בשורה טובה שכל אדם צריך לשמוע
”בשורת המשיח... היא כוח האלוהים להושיע” (רומ׳ א׳:16).
1, 2. מדוע אתה מבשר את בשורת המלכות, ואילו מצדדיה אתה מבליט?
’אני מוכן לבשר את הבשורה הטובה כל יום’. יכול להיות שאמרת משהו דומה או שהמחשבה הזאת חלפה בראשך. כעד־יהוה מסור ידוע לך כמה חשוב להכריז את ’בשורת המלכות’. אתה ודאי זוכר בעל־פה את נבואתו של ישוע באשר לפעילות הבישור שבה אנו נוטלים חלק (מתי כ״ד:14).
2 כשאתה ’מבשר את בשורת המלכות’, אתה ממשיך את מה שהחל ישוע. (קרא לוקס ד׳:43.) אין ספק שאחד הנושאים שעליהם אתה מדבר תכופות הוא שאלוהים יתערב בקרוב בענייני האדם. ב’צרה הגדולה’ הוא יביא קץ לדתות הכזב ויטהר את כדור־הארץ מכל הרשע (מתי כ״ד:21). אתה ודאי גם מבליט את העובדה שמלכות אלוהים תשיב את תנאי גן העדן לכדור־הארץ, ואז האושר והשלווה ימשלו בכיפה. ’בשורת המלכות’ מהווה למעשה חלק מהבשורה שקיבל אברהם עוד מקדם: ”ונברכו בך כל הגויים” (גל׳ ג׳:8).
3. מניין לנו שהשליח פאולוס הדגיש את הבשורה הטובה באיגרתו אל הרומים?
3 אך האם ייתכן שאנו מזניחים היבט מרכזי של הבשורה הטובה שאנשים צריכים לדעת? באיגרתו אל הרומים ביוונית המקורית השתמש השליח פאולוס במילה ”מלכות” רק פעם אחת. לעומת זאת, הוא הזכיר את הבשורה הטובה 12 פעמים. (קרא רומים י״ד:17.) לאיזה היבט של הבשורה הטובה התייחס פאולוס פעמים כה רבות באיגרתו אל הרומים, ומדוע הוא כל כך חשוב? מדוע עלינו לזכור זאת כשאנו מכריזים את ”בשורת האלוהים” בשטח ההטפה שלנו? (מר׳ א׳:14; רומ׳ ט״ו:16; תסל״א ב׳:2).
למה היו זקוקים המשיחיים ברומא?
4. על מה בישר פאולוס במאסרו הראשון ברומא?
4 ניתן ללמוד רבות מהנושאים שעליהם דיבר פאולוס במאסרו הראשון ברומא. נאמר במקרא שכאשר מספר יהודים ביקרו אצלו, ’הוא (1) העיד על מלכות אלוהים ו־(2) הוכיח להם על אודות ישוע’. מה קרה בעקבות זאת? ’היו שהשתכנעו מדבריו והיו שלא האמינו’. פאולוס ’קיבל את כל הבאים אליו ו־(1) הכריז את מלכות האלוהים ו־(2) לימד על אודות האדון ישוע’ (מה״ש כ״ח:17, 23–31). אין ספק שפאולוס שם דגש רב במלכות אלוהים. אך הוא הדגיש דבר נוסף, שהיה היבט מרכזי של המלכות — תפקידו של ישוע במטרת אלוהים.
5. איזה צורך חשוב הדגיש פאולוס באיגרת אל הרומים?
5 כל בני האדם צריכים לדעת על ישוע ולהאמין בו. פאולוס כתב על כך באיגרת אל הרומים. תחילה דיבר על ’האלוהים אשר הוא עובד אותו בהכריזו את בשורת בנו’. עוד כתב: ”אינני בוש בבשורת המשיח, שהרי היא כוח האלוהים להושיע את כל מי שמאמין”. לאחר מכן התייחס ל’יום שישפוט אלוהים את תעלומות בני האדם על־ידי ישוע המשיח, כדבר הבשורה [שהכריז פאולוס]’. ואז סיפר שהוא ’בישר את בשורת המשיחa מירושלים וסביבותיה עד אילוּריקוֹן’ (רומ׳ א׳:9, 16; ב׳:16; ט״ו:19). מדוע לדעתך התמקד פאולוס בישוע המשיח באיגרתו אל הרומים?
6, 7. מה ניתן לומר על ייסודה של קהילת רומא ועל חבריה?
