‏”‏שפה ברורה”‏ לכל העמים

‏”‏כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה”‏.‏ — צפניה ג׳:‏9‏.‏

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ כהתגשמות הנבואה שבצפניה ג׳:‏9‏,‏ מה מבצע יהוה בימינו?‏ (‏ב)‏ כדי להבין כיצד נבואת צפניה משפיעה עלינו,‏ אילו שאלות דורשות תשובה?‏

יהוה אלהים מבצע עבודה נפלאה ביותר בימינו — הוא מאחד אנשים בני כל העמים.‏ כשם שניבא זה מכבר בדברו הקדוש,‏ הוא עושה כן בכך שהוא מלמדם ”‏שפה”‏ חדשה.‏ — צפניה ג׳:‏9‏.‏

² מהי ”‏שפה”‏ זו?‏ מדוע היא נחוצה?‏ מה דרוש מאיתנו אישית כדי ללמוד אותה?‏

כושר הדיבור

3.‏ (‏א)‏ באיזו מתנה נפלאה ניחן האדם?‏ (‏ב)‏ באיזו שפה דיבר האדם הראשון?‏

³ יכולת התיקשורת באמצעות הדיבור הינה מתת נעלה המבדילה את האדם מכל שאר בעלי־החיים.‏ האדם הראשון נברא עם מוח בעל יכולת לחשוב בצורה אינטליגנטית.‏ הבורא העניק לו מיתרי־קול,‏ לשון ושפתיים ששימשו לדיבור,‏ וכמו־כן,‏ אוצר מלים והכושר ליצור מלים חדשות.‏ אדם יכול היה להבין את יהוה כשהוא דיבר אליו,‏ וכן להביע את מחשבותיו במלים.‏ (‏בראשית א׳:‏28–30;‏ ב׳:‏16,‏ 17,‏ 19–23‏)‏ ככל הנראה,‏ השפה שניתנה לאדם היתה זו שמאוחר יותר נקראה עברית.‏ במשך לפחות 757,‏1 השנים הראשונות לקיום האנושות,‏ דיברו הכל את אותה השפה.‏ — בראשית י״א:‏1‏.‏

4.‏ כיצד השפיעו המאורעות בימי נמרוד על שפת האנושות?‏

⁴ בימי נמרוד,‏ על־מנת לסכל את מזימותיהם של אנשים רשעים,‏ בילבל יהוה את שפתם של כל אלה שהירשו למשטר הממשלתי שהוקם,‏ לגייסם לבניית מגדל בבל.‏ (‏בראשית י״א:‏3–9‏)‏ נראה שתחילה יהוה מחק מזכרונם כל זכר משפתם המשותפת הקודמת,‏ ואזי החדיר לשכלם שפות חדשות.‏ דבר זה כלל לא רק קובץ מלים חדש,‏ אלא גם כללי־דיקדוק חדשים ואף דפוסי־חשיבה חדשים.‏ מאותן שפות שייצר יהוה בבבל,‏ התפתחו בהדרגה שפות נוספות,‏ עד שהיום,‏ בהתאם לאקדמיות הלשון,‏ מדוברות כיום ברחבי תבל כשלושת אלפים שפות.‏

5.‏ כיצד נוכל לדעת במה כרוכה ’‏ההפיכה לשפה ברורה’‏?‏

⁵ עבור אנשים המדברים בכל אותן שפות,‏ האם הגשמת ההבטחה,‏ ”‏אהפוך אל עמים שפה ברורה”‏,‏ נועדה לדרוש מהם לנטוש את שפת האם שלהם וללמוד את השפה המקורית שהעניק יהוה לאדם הראשון?‏ סקירת הנסיבות שבהקשר לנתינת הנבואה תעזור לנו להשיב על שאלה זו.‏

הצורך ב”‏שפה ברורה”‏

6–8.‏ (‏א)‏ איזה מצב דתי התפתח בממלכת יהודה בתקופה שקדמה לנתינת הנבואה שבצפניה ג׳:‏9‏?‏ (‏ב)‏ איזו גישה רווחה בקרב העמים שסבבו את יהודה?‏

