דבר את ’‏השפה הברורה’‏ וחיה לנצח!‏

‏”‏בקשו את יהוה.‏.‏.‏ בקשו צדק,‏ בקשו ענווה.‏ אולי תיסתרו ביום אף יהוה”‏.‏ — צפניה ב׳:‏3‏.‏

1.‏ (‏א)‏ באילו שיטות־לימוד משתמשים תלמידים כדי ללמוד שפה זרה?‏ (‏ב)‏ מדוע כדאי ללמוד את ’‏השפה הברורה’‏?‏

תלמידים יכולים ללמוד לדבר שפה חדשה באחת משתי שיטות־לימוד — בלימוד הדיקדוק או בלימוד השפה המדוברת.‏ בשיטת לימוד הדיקדוק,‏ הם בדרך־כלל משתמשים בספרי־לימוד כדי ללמוד את כללי הדיקדוק.‏ בשיטת לימוד השפה המדוברת,‏ הם מחקים את הקולות ואת הרכבי המלים אותם משמיע המורה.‏ יש לנצל שתי שיטות אלה בלימוד ’‏השפה הברורה’‏.‏ אם אנו מעוניינים ’‏להיסתר ביום אף יהוה’‏,‏ חיוני שנדבר שפה זו.‏ — צפניה ב׳:‏1–3;‏ ג׳:‏8,‏ 9‏.‏

2.‏ כיצד ניתן ללמוד את מה שמכונֶה כללי־הדיקדוק של ’‏השפה הברורה’‏?‏

² ספר־העזר העיקרי ממנו לומדים את ’‏השפה הברורה’‏ הוא המקרא.‏ לימוד שקדני בו ובספרות המבוססת על המקרא,‏ יקנה לך את ’‏כללי הדיקדוק’‏ של אותה ”‏שפה ברורה”‏.‏ התחלה טובה לכך היא,‏ שיעור־מקרא ביתי עם אחד מעדי־יהוה.‏ אך,‏ גם לאלה שהקדישו את חייהם לאלהים,‏ לימוד קפדני קבוע של כתבי־הקודש הוא הכרחי.‏ אך,‏ האם קיימות דרכים שבמיוחד הוכיחו את יעילותן בלימוד ’‏השפה הברורה’‏?‏ ואיזו תועלת ניתן להפיק כתוצאה מדיבור ב”‏שפה”‏ זו?‏

כיצד ללמוד את ’‏השפה הברורה’‏

3.‏ ציין דרך אחת בה ניתן ללמוד את ’‏השפה הברורה’‏.‏

³ דרך אחת ללמוד את ’‏השפה הברורה’‏ היא,‏ לקשר את האמיתות אותן אתה לומד עם הדברים שכבר למדת,‏ כשם שתלמיד הלומד שפה חדשה מקשר באופן הדרגתי בין כללי דיקדוק שונים.‏ למשל,‏ אפשר שבהתחלה למדת לדעת שישוע הוא המשיח ובן־אלהים,‏ אך ידעת מעט על תפקידיו.‏ מאז,‏ לימודיך במקרא הבהירו לך שהמשיח שולט עתה כמלך שמימי,‏ ושבמהלך אלף שנות שלטונו,‏ תגיע האנושות הצייתנית לשלימות.‏ (‏ההתגלות כ׳:‏5,‏ 6‏)‏ בכך שתקשר רעיונות חדשים עם אלה שכבר למדת,‏ תשפר את תפיסת ’‏השפה הברורה’‏.‏

4.‏ (‏א)‏ מהי דרך נוספת בה ניתן ללמוד את כללי־הדיקדוק של ’‏השפה הברורה’‏,‏ ואיזה מאורע מקראי מדגים לנו זאת?‏ (‏ב)‏ מה התרחש כשגדעון ושלוש מאות אנשיו החלו לפעול?‏ (‏ג)‏ איזה לקח ניתן ללמוד מפרשת גדעון?‏

