אי חול גן עדני

מאת כתב עורו!‏ באוסטרליה

בשנת 1770 הפליג חוקר הארצות הבריטי ג׳יימס קוק במעלה חופה המזרחי של אוסטרליה.‏ כ־150 קילומטר מצפון לעיר בת זמננו בְּרִיסְבֶּן,‏ חלף על פני אי גדול בעל חופים חוליים אשר לימים ימשוך אליו 000,‏300 מבקרים בשנה.‏ האי לא הלהיב במיוחד את קוק.‏ למעשה,‏ הוא ואחרים הניחו שזהו חצי אי.‏ כעבור מספר שנים ירד חוקר הארצות מתיו פלינדרס אל חופי האי.‏ ”‏אין מקום צחיח יותר מחצי אי זה”‏,‏ כתב.‏

אילו העזו קוק ופלינדרס להיכנס פנימה מספר קילומטרים מעבר לחופים ולדיונות המוזהבים,‏ היו מקבלים רושם אחר לגמרי.‏ לנגד עיניהם היה מתגלה עולם של יערות גשם בראשיתיים,‏ של אגמי מים מתוקים צלולים כבדולח,‏ של מצוקי חול בצבעים מרהיבים ושל מאות מיני בעלי חיים.‏ אי זה הקרוי כיום פרייזר איילנד (‏Fraser Island)‏, הוא אי החול הגדול בעולם ובזכות ייחודו הוגדר האי בשנת 1992 כאתר מורשת עולמית.‏a

נולד בהרים

אורכו של האי פרייזר 120 קילומטר,‏ רוחבו 25 קילומטר ושטחו 000,‏600,‏1 דונם.‏ גבעות חול אדירות ממדים מזדקרות לרום של כ־240 מטר מעל פני הים,‏ והופכות את האי לגבוה ביותר מסוגו בעולם כולו.‏ אילו כוחות הביאו ליצירת נוף מרשים זה?‏

מן הראיות עולה כי אינספור טונות חול שמהם בנוי האי מקורם בהרי פרשת המים,‏ גוש הרים המשתרע לאורך כל חופה המזרחי של אוסטרליה.‏ עם הזמן,‏ בעקבות גשמים עזים,‏ ניתקו שברי סלעים מן ההרים ונשטפו אל הנהרות ומשם אל הים.‏ זרמי האוקיינוס שחקו את שברי הסלעים לחול דקיק שנסחף אט אט צפונה על קרקעית הים.‏ גרגרי החול נחסמו על־ידי לשונות יבשה ומחשופי סלע העולים מקרקעית האוקיינוס,‏ וכתוצאה מהצטברותם נולד האי פרייזר.‏

מאז ואילך מוסיף האוקיינוס השקט לערום חול טרי לאורך החופים.‏ הרוחות מסיעות את החול כלפי פנים ויוצרות דיונות.‏ והדיונות נעות בקצב של מטר לשנה ובולעות את כל מה שנקרה בדרכן.‏

אגמי מים מתוקים ויערות נדירים

למרבה ההפתעה,‏ 40 אגמי מים מתוקים לכודים בחללי הדיונות הפרושות באי.‏ חלק מאותם מקווי מים שוכנים בשקעים המצויים על גבי דיונות גבוהות.‏ ומדוע המים אינם מחלחלים פנימה ונעלמים?‏ בזכות ”‏ביטנה”‏ אורגנית או חומר איטום עשוי כָּבוּל המורכב בחלקו מעלים,‏ קליפות עץ וענפים מרקיבים.‏

באי קיימים גם אגמים מסוג אחר הנוצרים כאשר השקעים באי שוקעים מתחת למפלס מי התהום.‏ מים מתוקים מחלחלים לתוך החללים ויוצרים בריכות של מים צלולים שסוננו בחול המהוות מעין חלונות המשקיפים אל מי התהום.‏

אגמי האי ניזונים מכמות משקעים המגיעה ל־500,‏1 מ”‏מ בשנה.‏ מים שאינם נלכדים באגמים ואינם נספגים בחול זורמים אל הים.‏ על־פי הערכות,‏ אחד מנחלי האי מזרים אל האוקיינוס השקט יותר מחמישה מיליוני ליטר מים בשעה.‏

תודות לשפע המים שולט הגוון הירוק באי פרייזר.‏ יערות גשם אינם נוצרים בדרך כלל על אדמת חול דלת חומרים מזינים.‏ אך האי פרייזר הוא בין המקומות הבודדים בעולם שבהם יערות גשם צומחים על אדמה חולית.‏ בעבר היה היער עשיר מאוד בעצים ויותר מ־100 שנה הדהדו בו קולות מכות הגרזן של החוטבים.‏ עצי אקליפטוס מסוג pilularis ו־‏microcorys ועצי קַאוּרי היו חביבים על אנשי היער.‏ אחד מהם אמר בשנת 1929:‏ ”‏מי שמבקר באי נתקל בחומה חיה של עצי ענק המתנשאת עד לגובה 45 מטר.‏ .‏.‏.‏ קוטרם של ברוני היער האלה נע בין שניים לשלושה מטרים”‏.‏ עצים מסוימים כדוגמת עץ הסאטינֶה ועץ הסינקרפיה הערנית (‏עץ הטרפנטין)‏ שימשו לבניית תעלת סואץ.‏ בכל אופן,‏ היום עצי פרייזר מזדקנים בשקט.‏

