העימות של גלילאו עם הכנסייה
מאת כתב עורו! באיטליה
היה זה ב־22 ביוני 1633. גבר בא בימים וחלוש כורע על ברכיו לפני בית המשפט של האינקוויזיציה הרומית. הוא איש מדע, מהידועים ביותר בימיו. סברותיו המדעיות מבוססות על לימוד ומחקר רב שנים. אולם, כדי להציל את חייו, עליו להתכחש לנכונות דעותיו.
שמו היה גלילאו גלילאי. פרשת גלילאו, כפי שרבים כינוה, עוררה ספקות, שאלות ומחלוקות שמהדהדות עד עצם ימינו, 370 שנה מאוחר יותר. פרשה זו טבעה את חותמה על פני ההיסטוריה הדתית והמדעית. על מה ולמה כל ההמולה? מדוע פרשת גלילאו עלתה שוב לכותרות בעידן המודרני שלנו? האם היא באמת מסמלת ”משבר בין המדע והדת”, כפי שכינה זאת מחבר אחד?
גלילאו נחשב בעיני רבים ל”אבי המדע המודרני”. הוא היה מתמטיקאי, אסטרונום ופיסיקאי. גלילאו היה בין הראשונים שלמדו את גרמי השמים בעזרת טלסקופ, ובאמצעותו נתן משנה תוקף לרעיון שהיה שנוי במחלוקת בימיו: כדור־ הארץ נע סביב השמש, ומכאן שכוכב הלכת שלנו אינו מרכז היקום. אין תימה אפוא שגלילאו נחשב לפעמים למייסד שיטת המחקר המדעי ניסויי.
מה הם כמה מגילוייו והמצאותיו של גלילאו? בתור אסטרונום, הוא גילה בין היתר שלכוכב הלכת צדק יש ירחים, ששביל החלב מורכב מכוכבים, שבירח קיימות מערכות הרים ושחילופי הצורה המחזוריים של כוכב נוגה דומים למופעי הלבנה. בתור פיסיקאי, הוא למד את החוקים השולטים בתנודות המטוטלת ובגופים נופלים. הוא המציא מכשירים כמו מצפן גיאומטרי, שהיה מעין סרגל חישוב. בעזרת מידע שקיבל מהולנד, הוא בנה טלסקופ שפרש לפניו את היקום.
אלא שעימות מתמשך עם ההיררכיה הכנסייתית הפך את הקריירה של מדען מהולל זה לדרמה — פרשת גלילאו. כיצד החלה הפרשה ומדוע?
הקונפליקט עם רומא
כבר בסוף המאה ה־16 אימץ גלילאו את תיאוריית קופרניקוס, שטענה שכדור־הארץ מסתובב סביב השמש ולא להיפך. תיאוריה זו נקראה גם המערכת ההֶליוֹצֶנטרית (שבה השמש נמצאת במרכז היקום). לאחר שנעזר בטלסקופ שלו בשנת 1610 כדי לגלות גרמים שמימיים שטרם נראו, השתכנע גלילאו כי מצא הוכחות למערכת ההליוצנטרית.
לפי ספר היען האיטלקי גרנד דיציונריו אינצקלופדיו (Grande Dizionario Enciclopedico UTET), גלילאו לא חפץ רק להגיע לתגליות. הוא ביקש לשכנע ”את האישים מהדרג הבכיר ביותר דאז (נסיכים וקרדינלים)” שהתיאוריה שהגה קופרניקוס היא נכונה. הוא טיפח בלבו תקווה שבעזרת ידידים רבי השפעה, יעלה בידו לגבור על התנגדויות הכנסייה ואפילו לזכות בתמיכתה.
בשנת 1611 נסע גלילאו לרומא, שם פגש כמרים רמי דרג. הוא השתמש בטלסקופ שלו על מנת להראות להם את תגליותיו האסטרונומיות. אך הדברים לא התפתחו כפי שציפה. בשנת 1616 מצא עצמו גלילאו תחת חקירה.