⁴ דרך נוספת ללמוד את ’‏כללי הדיקדוק’‏ של ’‏השפה הברורה’‏ היא,‏ להמחיש בדמיונך מאורעות מקראיים שונים.‏ כדוגמה לכך,‏ נסה ’‏לראות ולשמוע’‏ את מה שתוּאר בשופטים ז׳:‏15–23‏.‏ ראה!‏ השופט גדעון חילק את כוחותיו לשלוש קבוצות בנות מאה לוחמים כל אחת.‏ בחשכת הלילה,‏ הם פושטים חרש מהר־הגלבוע ומקיפים את מחנה המדיינים הישנים.‏ האם אותם שלוש מאות חמושים היטב?‏ לא מבחינה צבאית.‏ הרי אנשי־צבא יהירים היו מגחכים למראם!‏ לכל אחד רק שופר,‏ כד גדול ולפיד בתוכו.‏ אולם,‏ הקשב!‏ בהישמע האות,‏ כל אחד מהמאה שעם גדעון תוקע בשופר ומנפץ את הכד שבידו.‏ כך גם עושים מאתיים האיש האחרים.‏ בנשאם את הלפידים מעלה,‏ אתה שומע אותם קוראים בקול רם:‏ ”‏חרב ליהוה ולגדעון!‏”‏ עד כמה מבהיל הדבר את המדיינים!‏ הם מועדים על חבלי אוהליהם,‏ עיניהם הרדומות עדיין נפערות לרווחה מאימה למראה הלהבות המרצדות,‏ המגלות דמויות מעורפלות ומציתות את הפחד שבאמונות תפלות.‏ בעוד המדיינים נסים על נפשם,‏ אנשי גדעון ממשיכים לתקוע בשופרות,‏ ואלהים משפיע על אויביהם להפנות את חרבותיהם איש ברעהו.‏ איזה לקח רב־משמעות בלימוד ’‏השפה הברורה’‏!‏ אלהים יכול להציל את עבדיו ללא כוח צבאי אנושי.‏ בנוסף לכך,‏ ”‏לא יטוש יהוה את עמו בעבור שמו הגדול”‏.‏ — שמואל א׳.‏ י״ב:‏22‏.‏

5.‏ כיצד יכולות אסיפות הקהילה המשיחית לעזור לנו לשפר את ’‏כושר־דיבורנו’‏?‏

⁵ כאשר תלמידים לומדים שפה זרה בשיטת השפה המדוברת,‏ הם מנסים לחזור בדיוק אחרי אותם קולות,‏ צלילים והרכבי־מלים שהם שומעים מפי המורה.‏ אילו הזדמנויות נפלאות קיימות לדבר את ’‏השפה הברורה’‏ באסיפות הקהילה המשיחית!‏ בהן אנו שומעים אחרים מביעים את עצמם בשפה של האמיתוֹת מתוך כתבי־הקודש,‏ ואנו עצמנו זוכים לתרום את חלקנו לתכנית.‏ האם אנו חוששים שנאמר דבר לא נכון?‏ אל יטרידך הדבר,‏ כיון שתיקון טעות באהבה על־ידי זקן־הקהילה המדריך את האסיפה,‏ כמו,‏ למשל,‏ בשיעור המצפה השבועי,‏ יכול לשפר את כושר־דיבורנו ב”‏שפה”‏ זו.‏ לכן,‏ הייה נוכח והשתתף באסיפות הקהילה המשיחית בקביעות.‏ — עבריים י׳:‏24,‏ 25‏.‏

הסתננותה של טומאה

6.‏ מדוע קיים ניגוד כה ניכר בין עדי־יהוה לבין האירגונים הדתיים המרכיבים את הנצרות?‏

⁶ אלה המכריזים על מטרת יהוה ומודיעים על מלכותו השמימית,‏ מדברים אותה ”‏שפה ברורה”‏ כעדיו.‏ הם מפרסמים את שמו ומשרתים אותו ”‏שכם אחד”‏,‏ כלומר באחדות מלאה.‏ (‏צפניה ג׳:‏9‏)‏ אף־אל־פי שכתות הנצרות מצוידות בעותקים של המקרא,‏ הן אינן דוברות את ’‏השפה הברורה’‏ או קוראות בשם אלהים מתוך אמונה.‏ (‏יואל ג׳:‏5‏)‏ הן אינן משמיעות מסר אחיד המבוסס על המקרא.‏ מדוע?‏ כיון שהן מייחסות חשיבות רבה יותר למנהגים דתיים,‏ לפילוסופיות של העולם הזה,‏ ולנאמנויות פוליטיות,‏ מאשר לדבר־אלהים.‏ מטרותיהם,‏ תקוותיהם וסדריהם מקורם בעולם מרושע זה.‏