6 אין אנו יודעים כיצד נוסדה הקהילה ברומא. האם יהודים או גרים שהיו בחג השבועות שנת 33 לספירה שבו לרומא כמשיחיים? (מה״ש ב׳:10) האם האמת הופצה ברומא על־ידי משיחיים שהיו סוחרים או ששהו שם זמן מה? מכל מקום, בשנת 56 לספירה בערך, כשכתב פאולוס את איגרתו אל הרומים, הייתה הקהילה כבר מושרשת ומבוססת (רומ׳ א׳:8). אילו אנשים הרכיבו את הקהילה?
7 חלקם באו מרקע יהודי. למשל, כשפאולוס דרש בשלומם של אנדרוניקוֹס ויוּנְיָס הוא כינה אותם ”בני עמי”. גם עקילס, עושה האוהלים שהיה נשוי לפריסקילה, היה ממוצא יהודי (רומ׳ ד׳:1; ט׳:3, 4; ט״ז:3, 7; מה״ש י״ח:2). אך רבים מן האחים והאחיות אליהם שלח פאולוס דרישת שלום היו מקרב הגויים. חלקם היו ”מבית הקיסר”. הכוונה אולי לעבדיו של הקיסר או לפקידים זוטרים (פיל׳ ד׳:22; רומ׳ א׳:6; י״א:13).
8. באיזה מצב היו נתונים האחים ברומא?
8 כל המשיחיים ברומא היו נתונים במצב קשה מאוד. למעשה גם אנחנו נמצאים באותו מצב. פאולוס הסביר זאת בזו הלשון: ”הכול חטאו ומחוסרי כבוד אלוהים המה” (רומ׳ ג׳:23). אין ספק שכל מי שקראו את האיגרת שכתב היו צריכים להכיר בכך שהם חוטאים ושהם צריכים להאמין באמצעי שסיפק אלוהים.
החטא התורשתי — מציאות שיש להכיר בה
9. לדברי פאולוס, איזו תוצאה יכולה לנבוע מהבשורה הטובה?
9 בתחילת הדברים שכתב פאולוס אל הרומים הוא הצביע על התוצאה הנפלאה שיכולה לנבוע מהבשורה הטובה שהכריז שוב ושוב: ”אינני בוש בבשורת המשיח, שהרי היא כוח האלוהים להושיע את כל מי שמאמין, את היהודי בראשונה וגם את הלא־יהודי”. הישועה אכן אפשרית! אולם כל הרוצים בכך נדרשים לגלות אמונה כפי שעולה מן העובדה רבת המשמעות שציטט פאולוס מחבקוק ב׳:4: ”צדיק באמונתו יחיה” (רומ׳ א׳:16, 17; גל׳ ג׳:11; עב׳ י׳:38). אך כיצד הבשורה הטובה המובילה לישועה קשורה לעובדה ש”הכול חטאו”?
10, 11. מדוע יש שהרעיון המוזכר ברומים ג׳:23 אינו זר להם, ומדוע הוא זר לאחרים?
10 אדם הרוצה לפתח אמונה שתוביל לישועתו נדרש תחילה להכיר בכך שהוא חוטא. הרעיון הזה אינו זר למי שגדלו בבית מאמין ומכירים במידת מה את המקרא. (קרא קהלת ז׳:20.) בין אם הם מקבלים זאת ובין אם יש להם ספקות, לפחות הם מסוגלים לתפוס את דבריו של פאולוס: ”הכול חטאו” (רומ׳ ג׳:23). אבל בשירות השדה אנו נתקלים גם ברבים שאינם מבינים עובדה זו.
11 יש ארצות שבהן רוב האנשים אינם מתחנכים לחשוב שהם נולדו חוטאים. הם ודאי מודעים לכך שהם טועים, שיש להם תכונות שליליות, שהם עשו דברים רעים ושאחרים נמצאים במצב דומה. אך בהתחשב ברקע שממנו הם באים, אין הם מבינים מה באמת גורם להם להתנהג כך. למעשה, בשפות מסוימות המושג ”חוטא” מיוחס לפושע או עבריין. אדם הגדל בסביבה מעין זו אינו מחשיב את עצמו לחוטא במובן שאליו התכוון פאולוס.
12. מדוע רבים אינם מאמינים שכל בני האדם חוטאים?