תיאולוגים של האינקוויזיציה הרומית כינו את התיאוריה ההליוצנטרית כ”טענה אווילית ובלתי מתקבלת על הדעת בפילוסופיה, ובאופן רשמי בגדר כפירה הואיל והיא סותרת את דעתם המפורשת של כתבי־הקודש במקומות רבים, על־פי המילים עצמן ועל־פי הפירושים והמשמעויות של אבות הכנסייה ומוסמכים לתיאולוגיה”.
גלילאו נפגש עם הקרדינל רוברט בֶּלַרְמִין, שנחשב לתיאולוג הקתולי הגדול ביותר בימים ההם וכונה ”מוחץ הכופרים”. בלרמין הורה רשמית לגלילאו לחדול לקדם את דעותיו על מערכת השמש המרכזית.
מול האינקוויזיציה
גלילאו ניסה לנהוג בזהירות, אך מבלי להתנכר לתיזה של קופרניקוס. בחלוף שבע־עשרה שנה, ב־1633, הופיע גלילאו בפני בית המשפט של האינקוויזיציה. הקרדינל בלרמין מת, אך כעת המתנגד הראשי של גלילאו היה האפיפיור אוּרְבַּן ה־8, שבעבר נטה לצדד בגלילאו. יש מחברים שסבורים שמשפט זה הוא אחד המשפטים הכי מפורסמים והלא־צודקים שנערכו בימי קדם, ואפילו מעמידים אותו בשורה אחת עם משפטיהם של סוקרטס ושל ישוע.
מה הוביל למשפט זה? גלילאו כתב ספר בשם דיאלוג של גלילאו על שתי מערכות עולם ראשיות (d SystemslDialogue Concerning the Two Chief Wor). למעשה, הספר מלמד זכות על המערכת ההליוצנטרית. המחבר התבקש להתייצב בבית המשפט ב־1632, אך גלילאו התעכב משום שהיה חולה והתקרב לגיל 70. כעבור שנה נסע לרומא לאחר שאיימו עליו שהוא יובל לשם כבול באזיקים. לפי צו האפיפיור, הוא נחקר ואף איימו לענותו.
השאלה אם אדם זקן וחולה זה עוּנה שנויה במחלוקת. כפי שתועד במשפט הרשעתו, עבר גלילאו ”חקירה בלתי נעימה”. לפי איטַלוֹ מֶראוּ, היסטוריון של החוק האיטלקי, ביטוי זה היה המונח הטכני שבו השתמשו בימים ההם כדי לתאר עינויים. מספר מלומדים מסכימים עם פרשנות זו.
על כל פנים, גלילאו נשפט ב־22 ביוני 1633, באולם קודר בפני חברי האינקוויזיציה. בפסק הדין נאמר לו שהוא נמצא אשם בעוון כך ש”ראית והאמנת בהשקפה, שהשמש... אינה נעה ממזרח למערב, וכי כדור־הארץ נע ואינו מרכז העולם ודעה זו מנוגדת לכתבי־הקודש”.
גלילאו לא רצה להיות קדוש מעונה, ולכן נאלץ לחזור בו. לאחר שהוקרא גזר דינו, המדען הקשיש שהולבש כמתחרט, כרע על ברכיו והצהיר בכובד ראש: ”אני מתכחש, מקלל ומתעב את הדברים המוטעים ודברי הכפירה [התיאוריה של קופרניקוס] שהוזכרו, ובכלל כל דבר טעות, כפירה או כת המנוגדים לכנסייה הקדושה”.
ישנה אגדה פופולרית — שאין בנמצא הוכחות מוצקות לגביה — המספרת שלאחר שהתכחש, רקע גלילאו ברגלו וקרא כאות מחאה: ”ואף־על־פי־כן נוע תנוע!” פרשנים טוענים שהעלבון שבהתכחשות לתגליותיו הסב למדען צער רב עד יומו האחרון. אומנם נגזר עליו מאסר, אך גזר דינו הומתק למעצר־בית תמידי. עם הזמן אבד מאור עיניו והוא חי בבדידות כמעט מוחלטת.
