חיים לאחר המוות — מה כתוב במקרא?
”עפר אתה ואל עפר תשוב” (בראשית ג׳:19).
1, 2. (א) אילו דעות קיימות בנושא העולם הבא? (ב) מה עלינו לבחון כדי לדעת מה מלמד המקרא על הנפש?
”תיאוריית הייסורים הנצחיים עומדת בסתירה לאמונה באל האוהב את ברואיו. ... האמונה שהנפש נענשת לעולמי עולמים בגלל כמה שנים של טעויות, מבלי שתינתן לה הזדמנות לחזור למוטב, אינה מתיישבת עם שורת ההיגיון”, אמר הפילוסוף ההינדי נִיקִילָנְאֶנְד.
2 בדומה לנִיקִילָנְאֶנְד רבים מתקשים לעכל את רעיון הייסורים הנצחיים. כמו כן, השגת נירוונה והתאחדות עם הטבע הן תפיסות שאינן מתקבלות בקלות על דעתם של אחרים. גם בין המתיימרים לבסס את משנתם על המקרא חלוקות הדעות לגבי הנפש ומצבה במוות. מה מלמד המקרא על הנפש? כדי לענות על השאלה, עלינו לבחון את משמעות המילה ’נפש’ במקרא, בעברית וביוונית.
הנפש על־פי המקרא
3. (א) מה משמעותה הבסיסית של המילה ”נפש” בתנ״ך? (ב) כיצד הכתוב בבראשית ב׳:7 תומך במסקנה שה”נפש” יכולה לתאר את האדם עצמו?
3 המילה ”נפש” מצויה 754 פעם בתנ״ך. מה משמעה? אחת ההגדרות למילה ”נפש” במלון התנ״ך מאת י. שטיינברג היא ”כל האדם ועצמותו בהוראת איש”. מסקנה זו מתבקשת מן הכתוב על הנפש בבראשית ב׳:7: ”וייצר יהוה אלוהים את האדם עפר מן האדמה וייפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה”. שים לב שאדם ’נהיה’ לנפש. כלומר, לא נאמר שיש לו נפש, אלא שהוא נפש, כשם שמי שנהיה לרופא הוא רופא. אם כן, המילה ”נפש” מתארת כאן את האדם בכללותו.
4. מהי המילה היוונית המתורגמת ל”נפש” בכתבי־הקודש המשיחיים, ומה משמעותה הבסיסית?
4 המילה המתורגמת ל”נפש” (פְּסיכֶה) מופיעה יותר ממאה פעם בכתבי־הקודש המשיחיים. בדומה למילה העברית נפש, גם היא מתייחסת בדרך כלל לאדם כולו. ראה, למשל, את המשפטים הבאים: ”נבהלה נפשי” (יוחנן י״ב:27). ”כל נפש נתמלאה יראה” (מעשי השליחים ב׳:43). ”כל אדם [”נפש”, ע״ח] ייכנע לרשויות השלטון” (רומים י״ג:1). ”עודדו את הנכאים [”הנפשות הנכאות”, ע״ח]” (תסלוניקים א׳. ה׳:14). ”התיבה אשר מעטים בתוכה — שמונה נפשות — נושעו במים” (פטרוס א׳. ג׳:20). ברור אפוא, שפסיכה ונפש עניינן באדם כולו. לדברי החוקר נייג׳ל טרנר, המילה ”מתארת אדם על כל מאפייניו, את עצמיותו, את הגוף שאלוהים נפח בו רוח. ... הדגש הוא באדם עצמו”.
5. האם בעלי־החיים הם נפשות? הסבר.
5 מעניין לציין שהמילה ”נפש” מוזכרת במקרא גם בקשר לבעלי־חיים ולא רק לבני אדם. בתיאור בריאת היצורים הימיים, למשל, נאמר בבראשית א׳:20 שאלוהים הורה: ”ישרצו המים שרץ נפש חיה”. וביום הבריאה שלאחריו אמר: ”תוצא הארץ נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחַיְתוֹ ארץ למינה” (בראשית א׳:24; השווה במדבר ל״א:28).