12 אפילו בארצות נוצריות רבים אינם מאמינים שהם חוטאים. מדוע? גם אם הם פוקדים מדי פעם את כנסיותיהם, הם מתייחסים לסיפור המקראי על אדם וחוה כאל אגדה או כאל מיתוס. אחרים גדלו בסביבה חילונית. הם מטילים ספק בקיומו של אלוהים, ולכן אינם מסוגלים להבין שיש ישות עליונה הקובעת עקרונות מוסר עבור בני האדם ושמי שאינו עומד בהם נחשב לחוטא. ניתן לדמותם לאנשים מן המאה הראשונה עליהם אמר פאולוס שהם ”מחוסרי תקווה וללא אלוהים בעולם” (אפ׳ ב׳:12).
13, 14. (א) מהי אחת הסיבות לכך שמי שאינם מאמינים באלוהים ובקיום החטא אינם יכולים להצטדק? (ב) מה עושים רבים כתוצאה מחוסר אמונתם?
13 באיגרת שכתב פאולוס אל הרומים הוא מציג שתי סיבות לכך שלאנשים מרקע כזה אין במה להצטדק — לא בימיו ולא בימינו. הסיבה הראשונה היא שהבריאה עצמה מעידה על קיומו של בורא. (קרא רומים א׳:19, 20.) הדבר עולה בקנה אחד עם המילים שכתב למשיחיים העברים בהיותו ברומא: ”כל בית יש לו בונה, אך בונה הכול הוא האלוהים” (עב׳ ג׳:4). ניתן להקיש מקו טיעונים זה שיש בורא ש’בנה’, כלומר שהביא לידי קיום, את היקום כולו.
14 אם כן, היה לפאולוס יסוד מוצק לומר לרומים שכל מי שסוגד לצלמים נטולי חיים, גם אם הוא מקרב עם ישראל הקדום, ’אין לו במה להצטדק’. הדבר חל גם על גברים ונשים המבצעים מעשים לא־מוסריים הנוגדים את דרך הטבע (רומ׳ א׳:22–27). בצדק אמר פאולוס ש”היהודים והגויים כאחד משועבדים כולם לחטא” (רומ׳ ג׳:9).
”מצפונם מעיד בהם”
15. מי ניחנים במצפון, וכיצד הוא משפיע עליהם?
15 באיגרת אל הרומים אנו קוראים על סיבה נוספת שבגללה על בני האדם להכיר בכך שהם חוטאים וזקוקים לדרך מוצא מן המצב הזה. באשר לקובץ החוקים שנתן אלוהים לבני ישראל, כתב פאולוס: ”כל אשר חטאו ויש להם תורה, על־פי התורה יישפטו” (רומ׳ ב׳:12). בהמשך נימוקיו ציין שהגויים, אשר אינם מכירים את התורה שהעניק אלוהים, לעיתים קרובות ”מקיימים את דברי התורה כדבר מובן מאליו”. הרי מדוע רבים מהם אוסרים גילוי עריות, רצח וגניבה? פאולוס הסביר זאת כך: יש להם מצפון! (קרא רומים ב׳:14, 15).
16. האם המצפון מונע מהאדם לחטוא? הסבר.
16 אף־על־פי־כן, אתה ודאי יודע שהעובדה שיש למישהו מצפון ה’מעיד בו’ אין בה כדי לומר שהוא תמיד יפעל לפי הדרכתו. קורותיהם של בני ישראל ממחישות זאת. הגם שאלוהים חנן אותם במצפון ואסר עליהם מפורשות לגנוב ולנאוף, הם פעלו תכופות נגד צו מצפונם ונגד צו יהוה (רומ׳ ב׳:21–23). רבצה לפתחם אשמה כפולה והם ללא ספק נחשבו לחוטאים, שכן הם לא עמדו באמות המידה של אלוהים ולא עשו את רצונו. מעשיהם העכירו את יחסיהם עם בוראם (וי׳ י״ט:11; כ׳:10; רומ׳ ג׳:20).
17. איזה עידוד אנו מוצאים באיגרת אל הרומים?
17 הנקודות שבחנו מן האיגרת אל הרומים אולי יוצרות במוחנו תמונה עגומה של מעמד האדם בפני האל הכול יכול. אך בזאת לא הסתכמו דבריו של פאולוס. השליח ציטט את מה שכתב דוד בתהלים ל״ב:1, 2: ”אשרי נְשוי פשע, כְּסוי חטאה. אשרי אדם לא יחשוב יהוה לו עוון” (רומ׳ ד׳:7, 8). אלוהים סיפק אמצעי חוקי ’לשאת את פשעינו’.
