”אינני בוש בבשורת המשיח”
”אינני בוש בבשורת המשיח, שהרי היא כוח האלהים להושיע את כל מי שמאמין.” — רומיים א׳:16.
1. כיצד מתקבלת בשורה טובה, בדרך־כלל, אך, לפי נבואות המקרא, כיצד יתייחסו אנשים לא־מאמינים לבשורה הטובה על מלכות אלהים?
מה שנראה לאדם אחד כבשורה טובה, אינו בהכרח נראה כך בעיני רעהו. בדרך־כלל, אדם הנושא בשורה טובה מתקבל בסבר־פנים יפות וכל האזניים קשובות אליו. ברם, כתבי־הקודש חזו שאנשים חסרי־אמונה מהעולם, לא יתייחסו לבשורה על מלכות אלהים והתקווה לישועה הכרוכה בה כאל הודעה משמחת. — השווה קורינתים ב׳. ב׳:15, 16.
2. מה ציין השליח פאולוס לגבי הבשורה הטובה אותה הכריז, ומדוע הבשורה שהטיף היא עדיין בשורה טובה היום?
2 השליח פאולוס היה אחד מאלה שנשלחו להשמיע בשורה טובה לציבור הרחב. כיצד חש לגבי שליחותו? הוא אמר: ”משום כך ברצוני לבשר את הבשורה גם לכם הנמצאים ברומא. אינני בוש בבשורת המשיח.” (רומיים א׳:15, 16) אם נועדה אותה בשורה להמשיך להיות בשורה טובה גם בימינו, קרוב ל־000,2 שנה לאחר שהשליח פאולוס כתב מלים אלה למשיחיים ברומא, חייבת היא להוות מסר בעל משמעות משמחת ארוכת־טווח. בעצם, היא ”בשורת עולם”. — ההתגלות י״ד:6.
3, 4. מדוע אמר השליח פאולוס ש’אינו בוש בבשורה’?
3 מדוע אמר השליח פאולוס שאין הוא בוש בבשורה הטובה? מדוע עשוי היה הוא להתבייש בה? מפני שהיה זה מסר לא־אהוד, אשר היה קשור באדם שנידון למוות על עמוד־הוקעה בתור פושע בזוי, ואשר למראית־עין הוצג באור שלילי ביותר. במשך שלוש שנים וחצי, חצה איש זה לאורכה ולרוחבה את הארץ, ובישר לכול את הבשורה הטובה, ונתקל בהתנגדות חריפה מצד יהודים, במיוחד ממנהיגי־הדת. ועתה, ניצב פאולוס, שנשא את שמו של אותו אדם בזוי, בפני תגובות עוינות דומות. — מתי ט׳:35; יוחנן י״א:46–48, 53; מעשי־השליחים ט׳:15, 20, 23.
4 עקב התנגדות זו, היו שהתייחסו אל פאולוס ואל עמיתיו, שליחי ישוע המשיח, כאנשים שהיה להם ממה להתבייש. בעצם, פאולוס דגל במשהו שהוא עצמו ראה בו קודם־לכן כדבר מבייש. הוא השתתף אישית ברדיפת הנוהים אחרי ישוע המשיח. (מעשי־השליחים כ״ו:9–11) אך, הוא חדל מקו־פעולה זה. כתוצאה מכך, הוא, ביחד עם אחרים שנעשו משיחיים, סבלו רדיפות קשות ביותר. — מעשי־השליחים י״א:26.
5. כיצד הסביר פאולוס את דבריו בנוגע לכך שלא התבייש בבשורה?
5 אם מישהו הירשה לעצמו לחוש כלימה בשל היותו תלמיד של ישוע המשיח, העיד הדבר על כך שראה דברים מנקודת־מבט אנושית. השליח פאולוס לא היה אדם מן הסוג הזה. תחת זאת, בהסבירו שלא בוש בבשורת המשיח שבישר, ציין: ”שהרי היא כוח האלהים להושיע את כל מי שמאמין.” (רומיים א׳:16) כוחו של אלהים אין בו משום סיבה לבושה, כשהוא פועל באמצעות תלמידי ישוע להגשמת המטרה הראויה־לשבח של האל הנשגב, שאותו עבד והילל ישוע עצמו. — השווה קורינתים א׳. א׳:18; ט׳:22, 23.