6. מה ניתן לומר על ההגדרה המקראית למילה ”נפש”?
6 לפיכך, המילה ”נפש” במקרא מתייחסת לאדם או לחיה ולעתים גם לחיי האדם או החיה. (ראה מסגרת בעמוד 15.) ההגדרה המקראית לנפש פשוטה, עקבית ואינה מושפעת מפילוסופיות מסובכות ואמונות תפלות פרי המצאתו של האדם. אם כן, השאלה המתבקשת היא: מה מצב הנפש במוות לפי המקרא?
למתים אין תודעה
7, 8. (א) מה אומרים כתבי־הקודש על מצב המתים? (ב) הבא דוגמאות מן המקרא המוכיחות שהנפש בת תמותה.
7 מצב המתים מתבהר מהכתוב בקהלת ט׳:5, 10: ”המתים אינם יודעים מאומה... אין מעשה וחשבון ודעת וחוכמה בשאול”. מכאן שהמוות הוא אי־קיום. בתהלים כתוב שבמותו האדם ’שב לאדמתו, ביום ההוא אבדו עשתונותיו’ (תהלים קמ״ו:4). למתים אין תודעה ואין הם פעילים.
8 כשחרץ את דינו של אדם, קבע אלוהים: ”עפר אתה ואל עפר תשוב” (בראשית ג׳:19). בטרם יצר אלוהים את האדם מן האדמה והפיח בו חיים, אדם לא היה קיים. במותו חזר לאותו מצב. עונשו היה מוות — לא מַעֲבָר לתחום אחר. אז מה קרה לנפשו? ה”נפש” במקרא מתייחסת פעמים רבות לאדם עצמו. לכן, כשאנו אומרים שאדם הראשון מת, הכוונה היא שהנפש ששמה אדם מתה. זה נשמע אולי מוזר למי שמאמין בהישארות הנפש. אך המקרא קובע: ”הנפש החוטאת היא תמות” (יחזקאל י״ח:4).
9. למה התכוון המקרא באומרו ש’יצאה נפש’ רחל?
9 ומה באשר לכתוב בבראשית ל״ה:18 בעניין מותה הטרגי של רחל בלידת בנה השני? שם כתוב: ”ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן־אוני, ואביו קרא לו בנימין”. האם הפסוק רומז ששכנה ברחל ישות פנימית שהתפרדה מגופה במותה? לא ולא. זכור, המילה ’נפש’ משמעה גם חיי האדם. במקרה זה ’נפש’ רחל היא ’חייה’. מעניין לציין, כי המילון החדש מאת א. אבן־שושן מסביר את הביטוי ”יצאה נפשו” כ”מת”. אין רמז לכך שחלק מסתורי כלשהו מרחל שרד לאחר מותה.
10. באיזה מובן ’שבה’ נפשו של בן האלמנה שהוקם לתחייה?
10 הוא הדין בפרשה שבמלכים א׳. פרק י״ז על הקמת בן האלמנה לתחייה. אליהו התפלל למען הילד, ובפסוק 22 כתוב: ”וישמע יהוה בקול אליהו, וַתשוב נפש הילד על קרבו ויחי”. גם כאן ”נפש” משמעה ”חיים”. חיי הילד שבו אליו, ולא הוויה סתמית ומעורפלת. לכן, אליהו אמר לאֵם: ”ראי, חי בנך [האדם כולו]” (מלכים א׳. י״ז:23).
מהי הרוח?
11. מדוע לא ייתכן שהמילה ”רוח” היא מרכיב היוצא את הגוף וממשיך לחיות אחרי המוות?
