פרק א׳‏

מה יוסיף משמעות לחייך?‏

האם חלמת פעם על חיים טובים יותר,‏ אולי באיזור מגוריך ואולי בגן־עדן טרופי?‏ רובנו שקענו בדמיונות כאלה בשלב מסוים בחיינו.‏

ב־1891 ביקש האומן הצרפתי פול גוֹגֶן למצוא חיים טובים בפולינסיה הצרפתית.‏ אבל המציאות טפחה מהר מאוד על פניו.‏ החיים המופקרים שניהל הביאו עליו ועל אחרים מחלות וסבל.‏ כשחש כי המוות רובץ לפתחו,‏ צייר את הציור שתואר כ”‏ביטוי האחרון של עוצמה אומנותית”‏.‏ הספר פול גוגן 1848–1903 — האומן הפרימיטיביסטי המתוחכם (‏Paul Gauguin 1848-1903—The Primitive Sophisticate)‏ מציין:‏ ”‏התמונה הכוללת של חיי אנוש המובאת בציור מקיפה את כל שלבי החיים,‏ מן העריסה עד הקבר.‏.‏.‏ החיים היו בעיניו תעלומה אחת גדולה”‏.‏

גוגן קרא ליצירה ‏”‏מאין באנו?‏ מי אנחנו?‏ לאן אנו הולכים?‏”‏a

השאלות מוכרות.‏ לא מעט אנשים הוגים מתחבטים בהן.‏ עורך הוול סטריט ז׳ורנל,‏ לאחר שדן בקִדמה המדעית והטכנולוגית,‏ כתב:‏ ”‏התבוננות מעמיקה באדם עצמו,‏ בדילמות שלו ובמקומו ביקום מגלה שהתקדמנו אך מעט מראשית הזמן.‏ השאלות מי אנחנו,‏ למה אנחנו כאן,‏ ולאן מועדות פנינו נותרו פתוחות”‏.‏

יש ששקועים בדאגה למשפחתם,‏ בפרנסת ביתם,‏ בטיולים או בעניינים אחרים,‏ מכיוון שאינם מוצאים תכלית אחרת לחייהם.‏ אלברט איינשטיין אמר:‏ ”‏האדם שחייו נראים לו נטולי־משמעות,‏ לא זו בלבד שהוא אומלל,‏ אלא שבקושי הוא כשיר לחיים”‏.‏ מאותה סיבה רבים מבקשים למצוא תכלית בחיים על־ידי עיסוק באומנות,‏ במחקר מדעי או בסיוע הומניטרי בניסיון להקל את סבלות בני האדם.‏ האם אתה מכיר כמה מהם?‏

אין פלא שמתעוררות שאלות בסיסיות על משמעות החיים.‏ מה רבים הם ההורים ששכלו ילד בגלל מלריה או מחלה אחרת,‏ ועתה עולות אצלם השאלות,‏ למה כל הסבל הזה?‏ האם יש לו משמעות?‏ שאלות דומות מנקרות במוחם של צעירים וצעירות,‏ למראה עוני,‏ מחלות ואי־צדק.‏ מלחמות אכזריות מעוררות תהיות בדבר משמעות החיים.‏

גם אם לא חשת על בשרך מצוקות אלה,‏ אולי תסכים עם דברי פרופסור פרימן דייסון:‏ ”‏אני נמצא בחברה טובה כשאני שואל שוב את שאלותיו של [‏הדמות המקראית]‏ איוב.‏ מדוע אנו סובלים?‏ מדוע אין צדק בעולם?‏ מהי תכלית הכאב והטרגדיה?‏”‏ ייתכן שגם אתה מעוניין בתשובות.‏

יש משקל רב למציאת תשובות מספקות.‏ פרופסור שסבל את זוועות מחנה הריכוז אושוויץ אמר:‏ ”‏אין לך דבר בעולם,‏ שעשוי לעזור לאדם להתגבר אף על הגרוע מכל,‏ כמו הידיעה כי יש פשר לחייו”‏.‏ הוא האמין שאפילו בריאות הנפש קשורה לחיפוש אחר תכלית.‏

במרוצת הדורות רבים חיפשו תשובות בדתות.‏ גאוּטַמה (‏בודהא)‏,‏ לאחר שראה אדם חולה,‏ אחר ישיש ושלישי מת,‏ שאף להגיע להארה ולמצוא משמעות באמצעות דת.‏ אך זאת מבלי להאמין באל ישותי.‏ אחרים פנו לכנסייה.‏

ומה קורה בימינו?‏ רבים מסתמכים על המדע ומבטלים את הדת ואת ”‏אלוהים”‏ כלא־רלוונטיים.‏ ”‏הקִדמה המדעית”‏,‏ נאמר בספר דת ואתיאיזם (‏Religion and Atheism)‏,‏ ”‏מותירה,‏ כך נראה,‏ פחות ופחות מקום לאלוהים.‏ אלוהים הפך לעקוּר”‏.‏

