דבר את ’השפה הברורה’ וחיה לנצח!
”בקשו את יהוה... בקשו צדק, בקשו ענווה. אולי תיסתרו ביום אף יהוה”. — צפניה ב׳:3.
1. (א) באילו שיטות־לימוד משתמשים תלמידים כדי ללמוד שפה זרה? (ב) מדוע כדאי ללמוד את ’השפה הברורה’?
תלמידים יכולים ללמוד לדבר שפה חדשה באחת משתי שיטות־לימוד — בלימוד הדיקדוק או בלימוד השפה המדוברת. בשיטת לימוד הדיקדוק, הם בדרך־כלל משתמשים בספרי־לימוד כדי ללמוד את כללי הדיקדוק. בשיטת לימוד השפה המדוברת, הם מחקים את הקולות ואת הרכבי המלים אותם משמיע המורה. יש לנצל שתי שיטות אלה בלימוד ’השפה הברורה’. אם אנו מעוניינים ’להיסתר ביום אף יהוה’, חיוני שנדבר שפה זו. — צפניה ב׳:1–3; ג׳:8, 9.
2. כיצד ניתן ללמוד את מה שמכונֶה כללי־הדיקדוק של ’השפה הברורה’?
2 ספר־העזר העיקרי ממנו לומדים את ’השפה הברורה’ הוא המקרא. לימוד שקדני בו ובספרות המבוססת על המקרא, יקנה לך את ’כללי הדיקדוק’ של אותה ”שפה ברורה”. התחלה טובה לכך היא, שיעור־מקרא ביתי עם אחד מעדי־יהוה. אך, גם לאלה שהקדישו את חייהם לאלהים, לימוד קפדני קבוע של כתבי־הקודש הוא הכרחי. אך, האם קיימות דרכים שבמיוחד הוכיחו את יעילותן בלימוד ’השפה הברורה’? ואיזו תועלת ניתן להפיק כתוצאה מדיבור ב”שפה” זו?
כיצד ללמוד את ’השפה הברורה’
3. ציין דרך אחת בה ניתן ללמוד את ’השפה הברורה’.
3 דרך אחת ללמוד את ’השפה הברורה’ היא, לקשר את האמיתות אותן אתה לומד עם הדברים שכבר למדת, כשם שתלמיד הלומד שפה חדשה מקשר באופן הדרגתי בין כללי דיקדוק שונים. למשל, אפשר שבהתחלה למדת לדעת שישוע הוא המשיח ובן־אלהים, אך ידעת מעט על תפקידיו. מאז, לימודיך במקרא הבהירו לך שהמשיח שולט עתה כמלך שמימי, ושבמהלך אלף שנות שלטונו, תגיע האנושות הצייתנית לשלימות. (ההתגלות כ׳:5, 6) בכך שתקשר רעיונות חדשים עם אלה שכבר למדת, תשפר את תפיסת ’השפה הברורה’.
4. (א) מהי דרך נוספת בה ניתן ללמוד את כללי־הדיקדוק של ’השפה הברורה’, ואיזה מאורע מקראי מדגים לנו זאת? (ב) מה התרחש כשגדעון ושלוש מאות אנשיו החלו לפעול? (ג) איזה לקח ניתן ללמוד מפרשת גדעון?
