הגמול שבלימוד
האם אי פעם התבוננת באנשים הקונים פירות? רבים בוחרים בפרי בָּשל לפי צבעו וגודלו. יש המריחים אותו. אחרים ממששים את הפרי ואפילו לוחצים עליו. יש מי ששוקלים אותו ומניחים פרי בכל יד כדי לבדוק איזה מהם כבד ועסיסי יותר. מה עובר במוחם של אותם אנשים? הם מנתחים פרטים, אומדים הבדלים, נזכרים בהחלטות קודמות ומשווים את מה שהם רואים למה שכבר ידוע להם. מכיוון שהם מקדישים תשומת לב קפדנית לנושא, מצפה להם גמול טעים.
כמובן, לימוד דבר־אלוהים נושא בחובו גמול רב בהרבה. כאשר לימוד זה תופס מקום חשוב בחיינו, אמונתנו מתחזקת, אהבתנו מעמיקה, שירותנו מניב פרי רב יותר ואנו מגלים בהחלטותינו יותר תבונה וחוכמה הנובעת מאלוהים. במשלי ג׳:15 נאמר על ברכות כאלה ש”כל חֲפָצֶיךָ לא ישוו” להן. האם גמול זה הוא נחלתך? אחד הדברים שיתרמו לכך הוא האופן שבו אתה לומד (קול׳ א׳:9, 10).
הקדש זמן להרהורים
מהו לימוד? לימוד משמעו יותר מקריאה שטחית. כרוך בו שימוש בכושר השכלי כדי לבחון נושא מסוים לעומק וביסודיות. בעת הלימוד, עליך לנתח את המידע שאתה קורא, להשוות אותו למה שכבר ידוע לך ולשים לב לנימוקים התומכים במסקנות. הקדש מחשבה עמוקה לכל רעיון שנראה לך חדש. כמו כן, חשוב כיצד תוכל ליישם אישית ובצורה מלאה יותר את העצות המקראיות. כאחד מעדי־יהוה, ללא ספק תרצה להשתמש במידע זה לתועלת הזולת ולחשוב על הזדמנויות לעשות כן. הלימוד כולל כמובן הרהורים.
טיפוח הלוך הרוח הנכון
כדי להפיק את מלוא התועלת מהלימוד האישי, הכן את לבבך
לפני שאתה מתחיל ללמוד, אפשר שאתה מכין לפניך פריטים כגון המקרא, פרסומים שונים שבכוונתך להיעזר בהם, עט או עיפרון ואולי גם מחברת. אך האם אתה מכין גם את לבבך? המקרא מספר שעזרא ”הכין לבבו לדרוש את תורת יהוה ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט” (עז׳ ז׳:10). מה כרוך בהכנת הלב?
תפילה מסייעת לנו ללמוד את דבר־אלוהים בגישה הנכונה. אנו רוצים שלבנו, האדם הפנימי שלנו, ייענה ברצון להדרכה שמאת יהוה. התפלל ליהוה ובקש בתחילת כל שיעור את עזרת רוחו (לוקס י״א:13). בקש ממנו שיעזור לך להבין את משמעות החומר הנלמד ושתוכל לראות כיצד הוא קשור למטרתו, כיצד להשתמש במידע כדי להבחין בין טוב לרע וכיצד ליישם בחייך את העקרונות הגלומים בו. בקש את עזרתו כדי להבין כיצד החומר נוגע ליחסיך עימו (מש׳ ט׳:10). ’בקש מאלוהים’ חוכמה במהלך הלימוד (יעקב א׳:5). למד להביט בכנות על עצמך בראי החומר הנלמד בעודך מבקש את עזרת יהוה כדי להיפטר ממחשבות מוטעות ומתאוות רעות. בכל עת ’ענה ליהוה בתודה’ על הדברים שהוא מגלה (תהל׳ קמ״ז:7). גישה רצינית זו כלפי הלימוד מהדקת את יחסינו עם יהוה ומאפשרת לנו להיענות לקולו הנשמע מעל דפי דברו (תהל׳ קמ״ה:18).
נכונות כזו לקבל את הדברים מבדילה את משרתי יהוה מתלמידים אחרים. גישה ספקנית כלפי הנלמד וקריאת תיגר עליו הפכו ללחם חוק בקרב אנשים חסרי יראת אלוהים. אך אין זו גישתנו. אנו בוטחים ביהוה (מש׳ ג׳:5–7). אם דבר מה אינו ברור לנו, איננו מסיקים ביהירות שטעות ביסודו. אנו מחפשים בשקדנות אחר התשובות ומוחילים ליהוה (מיכה ז׳:7). בדומה לעזרא, מטרתנו היא ליישם וללמד את מה שאנו לומדים. נטיית לב כזו תסייע לנו לקצור ברכות רבות מהלימוד.