הבשורה הטובה הוכרזה ברחבי תבל
6, 7. (א) באיזו אחריות בנוגע לבשורה הטובה מנסים עדי־יהוה לעמוד, ותוך איזו תוצאה? (ב) על־אף החלטתנו שלא נירתע מלתת עדות, מה נחוץ במצבים מסוימים? (ראה הערת שוליים.)
6 בדומה לפאולוס, עדיו של יהוה בני־זמננו הם תלמידי בנו, ישוע המשיח. בידי עדים אלה, הפקיד יהוה אוצר זה, ”את בשורת הכבוד”. (טימותיוס א׳. א׳:11) עדי־יהוה עמדו בנאמנות באחריות רצינית זו, וזכו לעידוד רב על־מנת שלא יתביישו בה. (טימותיוס ב׳. א׳:8) חיוני מאוד שלעולם לא ניתן לחרדה או לרגש הבושה להרתיע אותנו ממתן עדות או מזיהוי עצמנו כעדי־יהוה.a
7 כתוצאה מהכרזה אמיצה ללא־חת זו, נודע שמו של האל העליון ברחבי תבל, והושמעה הבשורה הטובה על מלכותו בעולם כולו. בן־האלהים ציין: ”ובשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ,” ונבואתו אינה יכולה להיכשל. (מתי כ״ד:14) הבשורה הטובה מוכרזת כעת בלמעלה מ־210 ארצות, ופעילות הטפה זו טרם הגיעה לסיומה. ללא תחושת בושה על הבשורה הטובה, ותוך ביטחון באשר לעתיד, אנו מתפללים כשם שעשו תלמידי ישוע המשיח הקדומים: ”וכעת, אדני [יהוה],... תן לעבדיך לדבר את דברך בכל אומץ הלב.” — מעשי־השליחים ד׳:29.
8. מדוע אל לעדי־יהוה לרפות ידיהם עקב התנגדות מצד כל עמי העולם?
8 בעוד שעדי־יהוה שנואים, ורבים מתנגדים להם בכל עמי העולם, מהווה הדבר התגשמות למה שנחזה מראש כאחד מסימני־ההיכר המזהים את המשרתים האמיתיים של האל החי והאמיתי האחד. (יוחנן ט״ו:20, 21; טימותיוס ב׳. ג׳:12) לכן, במקום להתייאש ולהתעצב על כך, מפיקים מכך מכריזי הבשורה הטובה עידוד, כשהדבר מאשר שהם משביעים את רצון אלהים, וכמו־כן, שהם שייכים לאירגון הנכון של יהוה, ריבון היקום.
9. מדוע אין זה משנה אם כל העולם ניצב נגדנו?
9 לעולם אל תשכח: יהוה, האל העליון, ריבון היקום, תומך בנו. לכן, אין לנו סיבה לחשוש, גם אם מתנגד לנו העולם הזה, על כל כתותיו הדתיות ומפלגותיו הפוליטיות. בנו יחידו של אלהים נתקל בהתנגדות העולם כולו, ואנו איננו מתביישים להימצא במצב דומה. כשם שאמר הוא לתלמידיו: ”אם העולם שונא אתכם, דעו כי אותי שנא ראשונה. אילו הייתם מן העולם, העולם היה אוהב את שלו. אינכם מן העולם, אלא שאני בחרתי אתכם מן העולם. משום כך העולם שונא אתכם.” — יוחנן ט״ו:18, 19.
10. מאיזה מקור נבעו רבות מהרדיפות נגד עדי־יהוה, ומדוע אין הם מתביישים בכך?
10 עדי־יהוה התנסו ברדיפות בכל רחבי תבל, אך במיוחד במדינות הנוצריות. רדיפות מעין אלה בידי הנצרות אינן מוכיחות שהעדים אינם משיחיים. להיפך, הן מאמתות את טענתם שהם המשיחיים האמיתיים, עדיו של יהוה, שהוא אלהיו ואביו של ישוע המשיח. בתור עדיו של אלהים, הם אינם מתביישים בכך שהם נרדפים על רקע דתי כזה. מכאן, שקריאתו של השליח פאולוס למשיחיים בני המאה הראשונה לספירה לבל יבושו, מתאימה ביותר גם לעדי־יהוה כיום. — ראה פיליפים א׳:27–29.