התנגשות בין הדת לבין המדע?
רבים גמרו אומר שדוגמתו של גלילאו מוכיחה כי המדע והדת אינם עולים בקנה אחד בצורה משוועת. למעשה, פרשת גלילאו הרחיקה אנשים מהדת במרוצת המאות. רבים השתכנעו שמעצם טבעה, הדת מהווה איום על התקדמות המדע. האם יש דברים בגו?
האפיפיור אורבן ה־8 ותיאולוגים מהאינקוויזיציה הרומית גינו את התיאוריה של קופרניקוס בתואנה שהיא נוגדת את המקרא. מתנגדיו של גלילאו התייחסו להצהרתו של יהושע, ”שמש בגבעון דום”, שלדידם היה צריך להבין אותה פשוטה כמשמעה (יהושע י׳:12). אך האם המקרא באמת סותר את התיאוריה של קופרניקוס? כלל וכלל לא.
הסתירה היא בין המדע לבין פירוש לא נכון בעליל של כתבי־הקודש. כך ראה גלילאו את העניין. הוא כתב לאחד מתלמידיו: ”למרות שכתבי־הקודש לא יכולים לטעות, פרשניו ומסביריו יכולים, ובדרכים שונות. אחת מהן, חמורה ונפוצה מאוד, היא כשהם מפרשים את הכתוב בדרך מילולית בלבד”. כל תלמיד מקרא רציני יסכים עם דבריו.a
גלילאו אף הרחיק לכת. הוא גרס ששני ספרים, המקרא וספר הטבע חוברו על־ידי אותו מחבר ואינם יכולים לסתור אחד את משנהו. אך יחד עם זאת, הוא הוסיף כי אף אדם אינו יכול ”לטעון בוודאות שכל הפרשנים מדברים בהשראה אלוהית”. סביר להניח כי ביקורת מרומזת זו על הפרשנים הרשמיים של הכנסייה נחשבה לפרובוקציה, שהובילה את האינקוויזיציה הרומית לגנות את המדען. אחרי הכול, כיצד מעז הדיוט להתערב בזכויות השמורות לכנסייה בלבד?
מספר מדענים העלו ספקות בנוגע ל’הֶמְנֵעַ המשגה’ [דוֹגמה קתולית לפיה האפיפיור אינו יכול לשגות כאשר הוא מוסר את הצהרתו במתכוון] הן של הכנסייה והן של האפיפיור בפרשת גלילאו. התיאולוג הקתולי האנס קוּנג כותב שטעויות ”רבות שאינן מוטלות בספק” של ”משנתה הרשמית של הכנסייה” ובכלל זה ”הגינוי של גלילאו”, הובילו את הדוֹגמה של המנע המשגה לידי פקפוק.
טיהור שמו של גלילאו?
כשנה לאחר בחירתו, בנובמבר 1979, ביקש יוחנן פאולוס השני לשקול מחדש את מעמדו של גלילאו. האפיפיור הודה שגלילאו ”נאלץ לסבול רבות... מידם של בני אדם וממנגנונים שונים בכנסייה”. שלוש עשרה שנה מאוחר יותר, בשנת 1992, הודתה ועדה שמונתה מטעם אותו אפיפיור: ”כמה תיאולוגים בני זמנו של גלילאו... לא השכילו להבין את המשמעות העמוקה והבלתי מילולית של התיאורים בכתבי־הקודש בדבר המבנה הגשמי של היקום הנברא”.
אך יחד עם זאת, העובדה היא שלא רק תיאולוגים מתחו ביקורת על תיאוריית המערכת ההליוצנטרית. האפיפיור אורבן ה־8, ששיחק תפקיד מרכזי בפרשה, התעקש בקשיחות שיש למנוע מגלילאו לערער על משנתה העתיקה של הכנסייה שלפיה כדור־הארץ הוא מרכז היקום. משנה זו לא נבעה מהמקרא, כי מדברי הפילוסוף היווני אריסטו.