⁶ זמן לא רב לפני־כן,‏ שלט בממלכת יהודה המלך מנשה,‏ ואחריו המלך אמון שהקים במות לעבודת הבעל,‏ העסיק מגידי־עתידות,‏ וקידם פולחן ספיריטיסטי.‏ (‏מלכים ב׳.‏ כ״א:‏1–6;‏ דברי־הימים ב׳.‏ ל״ג:‏21–23‏)‏ כתוצאה מכך,‏ בימי שלטונו של המלך יאשיהו,‏ בנו ויורשו של אמון,‏ מינה יהוה את נביאו צפניה,‏ כדי שיזהיר את בני־העם שהדין שגזר אלהים נועד להתבצע על ארצם.‏ — צפניה א׳:‏1,‏ 2‏.‏

⁷ אף־על־פי שתושבי יהודה ידעו הן מתולדותיהם הם והן מכתבי־הקודש שיהוה הוא האל האמיתי,‏ הם המשיכו לעסוק בפולחן הלא־מוסרי של עבודת־הבעל.‏ הם סגדו לשמש,‏ לירח,‏ למזלות ולכל צבא השמים,‏ דבר שהיווה הפרה חמורה של חוקי אלהים.‏ (‏דברים ד׳:‏19;‏ מלכים ב׳.‏ כ״ג:‏5‏)‏ בנוסף לכל אלה,‏ הם נטלו חלק בתכניות בין־דתיות,‏ ונהגו כאילו כל הדתות שוות בערכן,‏ כשנשבעו אמונים הן ליהוה והן לאל־הכזב,‏ מַלְכָם.‏ גישתם היתה ש”‏לא ייטיב יהוה ולא יירע”‏.‏ (‏צפניה א׳:‏4–6,‏ 12‏)‏ ובאשר לעמים שסבבו את יהודה,‏ במהלך הדורות כולם גילו יחס עוין ליהוה ולעמו,‏ כך שגם הם נועדו לסבול מביצוע גזרי־הדין שפסק נגדם אלהים.‏ — צפניה ב׳:‏4–15‏.‏

⁸ על רקע זה ובנסיבות הללו ניבא יהוה:‏ ”‏אז אהפוך אל עמים שפה ברורה,‏ לקרוא כולם בשם יהוה,‏ לעבדו שכם אחד”‏.‏ (‏צפניה ג׳:‏9‏)‏ מהי,‏ אם כן,‏ אותה ”‏שפה ברורה”‏,‏ ברה,‏ טהורה?‏

9.‏ (‏א)‏ מדוע ’‏השפה הברורה’‏ אינה עברית או דבר־אלהים הכתוב כשלעצמו?‏ (‏ב)‏ מהי אותה ”‏שפה ברורה”‏,‏ וכיצד היא משפיעה על חיי דובריה?‏

⁹ האם המדובר בשפה העברית?‏ כמובן שלא;‏ תושבי יהודה כבר דיברו עברית,‏ אך דיבורם והתנהגותם לא היו ’‏ברים’‏ או טהורים בעיני יהוה.‏ כמו־כן,‏ ’‏השפה הברורה’‏ אינה מתייחסת רק לדברו הכתוב של אלהים.‏ גם זה כבר היה בידיהם.‏ אולם,‏ הם היו זקוקים להבנת האמת על אלהים ועל מטרתו,‏ ורק יהוה יכול היה להעניק להם זאת באמצעות רוחו.‏ אילו היו לומדים לדבר ”‏שפה ברורה”‏ זו,‏ כל חשיבתם,‏ דיבורם והתנהגותם היו מתרכזים בהכרת העובדה שיהוה הוא האל האמיתי היחיד.‏ (‏צפניה ב׳:‏3‏)‏ הם היו שמים בו את כל מבטחם ומצדדים בריבונותו.‏ הדבר הינו בעל עניין רב עבורנו היום.‏ מדוע?‏

אלה שזכו ללמוד את ’‏השפה הברורה’‏

10.‏ לאיזו תקופה נועדה נבואת צפניה ג׳:‏9‏?‏

¹⁰ בהצביעו על תקופה עתידה לבוא בה נועדה הנבואה להתגשם,‏ אמר צפניה בפרק ג׳:‏9‏:‏ ”‏כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה”‏.‏ מתי יגיע מועד זה?‏ פסוק 8 משיב שהדבר יתרחש בעת שיהוה ’‏יאסוף את העמים’‏,‏ ולפני ש’‏ישפוך עליהם את זעמו’‏,‏ אז יהפוך הוא את שפתם של ”‏כל ענווי הארץ”‏ ל”‏שפה ברורה”‏ או טהורה.‏

