תהלים
לאושרך – היזהר בבחירת ידידיך
רעיו של האדם יכולים להשפיע עליו, אם לטוב ואם לרע. לא מעט אנשים הודו בכך, שהם החלו לצרוך סמים, לעשן, או לנהל חיים לא־מוסריים, בהשפעת חבריהם. אנשים שגמרו אומר לנתק יחסים עם ידידים מזיקים, וביקשו תחת זאת את חברתם של אנשים בעלי־עקרונות, הצליחו להיגמל מהרגלים שליליים.
אם אתה מעוניין, איפוא, באושר ובביטחון אמיתיים, עליך להימנע מלבוא בחברת אנשים שדרכיהם עקלקלות. עובדה זו מודגשת היטב במקרא. בתהלים, למשל, נאמר: ”אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב.” — תהלים א׳:1.
אנשים המתעלמים מדרכיו של אלהים, לא ישיגו אושר. אלהים, שהוא אב אוהב, נתן רק חוקים שיפעלו לטובת יצוריו בני־התבונה. אם כן, אשרי האיש המסרב לנהוג כעצתם של חסרי דעת־אלהים, או להרשות להם להנחות את דרך־חייו. מאחר שהוא דוחה את הלוך־מחשבתם מכל וכל, ברור ש’לא יעמוד בדרך חטאים’. משמע הדבר, שהוא לא יימצא במקום הימצאם ולא יהיה מעוניין בחברתם. הוא לא ימנה אותם בין חוג ידידיו ולא יישב עימם בשעה שישימו את יראת־אלהים לשחוק וללעג.
אנשים המתעלמים מדרכיו של אלהים, לא ישיגו אושר. אלהים, שהוא אב אוהב, נתן רק חוקים שיפעלו לטובת יצוריו בני־התבונה. אם כן, אשרי האיש המסרב לנהוג כעצתם של חסרי דעת־אלהים, או להרשות להם להנחות את דרך־חייו. מאחר שהוא דוחה את הלוך־מחשבתם מכל וכל, ברור ש’לא יעמוד בדרך חטאים’. משמע הדבר, שהוא לא יימצא במקום הימצאם ולא יהיה מעוניין בחברתם. הוא לא ימנה אותם בין חוג ידידיו ולא יישב עימם בשעה שישימו את יראת־אלהים לשחוק וללעג. כמובן, הצדיק לא ימצא את אושרו רק במצוות ’לא תעשה’. הוא יפיק הנאה אמיתית מעניינים חיוביים, במלאותו את מוחו ואת לבו בהרהורים בריאים. מזמור תהלים א׳ מוסיף: ”כי אם בתורת יהוה חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה.” (תהלים א׳:2) הצדיק ימצא את עיקר הנאתו בכך שיספק את תשוקתו לדעת את תורת יהוה ולנהוג לפיה. (תהלים קי״ט:1, 2) לא יעבור יום מבלי שיהגה בעניינים רוחניים.
הצדיקים, כשאר בני־האדם, מתנסים גם הם בתלאות החיים. אולם, יש בכוחם להתמודד עימן, כשם שעץ חזק עומד איתן בפני רוחות עזות, יחסית. מחבר־התהלים המשיל, מתוך הערכה, את ירא־האלהים לעץ הנטוע באדמה ברוכה במים, באמרו:
”והיה כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא ייבול, וכל אשר יעשה יצליח.” (תהלים א׳:3) עץ השתול ליד מקור מים בלתי־נדלה, לא ייבש בשעת בצורת ולא בחום השמש היוקדת, אלא יניב פרי. בדומה לכך, אונם של הצדיקים נובע ממקור בלתי־נדלה, הלא הוא יהוה אלהים. בעזרת רוחו, הם אוזרים כוח לעמוד בנטל המבחנים והקשיים. סופם שיצליחו בכול, כיון שמטרתם העיקרית היא להמשיך לשאת חן מלפני אלהים. להט הרדיפות לא יזיז אותם מהחלטתם. הם ייצאו מכך מנצחים, כיון שהשביעו את רצון אלהים.
מאידך גיסא, עד כמה שונה מצבם של הרשעים! לכאורה, נראה שהם משגשגים לזמן־מה, אך ביטחונם איננו תמידי. מחבר־התהלים ממשיך ואומר: ”לא כן הרשעים, כי אם כמוץ אשר תידפנו רוח. על־כן, לא יקומו רשעים במשפט, וחטאים בעדת צדיקים. כי יודע יהוה דרך צדיקים, ודרך רשעים תאבד.” — תהלים א׳:4–6.
אין, איפוא, ביטחון לרשעים, לא יותר משיש למוץ (פירורי התבן) בשעת הזרייה. הרוח מעיפה אותו, בעוד שגרגרי התבואה הכבדים יותר נופלים על הקרקע. בדומה לכך, הצדיקים יישארו על־פני האדמה, בעוד שהרשעים ייזרו ברוח כמוץ חסר־ערך. הרשע לא יזוכה במשפט אלהים, אלא יורשע בדין. לא יהיה לו מקום בקרב הצדיקים. חוטאים מועדים לא יצליחו להעמיד פנים שהם צדיקים.
הרשעים לא יזוכו במשפטו של יהוה אלהים ולא יימנו בעדת הצדיקים, משום שאלהים יודע ”דרך צדיקים”. אורח־חייהם משביע את רצונו, והוא יביא אותם על שכרם. כיון שכך, דרך הצדיקים תישאר לעד, בעוד שדרך הרשעים תאבד. מאחר שהרשעים יאבדו, יבוא קץ גם על דרכם ועל אורח־חייהם.
בסיכום, מזמור תהלים א׳ מעודד אותנו למצוא אושר והנאה בתורת אלהים, ולהימנע מחברתם של אנשים שאין אהבת־אלהים בלבם. הדבר יהיה לאושרנו, לא רק לטווח קצר, אלא לנצח, כמשרתיו המסורים של יהוה אלהים.