גן עדן בעל עבר טרגי

שמו של האי צמח מאסון.‏ בשנת 1836 הפליגו קפטן ג׳יימס פרייזר ואשתו אילייזה בספינה סטרלינג קסל וספינתם נטרפה.‏ השניים ניצלו ובסופו של דבר הגיעו לחופי האי.‏ שבט מקומי ככל הנראה הרג את הקפטן,‏ אבל אילייזה חולצה מאוחר יותר.‏ לציון האסון,‏ שונה שם האי מ”‏אי החול הגדול”‏ לאי פרייזר.‏

גם ילידי המקום עברו טרגדיה.‏ בעבר חיו באי עד 000,‏2 אַבּוֹריגינים.‏ הם תוארו כאנשים חסונים ובנויים לתלפיות.‏ את ביתם כינו גן עדן (‏gari’‏K)‏. אגדה אַבּוֹריגינית מספרת על בריאת האי ולפיה זהו המקום היפה ביותר שנברא אי פעם.‏ למרבה הצער,‏ אוכלוסיית התושבים הידלדלה באופן דרסטי מפאת מחלות שהביאו עימם האירופאים.‏ בנוסף לכך,‏ בתחילת המאה ה־20 הועברו רוב האבוריגינים למושבות שהוקמו ביבשת.‏

חוף מבטחים מסביר פנים

כיום האי הוא חוף מבטחים לחיות בר.‏ מבין יושביו המוכרים נמנה הדינגו — כלב בר אוסטרלי.‏ בשל בידודם מכלבי הבית ביבשה,‏ כלבי הדינגו באי פרייזר נחשבים לגזע הטהור ביותר במזרח אוסטרליה.‏ הם אולי נראים ככלבי בית,‏ אך אין זה כך ולכן יש לנקוט משנה זהירות בסביבתם ולהתייחס אליהם בכבוד.‏

יותר מ־300 מיני ציפורים נצפו באי.‏ דַיוֹת הבּרַהמִינים ועיטמים לבני־גחון מפטרלים בחופים,‏ בשעה ששלדגים ססגוניים מרחפים במהירות מעל האגמים.‏ החופָמים המונגוליים הם בין העופות הנודדים המבקרים באי.‏ אזור הרבייה שלהם הוא בסיביר,‏ והם מדרימים לקראת החורף.‏ לפני השלמת המסע הם עוצרים לחניית ביניים קצרה באי פרייזר.‏ יותר מ־000,‏30 עטלפי פרי אפורי ראש,‏ שגודלם כגודל עורב,‏ נוחתים לפי העונה באי כדי לסעוד את לבם מן הצוף של פרחי האקליפטוס.‏

המים שמסביב לאי פרייזר שוקקי חיים.‏ תמצא בהם לדוגמה לווייתנים גדולי סנפיר בדרכם מן הקוטב הדרומי אל מחסום הריפים הגדול,‏ שם הם ממליטים ומזדווגים.‏ במסעם חזרה מציגים הלווייתנים מופע מרהיב:‏ הם מניפים את רוב גופם האדיר אל האוויר ונוחתים במים בפרץ של רסיסים הנראה למרחקים — הצדעה מלכותית לכבוד אי מדהים!‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏מפות בעמוד 14]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

האוקיינוס השקט

האי פרייזר

‏[‏תמונות בעמוד 15]‏

ימין,‏ מלמעלה למטה:‏

שפך נחל קורונג

ארבעים אגמי מים מתוקים פזורים על פני האי פרייזר

תופעה נדירה — יערות גשם הגדלים על אדמת חול

‏[‏שלמי תודה]‏

כל התמונות:‏ באדיבות Tourism Queensland

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

עיטם לבן־גחון

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

קוּקַבּוּרָים

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

שקנאים

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

לווייתן גדול סנפיר בעצירת ביניים בדרכו לאנטארקטיקה

‏[‏תמונות בעמודים 16,‏ 17]‏

דינגו וקואלה

‏[‏שלמי תודה]‏

באדיבות Tourism Queensland

‏[‏תמונה בעמודים 16,‏ 17]‏

חוף לאורך 120 קילומטר באי פרייזר — מן החופים הארוכים בעולם

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 16]‏

עיטם:‏ GBRMPA©; כל שאר התמונות מלבד השקנאים:‏ באדיבות Tourism Queensland