11.‏ (‏א)‏ אילו שתי התגשמויות היו כבר לנבואת צפניה לפני ימינו?‏ (‏ב)‏ מאילו בחינות התגשמות הנבואה בימינו שונה?‏

¹¹ במרוצת שלטונו של המלך יאשיהו,‏ בטרם הירשה יהוה לצבאות בבל להוציא לפועל את משפטו,‏ היו רבים שנטשו את פולחן־הכזב,‏ ופנו לעבודת יהוה.‏ (‏דברי־הימים ב׳.‏ ל״ד:‏3–33‏)‏ במקביל לכך,‏ במאה הראשונה לספירה,‏ בטרם נחרבה ירושלים בידי הרומאים,‏ אלפי אנשים למדו את האמת על יהוה ועל מטרתו,‏ והתאחדו בשירותו.‏ אותה עת שפת האמת הועשרה רבות באמצעות מעשיו של ישוע בהגשמת מטרתו של יהוה.‏ אולם,‏ בימינו אנו זוכה נבואת צפניה להתגשמות בקנה־מידה כלל־עולמי.‏ כל העמים נאספים עתה ל”‏מלחמת היום הגדול אשר לאלהי צבאות”‏ בהר־מגידון.‏ (‏ההתגלות ט״ז:‏14–16‏)‏ ’‏איסוף’‏ זה מתבצע מאז לידת המלכות בשנת 1914.‏ ומאותה עת,‏ יהוה אכן מאפשר לבני־אדם מכל רחבי תבל ללמוד אותה ”‏שפה ברורה”‏,‏ כהתגשמות לנבואה זו.‏ למידת ”‏שפה”‏ זו היא בעלת חשיבות רבה ביותר,‏ מפני שניצולי ”‏הצרה הגדולה”‏ הממשמשת ובאה,‏ יהיו אנשים שבאמת הפכו את ’‏השפה הברורה’‏ לשפתם הם.‏ — יואל ג׳:‏5‏.‏

12.‏ (‏א)‏ איזה קשר קיים בין החזון המתואר בישעיהו פרק ו׳‏ לבין הנבואה על ’‏השפה הברורה’‏?‏ (‏ב)‏ מדוע היתה השארית המשוחה זקוקה לעזרה כדי שתוכל להמשיך להיות כשירה לשירות יהוה?‏

¹² בתואם עם כך,‏ כעבור זמן קצר לאחר מלחמת־העולם הראשונה החל יהוה לפקוח את עיני רוחם של משרתיו המשוחים להבין את החזון הנפלא המתואר בישעיהו פרק ו׳,‏ פסוקים 1–4‏.‏ חזון זה הדגיש את החשיבות שבשפתיים טהורות,‏ אם אנו חפצים לשרת את יהוה על־פי רצונו.‏ הוא הדגיש גם שיהוה הינו קדוש במידה עילאית,‏ ולכן על משרתיו לשקף תכונה זו.‏ (‏פטרוס א׳.‏ א׳:‏15,‏ 16‏)‏ אך,‏ חברי השארית המשוחה היו זקוקים לעזרה מבחינה זו.‏ במרוצת מלחמת־העולם הראשונה,‏ הם טימאו,‏ במידה מסוימת,‏ את עצמם עקב מעורבות בענייני העולם.‏ ”‏יראת יהוה [‏הינה]‏ טהורה”‏,‏ או ברה,‏ אך הם התירו לפחד מפני אדם ואירגוני אנוש להשפיע על שפתותיהם,‏ כששיתקו במידה משמעותית את הכרזת דבר־אלהים.‏ (‏תהלים י״ט:‏10‏)‏ עקב מגעיהם עם הנצרות,‏ היו חברי השארית עדיין מזוהמים מחלק ממסורותיה ומנהגיה.‏

13,‏ 14.‏ (‏א)‏ כיצד גילתה השארית גישה חיובית,‏ ואיזו פעולה נקט יהוה לטובתה?‏ (‏ב)‏ כיצד העניק יהוה לשארית ”‏שפה ברורה”‏?‏

