חיפושו של אומן אחר האושר ב”גן עדן”
מאת כתב עורו! בטהיטי
מאז שאדם הראשון איבד את גן העדן, מחפשים צאצאיו את אשר אבד. החיפוש הקדחתני אחר גן העדן שלהב אומנים רבים למוצאו בציוריהם. אחד מהם היה האומן הנודע בן המאה ה־19 פול גוגן.
לפני כשנתיים הגיעו בשתי ספינות מאות אורחים, וביניהם ציירים חובבנים, אל האי הקטנטן היווה אוֹאָה השייך לאיי מרקיז שבפולינסיה הצרפתית. באי זה נפטר גוגן בשנת 1903. ביובל המאה למותו נחנך מרכז תרבות על שמו, ולרגל המאורע באו אותם אורחים המוקסמים מיצירותיו.
היכן גן העדן?
אך מדוע עזב גוגן לפני יותר ממאה שנה את אירופה וחי את שארית ימיו באי שליו זה שבדרום האוקיינוס השקט? גוגן חי חיי דוחק כאומן עני באירופה, ובסופו של דבר מאס בתרבותו. מסורות אירופה ומוסכמותיה העידו בעיניו על צרות אופקים, והוא בז להן. למסקנה זו הגיע גוגן אחרי ביקורו הראשון בטהיטי שארך כשנתיים. עם שובו לאירופה גמלה בלבו ההחלטה: ”אין שום מניעה שאעזוב לבלי שוב. מה אוויליים חיינו כאן באירופה!” הוא הביע את סלידתו מערכי המערב, ויחד עם רבים באירופה של ימיו, חלם על גן העדן האבוד שבו ניתן להתגונן מחולאי הציביליזציה. גוגן קיווה לממש את כמיהתו לגן עדן באוקיינוס השקט שבו השלווה והשמש מושלים בכיפה. נפשו כלתה אל ארץ גלות יפהפייה זו, מקום אידיאלי לציור.
בדומה לרבים אחרים בימיו סבר גוגן כי חיים הרחק מן הציביליזציה ובהרמוניה עם הטבע עדיפים בשל פשטותם. מאחר שהפולינזים חיו בקרבת הטבע ובהרמוניה עימו, היו שחשבו כי אנשים אלה אינם מסוגלים להרע. נדמה היה שפשטותם התמימה ומזגם הנוח משקפים את העולם המושלם. גוגן חיפש אושר זה. אך בייסורים מרובים הוסיף לתור אחר תשובות למסתרי הקיום וגורל האדם ואחר מזור לייאוש ולאימת המוות.
גוגן מצא מקור השראה באגנים הדרומיים. סביבה זו הולידה בו מחדש את חדוות היצירה. יופיים הפשוט של התושבים היה מנושאי הציור המועדפים עליו. הדיוקנים שצייר מביעים רוגע, ביטחון וסיפוק. מעל בד הציור ביקש גוגן לתת ביטוי לעולם אגדי שבו שוררת שלווה חלומית מתחת לשמיים הטרופיים.
אושר אמיתי
האם מצא גוגן את האושר האמיתי בטהיטי, או בהיווה אוֹאָה או בכל אי אחר? לא היה לו מנוס מן ההכרה שגם באיים טרופיים קטנים אלה, כל חי סופו למות. אין שלמות בעולם זה. בשלב מסוים בשנותיו הראשונות בטהיטי כתב: ”זה זמן מה רובצת עליי קדרות, הנותנת את אותותיה בעבודתי. ... נעדרת ממנה שמחה”. הארצות העליזות המתוארות בציוריו לא הגשימו את ציפיותיו. הוא לא חדל לסבול מחסרון כיס ובריאותו הייתה בכי רע. גם בסביבה זו לא יכול היה להשיב על השאלות הגדולות של החיים. תוך התמקדות בפרדוקס זה, החליט לצייר ציור גדול שהפך ליצירת מופת מבין עבודותיו בטהיטי. היה זה ציור אלגורי ענק באורך 75.3 מטרים ושמו מאין באנו? מי אנחנו? לאן אנו הולכים? (?D’où venons-nous? Que sommes-nous? Où allons-nous) דרכו ניסה להביע את הקושי שלו להבין את העולם, את סוד קיומנו הבלתי מושג.