כיצד ללמוד
במקום להתחיל מהסעיף הראשון ולהמשיך עד הסוף, סקור תחילה באופן כללי את המאמר כולו או את הפרק הנלמד. נתח קודם את הכותרת הראשית. זהו הנושא שתלמד. עתה, שים לב כיצד כותרות המשנה קשורות לנושא. עיין באיורים, בטבלאות או במסגרות הוראה המשולבות בטקסט. שאל את עצמך: ’מה אני צפוי ללמוד בהתבסס על סקירה כללית זו? כיצד יועיל לי המידע?’ כך יהיה כיוון מוגדר ללימודך.
הכר את עזרי הלימוד שיצאו לאור בשפתך
עכשיו אסוף את העובדות. יש מאמרים בחוברת המצפה וגם ספרים מסוימים הכוללים שאלות על החומר. כדאי שתסמן את התשובות בכל אחד מן הסעיפים. גם אם אין שאלות חזרה, עדיין תוכל לסמן לעצמך נקודות חשובות שברצונך לזכור. אם אתה נתקל ברעיון חדש עבורך, השתהה מעט כדי להבינו כהלכה. נסה למצוא דוגמאות או טיעונים שיועילו לך בשירות־השדה או שתוכל לשלב אותם בשיחה שתגיש בקרוב. חשוב על אנשים שתוכל לחזק את אמונתם בעזרת מה שאתה לומד. סמן את הנקודות שברצונך להשתמש בהן, וחזור עליהן כאשר תסיים ללמוד.
בעת העיון בחומר, פתח את הפסוקים המוזכרים. בדוק כיצד כל פסוק מתקשר לנושא העיקרי של הסעיף.
אפשר שתיתקל בנקודות קשות להבנה או בכאלה שתרצה לבחון יותר לעומק. אל תניח להן להסיטך מן הנושא. תחת זאת, הזכר לעצמך להתייחס אליהן במועד מאוחר יותר. לעתים קרובות הנקודות מתבהרות בהמשך הלימוד של החומר. אם לא, תוכל לערוך מחקר נוסף. אילו דברים עשויים לזכות לתשומת לב שכזו? אולי מצוטט פסוק שאינך מבין בבירור או שקשה לך לראות כיצד הוא קשור לנושא הנידון. אפשר שאתה מבין רעיון מסוים, אך לא במידה הדרושה כדי להסבירו לאדם אחר. במקום להתעלם מדברים אלה, מן התבונה שתערוך מחקר עליהם לאחר שתסיים ללמוד את מה שהתחלת.
הקפד לפתוח את הפסוקים
כאשר כתב פאולוס את איגרתו המפורטת למשיחיים העברים, הוא עצר באמצע ואמר: ”עיקר הדברים שנאמרו הוא...” (עב׳ ח׳:1). האם אתה נותן לעצמך תזכורות כאלה מדי פעם? צא וחשוב מדוע פאולוס נהג כך. הוא כבר הסביר בפרקים הקודמים של איגרתו שנכתבה בהשראה, שהמשיח משמש ככהן גדול עליון של אלוהים ושהוא נכנס אל עצם השמים (עב׳ ד׳:14 עד ה׳:10; ו׳:20). פאולוס התמקד בנקודה עיקרית זו והדגיש אותה בתחילת פרק ח׳. כך הוא הכין את קוראיו לחשוב לעומק כיצד לייחס את החומר לחייהם. פאולוס ציין שהמשיח נראה בעדם לפני אלוהים וסלל עבורם את הדרך אל ”הקודש” השמימי (עב׳ ט׳:24; י׳:19–22). ודאות תקוותם נועדה להניע אותם ליישם את העצות הנוספות שבאיגרת זו בנוגע לאמונה, לסבלנות ולאורח חיים משיחי. בדומה לכך, אם נתמקד בנקודות העיקריות של חומר הלימוד, ייקל לנו להבחין בהתפתחות הנושא ולחרות בשכלנו את הסיבות הטובות שיש לנו לפעול לפיו.
האם הלימוד האישי יניע אותך לפעולה? זו שאלה חיונית. כשאתה לומד דבר מה, שאל את עצמך: ’כיצד מן הראוי שהדבר ישפיע על גישתי ועל יעדיי בחיים? כיצד אוכל להיעזר במידע זה כדי לפתור בעיות, לקבל החלטה או להשיג יעד מסוים? כיצד אוכל להשתמש בו במסגרת המשפחה, בשירות־השדה, בקהילה?’ שקול שאלות אלה בליווי תפילות וחשוב על מצבים מציאותיים שיאפשרו לך ליישם את הידע שרכשת.
לאחר שתסיים ללמוד פרק או מאמר, ערוך חזרה קצרה. בדוק אם אתה זוכר את הנקודות העיקריות ואת הטיעונים התומכים. כך תוכל לשמור את המידע בזיכרונך ולהיעזר בו בעתיד.