הבשורה הטובה ביותר
11. בנושאנו את השם ”עדי־יהוה”, מדוע איננו מפסיקים להיות גם תלמידיו של ישוע המשיח?
11 עדי־יהוה קיבלו עליהם באומץ־לב את שמם, כהתגשמות להבטחתו של יהוה לעם־בריתו בישעיהו מ״ג:10. אולם, אין פירוש הדבר שהם אינם נוהים עוד אחר ישוע המשיח. ישוע הינו מנהיגם, האחד שאת דוגמתו הם מחקים. הוא עצמו הינו אחד מעדי־יהוה. בעצם, הוא מכונה ”העד הנאמן” של יהוה. — טימותיוס א׳. ו׳:13; ההתגלות א׳:5.
12. איזו בשורה מבשרים עדי־יהוה ברחבי תבל, ומדוע?
12 הבשורה שעדים אלה של יהוה משמיעים ברחבי־העולם היא הבשורה הטובה ביותר שניתן להכריז. אף ממשלה לא תהא טובה יותר עבור האנושות מאשר מלכות המשיח שייסד יהוה. מלכות זו תמשול על עולם האנושות, אשר כדי לגאלו שלח יהוה את בנו, יחידו. (ישעיהו ט׳:5, 6) תושבי כדור־הארץ שבפניהם מוכרזת הבשורה, זוכים להזדמנות להיענות לה ולהוכיח עצמם ראויים לקבלת מתת חיי־נצח ושלימות אנושית בגן־עדן עלי־אדמות.
13. מדוע יכולים אנו להיות סמוכים ובטוחים שמלכות המשיח תהיה הממשלה הטובה ביותר, ולכן על מה ממליצים העדים ללא בושה?
13 אם ישוע היה מוכן לסבול מוות כה אכזרי על־מנת לגאול את אלה שייהפכו לנתיניו, סימן שהוא חפץ לכונן למענם את הממשלה הטובה ביותר האפשרית. אנו ממליצים לכל אחד ואחד: הייה נתין נאמן וצייתן של ממשלה זו. איננו מתביישים באותה ממשלה עליה אנו ממליצים בכנות בפני כל האנושות. איננו נרתעים מלבשר על המלכות, אף־על־פי שקו־פעולה זה עלול לעורר נגדנו רדיפות. בדומה לשליח פאולוס, כל אחד מאיתנו מצהיר: ”אינני בוש בבשורת המשיח.”
14. לדברי ישוע, באיזה היקף תוטף בשורת המלכות בימינו?
14 ישוע ניבא שהטפת הבשורה הטובה של המלכות תתבצע בקנה־מידה כלל־עולמי, ונבואה נרחבת ומרחיקת־לכת זו התאימה לבשורה מעין זו. (מרקוס י״ג:10) הוא לא היסס לציין שתוכרז הבשורה על מלכות יהוה בהיקף נרחב ביותר — בעצם, עד קצווי תבל. (מעשי־השליחים א׳:8) ישוע ידע שבכל מקום בו נמצאים בני־אדם, יעשו תלמידיו הנאמנים מאמצים חרוצים כדי להגיע אליהם ולמסור להם את הבשורה הטובה על המלכות.
15, 16. (א) מי רשאים לשמוע את הבשורה הטובה? (ב) מדוע תתבצע פעילות ההטפה חרף הרדיפות מצד אירגון השטן?
15 תושבי כדור־הארץ כיום מונים מיליארדים והם פזורים בכל היבשות והאיים העיקריים של האוקיינוסים. ברם, אף חלק מהעולם המיושב אינו מרוחק לעדי־יהוה מכדי לערוך מאמצים להגיע אליו במגמה לבשר שם את הבשורה הטובה. כל העולם הינו ’הדום רגליו’ הסמלי של יהוה אלהים. (ישעיהו ס״ו:1) בני־אנוש המאכלסים חלק כלשהו של ’הדום רגליו’, זכאים לשמוע את בשורת הגאולה.
16 הבשורה הטובה היום מהווה חדשות משמחות על ייסוד ממשלה מלכותית בידי המשיח. ישוע ידע שחרף רדיפות אכזריות ביותר מצידו של אירגון השטן, תניע רוחו של אלהים את תלמידיו האמיתיים של המשיח לעשות את כל מה שביכולתם לעשות כדי ש”בשורה זו של המלכות” כשלטון מיוסד ”תוכרז בכל העולם.” — מתי כ״ד:14.