4 דרך נוספת ללמוד את ’כללי הדיקדוק’ של ’השפה הברורה’ היא, להמחיש בדמיונך מאורעות מקראיים שונים. כדוגמה לכך, נסה ’לראות ולשמוע’ את מה שתוּאר בשופטים ז׳:15–23. ראה! השופט גדעון חילק את כוחותיו לשלוש קבוצות בנות מאה לוחמים כל אחת. בחשכת הלילה, הם פושטים חרש מהר־הגלבוע ומקיפים את מחנה המדיינים הישנים. האם אותם שלוש מאות חמושים היטב? לא מבחינה צבאית. הרי אנשי־צבא יהירים היו מגחכים למראם! לכל אחד רק שופר, כד גדול ולפיד בתוכו. אולם, הקשב! בהישמע האות, כל אחד מהמאה שעם גדעון תוקע בשופר ומנפץ את הכד שבידו. כך גם עושים מאתיים האיש האחרים. בנשאם את הלפידים מעלה, אתה שומע אותם קוראים בקול רם: ”חרב ליהוה ולגדעון!” עד כמה מבהיל הדבר את המדיינים! הם מועדים על חבלי אוהליהם, עיניהם הרדומות עדיין נפערות לרווחה מאימה למראה הלהבות המרצדות, המגלות דמויות מעורפלות ומציתות את הפחד שבאמונות תפלות. בעוד המדיינים נסים על נפשם, אנשי גדעון ממשיכים לתקוע בשופרות, ואלהים משפיע על אויביהם להפנות את חרבותיהם איש ברעהו. איזה לקח רב־משמעות בלימוד ’השפה הברורה’! אלהים יכול להציל את עבדיו ללא כוח צבאי אנושי. בנוסף לכך, ”לא יטוש יהוה את עמו בעבור שמו הגדול”. — שמואל א׳. י״ב:22.
5. כיצד יכולות אסיפות הקהילה המשיחית לעזור לנו לשפר את ’כושר־דיבורנו’?
5 כאשר תלמידים לומדים שפה זרה בשיטת השפה המדוברת, הם מנסים לחזור בדיוק אחרי אותם קולות, צלילים והרכבי־מלים שהם שומעים מפי המורה. אילו הזדמנויות נפלאות קיימות לדבר את ’השפה הברורה’ באסיפות הקהילה המשיחית! בהן אנו שומעים אחרים מביעים את עצמם בשפה של האמיתוֹת מתוך כתבי־הקודש, ואנו עצמנו זוכים לתרום את חלקנו לתכנית. האם אנו חוששים שנאמר דבר לא נכון? אל יטרידך הדבר, כיון שתיקון טעות באהבה על־ידי זקן־הקהילה המדריך את האסיפה, כמו, למשל, בשיעור המצפה השבועי, יכול לשפר את כושר־דיבורנו ב”שפה” זו. לכן, הייה נוכח והשתתף באסיפות הקהילה המשיחית בקביעות. — עבריים י׳:24, 25.
הסתננותה של טומאה
6. מדוע קיים ניגוד כה ניכר בין עדי־יהוה לבין האירגונים הדתיים המרכיבים את הנצרות?
6 אלה המכריזים על מטרת יהוה ומודיעים על מלכותו השמימית, מדברים אותה ”שפה ברורה” כעדיו. הם מפרסמים את שמו ומשרתים אותו ”שכם אחד”, כלומר באחדות מלאה. (צפניה ג׳:9) אף־אל־פי שכתות הנצרות מצוידות בעותקים של המקרא, הן אינן דוברות את ’השפה הברורה’ או קוראות בשם אלהים מתוך אמונה. (יואל ג׳:5) הן אינן משמיעות מסר אחיד המבוסס על המקרא. מדוע? כיון שהן מייחסות חשיבות רבה יותר למנהגים דתיים, לפילוסופיות של העולם הזה, ולנאמנויות פוליטיות, מאשר לדבר־אלהים. מטרותיהם, תקוותיהם וסדריהם מקורם בעולם מרושע זה.
7. על אילו הבדלים בין עדי־יהוה לבין דתות־הכזב מצביע הכתוב ביוחנן א׳. ד׳:4–6?
