”חיי אישות יכובדו אצל הכל”
”חיי אישות יכוּבדו אצל הכל ויצועכם אל יחוּלל. את הזונים והנואפים ישפוט אלהים”. – עברים י״ג:4.
1. מה למדו רבים לדעת ביחס לחיי נישואין מוצלחים?
אפילו בעידן זה בו כה קל להתגרש, נהנים מיליוני אנשים מחיי נישואין איתנים. הם מצאו את הנוסחה להצלחה חרף הבדלי אישיות ורקע. נישואין מסוג זה מצויים בקרב עדי־יהוה. במרבית המקרים, מודים זוגות אלה שנישואיהם אכן התנסו בעליות ומורדות, ואף במספר סיבות לטעון זה נגד זה. אולם, הם למדו כיצד להתגבר על ’סערות’ קלות ולמנוע מ’ספינת’ נישואיהם לעלות על שירטון. מה הם כמה מן הגורמים שסייעו להם בכך? — קולוסים ג׳:13.
2. (א) ציין כמה גורמים חיוביים המחזקים את הנישואין. (ב) מה הם כמה גורמים העלולים לערער את הנישואין? (ראה טבלה בעמוד 24.)
2 הערות מפי מספר זוגות שחיי הנישואין המשיחיים שלהם הינם מאושרים ואיתנים הן גלויות למדי. בעל, הנשוי כ־16 שנה, אמר: ”כאשר התעוררה בעיה, כל אחד מאיתנו עשה מאמץ כן להקשיב לדעתו של השני”. הדבר מדגיש את אחד הגורמים המחזקים ביותר בנישואין רבים — הידברות כנה ופתוחה. אשה, הנשואה כ־31 שנה, ציינה: ”לאחוז ידיים ולעשות יחדיו דברים מהנים דווקא כדי לשמר את הרומנטיקה, היו תמיד בעלי חשיבות עליונה”. זהו היבט נוסף של הידברות. זוג אחר, הנשוי קרוב ל־40 שנה, הדגיש את החשיבות שבשמירה על חוש הומור, על היכולת לצחוק על עצמו וכן איש על רעהו. דבר נוסף שעזר להם היה היכולת להכיר הן במעלותיו והן במגרעותיו של בן־הזוג, ובכל זאת להמשיך להפגין אהבה נאמנה. הבעל הזכיר עד כמה חשובה הנכונות להכיר בטעויות ולאחר־מכן להתנצל עליהן. כששוררת רוח של ותרנות זה כלפי זה, מערכת־היחסים ביניהם תסתגל בגמישות ללחצים במקום שתתמוטט. — פיליפים ב׳:1–4; ד׳:5.
אווירה הולכת ומשתנה
3, 4. אילו שינויים חלו בהשקפת־עולמם של רבים באשר לנאמנות בחיי הנישואין? התוכל להביא דוגמאות?
3 בעשרות השנים האחרונות, נשתנתה בכל רחבי העולם התפיסה בנוגע לנאמנות בנישואין. ישנם זוגות נשואים המאמינים כי אין כל רע בניהול פרשיית־אהבים — מונח מקביל וחדשני לניאוף — במיוחד אם הדבר נעשה בידיעתו והסכמתו של בן־הזוג.
4 משגיח משיחי העיר בנוגע לכך: ”למעשה, העולם ויתר על כל ניסיון רציני לחיות על־פי ערכי מוסר. טוהר מוסרי הפך למיושן”. פוליטיקאים, ספורטאים ואנשי בידור מפורסמים מפירים באופן גלוי את ערכי המוסר המקראיים, ובכל זאת אוהדיהם ממשיכים להעריצם. למעשה, על אף סוג של התנהגות סוטה או לא־מוסרית לא מוטל אות קלון. בקרב ’החברה הגבוהה’ טוהר מיני ונאמנות נחשבים אך לעתים רחוקות כבעלי ערך. אזי, על־פי התפיסות של ’אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר’, נוהגים ההמונים כדוגמתם ומתייחסים בסלחנות למעשים שמגנה אלהים. פאולוס תיאר את המצב בזה הלשון: ”וכיון שהתנוונו התמכרו בתאווה לזימה ולכל מעשה טומאה”. — אפסים ד׳:19; משלי י״ז:15; רומיים א׳:24–28; קורינתים א׳. ה׳:11.
5. (א) מהי עמדתו של אלהים בנושא הניאוף? (ב) מה כלול בשימוש במלה ”זנות” בכתבי־הקודש המשיחיים?
