הנפש במקרא
”ויהי האדם לנפש חיה” (בראשית ב׳:7).
1. מה עלינו לבחון על מנת לברר מה מלמד המקרא על הנפש?
כאמור, האמונות בעניין הנפש רבות ושונות. גם בין המתיימרים לבסס את משנתם על המקרא חלוקות הדעות לגבי הנפש ומצבה במוות. מה מלמד המקרא על הנפש? כדי לענות על השאלה, עלינו לבחון את משמעות המילה ’נפש’ במקרא, בעברית וביוונית.
”נפש” כיצור חי
2, 3. (א) מה מובנה הבסיסי של המילה ”נפש” בתנ״ך? (ב) כיצד מעיד הכתוב בבראשית ב׳:7 ש”נפש” עשויה להתייחס לאדם כולו?
2 המילה העברית ”נפש” מצויה 754 פעם בתנ״ך. מה משמעה? אחת ההגדרות למילה ”נפש” במלון התנ״ך מאת י. שטיינברג היא ”כל האדם ועצמותו בהוראת איש”.
3 לדוגמה, בבראשית ב׳:7 נאמר: ”וייצר יהוה אלוהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה”. שים לב שלא נאמר כי יש לאדם נפש, אלא שהוא עצמו נפש, כשם שמי שנהיה לרופא הוא רופא. אם כן, המילה ”נפש” יכולה לתאר את האדם בכללותו.
4, 5. (א) ציין דוגמאות שבהן ה’נפש’ היא האדם כולו. (ב) כיצד תומך המילון למקרא ולדת במסקנה שהאדם הוא נפש?
4 התנ״ך תומך לכל אורכו בהשקפה זו במשפטים כמו ”ונפש כי תחטא” (ויקרא ה׳:1), ”וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה” (ויקרא כ״ג:30), ”כי יימצא איש גונב נפש” (דברים כ״ד:7), ”ותקצר נפשו” (שופטים ט״ז:16), ”דלפה נפשי מתוגה” (תהלים קי״ט:28) ו”עד אנה תּוֹגְיוּן נפשי?” (איוב י״ט:2).
5 אין רמז במשפטים הללו שהנפש היא הוויה אפופת מסתורין הממשיכה לחיות אחרי המוות. ”אמירות השגורות בפינו, כמו ’נפשו’ של היקיר עלתה לאלוהים או ’הנפש בת־האלמוות’ זרות לעולם התנ״ך”, אומר המילון למקרא ולדת (The Dictionary of Bible and Religion).
6, 7. איזו מילה מתורגמת ל’נפש’ בכתבי־הקודש המשיחיים, ומה מובנה הבסיסי?
6 המילה המתורגמת יותר ממאה פעם ל’נפש’ בתרגום עולם חדש של כתבי־הקודש המשיחיים (הידועים בשם ”הברית החדשה”) היא פְּסיכֶה. בדומה למילה העברית נפש, גם היא מתייחסת בדרך כלל לאדם כולו. חשוב למשל על המשפטים הבאים: ”נבהלה נפשי” (יוחנן י״ב:27). ”כל נפש נתמלאה יראה” (מעשי־השליחים ב׳:43). ”כל אדם [”נפש”, ע״ח] ייכנע לרשויות השלטון” (רומים י״ג:1). ”עודדו את הנכאים [”הנפשות הנכאות”, ע״ח]” (תסלוניקים א׳. ה׳:14). ”התיבה אשר מעטים בתוכה — שמונה נפשות — נושעו במים” (פטרוס א׳. ג׳:20).
7 ברור שפסיכה ו”נפש” עניינן באדם כולו. לדברי הלמדן נייג׳ל טרנר, המילה ”מתארת אדם על כל מאפייניו, את עצמיותו, את הגוף שאלוהים נפח בו רוח. ... הדגש מושם באישיות כולה”.
8. האם בעלי החיים הם נפשות? נמק.
8 ה”נפש” מוזכרת במקרא גם בקשר לבעלי חיים, לא רק לבני אדם. בתיאור בריאת היצורים הימיים, למשל, נאמר בבראשית א׳:20 שאלוהים הורה: ”ישרצו המים שרץ נפש חיה”. וביום הבריאה שלאחריו אמר אלוהים: ”תוצא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחַיְתוֹ ארץ למינה” (בראשית א׳:24; השווה במדבר ל״א:28). לפיכך, ”נפש” מתייחסת ליצור חי, אם אדם ואם חיה.
”נפש” במובן חיים
9. (א) מהי הוראתה המורחבת של המילה ”נפש”? (ב) היש בזה משום סתירה לרעיון שהנפש היא האדם עצמו?
9 לעתים הוראתה של המילה ”נפש” היא חיי האדם או החיה. אין בזה משום סתירה למובן המקראי למילה נפש, המגדיר אותה כאדם או כחיה. לדוגמה: אנחנו אומרים שהאדם חי. אפשר לומר גם שיש לו חיים. בדומה לכך, ניתן לומר על אדם חי שהוא נפש, אך אין זה מוטעה לומר שיש לו ”נפש”.
10. ציין דוגמאות הממחישות ש’נפש’ מתייחסת לעתים לחיי האדם או בעל החיים.
10 לדוגמה, אלוהים אמר למשה: ”מתו כל האנשים המבקשים את נפשך” (שמות ד׳:19). ברור שאויבי משה ביקשו להמיתו. שימוש דומה במילה ’נפש’ אנו מוצאים במשפטים שלהלן: ”ונירא מאוד לנפשותינו” (יהושע ט׳:24). ”וינוסו אל נפשם” (מלכים ב׳. ז׳:7). ”יודע צדיק נפש בהמתו” (משלי י״ב:10). ’בן־האדם בא כדי לשרת ולתת את נפשו כופר בעד רבים’ (מתי כ׳:28). ”הגיע עד סף המוות, בסכנו את נפשו” (פיליפים ב׳:30). בכל המקרים הללו המילה ’נפש’ משמעה ”חיים”.a
11. מה ניתן לומר על השימוש במילה נפש במקרא?
11 אם כן, המילה נפש במקרא מתייחסת לאדם ולבעל חיים או לחייהם. ההגדרה המקראית לנפש פשוטה, עקבית ואינה מושפעת מפילוסופיות מסובכות ואמונות תפלות פרי המצאתו של האדם. אך מה מצב הנפש במוות? את התשובה נדע רק לאחר שנבין למה בני אדם מתים.
[הערת שוליים]
a גם במתי י׳:28 ה”נפש” היא ”חיים”.
[תמונות בעמוד 20]
כולם נפשות