¹³ בהבינה את משמעות מצבה,‏ אמרה השארית,‏ בדומה לישעיהו:‏ ”‏אוי לי!‏ כי נדמיתי,‏ כי איש טמא־שפתיים אנוכי,‏ ובתוך עם טמא־שפתיים אנוכי יושב;‏ כי את המלך יהוה צבאות ראו עיני!‏”‏ (‏ישעיהו ו׳:‏5‏)‏ חברי השארית הבינו שמצבם לא השביע את רצון יהוה.‏ הם לא המשיכו בשאננות בדרכם השגויה,‏ ולא מיאנו בעיקשות לקבל את התוכחה מפי יהוה.‏ הם לא הצטרפו לכמורה כשזו שילמה מס־שפתיים למלכות אלהים,‏ אך תמכו בחבר־הלאומים כאילו ייצג הוא מלכות זו.‏

¹⁴ בזכות חרטה כנה מצד חברי שארית ענווים אלה,‏ טיהר יהוה את שפתותיהם בחסדו.‏ ישעיהו ו׳:‏6,‏ 7 ממשיך ומציין:‏ ”‏ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו ריצפה במלקחיים לקח מעל המזבח.‏ ויגע על פי,‏ ויאמר:‏ ’‏הנה,‏ נגע זה על שפתיך וסר עוונך וחטאתך תכופר’‏”‏.‏ היה זה המידע המטהר שבדבר־אלהים ששרף,‏ כאילו באש,‏ את מסורותיהם ותורותיהם של בני־אדם.‏ אותו מידע הסיר מלבם את חרדת האדם והניח במקומה התלהבות לוהטת להשתמש בשפתיהם להסבת כבוד ליהוה.‏ בכך הגשים יהוה את הבטחתו:‏ ”‏כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה [‏ברה,‏ טהורה]‏,‏ לקרוא כולם בשם יהוה”‏.‏ — צפניה ג׳:‏9‏.‏

15.‏ כיצד תאמה היענותה של השארית את הסיבה שבגינה העניק לה יהוה ”‏שפה ברורה”‏?‏

¹⁵ לכן,‏ כאשר כיתת ”‏ישעיהו”‏ בת־זמננו החלה לשמוע את קול יהוה שואל,‏ כמצוטט בישעיהו ו׳:‏8‏:‏ ”‏את מי אשלח,‏ ומי ילך לנו?‏”‏ היא בשמחה השיבה:‏ ”‏הנני,‏ שלחני!‏”‏ לא היה זה קל לכל חברי השארית להתחיל ליטול חלק פעיל בשירות־השדה,‏ אולם הם חפצו שיהוה ישתמש בהם בתור ”‏עם לשמו”‏.‏ רוחו חיזקה אותם,‏ ומספרם הלך וגדל.‏

16.‏ (‏א)‏ אילו תוצאות בלתי־צפויות הניבה פעילותה של השארית בהטפת הבשורה?‏ (‏ב)‏ כיצד מגלים חברי ’‏ההמון הרב’‏ שגם הם מדברים אותה ”‏שפה ברורה”‏?‏

¹⁶ עם חלוף הזמן,‏ נעשה ברור שפעילותם בהטפת הבשורה הניבה תוצאות בלתי־צפויות.‏ באמצעותם,‏ יהוה עזר לקבוצה אחרת של אנשים ללמוד אותה ”‏שפה ברורה”‏.‏ (‏ישעיהו נ״ה:‏5‏)‏ לחברי קבוצה זו לא הוענקה תקווה שמימית,‏ אך הם החשיבו זאת לזכות גדולה להיות שוּתפים לשארית יורשי־המלכות,‏ ולשרת ”‏שכם אחד”‏ עימם בהכרזת מלכות אלהים.‏ בהדרגה,‏ יצאו הם ”‏מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות”‏,‏ בהרכיבם ”‏המון רב”‏ המונה עתה מיליונים.‏ הדיבור הנשמע מפיהם אינו סוג הדיבור המזהה אותם עם אף גורם פלגני של העולם הזה.‏ הם אינם תולים את תקוותיהם באף אדם או אף אירגון אנוש.‏ תחת זאת,‏ הם ”‏קוראים בקול גדול:‏ ’‏הישועה לאלהינו היושב על הכסא ולשה’‏”‏.‏ — ההתגלות ז׳:‏9,‏ 10‏.‏