5 אך, ערכיו של יהוה אלהים לא השתנו. השקפתו היא שקיום יחסי־מין מבלי לבוא קודם לכן בברית הנישואין, הינו קשר לא־מוסרי. בגידה מינית בבן־הזוג הינה ניאוף. השליח פאולוס הצהיר בבירור: ”או שמא אינכם יודעים כי עושי עוול לא יירשו את מלכות האלהים? אל תטעו; לא זוניםa ולא עובדי־אלילים, לא מנאפים ולא עושי זימה ולא יודעי משכב־זכר, ... יירשו את מלכות האלהים. וכאלה היו כמה מכם, אבל אתם רוּחצתם, אתם קוּדשתם, אתם הוּצדקתם בשם האדון ישוע המשיח וברוח אלהינו”. — קורינתים א׳. ו׳:9–11.
6. איזה עידוד יכולים אנו להפיק מדברי פאולוס בקורינתים א׳. ו׳:9–11?
6 נקודה מעודדת בפסוקים אלה היא הביטוי בו השתמש פאולוס: ”וכאלה היו כמה מכם, אבל אתם רוּחצתם”. רבים אשר רצו בעבר עם העולם המתירני ’בשטף זימתו’, התעשתו, קיבלו את המשיח וקרבן־הכופר שלו, ו’רוּחצו’. הם בחרו להשביע את רצון אלהים בנהלם אורח־חיים מוסרי, וכתוצאה מכך נעשו מאושרים יותר. — פטרוס א׳. ד׳:3, 4.
7. איזה ניגוד קיים בין הגישה הרווחת כיום באשר לאי־מוסריות מינית לבין ההשקפה המקראית?
7 לעומת זאת, העולם בן־זמננו מגדיר את המושג ’אי־מוסריות’ בצורה כה פשרנית, עד כי אינה תואמת כלל את השקפתו של אלהים. מילון אחד מגדיר את המונח ”אי־מוסריות” כ”מעשה הנוגד את תפיסת המוסר המקובלת”. אך, את מה שמקבלת ”תפיסת המוסר המקובלת” בימינו בסלחנות כגון יחסי־מין לפני ומחוץ למסגרת הנישואין והומוסקסואליוּת, מגנה המקרא בפירוש ומכנה אותם כלא־מוסריים. אכן, מבחינת כתבי־הקודש, אי־מוסריות הינה הפרה חמורה של ערכי־הצדק של אלהים. — שמות כ׳:14, 17; קורינתים א׳. ו׳:18.
ההשפעה על הקהילה המשיחית
8. כיצד יכולה אי־מוסריות להשפיע על חברי הקהילה המשיחית?
8 אי־המוסריות כה נפוצה כיום עד כי יש בכוחה אף להפעיל לחץ על חברי הקהילה המשיחית. היא יכולה להשפיע עליהם באמצעות תכניות טלוויזיה וסרטי־וידיאו בזויים וחומר־קריאה פורנוגרפי, החודרים לכל בית. אף־על־פי שחלק מזערי כל כך מקרב המשיחיים מושפע מכך, יש להכיר בעובדה שמרבית המקרים של נידוי מקהילות עדי־יהוה, כתוצאה ממעשה פסול ללא גילוי חרטה, קשורים בדרך כלשהי באי־מוסריות מינית. יחד עם זאת, יש לציין בחיוב שמספר גדול למדי מבין המנודים מכירים לבסוף בטעויותיהם, מתקנים את אורח־חייהם ועם הזמן מתקבלים חזרה אל חיק הקהילה. — השווה לוקס ט״ו:11–32.
9. כיצד משפיע השטן לרעה על מי שאינו נזהר?
9 אין כל ספק שהשטן משוטט ’כאריה שואג’, המוכן לטרוף את אלה שאינם נזהרים. מזימותיו, ”נכלי השטן”, מכשילים מדי שנה משיחיים אשר אינם עומדים על המשמר. עולמו ספוג באנוכיוּת, בנהנתנוּת ובהתנהגות שלוחת־רסן. הוא מעודד את תשוקות הבשר, ודוחה שליטה־עצמית. — אפסים ב׳:1, 2; ו׳:11, 12; פטרוס א׳. ה׳:8.
10. מי חשופים למצבים מפתים, ומדוע?
10 מי מבין חברי הקהילה עלול להיחשף לפיתויים לא־מוסריים? בעצם, מרבית המשיחיים, בין אם המדובר בזקן־קהילה, במשגיח נודד, בחבר במשפחת בית־אל, בחלוץ המקדיש שעות רבות לשירות ההטפה, בהורה העסוק בגידול ילדים, ובין אם בנער הניצב מול הלחץ החברתי של בני־גילו. תאוות הבשר שותפות לכל. משיכה מינית עשויה להתעורר באופן לא־צפוי. לפיכך כתב השליח פאולוס: ”לכן מי שחושב כי עמידתו איתנה, ייזהר פן יפול. שום ניסיון לא בא עליכם מלבד ניסיון אנושי רגיל”. למרבה הצער, כמה משיחיים אשר נשאו בתפקידי אחריות נכנעו לפיתוי לא־מוסרי. — קורינתים א׳. י׳:12, 13.