11 המקרא אומר שבמות האדם ”תצא רוחו, ישוב לאדמתו” (תהלים קמ״ו:4). היש בזה לומר שהרוח יוצאת את הגוף, פשוטו כמשמעו, וממשיכה לחיות לאחר מות האדם? לא ייתכן, כי מחבר התהלים הוסיף כאן: ”ביום ההוא אבדו עשתונותיו [מחשבותיו]”. אז מהי הרוח, וכיצד היא ’יוצאת’ מהאדם במותו?
12. מהי משמעותן של המילים המקראיות ”רוח” ומקבילתה היוונית במקרא?
12 מובנן הבסיסי של המילים ”רוח” ומקבילתה היוונית פְּנֶבְמָה הוא ”נשימה”. מלון התנ״ך מאת י. שטיינברג מייחס את המילים ”תצא רוחו” ל”גֹוֵע”. למילה ”רוח” משמעות עמוקה יותר מפעולת הנשימה. למשל, בתיאור השמדת האדם והחיה במבול, נאמר בבראשית ז׳:22: ”כל אשר נשמת רוח חיים באפיו, מכל אשר בחרבה, מתו”. אחד ממובני המילה ”רוח” הוא כוח החיים המפעם בכל יצור חי, באדם ובחיה, הכוח שאותו מכלכלת הנשימה.
13. כיצד שבה הרוח אל האלוהים במות האדם?
13 אם כן, מדוע נאמר בקהלת י״ב:7, שבמות האדם ”הרוח תשוב אל האלוהים אשר נְתנה”? האם הפסוק אומר שהרוח משייטת לה בחלל ומגיעה אל אלוהים? אין שום בסיס לרעיון מעין זה. הרוח היא כוח החיים, על כן פשר המילים ’הרוח שבה אל האלוהים’ הוא שכל תקווה שאדם זה יחיה בעתיד תלויה באלוהים בלבד. רק בידי אלוהים הכוח להשיב את הרוח, את כוח החיים, ולהקים את האדם לתחייה (תהלים ק״ד:30). האם בכוונתו לעשות כן?
”הוא יקום”
14. מה אמר ועשה ישוע כדי להקל על אחיותיו של אלעזר ולנחמן על מות אחיהן?
14 בעיירה קטנה ששמה בית עניה, כשלושה קילומטרים מזרחית לירושלים, התאבלו מרים ומרתא על מותו בטרם עת של אחיהן, אלעזר. ישוע היה שותף לצערם כי אהב את אלעזר ואת אחיותיו. כיצד ניחם אותן? הוא לא הִלאה אותן במעשיוֹת, אלא אמר את האמת חד וחלק: ”אחיך יקום”. אחר כך ניגש אל הקבר והקים את אלעזר לתחייה — הוא החזיר לחיים אדם שהיה מת כבר ארבעה ימים! (יוחנן י״א:18–23, 38–44).
15. מה היתה תגובתה של מרתא לדבריו ומעשיו של ישוע?
15 האם הופתעה מרים מהבטחת ישוע שאלעזר ”יקום”? נראה שלא כי אמרה: ”אני יודעת שהוא יקום בתחייה ביום האחרון”. היא האמינה בהבטחה שהמתים יקומו לתחייה. אז אמר לה ישוע: ”אני התחייה והחיים. המאמין בי יחיה גם אם ימות” (יוחנן י״א:23–25). נס תחייתו של אלעזר חיזק את אמונתה ונטע אמונה באחרים (יוחנן י״א:45). מה פשר המונח ”תחיית המתים”?
16. מה משמע המונח ”תחיית המתים”?
16 המונח ”תחיית המתים” מתורגם מן המילה היוונית אָנסטָסיס, שמשמעה המילולי ”לעמוד שוב”.a לכן, תחייה היא הקמת האדם מהמוות, ממצב של אי־קיום — הנעת גלגלי החיים מחדש.
17. (א) מדוע לא קשה ליהוה אלוהים ולישוע המשיח להקים מתים? (ב) מה הבטיח ישוע באשר לשוכני קבר?
