זיקית הים הפיקחית

‏”‏תְמָנוּן מטיל אימה!‏ הוא שואב את האדם גורר אותו אליו ובולע אותו;‏ בעודו לפות ומשותק,‏ הוא מרגיש כיצד היצור המדהים הזה,‏ המפלצתי,‏ מעכל אותו לאט לאט”‏ ‏(‏עובדי הים,‏ מאת ויקטור הוגו)‏.‏

מאז ומעולם סבל התמנון מיחסי ציבור שליליים.‏ אגדות עתיקות וגוזמאות — בדומה לזו המוזכרת למעלה — בנו ליצור תדמית שלילית שלא בצדק.‏

אך לאמיתו של דבר,‏ אפילו התמנון הענק שחי באוקיינוס השקט (‏Enteroctopus dolfleini)‏, שעשוי להגיע ל־6 מטרים ולשקול עד 50 ק״ג,‏ אינו מהווה בדרך כלל סכנה ממשית לחיי אדם.‏ בשנים האחרונות התחלפו כל האגדות שנרקמו סביב דמותה של ”‏מפלצת”‏ זו בידע מדויק.‏ צוללנים וחוקרים ביולוגים ימיים למדו רבות אודות התמנון לסוגיו.‏

לוכד את טרפו ומתחמק מטורפיו

במקום לזלול בני אדם,‏ התמנונים ניזונים בעיקר מסרטנים.‏ על מנת ללכוד את הטרף עומדים לרשותם שמונה זרועות המצוידות בלא פחות מ־​600,‏1 כפתורי הצמדה.‏ בעזרת כפתורי הצמדה אלו,‏ תמנון קטן מסוגל לגרור עצם השוקל פי 20 ממשקלו!‏ יש תמנונים המרססים ארס על טרפם ומשתקים אותו כמעט בִּן רגע.‏a אחר כך ניגש התמנון לארוחה,‏ אותה הוא אוכל בעזרת לסתותיו דמויות המקור.‏

אך מה עושה התמנון כשמתחוור לו שהוא עלול להפוך לארוחה של יצור אחר?‏ ובכן,‏ יש לו חיסרון מפתיע.‏ דמו הכחלחל,‏ המורכב בעיקר מהֶמוֹצִיאָנִין במקום מהמוגלובין,‏ נושא מעט מאוד חמצן.‏ כתוצאה מכך,‏ כוחו של התמנון תש מהר מאוד.‏ אך יחד עם זאת,‏ הוא ניחן במיומנויות מיוחדות המאפשרות לו להתגונן מפני כלבי ים,‏ לווייתנים וטורפים אחרים.‏

אחת מן המיומנויות הללו היא כוח דחף.‏ היה ונשקפת סכנה לחייו,‏ התמנון מפעיל שיטת שחייה הרבה יותר מהירה.‏ הוא מתיז סילון מים מתוך ”‏גלימה”‏ עבה ונדחף לאחור.‏ ליצור ערמומי זה יש עוד טקטיקת הימלטות.‏ הוא יכול לפלוט ענן דיו,‏ המכיל פיגמנט אשר אינו נמהל במי הים.‏ כך יכול התמנון להסתתר ולנוס למקום מבטחים לפני שענן הדיו מספיק להתפוגג.‏

אומן הסוואה

כמובן,‏ התמנון מעדיף מלכתחילה להימנע ממפגש עם טורפים.‏ כיצד הוא מסתתר מפניהם?‏ חוקר המצולות הידוע ז׳ק אִיב קוּסְטוֹ כתב:‏ ”‏כשצילמנו את הסרט על התמנונים במַרְסֵי,‏ רוב הצוללנים שלנו מסרו כי לא היו כלל תמנונים באזור;‏ ואם היו כמה,‏ הם כבר נעלמו משם.‏ אך למען האמת,‏ הצוללנים שחו ממש ליד התמנונים שהיו מוסווים היטב ולמעשה היו בלתי נראים”‏.‏ כיצד הצליחו התמנונים להפוך לרואים ובלתי נראים?‏

