זיקית הים הפיקחית
”תְמָנוּן מטיל אימה! הוא שואב את האדם גורר אותו אליו ובולע אותו; בעודו לפות ומשותק, הוא מרגיש כיצד היצור המדהים הזה, המפלצתי, מעכל אותו לאט לאט” (עובדי הים, מאת ויקטור הוגו).
מאז ומעולם סבל התמנון מיחסי ציבור שליליים. אגדות עתיקות וגוזמאות — בדומה לזו המוזכרת למעלה — בנו ליצור תדמית שלילית שלא בצדק.
אך לאמיתו של דבר, אפילו התמנון הענק שחי באוקיינוס השקט (Enteroctopus dolfleini), שעשוי להגיע ל־6 מטרים ולשקול עד 50 ק״ג, אינו מהווה בדרך כלל סכנה ממשית לחיי אדם. בשנים האחרונות התחלפו כל האגדות שנרקמו סביב דמותה של ”מפלצת” זו בידע מדויק. צוללנים וחוקרים ביולוגים ימיים למדו רבות אודות התמנון לסוגיו.
לוכד את טרפו ומתחמק מטורפיו
במקום לזלול בני אדם, התמנונים ניזונים בעיקר מסרטנים. על מנת ללכוד את הטרף עומדים לרשותם שמונה זרועות המצוידות בלא פחות מ־600,1 כפתורי הצמדה. בעזרת כפתורי הצמדה אלו, תמנון קטן מסוגל לגרור עצם השוקל פי 20 ממשקלו! יש תמנונים המרססים ארס על טרפם ומשתקים אותו כמעט בִּן רגע.a אחר כך ניגש התמנון לארוחה, אותה הוא אוכל בעזרת לסתותיו דמויות המקור.
אך מה עושה התמנון כשמתחוור לו שהוא עלול להפוך לארוחה של יצור אחר? ובכן, יש לו חיסרון מפתיע. דמו הכחלחל, המורכב בעיקר מהֶמוֹצִיאָנִין במקום מהמוגלובין, נושא מעט מאוד חמצן. כתוצאה מכך, כוחו של התמנון תש מהר מאוד. אך יחד עם זאת, הוא ניחן במיומנויות מיוחדות המאפשרות לו להתגונן מפני כלבי ים, לווייתנים וטורפים אחרים.
אחת מן המיומנויות הללו היא כוח דחף. היה ונשקפת סכנה לחייו, התמנון מפעיל שיטת שחייה הרבה יותר מהירה. הוא מתיז סילון מים מתוך ”גלימה” עבה ונדחף לאחור. ליצור ערמומי זה יש עוד טקטיקת הימלטות. הוא יכול לפלוט ענן דיו, המכיל פיגמנט אשר אינו נמהל במי הים. כך יכול התמנון להסתתר ולנוס למקום מבטחים לפני שענן הדיו מספיק להתפוגג.
אומן הסוואה
כמובן, התמנון מעדיף מלכתחילה להימנע ממפגש עם טורפים. כיצד הוא מסתתר מפניהם? חוקר המצולות הידוע ז׳ק אִיב קוּסְטוֹ כתב: ”כשצילמנו את הסרט על התמנונים במַרְסֵי, רוב הצוללנים שלנו מסרו כי לא היו כלל תמנונים באזור; ואם היו כמה, הם כבר נעלמו משם. אך למען האמת, הצוללנים שחו ממש ליד התמנונים שהיו מוסווים היטב ולמעשה היו בלתי נראים”. כיצד הצליחו התמנונים להפוך לרואים ובלתי נראים?
עורו של תמנון בוגר מכיל עד כשני מיליון כְּרוֹמַטוֹפוֹרים, או תאי צבע — כ־200 למילימטר מרובע. כל תא צבע מכיל צבען אדום, צהוב, או שחור. כאשר הוא מכווץ או מרפה את השרירים שסביב התאים יכול התמנון תוך מספר שניות להפוך את צבע עורו לאחיד ואפילו להתעטר בדוגמאות צבעוניות.
אלא שלמרבה האירוניה מסתבר שהתמנון הוא עיוור צבעים. וזאת למרות שמגוון הצבעים של עורו גדול פי עשרת מונים משלושת הפיגמנטים. אירידוציטים, תאים המכילים לוחות מראה, שוברים את קרני האור כדי להתאים את צבעו של התמנון לסביבתו. אך אין זה הכול. אם התמנון מסתתר בתוך שונית אלמוגים, הוא יכול לשנות את מרקם עורו על־ידי כיווץ עורו החלק לקוצים, ולהשתלב עם פני הסביבה המחוספסים של השונית.
בנאי חרוץ ועוזר בית
אין תימה אפוא שקשה לאתר את משכנו של התמנון. התמנונים נוטים לבנות את מאורותיהם בנקיקים צרים או תחת סלעים גדולים ומשתמשים לשם כך בחומרי בנייה מקומיים. הגג והקירות במאורתו של התמנון עשויים לשלב אבנים, חתיכות מתכת, קונכיות ואפילו שרידי אוניות טרופות ופסולת ימית.
בתום בניית המאורה, מתחיל התמנון לנקות את מקום מגוריו בקפדנות. הוא מתיז מים כדי להחליק את הרצפה החולית. בתום הארוחה, הוא דוחף את השאריות אל מחוץ לבית. צוות הצוללנים של קוסטו החליט לבחון את כישורי התחזוקה של התמנון, לכן הוא הוציא חלק מאבני הקיר במאורה. מה עשה התמנון? הוא השיב את האבנים בזו אחר זו ובנה את הקיר מחדש! קוסטו כתב: ”התהליך המשיך עד שהקיר נבנה לגמרי מחדש; והוא היה זהה לחלוטין לקיר שפירקו הצוללנים”. לתמנון יצאו מוניטין כמי ששומר על ביתו נקי ומסודר. כאשר צוללנים רואים מאורה שהצטברו בה חול ושאריות, הם יודעים שהיא ריקה.