מה ללמוד
כמשרתי יהוה, יש לנו הרבה מה ללמוד. אבל היכן נתחיל? אנו קוראים מדי יום את הפסוק ואת דברי ההסבר מתוך הספרון בחינת כתבי־הקודש מדי יום ביומו ומפיקים מכך תועלת. אנו נוכחים מדי שבוע באסיפות הקהילה, וההתכוננות תסייע לנו להפיק מהן את מירב התועלת. בנוסף לכך, יש המנצלים את זמנם בתבונה ולומדים חלק מפרסומינו המשיחיים אשר יצאו לאור עוד לפני שהם למדו את האמת. אחרים בוחרים קטע מקריאתם השבועית במקרא וחוקרים יותר לעומק את הפסוקים שבו.
אך מה אם אין באפשרותך ללמוד ביסודיות את כל החומר שיעלה לדיון באסיפות הקהילה השבועיות? אל תיפול בפח ותנסה לרוץ בחומר רק כדי לסיים אותו, או אף גרוע מכך, כלל לא ללמוד משום שאינך יכול להשלים את הכל. במקום זאת, החלט כמה מן החומר יש באפשרותך ללמוד, ועשה זאת כמו שצריך. התמד בכך כל שבוע. השתדל בסופו של דבר להתכונן גם לשאר האסיפות.
’בנה ביתך’
יהוה מכיר בכך שעל ראש המשפחה לעמול בזיעת אפו כדי לפרנס את יקיריו. ”הכן בחוץ מלאכתך”, נאמר במשלי כ״ד:27, ”ועַתְּדָהּ [הכן אותה] בשדה לך”. אך אל לך להתעלם מהצרכים הרוחניים של משפחתך. אי לכך, הפסוק ממשיך: ”אַחַר ובנית ביתך”. כיצד יכול ראש המשפחה לעשות זאת? משלי כ״ד:3 אומר: ”בתבונה יִתְכּוֹנָן [בית]”.
כיצד תועיל התבונה לבני ביתך? התבונה היא היכולת השכלית להביט מעבר לנראה לעין. בהחלט ניתן לומר ששיעור משפחתי יעיל מתחיל בבחינת מצב המשפחה. כיצד מתקדמים בני משפחתך מבחינה רוחנית? הקשב להם היטב במהלך שיחותיך עימם. האם אתה מבחין בגישה של התלוננות או של תרעומת? האם עניינים חומריים הם עיקר השיחה? כאשר אתה יוצא לשירות־השדה עם ילדיך, האם הם מזדהים ללא חשש בפני בני גילם כעדי־יהוה? האם הם נהנים מהתוכנית המשפחתית לקריאה וללימוד של המקרא? האם הם באמת מאמצים אל לבם את דרכו של יהוה? תשומת לב קפדנית תחשוף מה עליך לעשות, כראש משפחה, כדי לפתח מעלות רוחניות בכל אחד מבני ביתך.
חפש מאמרים בחוברות המצפה ועורו! העוסקים בצרכים הנוגעים למשפחתך. אזי, הודע מראש לבני הבית מה תלמדו כדי שיוכלו להקדיש מחשבה לנושא. שמור על אווירה אוהבת במהלך השיעור. הדגש את ערכו המעשי של החומר הנידון וייחס אותו לצורכי משפחתך מבלי להעניש או להביך מישהו מביניהם. הקפד שכולם ישתתפו. עזור לכל אחד לראות כיצד דבר יהוה ’תמים’, כלומר מושלם, ומספק את כל מה שדרוש לנו בחיים (תהל׳ י״ט:8).
קצור את הברכות
אנשים חדי־אבחנה, אך ללא הבנה רוחנית, מסוגלים לחקור את היקום, את מאורעות העולם או אפילו את עצמם. למרות זאת, אין ביכולתם לתפוס את המשמעות האמיתית של מראה עיניהם. לעומתם, אנשים הלומדים באופן קבוע את דבר־אלוהים יכולים בעזרת רוח אלוהים לראות בדברים הללו את מעשה ידיו של אלוהים, ולהבחין בהתגשמותן של נבואות המקרא ובהתבהרות מטרת אלוהים לברכת עושי רצונו (מר׳ י״ג:4–29; רומ׳ א׳:20; ההת׳ י״ב:12).
נהדרת ככל שתהיה, אל להבנה זו להגניב גאווה ללבנו. אדרבה, בחינה יומית של דבר־אלוהים עוזרת לנו להישאר ענווים (דב׳ י״ז:18–20). היא גם שומרת עלינו מפני ”נכלי החטא”, משום שכאשר דבר־אלוהים חי ופועל בלבנו, קטנים הסיכויים שמשיכת החטא תגבר על נחישותנו להתנגד לו (עב׳ ב׳:1; ג׳:13; קול׳ ג׳:5–10). כך ’נתהלך כיאות לפני האדון [”יהוה”, ע״ח], ככל חפצו ונניב פרי בכל מעשה טוב’ (קול׳ א׳:10). זו מטרתנו בלימוד דבר־אלוהים. אם נשיג אותה, אזי זכינו לגמול הטוב ביותר.