הבשורה הטובה סובבת סביב ישוע
18, 19. (א) באיזה היבט של הבשורה הטובה התמקד פאולוס באיגרתו אל הרומים? (ב) במה עלינו להכיר אם ברצוננו ליהנות מברכות המלכות?
18 לאור זאת, אתה ודאי אומר לעצמך: ”זוהי בהחלט בשורה טובה!” והיא אכן כזו. נחזור כעת לַהיבט של הבשורה הטובה שהדגיש פאולוס באיגרתו אל הרומים. כפי שכבר הוזכר, הוא כתב: ”אינני בוש בבשורת המשיח, שהרי היא כוח האלוהים להושיע” (רומ׳ א׳:15, 16).
19 ”בשורת המשיח” סובבת סביב תפקידו של ישוע בהגשמת מטרת אלוהים. פאולוס ציפה ליום שבו ’ישפוט אלוהים את תעלומות בני האדם על־ידי ישוע המשיח, כדבר הבשורה’ (רומ׳ ב׳:16). באומרו זאת הוא לא המעיט בערכה של ”מלכות המשיח והאלוהים” וגם לא במה שיעשה אלוהים באמצעות המלכות (אפ׳ ה׳:5). עם זאת, הוא אמר שאם ברצוננו לחיות תחת מלכות אלוהים וליהנות מן הברכות שהיא תרעיף על האנושות, עלינו להכיר בשני דברים: (1) אנו נחשבים לחוטאים בעיני אלוהים ו־(2) אם נגלה אמונה בישוע המשיח, ייסלחו חטאינו. ברגע שאדם מבין ומקבל עובדות אלו הנוגעות למטרת אלוהים, הוא תופס איזה עתיד נפתח בפניו ואומר בפה מלא: ”כן, זוהי בהחלט בשורה טובה!”
20, 21. מדוע עלינו לזכור במהלך השירות את תפקידו של ישוע כפי שמודגש באיגרת אל הרומים, ואילו תוצאות עשויות לנבוע מכך?
20 חיוני שנזכור היבט זה של הבשורה הטובה בשעה שאנו מבשרים. פאולוס התייחס לישוע כשציטט את דבריו של ישעיהו: ”כל המאמין בו לא יבוש”, כלומר לא יתאכזב (רומ׳ י׳:11; יש׳ כ״ח:16). עיקר המסר אודות ישוע אינו זר למי שיודעים מה אומר המקרא לגבי החטא. לעומתם יהיו שיראו במסר הזה משהו חדש, משהו שרוב האנשים בתרבות שלהם אינם מכירים או מקבלים. לאחר שיתחילו להאמין באלוהים ולבטוח בכתוב במקרא, יהיה עלינו להסביר להם את תפקידו של ישוע. במאמר הבא נראה כיצד הכתוב ברומים פרק ה׳ דן בהרחבה בהיבט זה של הבשורה הטובה. ודאי תמצא שמאמר זה יועיל לך בשירות.
21 אנו יוצאים כה נשכרים כשאנו עוזרים לישרי הלב להבין את הבשורה הטובה המוזכרת שוב ושוב באיגרת אל הרומים, ”שהרי היא כוח האלוהים להושיע את כל מי שמאמין” (רומ׳ א׳:16). חוץ מגמול זה אנו גם חווים שמחה עצומה כאשר אנו פוגשים אנשים המסכימים עם המילים שציטט פאולוס ברומים י׳:15: ”מה נאוו רגלי מבשרי טוב!” (יש׳ נ״ב:7).
[הערת שוליים]
a מושג זה מופיע גם בספרים אחרים במקרא (מר׳ א׳:1; מה״ש ה׳:42; קור״א ט׳:12; פיל׳ א׳:27).
האם אתה זוכר?
• איזה היבט בבשורה הטובה מוזכר שוב ושוב באיגרת אל הרומים?
• איזו עובדה עלינו לעזור לאחרים להבין?
• כיצד יכולה ”בשורת המשיח” להביא ברכות לנו ולאחרים?
[קטע מוגדל בעמוד 8]
הבשורה הטובה המוזכרת באיגרת אל הרומים קשורה לתפקידו המרכזי של ישוע במטרת אלוהים
[תמונה בעמוד 9]
עוד מלידה טבוע בכולנו פגם הרסני — החטא!