ביתה האחרון
באופן כללי, ביתה האחרון והחשוב ביותר של נקבת התמנון הוא מאורת הקינון שלה. לאחר שבן זוגה מחדיר לגופה בהצלחה מספר נרתיקי זרע היא מחפשת במשך מספר שבועות בית מתאים עד שהביצים מוטלות. לאחר מכן היא מחזקת את מאורת הקינון שלה ומדביקה אלפי ביצים, המקובצים באשכולות, על גג המאורה. לעומת זאת, נקבת התמנון כחול־הטבעות, אינה זקוקה למאורה. מאחר שצבעיה הבהירים משמשים כאות אזהרה לטורפים פן יתקרבו, היא מעדיפה לדאוג לצאצאיה בים הפתוח, שם היא מכריזה בריש גלי שנשיכותיה הארסיות קטלניות.
נקבת התמנון היא אֵם מסורה. לאחר שהיא מטילה את ביציה, רוב הסיכויים שהיא תפסיק לאכול. תחת זאת, היא מגוננת על ביציה, מנקה אותן, מאווררת אותן, מבצרת את המאורה שלה ונמצאת בעמדת הגנה כדי להדוף את הטורפים. למרות שחייה של נקבת התמנון מגיעים לקיצם עם בקיעת צאצאיה, היא דואגת להם עד ימיה האחרונים. קוסטו אמר: ”מעולם לא התקבל דיווח שנקבת התמנון זנחה את ביציה ללא השגחה”.
אצל רוב סוגי התמנונים, התמנונים הזעירים שבוקעים עולים אל פני המים ומשמשים כפלנקטון. רבים מהם נטרפים על־ידי יצורים ימיים אחרים. בחלוף מספר שבועות, אלה ששרדו שבים לקרקעית הים וגדלים להיות תמנונים בוגרים שתוחלת חייהם אינה עולה על שלוש שנים.
עד כמה חכמים הם?
יש הטוענים שכאשר משתמשים במילה ”אינטליגנטים” בהקשר של בעלי חיים, אזי המילה מקפלת בתוכה את היכולת ללמוד מניסיון ולפתור בעיות. תן דעתך למה שאמר קוסטו בנושא זה: ”ביישנותו של התמנון היא תגובה שקולה, המבוססת בעיקר על פיקחות וזהירות. ... אם הצוללן מוכיח שאין לו כל כוונה להזיק, התמנון מאבד את ביישנותו חיש קל — מהר יותר מכל חיית ’פרא’ אחרת”.
בין חסרי החוליות, התמנון הוא בעל המוח והעיניים המפותחים ביותר. עינו, בדומה לעין האנושית, יכולה להתמקד בצורה מעולה ולהסתגל לשינויים באור. תודות למרכז הראייה המוחי המפרש מידע המתקבל מהעיניים, ובנוסף לחוש המגע החד, מצליח התמנון להחליט החלטות נבונות.
מספר מדענים דיווחו כי ראו תמנון שלמד כיצד לפתוח פקק של בקבוק על מנת להגיע לסרטן שהיה בפנים. אחרים מסרו כי תמנון הצליח להבין איך פותחים מכסה של צנצנת במטרה להגיע לאוכל שבתוכה. בגן החיות הימי בוונקובר, קנדה, אחד התמנונים היה נעלם מדי לילה משום שנהג להתמקם ליד צינור הניקוז ו’לגנוב’ את הדגים מהאקווריום הסמוך.
הספר חקירת סודות הטבע גומר את ההלל בדבר חוכמתו של התמנון במילים הבאות: ”אנו נוטים לשייך את הפרימאטים לקבוצת האינטליגנציה הגבוהה ביותר, אך ישנן הוכחות כי גם התמנונים נכללים בקבוצת החיות האינטליגנטיות ביותר”.
נראה כי התנהגותם הפיקחית של התמנונים מזכירה את היצורים אותם מתאר המקרא כ”חכמים מחוכמים” (משלי ל׳:24). אכן, הם פלא הבריאה. מבחינת המדענים והצוללנים, ה”אימה”, פרי דמיונו של ויקטור הוגו, אינה מכתימה עוד את שמו של התמנון. מי שלומד להכיר את היצור הזה נותר עם יראת כבוד עמוקה כלפי זיקית הים הפיקחית.
[הערת שוליים]
a התמנון היחידי המסוכן לאדם, הוא תמנון כחול־הטבעות (Hapalochlaena) שמוצאו באוסטרליה. נשיכותיו עלולות לגרום לאי־ספיקת מערכת הנשימה.
[תמונה בעמוד 15]
תמנון כחול־הטבעות (Hapalochlaena)
[שלמי תודה]
© ג׳פרי רוזנפלד
[תמונה בעמוד 16]
הסוואה מושלמת של תמנון שונית האלמוגים שחי באוקיינוס השקט, ממש מתחת לאפו של דג הטרף. האם אתה יכול לזהות את התמנון?
[תמונות בעמודים 16, 17]
יש תמנונים במגוון רחב של גוונים וצבעים
[תמונה בעמוד 17]
תמנונים זעירים נעים מעלה אל פני הים
[שלמי תודה]
Fred Bavendam ©
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 16]
למעלה מימין: © רוג׳ר ט. הנלון; למעלה: © ג׳פרי רוזנפלד