התשובות לשאלות החיים שהביע גוגן בציוריו ושהביעו אחרים לפניו ואחריו, מצויות במקרא, הספר שבו חושף אלוהים את מטרתו ביחס לאנושות. תשובותיו של המקרא מהימנות ומספקות. הן נושאות בחובן תקווה ודאית לעתיד. מלבד זאת, הן מלמדות אותנו שלא משנה היכן אנו חיים — אם באוקיינוס השקט או אם במקום אחר — הדרך היחידה למציאת אושר אמיתי היא לחיות על־פי רצון הבורא, יהוה אלוהים. עדי־יהוה בפולינסיה הצרפתית ובעולם כולו שמחים לבשר לזולת על התקווה הנפלאה לחיות בעתיד בגן עדן.
להעתיק את הרב־אומן
בחגיגות יובל המאה לגוגן, הוצגו מאה רפרודוקציות מדויקות של ציוריו. הן ברובן פרי עבודתם של שני אומנים, קלוד ווִייֶרָה פרינה, אשר התגוררו לזמן מה בהיווה אוֹאָה על מנת להעתיק את ציוריו של גוגן. את הרפרודוקציות תרם הזוג למרכז התרבות.
כדי לשחזר ולהעביר את הרושם המדויק שאליו התכוון גוגן, חקרו השניים לפרטי פרטים את הגוונים והצורות מתוך תצלומים גדולים של הציורים המקוריים. הם מסבירים שהעתקת יצירות אומנות אינה מלאכה פשוטה, אלא משימה קשה המצריכה זמן וכוחות רבים. ”האומן נהנה מחירות היצירה, ואם חשקה נפשו לצייר חמש רגליים לשולחן, איש לא יחשוב שזה חריג — ההיפך, הציבור יאמר שהוא גאון. אבל אם המעתיק שוכח עלה בשיח, צפויה לו ביקורת קשה! זה מסביר מדוע יש פחות מעתיקים מאומנים”, אומר הזוג. מה נדרש ממעתיק טוב? ”עליו להכיר לעומק את האומן ואת חייו משום שמלבד התצלומים אין לו על מה להתבסס, וגם כשהתצלומים בידיו, הצבעים לא תמיד נאמנים למקור. הוא חייב ללקט מידע מדויק מן המוזיאונים”. ציוריו של גוגן נמכרים היום בסכומי עתק, ומשום כך עבודתם של הזוג פרינה היא תרומה רבת ערך למרכז התרבות.
[תמונה בעמוד 23]
דיוקן עצמי של פול גוגן
[תמונה בעמוד 23]
”נשים טהיטיות” (Femmes de Tahiti) או ”על חוף הים” (Sur la plage)
[תמונה בעמוד 24]
”מעשיות ברבריות” (Les Parau Parau)
[שלמי תודה]
Scala/Art Resource, NY
[תמונה בעמוד 24]
”מתי תינשאי?” (?Quand te maries-tu)
[שלמי תודה]
Erich Lessing/Art Resource, NY
[תמונות בעמוד 25]
”האישה ופרי המנגו” (Femme à la mangue) המקור למעלה יחד עם העתק שנעשה בידי קלוד וויירה פרינה, הנראים למטה בסטודיו שלהם באטונה
[שלמי תודה]
Erich Lessing/Art Resource, NY
Copie dʹoeuvre de Gauguin, avec lʹaimable autorisation de Claude et Viera Farina
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 23]
איורים: Erich Lessing/Art Resource, NY