מה דרוש מאיתנו כדי ללמוד אותה ”‏שפה ברורה”‏

17.‏ מדוע חשוב שנלמד לדבר היטב את ’‏השפה הברורה’‏,‏ ושנתאמץ לשפר את השליטה בה?‏

¹⁷ יהא אשר יהא משך הזמן בו התרועענו עם אירגון יהוה,‏ אנו עדיין יכולים לעשות רבות כדי לשפר את בקיאותנו ב’‏שפה הברורה’‏ ואת יכולתנו להשתמש בה.‏ חשוב מאוד שנשקיע מאמצים בכך.‏ מדוע?‏ מפני שהדבר מגלה עד כמה אנו אוהבים את האמת.‏

18,‏ 19.‏ (‏א)‏ מדוע חשוב שנפתח אהבה עזה לאמת,‏ ממש מההתחלה?‏ (‏ב)‏ מדוע חשוב להמשיך לטפח אהבה זו?‏

¹⁸ ראשית,‏ אהבה מעין זו פועלת בקרבנו כדי לפתוח את שכלנו ולבנו,‏ כך שנהיה מסוגלים להבין פסוקים אליהם מסב מישהו את תשומת־לבנו;‏ כמו־כן,‏ היא גורמת לנו להתקרב אל יהוה ולהעריך את אירגונו.‏ מכאן שאהבת האמת הינה המפתח לשיחרור מכבלי דתות־הכזב.‏ יש המגלים עניין בבשורה שבכתבי־הקודש,‏ אך לעולם אינם נוטשים היבטים מסוימים של דתות־הכזב או של דרך־החיים המתירנית המאפיינת אותן.‏ מדוע לא?‏ כמוסבר בתסלוניקים ב׳.‏ ב׳:‏10‏,‏ הם ”‏לא קיבלו את אהבת האמת אשר יכלו להיוושע בה”‏.‏ כמה חיוני שתהיה לנו אהבה זו!‏

¹⁹ מאז שאנו מאמצים אל לבנו את האמת,‏ עלינו להמשיך לטפח אהבה זו.‏ זהו אחד הגורמים העיקריים בהתפתחותנו הרוחנית.‏ זכור שיהוה מתייחס אל האמת כאל ”‏שפה”‏.‏ כאשר אדם לומד שפה חדשה,‏ עליו להשקיע מאמצים שקדניים כדי להעשיר את אוצר המלים שלו,‏ לבטא מלים בצורה נכונה,‏ ללמוד את כללי־הדיקדוק וכדומה.‏ אהבתו לשפה החדשה ולאנשים הדוברים אותה,‏ תעזור לו להמשיך להתקדם.‏ כעבור מספר חודשים,‏ הוא כבר מסוגל לדבר בשפה במידה מסוימת,‏ אך יידרשו ממנו מאמצים מתמשכים במשך שנים,‏ אולי,‏ עד שידבר בה כיליד המקום.‏ בדומה לכך,‏ דרושים מאמצים כדי לשלוט היטב ב’‏שפה הברורה’‏.‏

20.‏ (‏א)‏ מה הופך ”‏שפה”‏ זו לברורה או טהורה באמת?‏ (‏ב)‏ מדוע חיוני שכל אחד יגלה זהירות מירבית באשר ל’‏דיבורו’‏?‏

²⁰ העובדה שה”‏שפה”‏ שהעניק יהוה למשרתיו הינה ”‏ברורה”‏ או טהורה,‏ היא ראויה־לציון במיוחד.‏ הדבר נכון לא בשל צורתה הדיקדוקית,‏ אלא מפני שהיא טהורה מבחינה רוחנית ומוסרית.‏ אין מקום ב”‏שפה”‏ זו לשקרים,‏ לרמיה או ללשון חלקלקה.‏ על דוברי ”‏שפה”‏ זו תמיד לדבר אמת.‏ (‏צפניה ג׳:‏13;‏ אפסיים ד׳:‏25‏)‏ בנוסף לכך,‏ גם על דיבורם לשקף את ערכיו הנעלים של יהוה גם באשר למוסריות מינית.‏ (‏אפסיים ה׳:‏3,‏ 4‏)‏ כתבי־הקודש גם מבהירים לנו שכל דבר הקשור ב”‏בבל הגדולה”‏,‏ המעצמה העולמית של דתות־הכזב,‏ הוא טמא.‏ (‏ההתגלות י״ח:‏2–4‏)‏ פסלי אליליה נקראים ’‏גילולים’‏,‏ מונח המתייחס לצורת הגלל או הצואה של בעלי־חיים.‏ (‏ירמיהו נ׳:‏2‏)‏ מן הראוי,‏ איפוא,‏ שעל כל אלה הלומדים את ’‏השפה הברורה’‏ להיפטר מכל האביזרים של פולחן־כזב,‏ לדחות את תורותיו,‏ להשתחרר מחגיו,‏ וכמו־כן,‏ להוציא כליל משפתם את הביטויים המשקפים את חשיבתו המוטעית.‏ מלבד זה,‏ הכתוב בהתגלות ט״ז:‏13–16 מפנה את תשומת־לבנו לכך שהתעמולה המאחדת את העמים בהתנגדותם למלכות אלהים,‏ טמאה גם היא,‏ ומקבלת את השראתה מהשדים.‏ מכאן שעלינו להיות ערים שלא להרשות לאף אחד מהדברים הללו לטמא את ’‏שפתנו’‏.‏