איננו בושים ביהוה או בישוע המשיח
17. (א) במה אינם מתביישים משרתים נאמנים? (ב) איזה כלל היתווה ישוע במרקוס ח׳:38, ומהי משמעותו?
17 האל העליון לא היסס לבחור לעצמו שם, יהוה; גם אל לעובדיו הנאמנים להתבייש בשם זה. עובדיו האמיתיים שמחים להיות ידועים ומוכרים ככאלה המעניקים לו שירות וציות בלעדיים. באשר לעצמו, היתווה ישוע את הכלל או העיקרון המצוין במרקוס ח׳:38: ”כי איש אשר אני ודברי היינו לו לחרפה בדור הנואף והחוטא הזה, גם הוא יהיה לחרפה לבן־האדם כאשר יבוא בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים.” בדומה לכך, כל מי שיתבייש באלהיו ואביו של ישוע המשיח, בצדק יתבייש יהוה בו. וכל אדם שבו יתבייש יהוה עקב קו־פעולתו הלא־נאמן, לא יימצא ראוי ליהנות מחיים בכל תחום של שלטונו של יהוה, הן בשמים והן בארץ. — לוקס ט׳:26.
18. (א) מדוע עלינו להחדיר את דברי ישוע שבמתי י׳:32, 33 ללבנו ולמחשבותינו? (ב) מה קורה לאלה המתכחשים ליהוה ולישוע מתוך חרדת אדם? (הבא דוגמאות המתבססות על הערת השוליים.)
18 הבה יהיו המלים הבאות מפי ישוע המשיח טבועות עמוק בלבנו ובמחשבותינו: ”כל מי שיודה בי לפני בני־אדם, גם אני אודה בו לפני אבי שבשמים. וכל המכחש בי לפני בני־אדם, גם אני אכחש בו לפני אבי שבשמים.” (מתי י׳:32, 33; לוקס י״ב:8, 9) במקביל לכך, כל מי שיתכחש לאביו ואלהיו של ישוע המשיח, הוא יתכחש לו. הוא לא יימצא ראוי להימנות עם בני־הבית שבו ישוע הוא הבן הבכור. עקב כך יושמד הוא במועד שקבע אלהים.b
19, 20. (א) מדוע לא תהיה לאלה המתפללים למען קידוש שם יהוה כל סיבה להתבייש? (ב) לאילו הישגים הגיעו מכריזי המלכות האמיצים, ותוך תמיכתם של מי?
19 בבוא המועד, תיענה התפילה־לדוגמה שלימד ישוע את תלמידיו: ”אבינו שבשמים, יתקדש שמך, תבוא מלכותך, ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ.” (מתי ו׳:9, 10) כאשר זה יתרחש, לא תהא לכל תלמידיו האוהבים של ישוע כל סיבה להתבייש. שמו של יהוה יזכה לכבוד ולתפארת, לא רק על־ידי המיליונים החיים עתה ושלעולם לא יצטרכו למות, אלא גם על־ידי המיליארדים מקרב האנושות שישוע יקרא להם לקום מקבריהם, זאת במהלך אלף שנות שלטון המלכות שלו. תינתן להם ההזדמנות לחיות לעד בגן־עדן עלי־אדמות.
20 ללא בושה וכלימה, הצליחו מכריזים אמיצים אלה של הבשורה הטובה על המלכות, להכריז עדות זו לכל העולם, חרף התנגדות כל־עולמית, בזכות הכוח העל־אנושי התומך בהם — תמיכתם של מלאכי מרום. לכן, עדי־יהוה ’יראים את אלהים ונותנים לו כבוד.’ — ההתגלות י״ד:6, 7.
אינם מתביישים ’לירוא את אלהים ולתת לו כבוד’
21. מה לא התביישו עדי־יהוה לעשות, ותוך אילו תוצאות?
21 עדי־יהוה הוכיחו שאינם מתביישים לירוא את אלהים ולתת לו כבוד, או לשאת את שמו האישי, יהוה. בשל כך נתברכו הם לאין־ערוך. ברכות אלה מהוות התגשמות נאמנה להבטחותיו של האל העליון. איזו הוכחה ניצחת היווה הדבר להיותו האל החי האמיתי היחיד, ריבון היקום!