7.‏ על אילו הבדלים בין עדי־יהוה לבין דתות־הכזב מצביע הכתוב ביוחנן א׳.‏ ד׳:‏4–6‏?‏

⁷ אין לנצרות — בעצם,‏ למעצמה הכל־עולמית של דתות־הכזב בכללותה — שפה משותפת עם עדי־יהוה.‏ מעניין לציין,‏ שהשליח יוחנן כתב לדוברי ’‏השפה הברורה’‏:‏ ”‏מאלהים אתם,‏ וניצחתם אותם,‏ שכן הוא אשר בכם [‏באחדות אתכם,‏ ע״ח‏]‏ גדול מזה אשר בעולם [‏באחדות עם העולם,‏ ע״ח‏]‏.‏ הם מן העולם;‏ לכן הם מדברים דברים הנובעים מן העולם והעולם שומע להם.‏ אנחנו מאלהים.‏ היודע את אלהים שומע לנו”‏.‏ (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏4–6‏)‏ משרתי אלהים מנצחים את כל מורי־השקר בזכות אלהים,‏ הפועל באחדות עם עבדיו,‏ והינו ”‏גדול מזה [‏מהשטן]‏ אשר בעולם [‏באחדות עם העולם]‏”‏,‏ אותה חברת אנשים רעים.‏ מאחר שהמתנגדים ”‏הם מן העולם”‏ ובעלי אותה רוח מרושעת,‏ ”‏הם מדברים דברים הנובעים מן העולם והעולם שומע להם”‏.‏ אולם,‏ יחידים דמויי־כבש שומעים את הדברים הנובעים מאלהים,‏ בהבינם שמשרתי יהוה דוברים את השפה המקראית הברה,‏ אותה לומדים בעזרת אירגונו.‏

8.‏ מיהו ”‏איש הרשע”‏?‏

⁸ עוד במאה הראשונה לספירה,‏ נחזתה מראש הופעת כפירה נרחבת ו”‏סוד הרשע”‏ כבר החל לפעול.‏ במשך הזמן,‏ אנשים אשר נתמנו — או אחזו — בתפקידי הוראה בקהילות,‏ לימדו תורות־כזב רבות.‏ ’‏שפתם’‏ היתה רחוקה מלהיות ברה,‏ טהורה.‏ בדרך זו נוצר ”‏איש הרשע”‏,‏ כמורת הנצרות,‏ הכבולה במסורות של דתות־הכזב,‏ בפילוסופיות עולמיות ובתורות בלתי־מקראיות.‏ — תסלוניקים ב׳.‏ ב׳:‏3,‏ 7‏.‏

‏’‏השפה הברורה’‏ נשמעת ברחבי העולם כולו

9.‏ אילו התפתחויות במישור הדתי התרחשו במאה ה־19 לספירה?‏

⁹ רק מעטים הם יראי־אלהים אמיתיים ו’‏נלחמים למען האמונה שנמסרה לקדושים’‏.‏ (‏יהודה 3‏)‏ היכן ניתן למצוא אותם אנשים מאמינים?‏ במשך מאות שנים,‏ דתות־הכזב הותירו את ההמונים בחשֵכה רוחנית,‏ אולם אלהים הכיר את אותם מעטים שעשו את רצונו.‏ (‏טימותיוס ב׳.‏ ב׳:‏19‏)‏ אזי,‏ בין כל השינויים המסחריים,‏ התעשייתיים והחברתיים שאיפיינו את המאה ה־19,‏ נשמעו קולותיהם של אחדים שיצאו מתוך ההמולה הכללית של הערבוביה הדתית הכוזבת.‏ מספר קבוצות קטנות ניסו להבין את אותות הזמנים ולחזות את מועד ביאתו השנייה של ישוע המשיח,‏ אך לא כולן דיברו את ’‏השפה הברורה’‏.‏