7 אין לנצרות — בעצם, למעצמה הכל־עולמית של דתות־הכזב בכללותה — שפה משותפת עם עדי־יהוה. מעניין לציין, שהשליח יוחנן כתב לדוברי ’השפה הברורה’: ”מאלהים אתם, וניצחתם אותם, שכן הוא אשר בכם [באחדות אתכם, ע״ח] גדול מזה אשר בעולם [באחדות עם העולם, ע״ח]. הם מן העולם; לכן הם מדברים דברים הנובעים מן העולם והעולם שומע להם. אנחנו מאלהים. היודע את אלהים שומע לנו”. (יוחנן א׳. ד׳:4–6) משרתי אלהים מנצחים את כל מורי־השקר בזכות אלהים, הפועל באחדות עם עבדיו, והינו ”גדול מזה [מהשטן] אשר בעולם [באחדות עם העולם]”, אותה חברת אנשים רעים. מאחר שהמתנגדים ”הם מן העולם” ובעלי אותה רוח מרושעת, ”הם מדברים דברים הנובעים מן העולם והעולם שומע להם”. אולם, יחידים דמויי־כבש שומעים את הדברים הנובעים מאלהים, בהבינם שמשרתי יהוה דוברים את השפה המקראית הברה, אותה לומדים בעזרת אירגונו.
8. מיהו ”איש הרשע”?
8 עוד במאה הראשונה לספירה, נחזתה מראש הופעת כפירה נרחבת ו”סוד הרשע” כבר החל לפעול. במשך הזמן, אנשים אשר נתמנו — או אחזו — בתפקידי הוראה בקהילות, לימדו תורות־כזב רבות. ’שפתם’ היתה רחוקה מלהיות ברה, טהורה. בדרך זו נוצר ”איש הרשע”, כמורת הנצרות, הכבולה במסורות של דתות־הכזב, בפילוסופיות עולמיות ובתורות בלתי־מקראיות. — תסלוניקים ב׳. ב׳:3, 7.
’השפה הברורה’ נשמעת ברחבי העולם כולו
9. אילו התפתחויות במישור הדתי התרחשו במאה ה־19 לספירה?
9 רק מעטים הם יראי־אלהים אמיתיים ו’נלחמים למען האמונה שנמסרה לקדושים’. (יהודה 3) היכן ניתן למצוא אותם אנשים מאמינים? במשך מאות שנים, דתות־הכזב הותירו את ההמונים בחשֵכה רוחנית, אולם אלהים הכיר את אותם מעטים שעשו את רצונו. (טימותיוס ב׳. ב׳:19) אזי, בין כל השינויים המסחריים, התעשייתיים והחברתיים שאיפיינו את המאה ה־19, נשמעו קולותיהם של אחדים שיצאו מתוך ההמולה הכללית של הערבוביה הדתית הכוזבת. מספר קבוצות קטנות ניסו להבין את אותות הזמנים ולחזות את מועד ביאתו השנייה של ישוע המשיח, אך לא כולן דיברו את ’השפה הברורה’.
10. באיזו קבוצה שהתעניינה בביאתו השנייה של המשיח, בחר אלהים ללמד לדבר את ’השפה הברורה’, ומהי ההוכחה לכך שיד יהוה היתה עימה?
10 אך, בשנת 1879, היה ברור באיזה קול מכל אותם קולות שדיברו על ’הביאה השנייה של המשיח’, בחר יהוה לדבר את ’השפה הברורה’ כעדיו. באותו זמן, קבוצה זעירה של תלמידי־המקרא, בהדרכת צ׳ארלס ט. ראסל, קיימה אסיפות בעיר פיטסבורג, שבמדינת פנסילבניה, ארה״ב. הם היו בטוחים שביאתו השנייה של ישוע, תציין את התחלת התקופה בה יהיה המשיח נוכח באופן סמוי־מן־העין, ואשר נועדה לפקוד את האנושות עת של מצוקה, אשר בעקבותיה, במהלך אלף־שנות שלטון המשיח, יוחזר כדור־הארץ למצב של גן־עדן, ויוענקו חיי־נצח לאנושות המצייתת. ביולי 1879, החלו אותם תלמידי־מקרא להוציא לאור את החוברת הידועה היום בשם המצפה. תפוצתה של ההוצאה הראשונה היתה רק 000,6 עותקים. אולם, ”יד יהוה” היתה עם אותם עדים, וחוברת זו מודפסת היום ב־111 שפות ותפוצתה הממוצעת הגיעה ללמעלה מ־000,000,15 עותקים כל הוצאה. — השווה מעשי־השליחים י״א:19–21.