לאחר שהוועדה המודרנית ערכה בדיקה דקדקנית של הפרשה, כינה האפיפיור את ההחלטה להרשיע את גלילאו ”פזיזה ומצערת”. האם טוהר שמו של המדען? ”מגוחך לדבר, כפי שעושים אחדים, על טיהור שמו של גלילאו”, אומר מחבר אחד, ”משום שההיסטוריה מגנה דווקא את המערכת המשפטית של הכנסייה ולא את גלילאו”. ההיסטוריון לוג׳יאי פריפו אמר: ”אין זה מתפקידם של הרודפים לטהר את שמם של קורבנותיהם”.
המקרא הינו ”נר מאיר במקום אופל” (פטרוס ב׳. א׳:19). גלילאו הגן עליו מפני פירוש שגוי. אולם הכנסייה, בכך שהגנה על מסורת פרי מעשה ידי־אדם על חשבון המקרא, עשתה את ההיפך הגמור.
[הערת שוליים]
a קורא שאינו משוחד בדעותיו יודה ללא היסוס שמובנה של ההצהרה ”שמש בגבעון דום” אינו ניתוח מדעי כי אם התבוננות פשוטה באשר לצורה שבה דברים נראים מנקודת מבטם של עדי ראייה על הארץ. גם אסטרונומים מדברים על זריחתם ושקיעתם של השמש, כוכבי הלכת והכוכבים. אך אין כוונתם שגרמים שמימיים אלו מקיפים את כדור־הארץ פשוטו כמשמעו, אלא שהם חולפים על פני השמים שלנו.
[תיבה/תמונה בעמוד 24]
חייו של גלילאו
גלילאו נולד בפיזה בשנת 1564 לאב מפירנצה, ולמד רפואה באוניברסיטת פיזה. הוא לא גילה עניין רב במקצוע הרפואה, ולכן נטש את התחום והחל ללמוד פיסיקה ומתמטיקה. ב־1585 חזר למשפחתו כשבאמתחתו אין כל תואר אקדמי. אולם, הוא זכה להוקרה מצד המתמטיקאים הגדולים של ימיו כאשר זכה במשרה של מרצה למתמטיקה באוניברסיטת פיזה. לאחר מות אביו, בשל קשיים כלכליים, נאלץ גלילאו לעבור לפאדובה, שם זכה למשרה מכניסה יותר בתור ראש הפקולטה למתמטיקה באוניברסיטה של העיר.
במרוצת 18 שנות חייו בפאדובה, נולדו לגלילאו שלושה ילדים מהמאהבת שלו, בחורה צעירה מוונציה. בשנת 1610 שב לפירנצה, שם שפר עליו מצבו הכלכלי כך שהתאפשר לו להקדיש זמן רב יותר למחקר — אך זאת במחיר החופש ממנו נהנה ברפובליקה הוונציאנית. הדוכס הגדול של טוסקנה מינה אותו לתפקיד ”הפילוסוף והמתמטיקאי הראשון”. גלילאו מת בפירנצה בשנת 1642 שעה שחי במעצר־בית עקב הרשעתו על־ידי האינקוויזיציה.
[שלמי תודה]
מתוך הספר 1915 ,Volume VI ,The Library of Original Sources
[תמונה בעמוד 22]
הטלסקופ של גלילאו, באמצעותו אישש את העובדה כי כדור־הארץ אינו מרכז היקום
[שלמי תודה]
Scala/Art Resource, NY
[תמונות בעמוד 22]
המערכת הגיאוצנטרית (כדור־הארץ הוא מרכז היקום)
המערכת ההליוצנטרית (השמש היא מרכז היקום)
[שלמי תודה]
רקע: 1998 Visual Language ©
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 21]
תמונה: מתוך הספר The Historian’s History of the World