עורו של תמנון בוגר מכיל עד כשני מיליון כְּרוֹמַטוֹפוֹרים,‏ או תאי צבע — כ־​200 למילימטר מרובע.‏ כל תא צבע מכיל צבען אדום,‏ צהוב,‏ או שחור.‏ כאשר הוא מכווץ או מרפה את השרירים שסביב התאים יכול התמנון תוך מספר שניות להפוך את צבע עורו לאחיד ואפילו להתעטר בדוגמאות צבעוניות.‏

אלא שלמרבה האירוניה מסתבר שהתמנון הוא עיוור צבעים.‏ וזאת למרות שמגוון הצבעים של עורו גדול פי עשרת מונים משלושת הפיגמנטים.‏ אירידוציטים,‏ תאים המכילים לוחות מראה,‏ שוברים את קרני האור כדי להתאים את צבעו של התמנון לסביבתו.‏ אך אין זה הכול.‏ אם התמנון מסתתר בתוך שונית אלמוגים,‏ הוא יכול לשנות את מרקם עורו על־​ידי כיווץ עורו החלק לקוצים,‏ ולהשתלב עם פני הסביבה המחוספסים של השונית.‏

בנאי חרוץ ועוזר בית

אין תימה אפוא שקשה לאתר את משכנו של התמנון.‏ התמנונים נוטים לבנות את מאורותיהם בנקיקים צרים או תחת סלעים גדולים ומשתמשים לשם כך בחומרי בנייה מקומיים.‏ הגג והקירות במאורתו של התמנון עשויים לשלב אבנים,‏ חתיכות מתכת,‏ קונכיות ואפילו שרידי אוניות טרופות ופסולת ימית.‏

בתום בניית המאורה,‏ מתחיל התמנון לנקות את מקום מגוריו בקפדנות.‏ הוא מתיז מים כדי להחליק את הרצפה החולית.‏ בתום הארוחה,‏ הוא דוחף את השאריות אל מחוץ לבית.‏ צוות הצוללנים של קוסטו החליט לבחון את כישורי התחזוקה של התמנון,‏ לכן הוא הוציא חלק מאבני הקיר במאורה.‏ מה עשה התמנון?‏ הוא השיב את האבנים בזו אחר זו ובנה את הקיר מחדש!‏ קוסטו כתב:‏ ”‏התהליך המשיך עד שהקיר נבנה לגמרי מחדש;‏ והוא היה זהה לחלוטין לקיר שפירקו הצוללנים”‏.‏ לתמנון יצאו מוניטין כמי ששומר על ביתו נקי ומסודר.‏ כאשר צוללנים רואים מאורה שהצטברו בה חול ושאריות,‏ הם יודעים שהיא ריקה.‏

ביתה האחרון

באופן כללי,‏ ביתה האחרון והחשוב ביותר של נקבת התמנון הוא מאורת הקינון שלה.‏ לאחר שבן זוגה מחדיר לגופה בהצלחה מספר נרתיקי זרע היא מחפשת במשך מספר שבועות בית מתאים עד שהביצים מוטלות.‏ לאחר מכן היא מחזקת את מאורת הקינון שלה ומדביקה אלפי ביצים,‏ המקובצים באשכולות,‏ על גג המאורה.‏ לעומת זאת,‏ נקבת התמנון כחול־​הטבעות,‏ אינה זקוקה למאורה.‏ מאחר שצבעיה הבהירים משמשים כאות אזהרה לטורפים פן יתקרבו,‏ היא מעדיפה לדאוג לצאצאיה בים הפתוח,‏ שם היא מכריזה בריש גלי שנשיכותיה הארסיות קטלניות.‏

נקבת התמנון היא אֵם מסורה.‏ לאחר שהיא מטילה את ביציה,‏ רוב הסיכויים שהיא תפסיק לאכול.‏ תחת זאת,‏ היא מגוננת על ביציה,‏ מנקה אותן,‏ מאווררת אותן,‏ מבצרת את המאורה שלה ונמצאת בעמדת הגנה כדי להדוף את הטורפים.‏ למרות שחייה של נקבת התמנון מגיעים לקיצם עם בקיעת צאצאיה,‏ היא דואגת להם עד ימיה האחרונים.‏ קוסטו אמר:‏ ”‏מעולם לא התקבל דיווח שנקבת התמנון זנחה את ביציה ללא השגחה”‏.‏