10.‏ באיזו קבוצה שהתעניינה בביאתו השנייה של המשיח,‏ בחר אלהים ללמד לדבר את ’‏השפה הברורה’‏,‏ ומהי ההוכחה לכך שיד יהוה היתה עימה?‏

¹⁰ אך,‏ בשנת 1879,‏ היה ברור באיזה קול מכל אותם קולות שדיברו על ’‏הביאה השנייה של המשיח’‏,‏ בחר יהוה לדבר את ’‏השפה הברורה’‏ כעדיו.‏ באותו זמן,‏ קבוצה זעירה של תלמידי־המקרא,‏ בהדרכת צ׳ארלס ט.‏ ראסל,‏ קיימה אסיפות בעיר פיטסבורג,‏ שבמדינת פנסילבניה,‏ ארה״ב.‏ הם היו בטוחים שביאתו השנייה של ישוע,‏ תציין את התחלת התקופה בה יהיה המשיח נוכח באופן סמוי־מן־העין,‏ ואשר נועדה לפקוד את האנושות עת של מצוקה,‏ אשר בעקבותיה,‏ במהלך אלף־שנות שלטון המשיח,‏ יוחזר כדור־הארץ למצב של גן־עדן,‏ ויוענקו חיי־נצח לאנושות המצייתת.‏ ביולי 1879,‏ החלו אותם תלמידי־מקרא להוציא לאור את החוברת הידועה היום בשם המצפה‏.‏ תפוצתה של ההוצאה הראשונה היתה רק 000,‏6 עותקים.‏ אולם,‏ ”‏יד יהוה”‏ היתה עם אותם עדים,‏ וחוברת זו מודפסת היום ב־111 שפות ותפוצתה הממוצעת הגיעה ללמעלה מ־000,‏000,‏15 עותקים כל הוצאה.‏ — השווה מעשי־השליחים י״א:‏19–21‏.‏

11,‏ 12.‏ מה הן כמה אמיתות מקראיות אותן מבינים דוברי ’‏השפה הברורה’‏?‏

¹¹ באמצעות כתבי־הקודש ופירסומים של עדי־יהוה,‏ ובמיוחד באמצעות פעילות ההטפה של אותם משיחיים מסורים,‏ נשמעה ’‏השפה הברורה’‏ בתבל כולה.‏ איזו תועלת נפלאה מפיקים ממנה אלה המדברים אותה!‏ בניגוד להצהרה ש’‏אלהים הוא אלהים,‏ המשיח הוא אלהים,‏ ורוח־הקודש היא אלהים’‏,‏ על־פי לשונם עטופת־המיסתורין של הדוגלים בתורת ה’‏שילוש’‏,‏ הם דבקים בעמדת המקרא המציינת שיהוה הוא האל העליון,‏ שישוע המשיח הוא בנו ונחות ממנו,‏ ושרוח־הקודש היא הכוח הפעיל המופלא של אלהים.‏ (‏בראשית א׳:‏2;‏ תהלים פ״ג:‏19;‏ מתי ג׳:‏16,‏ 17‏)‏ דוברי ’‏השפה הברורה’‏ יודעים שהאדם לא התפתח בהדרגה מצורת־חיים נחותה,‏ אלא נברא על־ידי אל אוהב.‏ (‏בראשית א׳:‏27;‏ ב׳:‏7‏)‏ הם מבינים שהנשמה,‏ או הנפש,‏ חדלה להתקיים בשעת המוות — עובדה המסירה את הפחד מפני ’‏רוחות המתים’‏.‏ (‏קהלת ט׳:‏5,‏ 10;‏ יחזקאל י״ח:‏4‏)‏ ברור להם שהשאול אינה אלא הקבר המשותף של האנושות,‏ ושאין בה כל עינויי־תופת בידי אל אכזר.‏ (‏איוב י״ד:‏13‏)‏ הם יודעים גם שהתקווה שאלהים פותח לפני המתים היא התקומה לתחייה.‏ — דניאל י״ב:‏2,‏ 13;‏ יוחנן ה׳:‏28,‏ 29;‏ י״א:‏25;‏ מעשי־השליחים כ״ד:‏15‏.‏