נמשכים ומתפתים
11–13. ציין כמה מצבים אשר הובילו לאי־מוסריות.
11 מה הם אותם פיתויים ומצבים אשר הובילו לנקיטת צעד אווילי בביצוע מעשה זימה או ניאוף? אלה רבים ומסובכים ומשתנים מארץ לארץ ומתרבות אחת לרעותה. אך, ישנם מצבים בסיסיים העולים על־פני השטח במדינות רבות. למשל, מקובל לערוך מסיבות בהן מגישים משקאות משכרים בחופשיות. אחרים אוהבים מוסיקה מפוקפקת וריקודים מגרים. באזורים מסוימים באפריקה, גברים אמידים — שאינם מקרב המאמינים — נוהגים לתמוך במספר פילגשים; מספר נשים התפתו לבקש להן ביטחון כלכלי בדרך זו, אף־על־פי שהדבר כרוך באי־מוסריות מינית. באזורים אחרים, בעלים משיחיים עובדים לפרנסתם במיכרות או במקומות אחרים המרוחקים ממשפחותיהם. שם, נאמנותם עומדת במיבחן באופן ובמידה שלא היו פוקדים אותם בביתם.
12 בארצות מפותחות היו שנפלו במלכודת השטן כאשר שהו לעתים קרובות במחיצת בן המין השני ללא נוכחות אדם שלישי — למשל, במקרים של בילוי קבוע באווירה הקרובה והאינטימית שבמכונית למטרת שיעורי נהיגה.b על זקן־קהילה העורך ביקורי־רעייה לגלות זהירות שלא להימצא לבד עם אחות בהשיאו לה עצות. שיחות מעין אלה עלולות להפוך לרגשניות תוך תוצאות מביכות לשני הצדדים. — השווה מרקוס ו׳:7; מעשי־השליחים ט״ו:40.
13 בנסיבות שהוזכרו לעיל, מספר משיחיים לא עמדו על המשמר וביצעו מעשים לא־מוסריים. כשם שאירע במאה הראשונה לספירה, הם הירשו לעצמם ’להימשך ולהתפתות בתאווה שלהם’, צעד אשר הובילם לחטא. — יעקב א׳:14, 15; קורינתים א׳. ה׳:1; גלטיים ה׳:19–21.
14. מדוע אנוכיות הינה גורם מכריע במקרים של ניאוף?
14 מחקר של מקרי הנידוי מקרב הקהילה העלה שלמעשים הלא־מוסריים ישנם כמה גורמי יסוד משותפים. במקרים כגון אלה כרוכה תמיד מידה מסוימת של אנוכיות. מדוע אנו מסיקים כך? כיון שבמקרים של ניאוף, מעורבים גם אדם אחד או יותר שהם חפים־מפשע, ועתידים להיפגע מן המעשה. יתכן שיהא זה בן או בת־הזוג לנישואין. ילדים, אם ישנם כאלה, יסבלו לבטח, משום שבמקרה בו הניאוף מוביל לגירושין, עלולים הילדים, הזקוקים לביטחון של מסגרת משפחה מאוחדת, לשלם את המחיר הגבוה ביותר. הנואף חושב בראש ובראשונה על ההנאה והיתרון שהוא או היא מפיקים מן המעשה. זוהי אנוכיות. — פיליפים ב׳:1–4.
15. מה הם כמה מן הגורמים המובילים לניאוף?
15 על־פי־רוב, הניאוף אינו צעד שמישהו נוקט בפתאומיות ומתוך חולשה. הידרדרות הדרגתית לא־מורגשת כבר חלה באיכות חיי הנישואין. אפשר שההידברות בין בני־הזוג הפכה לשגרתית או עקרה. כנראה, שלא היה קיים כמעט עידוד הדדי. כל אחד מבני־הזוג מקבל את האחר כמובן מאליו. יתכן שבמשך זמן־ מה , נמנעו בני־הזוג מלספק זה את זה מבחינה מינית. ברור שלפני ביצוע הניאוף כבר נפגמו היחסים עם אלהים. הנואף כבר אינו מכיר באופן חד־משמעי בכך שיהוה הינו אל חי המודע לכל מחשבותינו ו־מעשינו. אם כן, במחשבותיו של הנואף, ”אלהים” הופך להיות רק מלה, ישות מופשטת שאינה מהווה חלק מחיי היומיום. עקב כך, קל יותר לחטוא לאלהים. — תהלים נ״א:5, 6; קורינתים א׳. ז׳:3–5; עברים ד׳:13; י״א:27.
