נושא השער
עד כמה ניתן להאריך את תוחלת חיינו?
בשנת 2006 מתה הרייט בערך בגיל 175. אולם הרייט לא הייתה אישה; היא הייתה צב גלפגוס מגן חיות באוסטרליה. בהשוואה אלינו להרייט היו חיים ארוכים מאוד. אך בהשוואה ליצורים חיים אחרים מספר השנים שחיה לא היה יוצא דופן. להלן כמה דוגמאות.
לדברי מספר חוקרים בפינלנד, תוחלת החיים של צדפות פנינים ממין Margaritifera margaritifera השוכנות במים מתוקים יכולה להגיע ל־200 שנה.
מדיווחים עולה שצדפות ממין Arctica islandica השוכנות באוקיינוסים וחיות בדרך כלל למעלה מ־100 שנה, מסוגלות לחיות אף יותר מ־400 שנה.
עצים שונים כגון אורן אַרִיסְטַטָה, הסקוויה הענקית ומספר מינים של ברוש ואשוחית חיים אלפי שנים.
עם זאת, בני האדם, שנחשבים לרוב לצורת החיים הנעלה ביותר עלי אדמות, חיים במקרה הטוב 80 או 90 שנה — וזאת חרף מאמצים כבירים להארכת תוחלת החיים.
האם לדעתך תוחלת חיים של כ־80 שנה היא כל מה שאנו יכולים לקוות לו, או האם קיימת האפשרות שנוכל לחיות הרבה יותר מכך? רבים מקווים שהמדע והטכנולוגיה הרפואית יצליחו למצוא דרך להאריך את חיינו.
האם המפתח מצוי ביד המדע?
המדע תרם משמעותית לתחום הבריאות והטכנולוגיה הרפואית. ”כיום פחות אנשים מבעבר מתים [בארצות הברית] ממחלות מידבקות ומסיבוכים במהלך הלידה”, אומר כתב העת סיינטיפיק אמריקן. ”מאז שנת 1960 ירדה תמותת התינוקות ב־75 אחוז”. אך המדע לא נחל הצלחה רבה בהארכת תוחלת חיינו. ”אפילו לאחר עשרות שנות מחקר, נותרה ההזדקנות, במידה רבה, תעלומה”, נאמר בהוצאה אחרת של סיינטיפיק אמריקן. אולם ”עדויות חדשות מורות שהזקנה... [היא] תוצאה של שיבוש תוכנות גנטיות המבקרות את תהליכי ההתפתחות”. בהמשך צוין במאמר: ”אם ההזדקנות היא בעיקרה תהליך גנטי, ייתכן שיהיה אפשר למנוע אותה ביום מן הימים”.
”אפילו לאחר עשרות שנות מחקר, נותרה ההזדקנות, במידה רבה, תעלומה”
מספר מדענים המנסים להבין מה הן הסיבות העומדות בבסיס ההזדקנות וחוקרים מחלות הקשורות לגיל בוחנים התפתחויות אחרונות בתחום בגנטיקה הקרוי אֶפיגנטיקה. מהי אפיגנטיקה?
תאים חיים מכילים מידע גנטי הנחוץ לייצור תאים חדשים. חלק ניכר מן המידע מצוי בגנום, שהוא מכלול הדנ״א בתא. אך לאחרונה העמיקו המדענים את מחקרם במערך מנגנונים אחרים בתא המכונה אפיגנום (מונח שמשמעו ”מעל הגנום”). אפיגנטיקה היא החקר של קבוצת מנגנונים כימיים מופלאים אלה.
המולקולות המרכיבות את האפיגנום שונות לגמרי מהדנ״א. הדנ״א נראה כמו סולם מפותל, או סליל כפול, ואילו האפיגנום הוא ביסודו של דבר מערכת של סמנים כימיים הנצמדים לדנ״א. מהו תפקידו של האפיגנום? בדומה למנצח בתזמורת, האפיגנום ממלא תפקיד מרכזי בבקרה על האופן שבו המידע הגנטי בדנ״א בא לידי ביטוי. קבוצות גנים מופעלות או מושתקות על־ידי הסמנים המולקולאריים הללו בהתאם לצורכי התא ובתגובה לגורמים סביבתיים, כגון תזונה, מתח ורעלנים. תגליות שנתגלו לאחרונה לגבי האפיגנום שינו במידה ניכרת את התפיסות הרווחות בתחום מדעי הביולוגיה. על־פי תגליות אלה, קיים קשר בין האפיגנטיקה למחלות מסוימות ואף לתהליך ההזדקנות.