אצל רוב סוגי התמנונים,‏ התמנונים הזעירים שבוקעים עולים אל פני המים ומשמשים כפלנקטון.‏ רבים מהם נטרפים על־​ידי יצורים ימיים אחרים.‏ בחלוף מספר שבועות,‏ אלה ששרדו שבים לקרקעית הים וגדלים להיות תמנונים בוגרים שתוחלת חייהם אינה עולה על שלוש שנים.‏

עד כמה חכמים הם?‏

יש הטוענים שכאשר משתמשים במילה ”‏אינטליגנטים”‏ בהקשר של בעלי חיים,‏ אזי המילה מקפלת בתוכה את היכולת ללמוד מניסיון ולפתור בעיות.‏ תן דעתך למה שאמר קוסטו בנושא זה:‏ ”‏ביישנותו של התמנון היא תגובה שקולה,‏ המבוססת בעיקר על פיקחות וזהירות.‏ .‏.‏.‏ אם הצוללן מוכיח שאין לו כל כוונה להזיק,‏ התמנון מאבד את ביישנותו חיש קל — מהר יותר מכל חיית ’‏פרא’‏ אחרת”‏.‏

בין חסרי החוליות,‏ התמנון הוא בעל המוח והעיניים המפותחים ביותר.‏ עינו,‏ בדומה לעין האנושית,‏ יכולה להתמקד בצורה מעולה ולהסתגל לשינויים באור.‏ תודות למרכז הראייה המוחי המפרש מידע המתקבל מהעיניים,‏ ובנוסף לחוש המגע החד,‏ מצליח התמנון להחליט החלטות נבונות.‏

מספר מדענים דיווחו כי ראו תמנון שלמד כיצד לפתוח פקק של בקבוק על מנת להגיע לסרטן שהיה בפנים.‏ אחרים מסרו כי תמנון הצליח להבין איך פותחים מכסה של צנצנת במטרה להגיע לאוכל שבתוכה.‏ בגן החיות הימי בוונקובר,‏ קנדה,‏ אחד התמנונים היה נעלם מדי לילה משום שנהג להתמקם ליד צינור הניקוז ו’‏לגנוב’‏ את הדגים מהאקווריום הסמוך.‏

הספר חקירת סודות הטבע גומר את ההלל בדבר חוכמתו של התמנון במילים הבאות:‏ ”‏אנו נוטים לשייך את הפרימאטים לקבוצת האינטליגנציה הגבוהה ביותר,‏ אך ישנן הוכחות כי גם התמנונים נכללים בקבוצת החיות האינטליגנטיות ביותר”‏.‏

נראה כי התנהגותם הפיקחית של התמנונים מזכירה את היצורים אותם מתאר המקרא כ”‏חכמים מחוכמים”‏ (‏משלי ל׳:‏24‏)‏.‏ אכן,‏ הם פלא הבריאה.‏ מבחינת המדענים והצוללנים,‏ ה”‏אימה”‏,‏ פרי דמיונו של ויקטור הוגו,‏ אינה מכתימה עוד את שמו של התמנון.‏ מי שלומד להכיר את היצור הזה נותר עם יראת כבוד עמוקה כלפי זיקית הים הפיקחית.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 15]‏

תמנון כחול־​הטבעות (‏Hapalochlaena)‏

‏[‏שלמי תודה]‏

© ג׳פרי רוזנפלד

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

הסוואה מושלמת של תמנון שונית האלמוגים שחי באוקיינוס השקט,‏ ממש מתחת לאפו של דג הטרף.‏ האם אתה יכול לזהות את התמנון?‏

‏[‏תמונות בעמודים 16,‏ 17]‏

יש תמנונים במגוון רחב של גוונים וצבעים

‏[‏תמונה בעמוד 17]‏

תמנונים זעירים נעים מעלה אל פני הים

‏[‏שלמי תודה]‏

Fred Bavendam ©

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 16]‏

למעלה מימין:‏ © רוג׳ר ט.‏ הנלון;‏ למעלה:‏ © ג׳פרי רוזנפלד