11, 12. מה הן כמה אמיתות מקראיות אותן מבינים דוברי ’השפה הברורה’?
11 באמצעות כתבי־הקודש ופירסומים של עדי־יהוה, ובמיוחד באמצעות פעילות ההטפה של אותם משיחיים מסורים, נשמעה ’השפה הברורה’ בתבל כולה. איזו תועלת נפלאה מפיקים ממנה אלה המדברים אותה! בניגוד להצהרה ש’אלהים הוא אלהים, המשיח הוא אלהים, ורוח־הקודש היא אלהים’, על־פי לשונם עטופת־המיסתורין של הדוגלים בתורת ה’שילוש’, הם דבקים בעמדת המקרא המציינת שיהוה הוא האל העליון, שישוע המשיח הוא בנו ונחות ממנו, ושרוח־הקודש היא הכוח הפעיל המופלא של אלהים. (בראשית א׳:2; תהלים פ״ג:19; מתי ג׳:16, 17) דוברי ’השפה הברורה’ יודעים שהאדם לא התפתח בהדרגה מצורת־חיים נחותה, אלא נברא על־ידי אל אוהב. (בראשית א׳:27; ב׳:7) הם מבינים שהנשמה, או הנפש, חדלה להתקיים בשעת המוות — עובדה המסירה את הפחד מפני ’רוחות המתים’. (קהלת ט׳:5, 10; יחזקאל י״ח:4) ברור להם שהשאול אינה אלא הקבר המשותף של האנושות, ושאין בה כל עינויי־תופת בידי אל אכזר. (איוב י״ד:13) הם יודעים גם שהתקווה שאלהים פותח לפני המתים היא התקומה לתחייה. — דניאל י״ב:2, 13; יוחנן ה׳:28, 29; י״א:25; מעשי־השליחים כ״ד:15.
12 דוברי ’השפה הברורה’ רוחשים כבוד לדם ולחיים. (בראשית ט׳:3, 4; מעשי־השליחים ט״ו:28, 29) הם נוכחו לדעת שהמשיח נתן את חייו הארציים כקרבן־כופר למען בני־אנוש צייתנים. (מתי כ׳:28; יוחנן א׳. ב׳:1, 2) הם לעולם אינם מתפללים ל”קדושים”, בידעם שעליהם להתפלל אל יהוה אלהים אך ורק באמצעות המשיח ישוע. (יוחנן י״ד:6, 13, 14) מאחר שדבר־אלהים מגנה עבודת־אלילים, הם אינם משתמשים בפסילים בעבודתם אותו. (שמות כ׳:4–6; קורינתים א׳. י׳:14) הם אף מתרחקים מהסכנות הכרוכות במגע עם השדים, בדחייתם את הספיריטיזם, שגם אותו המקרא מגנה. — דברים י״ח:10–12; גלטיים ה׳:19–21.
13. מדוע אין דוברי ’השפה הברורה’ מבולבלים באשר למשמעות המצב הנוכחי?
13 משרתי יהוה, הדוברים את ’השפה הברורה’, אינם מבולבלים באשר למיקומם בזרם הזמן. יהוה הבהיר להם שהם חיים ב’עת הקץ’, או ”אחרית הימים”, כשישוע נוכח כישות רוחנית מפוארת סמויה־מן־העין. (דניאל י״ב:4; מתי כ״ד:3–14; טימותיוס ב׳. ג׳:1–5; פטרוס א׳. ג׳:18) בתמיכת כוחות רוחניים רבי־עוצמה, עומד המשיח לרכב אל תוך שדה־הקרב, שם יוציא אל הפועל את גזר־הדין שפסק אלהים על סדר־הדברים הזה. (דניאל ב׳:44; ההתגלות ט״ז:14, 16; י״ח:1–8; י״ט:11–21) כל דוברי ’השפה הברורה’ עסוקים בהכרזת הבשורה הטובה, כלומר, שבקרוב מלכות אלהים שבידי המשיח תעניק לכל המצייתים ברכות נפלאות בגן־עדן עלי־אדמות. (ישעיהו ט׳:5, 6; דניאל ז׳:13, 14; מתי ו׳:9, 10; כ״ד:14; לוקס כ״ג:43) ברשימה זו רק גירדנו את פני השטח! ללא ספק, ’השפה הברורה’ היא הלשון העשירה והיקרה בין שפות האדם!