”נמצא קשר בין [גורמים אפיגנטיים] לבין מחלות שונות, החל בסכיזופרניה וכלה בדלקת מפרקים שגרונית; החל בסרטן וכלה בכאבים כרוניים”, אומרת נסה קארי, חוקרת בתחום האפיגנטיקה. ”לאפיגנטיקה יש ללא ספק תפקיד בתהליך ההזדקנות”. לפיכך מחקרים בתחום האפיגנטיקה עשויים להוביל לפיתוח טיפולים יעילים לשיפור הבריאות ולמאבק במחלות — ביניהן סרטן — ובעקבות זאת להאריך את תוחלת חיינו. אולם לעת עתה אין באופק פריצות דרך משמעותיות. ”כל מה שיש לנו בינתיים זו רק השיטה הישנה [למאבק בהזדקנות]”, אומרת קארי, ”הרבה ירקות” ו”הרבה פעילות גופנית”.
אך מדוע בני האדם כל כך מתאמצים להאריך את חייהם? מדוע אנחנו רוצים לחיות לנצח? עיתון הטיימס הבריטי העלה את השאלה הבאה: ”מדוע בני האדם באשר הם מחפשים באובססיביות דרכים לרמות את המוות, למשל באמצעות אמונה באלמותיות, בתחיית המתים, בחיים לאחר המוות או בגלגול נשמות?” התשובה שנבחן כעת שופכת אור על הגורם האמיתי להזדקנות.
מדוע אנו רוצים לחיות לנצח?
זה אלפי שנים שאנשים מתחבטים בשאלה זו. האם קיים הסבר הגיוני ומספק העולה בקנה אחד הן עם האופן שבו בנוי גופנו והן עם רצוננו הטבעי לחיות לנצח? מיליוני אנשים ישיבו פה אחד ”כן”. מדוע? הם מצאו במקרא את התשובות המספקות ביותר באשר לטבעו של האדם.
למן ההתחלה המקרא מציין בבירור שחרף העובדה שבני האדם דומים במספר היבטים לשאר היצורים החיים, הם שונים מהם בצורה משמעותית. למשל, בבראשית א׳:27 נאמר שאלוהים ברא את בני האדם בצלמו. באיזה מובן? הוא חנן אותנו ביכולת לגלות אהבה, צדק וחוכמה. וכמי שחי לנצח, אלוהים טבע בנו את השאיפה לחיי עולם, כנאמר בקהלת ג׳:11: ”את העולם נתן [אלוהים] בלבם”.
יכולותיו של המוח, בייחוד פוטנציאל הלמידה שלו, מהוות ראיה לכך שמלכתחילה נועדו בני האדם לחיות הרבה יותר שנים מכפי שהם חיים היום. האנציקלופדיה לחקר המוח והפרעות מוחיות (אנג׳) מציינת שקיבולת הזיכרון לטווח הארוך של מוח האדם ”כמעט בלתי מוגבלת”. אילו האדם לא נועד להשתמש בקיבולת זו, מדוע הוא ניחן בה? ברור אפוא שישנם מספר היבטים משמעותיים המעידים על כך שעל־פי מטרתו המקורית של אלוהים נועדו בני האדם לחיות לנצח. אם כן, מדוע אנו מזדקנים, סובלים ומתים?
מדוע אנו מזדקנים ומתים?