¹² דוברי ’‏השפה הברורה’‏ רוחשים כבוד לדם ולחיים.‏ (‏בראשית ט׳:‏3,‏ 4;‏ מעשי־השליחים ט״ו:‏28,‏ 29‏)‏ הם נוכחו לדעת שהמשיח נתן את חייו הארציים כקרבן־כופר למען בני־אנוש צייתנים.‏ (‏מתי כ׳:‏28;‏ יוחנן א׳.‏ ב׳:‏1,‏ 2‏)‏ הם לעולם אינם מתפללים ל”‏קדושים”‏,‏ בידעם שעליהם להתפלל אל יהוה אלהים אך ורק באמצעות המשיח ישוע.‏ (‏יוחנן י״ד:‏6,‏ 13,‏ 14‏)‏ מאחר שדבר־אלהים מגנה עבודת־אלילים,‏ הם אינם משתמשים בפסילים בעבודתם אותו.‏ (‏שמות כ׳:‏4–6;‏ קורינתים א׳.‏ י׳:‏14‏)‏ הם אף מתרחקים מהסכנות הכרוכות במגע עם השדים,‏ בדחייתם את הספיריטיזם,‏ שגם אותו המקרא מגנה.‏ — דברים י״ח:‏10–12;‏ גלטיים ה׳:‏19–21‏.‏

13.‏ מדוע אין דוברי ’‏השפה הברורה’‏ מבולבלים באשר למשמעות המצב הנוכחי?‏

¹³ משרתי יהוה,‏ הדוברים את ’‏השפה הברורה’‏,‏ אינם מבולבלים באשר למיקומם בזרם הזמן.‏ יהוה הבהיר להם שהם חיים ב’‏עת הקץ’‏,‏ או ”‏אחרית הימים”‏,‏ כשישוע נוכח כישות רוחנית מפוארת סמויה־מן־העין.‏ (‏דניאל י״ב:‏4;‏ מתי כ״ד:‏3–14;‏ טימותיוס ב׳.‏ ג׳:‏1–5;‏ פטרוס א׳.‏ ג׳:‏18‏)‏ בתמיכת כוחות רוחניים רבי־עוצמה,‏ עומד המשיח לרכב אל תוך שדה־הקרב,‏ שם יוציא אל הפועל את גזר־הדין שפסק אלהים על סדר־הדברים הזה.‏ (‏דניאל ב׳:‏44;‏ ההתגלות ט״ז:‏14,‏ 16;‏ י״ח:‏1–8;‏ י״ט:‏11–21‏)‏ כל דוברי ’‏השפה הברורה’‏ עסוקים בהכרזת הבשורה הטובה,‏ כלומר,‏ שבקרוב מלכות אלהים שבידי המשיח תעניק לכל המצייתים ברכות נפלאות בגן־עדן עלי־אדמות.‏ (‏ישעיהו ט׳:‏5,‏ 6;‏ דניאל ז׳:‏13,‏ 14;‏ מתי ו׳:‏9,‏ 10;‏ כ״ד:‏14;‏ לוקס כ״ג:‏43‏)‏ ברשימה זו רק גירדנו את פני השטח!‏ ללא ספק,‏ ’‏השפה הברורה’‏ היא הלשון העשירה והיקרה בין שפות האדם!‏

14.‏ מאילו ברכות נוספות נהנים דוברי ’‏השפה הברורה’‏?‏

¹⁴ בין הברכות להן זוכים דוברי ’‏השפה הברורה’‏,‏ ניתן למנות את ”‏שלום אלהים”‏,‏ הנוצר את לבם ואת מחשבותיהם!‏ (‏פיליפיים ד׳:‏6,‏ 7‏)‏ ציותם לחוקי המקרא מקנה להם יתרונות כגון:‏ בריאות,‏ אושר והסיפוק הנובע מנשיאת־חן בעיני יהוה.‏ (‏קורינתים א׳.‏ ו׳:‏9,‏ 10‏)‏ אכן,‏ לדוברי ’‏השפה הברורה’‏ התוחלת לחיי־נצח בעולם החדש המובטח של אלהים.‏ — פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏13‏.‏

