעיים לחלוטין ושהוא בעצמו התנסה פעם בתחושה דומה.‏ זה ממש עזר לי להמשיך הלאה”‏.‏

האם נוכל להקשיב גם אם איננו מסכימים עם הנאמר?‏ ובכן,‏ האם נוכל לומר שאנחנו מעריכים את העובדה שהאדם סיפר לנו מה הוא מרגיש?‏ בהחלט.‏ נניח שהילד שלנו מסתבך בקטטה בבית־הספר או שבתנו בת העשרה מגיעה הביתה ומודיעה שהיא מאוהבת.‏ האם לא כדאי שנקשיב וננסה להבין מה הילד חושב לפני שנסביר לו מה הולם ומה לא־הולם?‏

‏”‏מים עמוקים עצה בלב איש”‏,‏ נאמר במשלי כ׳:‏5‏,‏ ”‏ואיש תבונה ידלנה”‏.‏ אם איש חכם ומנוסה אינו מנדב עצות מיוזמתו,‏ ניאלץ לדלות אותן ממנו.‏ המצב דומה כשיש להקשיב באהבה.‏ דרושה תבונה כדי לדלות את מחשבות הזולת.‏ שאלות יכולות לעזור,‏ אך יש להקפיד שלא לחטט בעניינים אישיים.‏ אפשר להציע לאדם להתחיל בנושאים שהוא מרגיש נוח לדבר עליהם.‏ למשל,‏ לאישה שרוצה לדבר על בעיה בזוגיות אולי קל יותר להתחיל לספר איך היא ובעלה הכירו והתחתנו.‏ לאדם שנעשה לא־פעיל בשירות אולי קל יותר להתחיל לספר איך הוא הכיר את האמת.‏

לא קל להקשיב באהבה

קשה להקשיב כשכועסים עלינו,‏ משום שמטבענו אנו נוטים להגן על עצמנו.‏ כיצד נצליח בכך?‏ ”‏מענה רך ישיב חימה”‏,‏ נאמר במשלי ט״ו:‏1‏.‏ דרך אחת להשיב ברכות ובמתינות היא לאפשר לאדם לומר את שעל ליבו,‏ ולהקשיב בסבלנות לטענות שבפיו.‏

ויכוח סוער בדרך כלל פורץ כאשר שני אנשים פשוט חוזרים על מה שהם כבר אמרו.‏ כל אחד סבור שהשני לא מקשיב.‏ עדיף בהרבה שלפחות אחד הצדדים יעצור לרגע ובאמת יקשיב.‏ כמובן,‏ חשוב גם לגלות איפוק ולהתבטא בשכל ובאהבה.‏ במקרא נאמר:‏ ”‏חושך שפתיו משכיל”‏ (‏משלי י׳:‏19‏)‏.‏

היכולת להקשיב באהבה אינה נוצרת יש מאין.‏ זו אומנות שאפשר ללמוד על־ידי מאמצים ומשמעת עצמית.‏ זו מיומנות שכדאי ללמוד.‏ הקשבה אמיתית לזולת מבטאת אהבה וגם תורמת לאושרנו האישי.‏ כמה נבון אפוא ללמוד להקשיב באהבה!‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 11]‏

כשאנו מקשיבים,‏ חשוב שנניח בצד את העניינים האישיים שלנו

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

לא קל להקשיב כשכועסים עלינו