מבט על העולם
חיות מחמד שמנמנות
”שְמֵנוּת הינה הבעיה הבריאותית הראשונה במעלה אצל כלבים וחתולים”, מוסר העיתון הקנדי גלובּ אנד מֵייל. ”הגורמים לכך זהים הן אצל בעלי חיים והן אצל בני אדם: הרגלי אכילה לא־בריאים וחוסר פעילות גופנית”. בֶּרְנִי פּוּקאי, חבר מועצת האגודה הרפואית־וטרינרית בקנדה, מטיל את האשמה באורח החיים של הבעלים של החיות: ”אנו לא מבצעים מספיק פעילות גופנית משום שאנחנו חיים בקצב מסחרר. הכלב אינו מבצע מספיק פעילות משום שהבעלים שלו עסוק. אנחנו אוכלים מזון עתיר פחמימות לשיפור מצב הרוח וגם החיות שלנו צורכות מזון כזה”. גלוב מזהיר ש”חיות שמנות נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסוכרת, מחלות לב, לחץ דם גבוה ודלקת מפרקים. ... הן מתות צעירות יותר מאשר חיות בריאות אחרות”. הטיפול שמציעים הווטרינרים לחיות שמנות כולל בדרך כלל דיאטה להרזיה, ובשביל כלבים, הגברת הפעילות הגופנית.
חופשה מתסכלת
”אם אתה עומד לצאת לחופשה, היזהר!” כך מתריע העיתון של המבורג די וֶלְט. חיכוכים ומריבות מקלקלים הרבה חופשות משפחתיות. לפי מחקר גרמני, ”אחד מתוך שלושה גירושים נרשם לאחר חופשה משותפת”. למה? ובכן, גורם אחד נובע מהקִרבה ותחושת הביחד הבלתי רגילות המובילות לכך שבני המשפחה מרגיזים זה את זה. בכדי למנוע משבר, פסיכולוגים ממליצים לתכנן מראש את החופשה ולקבוע זמנים לפעילויות משותפות בצורה גמישה שתאפשר התחשבות ברצונות של כל אחד. ”ציפיות גבוהות מדי משחקות תפקיד [בדילמת החופשה]”, מציין די ולט. ”היות והשנה מורכבת מאחד עשר חודשי עבודה ושגרה יומיומית, אזי כשיוצאים סוף סוף לחופשה בת שלושה או ארבעה שבועות, מצפים שהיא תפצה על כל מה שהזנחנו במהלך השנה”.
גידול במספר הילדים שלא מנישואים
לפי יורוסטאט, סוכנות אירופית לסטטיסטיקה, כיום, אחד מכל ארבעה תינוקות במדינות האיחוד האירופי נולד שלא מנישואים, כך מוסר העיתון הגרמני וֶסְטדוֹיטשה אָלְגֶמיינֶה צייטוּנְג. בשנת 1980 עמד הנתון על פחות מאחד מכל עשרה תינוקות. ביוון מקרי הילודה שלא מנישואים הם הכי פחות נפוצים — ארבעה אחוזים. לעומת זאת, בשוודיה למעלה ממחצית הלידות הן מחוץ לנישואים. את השינוי הקיצוני ביותר עברה אירלנד. מספר הלידות שלא מנישואים נסק מחמישה אחוזים בלבד ב־1980 ל־8.31 אחוז בשנת 2000. הכתבה מציינת שנסיקה משמעותית זו ”מוכיחה כי חל שינוי בולט בגישתם של האירופאים לגבי מוסד הנישואים והמשפחה”.
צרעות בונות בעזרת מגנט
”צרעות הן מומחיות בבנייה. הן נעזרות באמצעי הדומה למכשיר הפלס, כדי לוודא שהקִנים שלהן בנויים בצורה ישרה ומדויקת”, מדווח העיתון דיילי טלגרף הלונדוני. קבוצת חוקרים מאוניברסיטת תל־אביב אשר ערכה מחקר בצרעה המזרחית (דַבּוּר), גילתה כי צרעות אלה מדביקות מעל כל תא משושה בכוורת גביש מגנטי זעיר, שרוחבו 1.0 מילימטרים, המכיל טיטניום, ברזל וחמצן. ”קִני הצרעות בנויים בדרך כלל מרבדים של חלות דבש הנתמכות במעין קורות תמיכה”. נכון לעכשיו לא ידוע כיצד המגנט עובד, אבל נראה ש”רשת הגבישים עוזרת לחרקים לנווט את דרכם בחושך וכן לוודא שהקן לא נוטה באופן מסוכן על צדו. כעת נמצא בעיצומו מחקר נוסף הבודק אם צרעות ממינים אחרים, ואולי אפילו דבורים, משתמשות באותה טכניקה”.