השתמש בה או שתאבד אותה

15.‏ כיצד תוכל ללמוד לשלוט היטב ב’‏שפה הברורה’‏?‏

¹⁵ כדי שתוכל לדבר את ’‏השפה הברורה’‏ בעולם החדש,‏ עליך ללמוד אותה היטב עתה,‏ עד שתהפוך לשפה בה אתה חושב.‏ בהתחלה,‏ כשאדם לומד שפה זרה,‏ הוא ממשיך לחשוב בשפת־האם שלו ומתרגם את מחשבותיו לשפה החדשה.‏ אולם,‏ ככל שהוא מתקדם בתפיסת השפה החדשה,‏ הוא מתחיל לחשוב בה מבלי להזדקק לתהליך התירגום.‏ בדומה לכך,‏ כתוצאה מלימוד שקדני,‏ תגיע לשליטה טובה ב’‏שפה הברורה’‏,‏ עד שתדע כיצד לייחס חוקים ועקרונות מקראיים לחייך,‏ וכך לפתור בעיות ולהמשיך לצעוד בדרך המובילה לחיים.‏ — תהלים ט״ז:‏11‏.‏

16.‏ מה עלול לקרות אם לא תשתמש ב’‏שפה הברורה’‏ בקביעות?‏

¹⁶ עליך להשתמש ב’‏שפה הברורה’‏ בקביעות,‏ אחרת תאבד את היכולת לדבר אותה היטב.‏ למשל,‏ אפשר שלפני מספר שנים,‏ כמה מאיתנו למדו שפה זרה.‏ יתכן שהיום אנו זוכרים מלים בודדות באותה שפה,‏ היות שלא השתמשנו בה בקביעות,‏ אזי איבדנו את השליטה שהיתה לנו בה בעבר.‏ אותו הדבר עלול לקרות ביחס ל’‏שפה הברורה’‏.‏ אם לא נשתמש בה בקביעות,‏ נאבד את הכושר לדבר בה,‏ תוך תוצאות הרות־אסון במובן הרוחני.‏ הבה,‏ אם כן,‏ נדבר אותה בקביעות באסיפות ובשירות־השדה המשיחי.‏ פעולות אלה,‏ יחד עם לימוד אישי,‏ יאפשרו לנו לבטא דברים בצורה נכונה ב’‏שפה הברורה’‏.‏ עד כמה חשוב הדבר!‏

17.‏ איזו דוגמה ממחישה לנו שדיבור עשוי להציל חיים או להוביל למוות?‏

¹⁷ אופן־הדיבור עשוי להציל חיים או להוביל למוות.‏ ניתן להמחיש זאת במה שאירע במהלך סיכסוך שפרץ בין בני שבט אפרים לבין השופט יפתח הגלעדי.‏ כדי לזהות את בני אפרים בנסיונם לברוח לעבר נהר־ירדן,‏ בני־גלעד השתמשו בסיסמה ”‏שיבולת”‏ בה האות הראשונה היא ”‏שׁין”‏.‏ אנשי אפרים גילו את מוצאם בפני השומרים הגלעדיים שהשתלטו על מעברי הירדן,‏ באמרם ”‏סיבולת”‏ במקום ”‏שׁיבולת”‏,‏ בהיגוי לא־נכון של האות הראשונה של המלה.‏ כתוצאה מכך,‏ נשחטו 000,‏42 מבני אפרים!‏ (‏שופטים י״ב:‏5,‏ 6‏)‏ בדומה לכך,‏ תורותיה של כמורת הנצרות עשויות להישמע דומות ל’‏שפה הברורה’‏ באוזני אנשים שאינם מכירים היטב את אמיתוֹת המקרא.‏ אך,‏ אמירות מוטעות יהיו קטלניות ב”‏יום אף יהוה”‏.‏