17 תודות לחוכמתו האינסופית ולזיכרונו המושלם קל ליהוה אלוהים להקים אדם לתחייה. לא קשה לו לזכור את דפוסי החיים של המתים — את אישיותם, את סיפור חייהם ואת כל הפרטים המרכיבים את זהותם (איוב י״ב:13; השווה ישעיהו מ׳:26). כמו כן, ישוע המשיח רוצה ויכול להקים מתים, כפי שהוכיח במקרה של אלעזר. (השווה לוקס ז׳:11–17; ח׳:40–56.) הוא אמר: ”תבוא שעה שכל שוכני [”קברי הזיכרון”, ע״ח] ישמעו את קולו [של ישוע], ויֵצאו” (יוחנן ה׳:28, 29). כן, ישוע המשיח הבטיח שכל השוכנים בזיכרונו של יהוה יוקמו לתחייה. ברור אפוא, שלפי המקרא הנפש בת תמותה והפתרון למוות היא התחייה. מיליארדים חיו ומתו. מי מהם שמורים בזיכרונו של אלוהים ויוקמו לתחייה?
18. מי יוקמו לתחייה?
18 משרתי יהוה רודפי הצדקה יוקמו לתחייה. אולם, מיליונים מתו מבלי שתינתן להם ההזדמנות להוכיח אם יצייתו לדרישות הצדק של אלוהים, אם לאו. הם לא ידעו מה הן דרישות יהוה או לא היה להם די זמן לחולל את השינויים הדרושים באורח חייהם. גם הם שמורים בזיכרונו של אלוהים ויוקמו לתחייה, שכן המקרא מבטיח: ”תהיה תחייה הן של הצדיקים והן של הרשעים” (מעשי השליחים כ״ד:15).
19. (א) איזה חזון ראה השליח יוחנן בנושא התחייה? (ב) מי ’מושלכים אל אגם האש’, ומה כוונת המונח ”אגם האש”?
19 השליח יוחנן ראה חזון מרגש ובו עומדים המוקמים לתחייה לפני כיסא אלוהים. הוא תיאר את החזון בזה הלשון: ”הים נתן את המתים אשר בו, מוות ושאול נתנו את מתיהם, ואיש איש נשפטו לפי מעשיהם. המוות והשאול הושלכו אל אגם האש. זהו המוות השני — אגם האש” (ההתגלות כ׳:12–14). תאר לעצמך! כל המתים השמורים בזיכרונו של אלוהים ישוחררו מהשאול, הקבר המשותף של האנושות (תהלים ט״ז:10; מעשי השליחים ב׳:31). אז יושלכו ’המוות והשאול’ אל ”אגם האש”, סמל להשמדה מוחלטת. הקבר המשותף של האנושות ייעלם לבלי שוב.
תוחלת מיוחדת במינה!
20. באיזו סביבה יקומו מיליוני המתים לתחייה?
20 המיליונים שיקומו לתחייה לא ימצאו עולם שומם (ישעיהו מ״ה:18). הם ישובו לחיים בסביבה משוקמת ויפה, שבה מחכים להם בתים, ביגוד ושפע מזון (תהלים ס״ז:7; ע״ב:16; ישעיהו ס״ה:21, 22). מי יכין זאת? ברור שיחיו בני אדם בעולם החדש, לפני שתתחיל התחייה הארצית. אבל מי?
21, 22. איזו תוחלת מיוחדת במינה ערוכה למי שחיים ב”אחרית הימים”?
21 התגשמותן של נבואות המקרא מוכיחה, שאנו חיים ב”אחרית הימים” של עולם זהb (טימותיאוס ב׳. ג׳:1). יהוה אלוהים יתערב בקרוב בנעשה על הארץ וימחה את הרשע מעל פני האדמה (תהלים ל״ז:10, 11; משלי ב׳:21, 22). ומה יהיה אז על משרתיו הנאמנים?