האיש והאישה הראשונים ניחנו בגוף מושלם ובבחירה חופשית. למרבה הצער, הם ניצלו לרעה את הבחירה החופשית שלהם ומרדו בבוראםa (בראשית ב׳:16, 17; ג׳:6–11). כאשר המרו את פי אלוהים, כלומר חטאו, הם נתקפו רגשות עזים של בושה ואשמה. לאי־צייתנותם היו גם השלכות הרסניות על גופם, ובעקבות זאת החלה הידרדרות איטית ובלתי ניתנת לעצירה אלי מוות. ”העוקץ הגורם למוות הוא החטא”, מציין הכתוב בקורינתים א׳. ט״ו:56.
על־פי חוקי התורשה ירשו כל יוצאי חלציהם של אדם וחוה אי־שלמות ואת הנטייה לחטוא, או לעשות את הרע. הכתוב ברומים ה׳:12 מציין: ”על־ידי אדם אחד נכנס החטא אל העולם ועקב החטא בא המוות, וכך התפשט המוות אל כל בני האדם משום שכולם חטאו”.
מה נוכל להסיק מן האמור לעיל? הסוד לחיי נצח לעולם לא יתגלה במעבדה. רק אלוהים יכול לבטל את הנזק שנגרם כתוצאה מן החטא. אך האם הוא יעשה זאת? המקרא משיב בצורה ברורה וחד־משמעית שכן!
”בילע המוות לנצח”
אלוהים כבר נקט צעד משמעותי למיגור החטא והמוות. הוא שלח את ישוע המשיח כדי שיקריב את חייו למעננו. כיצד מותו של ישוע יכול להועיל לנו? ישוע נולד מושלם ו”לא עשה כל חטא” (פטרוס א׳. ב׳:22). לכן הייתה פתוחה בפניו האפשרות לחיות לנצח כאדם מושלם. אך הוא הקריב מרצון את חייו המושלמים על מנת לשלם על חטאינו. ישוע נתן את חייו ”כופר בעד רבים” (מתי כ׳:28). בקרוב נוכל להפיק את מלוא התועלת מקורבן כופר זה. איזו משמעות יכולה להיות לכך עבורך? תן דעתך לפסוקים הבאים:
”כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו, למען לא יאבד כל המגלה אמונה בו, אלא ינחל חיי עולם” (יוחנן ג׳:16).
”בילע המוות לנצח, ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים” (ישעיהו כ״ה:8).
”האויב האחרון שימוגר הוא המוות” (קורינתים א׳. ט״ו:26).
”אוהל אלוהים עם בני האדם, ... והוא ימחה כל דמעה מעיניהם, והמוות לא יהיה עוד” (ההתגלות כ״א:3, 4).
מה יהיה אורך חייך? המקרא משיב בבירור: בפני בני האדם פתוחה האפשרות לחיות לנצח — דבר שיתממש לאחר שימחה אלוהים את כל הרוע מעל פני האדמה (תהלים ל״ז:28, 29). ישוע התייחס לתוחלת יקרה זו כאשר אמר לאדם שהוקע לצדו: ”אתה תהיה אתי בגן עדן” (לוקס כ״ג:43).
ואכן, הרצון לחיות לנצח הוא רצון טבעי ומציאותי. אלוהים טבע אותו בנו. נוסף על כך, בעתיד הוא יגשים רצון זה (תהלים קמ״ה:16). אך גם עלינו למלא את חלקנו. לדוגמה, עלינו לבנות אמונה באלוהים. ”בלי אמונה אי־אפשר להיות רצוי בעיני אלוהים, שכן הקרב אליו חייב להאמין שהוא קיים ושהוא גומל למחפשים אותו בשקידה”, נאמר בעברים י״א:6. לא מדובר באמונה עיוורת, אלא באמונה המבוססת על טיעונים הגיוניים ועל ידע מקראי מדויק (עברים י״א:1). אם אתה רוצה לפתח אמונה כזו, פנה לעדי־יהוה באזור מגוריך או בקר באתר האינטרנט שלנו www.jw.org/he.
a מרדם של אדם וחוה העלה סוגיות מוסריות כבדות משקל הנוגעות לאלוהים. סוגיות אלו, המסבירות מדוע אלוהים מרשה לרשע להתקיים באופן זמני, נידונות בכלי העזר ללימוד המקרא מה באמת מלמד המקרא? קרא את הספר אונליין באתר www.jw.org/he.