14. מאילו ברכות נוספות נהנים דוברי ’השפה הברורה’?
14 בין הברכות להן זוכים דוברי ’השפה הברורה’, ניתן למנות את ”שלום אלהים”, הנוצר את לבם ואת מחשבותיהם! (פיליפיים ד׳:6, 7) ציותם לחוקי המקרא מקנה להם יתרונות כגון: בריאות, אושר והסיפוק הנובע מנשיאת־חן בעיני יהוה. (קורינתים א׳. ו׳:9, 10) אכן, לדוברי ’השפה הברורה’ התוחלת לחיי־נצח בעולם החדש המובטח של אלהים. — פטרוס ב׳. ג׳:13.
השתמש בה או שתאבד אותה
15. כיצד תוכל ללמוד לשלוט היטב ב’שפה הברורה’?
15 כדי שתוכל לדבר את ’השפה הברורה’ בעולם החדש, עליך ללמוד אותה היטב עתה, עד שתהפוך לשפה בה אתה חושב. בהתחלה, כשאדם לומד שפה זרה, הוא ממשיך לחשוב בשפת־האם שלו ומתרגם את מחשבותיו לשפה החדשה. אולם, ככל שהוא מתקדם בתפיסת השפה החדשה, הוא מתחיל לחשוב בה מבלי להזדקק לתהליך התירגום. בדומה לכך, כתוצאה מלימוד שקדני, תגיע לשליטה טובה ב’שפה הברורה’, עד שתדע כיצד לייחס חוקים ועקרונות מקראיים לחייך, וכך לפתור בעיות ולהמשיך לצעוד בדרך המובילה לחיים. — תהלים ט״ז:11.
16. מה עלול לקרות אם לא תשתמש ב’שפה הברורה’ בקביעות?
16 עליך להשתמש ב’שפה הברורה’ בקביעות, אחרת תאבד את היכולת לדבר אותה היטב. למשל, אפשר שלפני מספר שנים, כמה מאיתנו למדו שפה זרה. יתכן שהיום אנו זוכרים מלים בודדות באותה שפה, היות שלא השתמשנו בה בקביעות, אזי איבדנו את השליטה שהיתה לנו בה בעבר. אותו הדבר עלול לקרות ביחס ל’שפה הברורה’. אם לא נשתמש בה בקביעות, נאבד את הכושר לדבר בה, תוך תוצאות הרות־אסון במובן הרוחני. הבה, אם כן, נדבר אותה בקביעות באסיפות ובשירות־השדה המשיחי. פעולות אלה, יחד עם לימוד אישי, יאפשרו לנו לבטא דברים בצורה נכונה ב’שפה הברורה’. עד כמה חשוב הדבר!
17. איזו דוגמה ממחישה לנו שדיבור עשוי להציל חיים או להוביל למוות?
17 אופן־הדיבור עשוי להציל חיים או להוביל למוות. ניתן להמחיש זאת במה שאירע במהלך סיכסוך שפרץ בין בני שבט אפרים לבין השופט יפתח הגלעדי. כדי לזהות את בני אפרים בנסיונם לברוח לעבר נהר־ירדן, בני־גלעד השתמשו בסיסמה ”שיבולת” בה האות הראשונה היא ”שׁין”. אנשי אפרים גילו את מוצאם בפני השומרים הגלעדיים שהשתלטו על מעברי הירדן, באמרם ”סיבולת” במקום ”שׁיבולת”, בהיגוי לא־נכון של האות הראשונה של המלה. כתוצאה מכך, נשחטו 000,42 מבני אפרים! (שופטים י״ב:5, 6) בדומה לכך, תורותיה של כמורת הנצרות עשויות להישמע דומות ל’שפה הברורה’ באוזני אנשים שאינם מכירים היטב את אמיתוֹת המקרא. אך, אמירות מוטעות יהיו קטלניות ב”יום אף יהוה”.