22 יהוה לא ישמיד צדיק עם רשע (תהלים קמ״ה:20). מעולם לא עשה כדבר הזה וגם לא יעשה כן כשיטהר את כדור־הארץ מהרוע שבו. (השווה בראשית י״ח:22, 23, 26.) למעשה, הספר האחרון במקרא מדבר על ”המון רב, אשר לא יכול איש למנותו, מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות” באים מן ”הצרה הגדולה” (ההתגלות ז׳:9–14). המונים יינצלו מהצרה הגדולה, שתביא עולם מרושע זה אל קצו, וייכנסו אל העולם החדש שיכונן אלוהים. שם יפיקו עושי רצון אלוהים את מלוא התועלת מהאמצעי הנפלא שנתן כדי לשחרר את האנושות מחטא וממוות (ההתגלות כ״ב:1, 2). אם כן, ”המון רב” לא יטעמו מוות. איזו תוחלת מיוחדת במינה!
חיים ללא מוות
23, 24. מה עליך לעשות אם ברצונך לחיות לנצח בגן־עדן עלי־אדמות?
23 הנוכל להיות בטוחים שתקווה מדהימה זו תתממש? בהחלט! ישוע המשיח עצמו לימד, שתבוא תקופה שבה בני אדם לא ימותו. ממש לפני שהקים את ידידו אלעזר לתחייה, אמר ישוע למרתא: ”כל מי שחי ומאמין בי לא ימות לעולם” (יוחנן י״א:26).
24 האם אתה רוצה לחיות לנצח בגן־עדן עלי־אדמות? האם אתה משתוקק לראות שוב את יקיריך? ”העולם עובר עם תאוותיו, אך העושה את רצון אלוהים עומד לעד”, אמר השליח יוחנן (יוחנן א׳. ב׳:17). עתה העת ללמוד מהו רצון אלוהים ולהחליט לקיימו. אם תעשה כן, יחד עם מיליונים שכבר עושים את רצון אלוהים, תוכל לחיות לנצח בגן־עדן עלי־אדמות.
[הערת שוליים]
a המונח ”תחיית המתים” אומנם אינו מופיע בתנ״ך, אך תקוות התחייה מובעת בבירור באיוב י״ד:13, דניאל י״ב:13 והושע י״ג:14.
b ראה דעת המובילה לחיי־נצח, עמודים 98–107. הספר יצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.
האם אתה זוכר?
◻ מהי המשמעות הבסיסית של המילים ”נפש” ו”פסיכה”?
◻ מה מצב הנפש במוות?
◻ מהו הפתרון למוות על־פי הכתוב במקרא?
◻ איזו תוחלת מיוחדת במינה ערוכה כיום לנאמנים?
[תיבה בעמוד 15]
ה”נפש” במובן של חיים של יצור חי
לעתים המילה ”נפש” מתייחסת לחייו של אדם או של בעל־חיים. אין בזה משום שינוי מן ההגדרה המקראית, לפיה הנפש היא האדם או החיה עצמם. הנה דוגמה: ניתן לומר שהאדם חי וניתן גם לומר שיש לו חיים. באותו אופן, ניתן לומר על אדם חי שהוא נפש, אך אין זה מוטעה לומר שיש לו ”נפש”.
למשל, אלוהים אמר למשה: ”מתו כל האנשים המבקשים את נפשך”. ברור שאויבי משה ביקשו להמיתו (שמות ד׳:19; השווה יהושע ט׳:24; משלי י״ב:10). גם ישוע השתמש במילה בצורה דומה: ’בן־האדם בא כדי לשרת ולתת את נפשו כופר בעד רבים’ (מתי כ׳:28; השווה מתי י׳:28). בשני המקרים ה”נפש” משמעה ”חיים” של יצור חי.
[תמונות בעמוד 15]
כולם נפשות
[שלמי תודה]
יונק הדבש: Washington, D.C./Dean Biggins ,U.S. Fish and Wildlife Service
[תמונה בעמוד 17]
ישוע מראה שהפתרון למוות הוא תחיית המתים
[תמונה בעמוד 18]
”כל מי שחי ומאמין בי לא ימות לעולם” (יוחנן י״א:26)