הבה נשמור על אחדותנו

18,‏ 19.‏ מה משמעות הנאמר בצפניה ג׳:‏1–5‏?‏

¹⁸ בהתייחס לירושלים הקדומה הבלתי־נאמנה ולמקבילה שלה בת־זמננו,‏ הלא היא הנצרות,‏ נאמר בצפניה ג׳:‏1–5‏:‏ ”‏הוי [‏אוי]‏ מוראה ונגאלה,‏ העיר היונה [‏העושקת]‏!‏ לא שמעה בקול;‏ לא לקחה מוסר.‏ ביהוה לא בטחה.‏ אל אלהיה לא קָרֵבה.‏ שריה בקירבה אריות שואגים.‏ שופטיה זאבי ערב,‏ לא גרמו [‏לא השאירו אפילו עצמות]‏ לבוקר.‏ נביאיה פוחזים,‏ אנשי בוגדוֹת.‏ כהניה חיללו קודש;‏ חמסו תורה.‏ יהוה צדיק בקירבה;‏ לא יעשה עוולה.‏ בבוקר בבוקר משפטו יתן.‏ לאור לא נעדר.‏ ולא יודע עַוָל בושֶת [‏אינו מתבייש מפני יהוה]‏”‏.‏ מה משמעות מלים אלה?‏

¹⁹ הן ירושלים הקדומה והן הנצרות בת־זמננו,‏ מרדו ביהוה וטימאו את עצמן בעבודה זרה.‏ חטאי מנהיגיהן הובילו אותן לעושק ודיכוי.‏ למרות אזהרותיו החוזרות ונישנות של אלהים,‏ הן לא שמעו לו ולא קרבו אליו.‏ שריהן נהגו כ”‏אריות שואגים”‏,‏ בהתעלמם עקב יהירות מכל ערכי־צדק.‏ כ”‏זאבי ערב”‏,‏ שופטיהן קרעו את מידות הצדק והמשפט לגזרים.‏ כהניהן ”‏חיללו קודש,‏ חמסו [‏עיוותו]‏ תורה”‏,‏ את חוקי אלהים.‏ אין פלא,‏ איפוא,‏ שיהוה עומד ’‏לאסוף גויים,‏ לקבץ ממלכות,‏ כדי לשפוך עליהם את זעמו,‏ את כל חרון־אפו’‏.‏ — צפניה ג׳:‏8‏.‏

20.‏ (‏א)‏ מה עלינו לעשות כדי להינצל מ”‏יום אף יהוה”‏?‏ (‏ב)‏ כיצד עליך לפעול אם ברצונך לזכות לברכות נצחיות מאלהים?‏

²⁰ ”‏יום אף יהוה”‏ ממשמש ובא.‏ אם כן,‏ כדי להינצל ממנו אל תוך העולם החדש של אלהים,‏ התחל ללמוד ולדבר את ’‏השפה הברורה’‏ ללא דיחוי.‏ רק בעשותך כן,‏ תוכל לזכות בהגנה מפני אסון רוחני עתה ובחסות יהוה ב”‏צרה הגדולה”‏ הכלל־עולמית הממשמשת ובאה.‏ עדי־יהוה מכריזים על ”‏יום אף יהוה”‏,‏ ביחד עם הבשורה הטובה והמלבבת על מלכותו.‏ מה שמחים הם לדבר על הדר מלכותו!‏ (‏תהלים קמ״ה:‏10–13‏)‏ התאחד עימם,‏ כך תוכל לצפות לחיי־נצח ולברכות אחרות מאת יוצר ’‏השפה הברורה’‏,‏ יהוה אלהים,‏ ריבון היקום.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 91/‏5/‏1)‏

▫ מה הן הדרכים השונות ללמוד את ’‏השפה הברורה’‏?‏

▫ כיצד מועיל לנו לדבר את ’‏השפה הברורה’‏?‏

▫ מה עלול לקרות אם לא תדבר את ’‏השפה הברורה’‏ בקביעות?‏

▫ כיצד ניתן להינצל מ”‏יום אף יהוה”‏,‏ ולזכות לברכות נצחיות?‏

‏[‏שאלות לימוד]‏

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

גדעון ואנשיו תקעו בשופרותיהם והרימו את לפידיהם

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

מ־1879 ואילך התברר שאלהים השתמש בצ׳ארלס טייז ראסל ועמיתיו כדי לקדם את השימוש ב’‏שפה הברורה’‏

‏[‏תמונות בעמוד 27]‏

האם התאחדת אישית עם עדי־יהוה כאחד מדוברי ’‏השפה הברורה’‏?‏