אוֹסְטֵאוֹפּוֹרוֹזיס ונשים צעירות
”לנשים צעירות שעושות דיאטות קיצוניות יש סיכוי גבוה לחלות מאוחר יותר באוסטאופורוזיס”, מזהירה כתבה שראתה אור בעיתון היפני אַסאי שִימְבּוּן. באוסטאופורוזיס, מחלה שפוגעת בנשים מבוגרות רבות, צפיפות העצם היא כה נמוכה עד כי העצמות נשברות בנקל. היווצרות העצם אצל האישה קשורה קשר הדוק להורמונים הנשיים. מתחילת הווסת, צפיפות העצם גוברת במהירות ומגיעה לרמת שיא בערך בגיל 20. מעט לפני גיל 40 הצפיפות מתחילה לרדת. ”ככל שצפיפות העצם המרבית גבוהה יותר, אפילו שעם הזמן היא פוחתת, כך יידרש זמן רב יותר עד לשלב שבו העצמות יישברו בקלות”, מסבירה אִיקוּקוֹ אִיזַאווה, פרופסור באוניברסיטה היפנית לנשים. היא מוסיפה: ”מאוד חשוב להגיע לרמת צפיפות העצם הגבוהה ביותר עד גיל 20”. אולם צעירות לא כל כך מוטרדות מאוסטאופורוזיס. ”באופן כללי, התזונה שלהן לקויה”, אומרת איזאווה. ”חוסר סידן וחוסר פעילות גופנית משפיעים ישירות על העצמות”.
מאושרים ובריאים בגיל 100
לפי העיתון היפני יוּמִאוּרי שִימְבּוּן, ”80 אחוז מהאנשים שחצו את גיל 100 חשים יום יום בריאים ומרוצים”. בשנת 1981 חצה לראשונה מספר בני ה־100 או יותר את ה־000,1 ונכון לשנת 2000 הגיע המספר ל־000,13 איש. לאחרונה, הקרן לבריאות וכושר עמידה ביפן ערכה סקר בקרב למעלה מ־900,1 אנשים בני 100 או יותר, אולי המחקר הגדול ביותר שנעשה על ”איכות חיים” של קשישים מעל גיל 100. לדברי העיתון, ”מספר רב מן הגברים, 6.43 אחוז, בניגוד לנשים, רק 8.25 אחוז, אמרו ש’יש להם מטרה בחיים’”. רוב הקשישים דיברו על ”משפחה”, ”אריכות ימים”, ”בריאות טובה וחיים מאושרים” כחלק ממטרות החיים שלהם. יומאורי שימבון מסיק ש”מטרה בחיים מוליכה לאריכות ימים”.
חיים בגפם
לאחרונה נערך בצרפת מפקד אוכלוסין אשר העלה כי אחד מתוך שמונה אנשים חי בגפו. זהו יחס כפול מזה שהיה לפני 30 שנה, מדווח העיתון היומי הצרפתי לה מוֹנד. הנתונים כוללים צעירים שעדיין חיים ללא בן זוג וקשישים. יותר נשים חיות בגפן מאשר גברים, ובכתבה אף מצוין ש”ככל שהמעמד החברתי של האישה גבוה יותר, כך גוברים הסיכויים שהיא תחיה בגפה”. עוד חושף המפקד, כי מאז 1990 חל גידול של 22 אחוז במספר המשפחות החד־הוריות וכן גידול של 16 אחוז במספר הזוגות ללא ילדים. ”בסיכומו של דבר”, נאמר בכתבה, ”יש כיום יותר זוגות ללא ילדים ואנשים שחיים בגפם מאשר משפחות עם ילדים”.
פעילות מינית בגיל העשרה
דו״ח של המוסד הבריטי לענייני משפחה מציין שנערים ”שהוריהם נפרדו או חיים ביחד ללא נישואין, צפויים פי שניים לקיים יחסי מין”, מוסר העיתון הלונדוני גרדיאן. רבע מבני 13 הפעילים מינית קיימו יחסי מין עם לפחות ארבעה שותפים, ואחד מכל חמישה בני נוער היה שתוי כשאיבד לראשונה את בתוליו. הדו״ח מבליט את הצורך ”לשים דגש חזק על מוסד הנישואין כיחידה המשפחתית האידיאלית לגידול ילדים”. הבעיות מתהוות עקב ’יחסי הורים־ילדים רופפים, קשרים לא תכופים וחוסר השגחה’. המאמר מסכם: ”מספר בני העשרה המקיימים יחסי מין לא יפחת ותחול עלייה במחלות מין ובהריונות אצל צעירות כל עוד ההורים לא יטלו יותר אחריות על התנהגותם של ילדיהם”.
נהגים רדומים
מומחים לשינה, בצוותא עם ארגונים למען בטיחות בדרכים, מייעצים לנהגים שלא לנהוג כשהם חשים עייפות יתר, מדווח דו״ח לתחזוקת כלי רכב ולבטיחות בדרכים (Fleet Maintenance & Safety Report). אף־על־פי שחוקרים ממליצים על לפחות שמונה שעות שינה ללילה, מחקרים מוכיחים שרבים מנסים להסתדר עם פחות שעות שינה. בנוסף לכך, מחקרים מראים שנהגים בני 19 עד 29, שלא כמו בקבוצות גיל אחרות, נוהגים בדרך כלל גם כשהם מנומנמים ונוטים לנהוג מהר יותר כשהם מרגישים עייפות. הדו״ח מוסיף ש”האלכוהול גם מגביר את הסיכון להירדם מאחורי ההגה”. דיוויד וויליס, נשיא האגודה האמריקנית למכוניות ולבטיחות בדרכים, מציין שהאזנה לרדיו או חלון פתוח לא ישאירו אותך ער, אך תנומה קלה יכולה לעזור לך להתגבר על תחושת העייפות. וויליס מדגיש: ”שינה היא המרפא היחיד לעייפות”.