22. מדוע יתנסו עדי־יהוה ברדיפות אכזריות, אך במה תהא שמחתם?
22 בעתיד הקרוב, יתקיפו הממשלות החילוניות את השלטונות הדתיים, ויימחו את כולם — כולל הנצרות — עד כדי אי־קיום. (ההתגלות י״ז:16, 17) בעיקבות זה, ייהפכו עדי־יהוה למטרה לרדיפות נפשעות מצד גורמי העולם הזה. הם לא יוכלו לעמוד בכך ולהישרד אלמלא יעמוד לצידם האל הנצחי. אך הוא אכן יפעל למענם, ולכן תהא להם השמחה לחזות בהשמדתם של כל אלה המתנגדים ליהוה ולמשיח על־ידי האל אותו משרתים העדים במסירות בלעדית. הם לא יהיו בין אלה שיחוו את הבושה שבחשיפת חטאיהם ובהשמדתם כאויביו של השלטון התיאוקרטי האמיתי, אלא יתנסו בשמחת אין־קץ בעודם שרים ליהוה: ”מעולם עד עולם אתה אל.” — תהלים צ׳:2.
23. מדוע אין לעדי־יהוה במה להתבייש, ולמה יזכו?
23 הם יעלצו באלהים, אביו של ישוע המשיח, אשר באמצעותו נגאלה המשפחה האנושית כדי ליהנות מחיי־נצח תוך שלימות אנושית ואושר מלא בגן־עדן עלי־אדמות. מה רבה העוצמה שגילה יהוה אלהים באמצעות ישוע המשיח! באיזו דרך נאותה הוכיח יהוה שהוא מפעיל את כוחו העליון — לטובה ולא לרעה! לפיכך, אין כל סיבה להתבייש לשאת את שמו של יהוה אלהים או של ישוע המשיח, בנו יחידו. איננו בושים להיות מכריזיה של הבשורה הטובה המפוארת, המשקפת את כוחו האינסופי של יהוה אלהים באמצעות ישוע המשיח, שאמר בשעות האחרונות לחייו הארציים: ”התעודדו! אני ניצחתי את העולם.” (יוחנן ט״ז:33) בנקטנו קו־פעולה זה, הבה תמיד נציב לפנינו את דוגמתו של השליח פאולוס, אשר מעולם לא בוש בבשורת המשיח. אם נעשה כן, האל העליון לעולם לא ייבוש בנו.
[הערות שוליים]
a גם אם איננו מתביישים בעובדה שאנו עדי־יהוה, לעתים עלינו להיות ”ערומים כנחשים”. (מתי י׳:16) העדים בגרמניה הנאצית, למשל, הבינו שבמקרים מסוימים מן הראוי היה לזהות עצמם ככאלה, בו בזמן שבמצבים אחרים לא עשו כן. — השווה מעשי־השליחים ט׳:23–25.
b שוב ושוב אלה שהתכחשו ליהוה ולישוע מתוך חרדת אדם, לא זכו לאהדת העולם בשל כך. לדוגמאות, ראה המצפה (באנגלית) מ־1 במאי, 1989, עמוד 12; ספר־השנה של עדי־יהוה ל־1982, עמוד 186; ספר־השנה ל־1977, עמודים 174–176; ספר־השנה ל־1974, עמודים 149, 150, 177, 178. מאידך, אפילו מתנגדים עזים של הבשורה הטובה מצפים מהעדים שלא יתכחשו לישוע וליהוה. (ספר־השנה ל־1989, עמודים 116–118) ראה גם מתי י׳:39 ולוקס י״ב:4.
שאלות מסכמות
◻ בדומה לשליח פאולוס, איזו גישה עלינו לנקוט כלפי פעילות ההטפה של הבשורה הטובה, ומדוע?
◻ מדוע הבשורה שבפי עדי־יהוה היא הבשורה הטובה ביותר?
◻ איזו אזהרה נתן ישוע באשר לכל מי שיתבייש בו בבואו בהוד מלכות?
◻ מה יקרה לאלה המתכחשים ליהוה ולישוע?
◻ מה השיגו מכריזי הבשורה הטובה ללא תחושת בושה, ומדוע?