הכחשת קיומו של בורא — הגורמים

לאמיתו של דבר,‏ הנטייה לשלול את הדת ואת קיום אלוהים,‏ שורשיה בפילוסופיות שהגו תומכי ההיגיון המוחלט.‏ צ׳רלס דרווין סבר,‏ ש”‏הברירה הטבעית”‏ היא הסבר הגיוני יותר לקיומו של עולם החי מאשר האמונה בבורא.‏ זיגמונד פרויד לימד שאלוהים הוא אשליה.‏ והטענה ’‏אלוהים מת’‏ נשמעת מימי פרידריך ניטשה ועד ימינו.‏ במזרח הרחוק תמצא פילוסופיות דומות.‏ מורי הבודהיזם אוחזים בדעה שאין צורך לדעת על אלוהים.‏ אשר לשינטו,‏ פרופסור טטסוּ או ימאורי אמר,‏ ש”‏אלים אינם אלא בני אדם”‏.‏

הספקנות לגבי קיומו של בורא שכיחה מאוד,‏ אך האם היא מוצדקת?‏ אתה מכיר ודאי דוגמאות של ’‏עובדות מדעיות’‏ שהיו מקובלות בעבר,‏ אך לימים הוכח שטעות ביסודן.‏ דעות כמו ’‏הארץ שטוחה’‏ ו’‏הארץ היא מרכז היקום’‏ התקבלו על דעת הציבור זה מאות שנים,‏ אבל כיום אנו יודעים את האמת.‏

ומה לגבי רעיונות מדעיים חדשים יותר?‏ הפילוסוף בן המאה ה־18 דיוויד יוּם,‏ למשל,‏ ממכחישי קיומו של בורא,‏ לא הצליח להמציא הסבר למבנה הביולוגי המורכב של הארץ.‏ תורתו של דרווין הציעה הסבר לאופן התפתחות צורות החיים,‏ אך לא למוצא החיים ולתכליתם.‏

אי לכך,‏ רבים,‏ מדענים ואנשים מן השורה,‏ חשים שחסר משהו.‏ תיאוריות מדעיות שואפות להסביר איך?‏ אבל השאלות החשובות מתחילות בלמה?‏ גם מי שחונכו להאמין בקיום בורא מושפעים מכך.‏ סטודנטית צעירה להיסטוריה,‏ תושבת אירופה,‏ אמרה:‏ ”‏מבחינתי,‏ אלוהים מת.‏ אילו היה קיים,‏ לא היה כזה אי־סדר בעולם:‏ בני־אדם גוועים ברעב על לא עוול בכפם;‏ בעלי־חיים נכחדים.‏.‏.‏ הרעיון שקיים בורא הוא שטות גמורה”‏.‏ על רקע מצב העולם רבים אינם מסוגלים להבין כיצד הבורא — בהנחה שקיים בורא — אינו עושה לשיפור התנאים.‏

מכל מקום,‏ יש להודות שרבים אינם מכירים בבורא,‏ כי אינם רוצים להאמין בו.‏ ”‏גם אם אלוהים היה פונה אלי ואומר שאני צריך לשנות את חיי”‏,‏ אמר תעשיין אירופאי לאחד מעובדיו,‏ ”‏לא הייתי עושה את זה.‏ אני רוצה לנהל את חיי בדרכי שלי”‏.‏ ברור אפוא,‏ שיש הסבורים כי הכרה בסמכותו של בורא תשלול את חירותם ותאלצם לשנות את אורח חייהם.‏ הם טוענים לעתים,‏ ’‏אני מאמין רק במה שאני רואה,‏ ואינני יכול לראות בורא בלתי נראה’‏.‏

מלבד השאלה מדוע מתעלמים מקיום הבורא,‏ השאלות בדבר החיים ותכליתם אינן נותנות מנוח.‏ לאחר שהחל האדם לסייר בחלל החיצון,‏ נשאל התיאולוג קארל ברת לדעתו על ההישג הטכנולוגי האדיר.‏ תשובתו:‏ ”‏הוא אינו פותר אף אחת מהבעיות המדירות שינה מעיניי”‏.‏ כיום האדם טס בחלל וצובר תאוצה בחקר המרחב הקיבֶּרנֶטי.‏ על כל פנים,‏ אנשים חושבים מכירים בצורך בתכלית,‏ בדבר־מה שיעניק משמעות לחייהם.‏

אנו מזמינים כל אדם רחב אופקים לשקול את הנושא.‏ הספר אמונה באלוהים ויושר אינטלקטואלי (‏Belief in God and Intellectual Honesty)‏ מציין,‏ שבעלי ”‏יושר אינטלקטואלי”‏ מתאפיינים ב”‏נכונות לפשפש באמונתם כדי לבחון את אמיתותה”‏ ו”‏להקדיש תשומת לב מספקת לראיות אחרות שבנמצא”‏.‏

בדיון שלפנינו עשויות ’‏הראיות שבנמצא’‏ לעזור לנו לגלות אם קיים בורא,‏ העומד מאחורי החיים והיקום.‏ ואם הוא קיים,‏ מה הן תכונותיו?‏ האם יש לאישיותו זיקה כלשהי לחיינו?‏ התעמקות בנושאים אלה תעזור לנו להבין כיצד להוסיף משמעות וסיפוק לחיינו.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה על כל העמוד בעמוד 4]‏

‏[‏תמונה בעמוד 6]‏

הציור של גוגן מעורר שאלות בדבר משמעות החיים