21.‏ מה כלול בלמידת ’‏השפה הברורה’‏,‏ מלבד המלים המדוברות?‏

²¹ אמנם,‏ ניתן לתאר את מה שאנו לומדים בתור ’‏שפה’‏,‏ אך אין משמע הדבר שדובריה פשוט לומדים להשתמש במונחים המוכרים למשרתי יהוה.‏ טון הקול,‏ תנועות־ידיים והבעות־פנים חשובים גם הם בהידברות.‏ הם עשויים להעביר מסרים מעבר למה שמלים יכולות להביע.‏ לעתים קרובות הם משקפים את פנימיוּתנו.‏ הם עשויים לשקף אם הצלחנו לעקור מאישיותנו קינאה,‏ מריבות,‏ והתקפות זעם,‏ שהם כולם ”‏מעשי הבשר”‏ החוטא.‏ כשרוח אלהים פועלת במלוא החופשיות בחיינו,‏ פירותיה מתגלים באופן שבו אנו מתקשרים עם אחרים.‏ — גלטיים ה׳:‏19–23;‏ אפסיים ד׳:‏31,‏ 32‏.‏

22.‏ כאשר אנו לומדים את ’‏השפה הברורה’‏ היטב,‏ כיצד ישפיע הדבר על החלטותינו?‏

²² כל מי שלמד שפה חדשה ידע שהשיג התקדמות של ממש כשהוא מצא עצמו חושב בשפה החדשה,‏ במקום לתרגם משפת האם שלו.‏ כך גם בלמדנו את האמת,‏ כשאנו משקיעים מאמצים כנים ליישמה בחיינו ובקביעות משתפים אחרים בה,‏ בהדרגה אנו מוצאים עצמנו חושבים במושגים של האמת.‏ איננו משווים כל העת את הישן עם החדש ונאבקים לבחור ביניהם.‏ אפילו בדברים פעוטים,‏ עקרונות המקרא תמיד צצים במחשבותינו לפי הצורך,‏ כדי להדריכנו.‏ — משלי ד׳:‏1–12‏.‏

23.‏ תהא שפת האם שלהם אשר תהא,‏ מה מראה שעדי־יהוה ברחבי העולם דוברים כולם את ’‏השפה הברורה’‏?‏

²³ האנושות דוברת אלפי שפות,‏ אולם ניתן לתת ביטוי ל’‏שפה הברורה’‏ בכל אחת מהן.‏ בכל רחבי תבל,‏ משתמשים עדי־יהוה ב’‏שפה הברורה’‏ באחדות מלאה,‏ בשרתם ”‏שכם אחד”‏,‏ במתן עדות פומבית המסבה כבוד ותהילה ליהוה,‏ האל האוהב.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1991/‏4/‏1)‏

שאלות חזרה

▫ מה כרוך בכושר הדיבור?‏

▫ מהי ’‏השפה הברורה’‏?‏

▫ במי התגשמה נבואת צפניה ג׳:‏9‏?‏

▫ כיצד נוכל להוכיח שאנו באמת ובתמים אוהבים את ’‏השפה הברורה’‏?‏

‏[‏תמונה בעמוד 14]‏

דוברי ’‏השפה הברורה’‏ משתפים בה אחרים

‏[‏תמונה בעמוד 17]‏

תהא אשר תהא שפת האם שלהם,‏ ברחבי תבל מדברים עדי־יהוה את ’‏השפה הברורה’‏