הבה נשמור על אחדותנו
18, 19. מה משמעות הנאמר בצפניה ג׳:1–5?
18 בהתייחס לירושלים הקדומה הבלתי־נאמנה ולמקבילה שלה בת־זמננו, הלא היא הנצרות, נאמר בצפניה ג׳:1–5: ”הוי [אוי] מוראה ונגאלה, העיר היונה [העושקת]! לא שמעה בקול; לא לקחה מוסר. ביהוה לא בטחה. אל אלהיה לא קָרֵבה. שריה בקירבה אריות שואגים. שופטיה זאבי ערב, לא גרמו [לא השאירו אפילו עצמות] לבוקר. נביאיה פוחזים, אנשי בוגדוֹת. כהניה חיללו קודש; חמסו תורה. יהוה צדיק בקירבה; לא יעשה עוולה. בבוקר בבוקר משפטו יתן. לאור לא נעדר. ולא יודע עַוָל בושֶת [אינו מתבייש מפני יהוה]”. מה משמעות מלים אלה?
19 הן ירושלים הקדומה והן הנצרות בת־זמננו, מרדו ביהוה וטימאו את עצמן בעבודה זרה. חטאי מנהיגיהן הובילו אותן לעושק ודיכוי. למרות אזהרותיו החוזרות ונישנות של אלהים, הן לא שמעו לו ולא קרבו אליו. שריהן נהגו כ”אריות שואגים”, בהתעלמם עקב יהירות מכל ערכי־צדק. כ”זאבי ערב”, שופטיהן קרעו את מידות הצדק והמשפט לגזרים. כהניהן ”חיללו קודש, חמסו [עיוותו] תורה”, את חוקי אלהים. אין פלא, איפוא, שיהוה עומד ’לאסוף גויים, לקבץ ממלכות, כדי לשפוך עליהם את זעמו, את כל חרון־אפו’. — צפניה ג׳:8.
20. (א) מה עלינו לעשות כדי להינצל מ”יום אף יהוה”? (ב) כיצד עליך לפעול אם ברצונך לזכות לברכות נצחיות מאלהים?
20 ”יום אף יהוה” ממשמש ובא. אם כן, כדי להינצל ממנו אל תוך העולם החדש של אלהים, התחל ללמוד ולדבר את ’השפה הברורה’ ללא דיחוי. רק בעשותך כן, תוכל לזכות בהגנה מפני אסון רוחני עתה ובחסות יהוה ב”צרה הגדולה” הכלל־עולמית הממשמשת ובאה. עדי־יהוה מכריזים על ”יום אף יהוה”, ביחד עם הבשורה הטובה והמלבבת על מלכותו. מה שמחים הם לדבר על הדר מלכותו! (תהלים קמ״ה:10–13) התאחד עימם, כך תוכל לצפות לחיי־נצח ולברכות אחרות מאת יוצר ’השפה הברורה’, יהוה אלהים, ריבון היקום.
(מקור המאמר: 91/5/1)
▫ מה הן הדרכים השונות ללמוד את ’השפה הברורה’?
▫ כיצד מועיל לנו לדבר את ’השפה הברורה’?
▫ מה עלול לקרות אם לא תדבר את ’השפה הברורה’ בקביעות?
▫ כיצד ניתן להינצל מ”יום אף יהוה”, ולזכות לברכות נצחיות?
[שאלות לימוד]
[תמונה בעמוד 25]
גדעון ואנשיו תקעו בשופרותיהם והרימו את לפידיהם
[תמונה בעמוד 26]
מ־1879 ואילך התברר שאלהים השתמש בצ׳ארלס טייז ראסל ועמיתיו כדי לקדם את השימוש ב’שפה הברורה’
[תמונות בעמוד 27]
האם התאחדת אישית עם עדי־יהוה כאחד מדוברי ’השפה הברורה’?