המפתח לעמידה בפיתוי
16. כיצד יכול המשיחי לעמוד בפני הפיתוי להפר את נאמנותו?
16 אם משיחיים מתנסים במצב בו הם מתפתים לבגוד בבני־זוגם, אילו גורמים כדאי שישקלו? ראשית, יש לחשוב על משמעות האהבה המשיחית, על היציבות המעוגנת בעקרונות המקרא. אל להם להרשות לאהבה גופנית או מינית להשתלט ולהכתיב כניעה לאנוכיות, בהביאה סבל על אחרים. לעומת זאת, עליהם לראות את המצב מנקודת־מבטו של יהוה, ולהתייחס לעניין במסגרת הקהילה בחשבם על החרפה שיביא המעשה הפסול עליה ועל שם יהוה. (תהלים ק״א:3) אימוץ ”רוח המשיח” ופעולה בתואם עם כך עשויים למנוע אסון. חיוני לזכור שאהבה בלתי־אנוכית כדוגמת זו שגילה המשיח אינה מאכזבת לעולם. — משלי ו׳:32, 33; מתי כ״ב:37–40; קורינתים א׳. י״ג:5, 8.
17. באילו דוגמאות מעודדות של נאמנות ניתן להיזכר?
17 המפתח לעמידה בפיתוי הוא חיזוק אמונתנו וחידוד תקוותנו לעתיד. משמע הדבר לתת מקום נכבד בלבנו לדוגמאות הנאמנות המעודדות שהציבו אנשי אמונה בימי־קדם, ולמופת שהציב ישוע עצמו. פאולוס כתב: ”לכן גם אנחנו, אשר ענן עדים כזה אופף אותנו, נסירה נא כל מעמסה וגם את החטא הלוכד על נקלה, ובסבלנות נרוצה את המרוץ הערוך לפנינו, בהביטנו אל ישוע מכונן האמונה ומשלימה, אשר בעד השמחה הערוכה לפניו סבל את הצלב [את עמוד־ההוקעה, ע״ח] ובז לחרפה, וישב לימין כסא האלהים. התבוננו אל האחד שסבל התנגדות כזאת מאת החוטאים, כדי שלא תתעייפו ולא תרפה נפשכם”. (עברים י״ב:1–3) במקום להטביע את ספינת נישואיו, יחשוב אדם נבון על דרכים לתקן ולשקם כל נזק שנגרם, ולהימנע בכך מהמלכודת שבבגידה וצביעות. — איוב כ״ד:15.
18. (א) מדוע המלה ’בגידה’ אינה מהווה מונח קשה מדי לניאוף? (ב) מהי השקפת אלהים ביחס לקיום נדרים?
18 האם המלה בגידה, שהיא רמאות, מונח קשה מדי לתאר אי־מוסריות? בהחלט לא! הבגידה היא הפרת אימון או ביטחון. כמובן, נדרי הנישואין כרוכים באימון הדדי ובהבטחה לאהוב ולהוקיר זה את זה בטוב וברע. היא כוללת דבר אשר רבים בימינו מתייחסים אליו כאל מיושן — קיום ההבטחה הבאה לידי ביטוי בנדרי הנישואין. להפר אימון זה משמעו להונות את בן או בת־הזוג. השקפת אלהים בנוגע לנדרים מוצהרת בבירור במקרא: ”כאשר תידור נדר לאלהים, אל תאחר לשלמו, כי אין חפץ בכסילים. את אשר תידור, שלם”. — קהלת ה׳:3.
19. מה משמח את לבו של השטן?
19 אין כל ספק בכך. כשם שבשמים שוררת שמחה גדולה על חוטא אחד החוזר בתשובה, כך נגרמת שמחה גדולה בארץ בקרב תומכי השטן, הנראים והסמויים־מן־העין כאחד, כאשר אחד מעדי־יהוה מפֵר את נאמנותו ליהוה. — לוקס ט״ו:7; ההתגלות י״ב:12.
נסיונות בהם נתקלים הכל
20. כיצד יכולים אנו לעמוד בניסיון או בפיתוי? (פטרוס ב׳. ב׳:9, 10)
20 האם קיימים מקרים בהם אי־מוסריות הינה בלתי־נמנעת? האם חולשות הבשר והשפעת השטן כה עזות עד כי אין המשיחי מסוגל לשמור על תומתו? פאולוס עודדנו בזה הלשון: ”נאמן הוא האלהים ולא יניח לכם להתנסות למעלה מיכולתכם, אלא עם הניסיון יכין גם את דרך המוצא כדי שתוכלו לעמוד בו”. בעולמנו, איננו יכולים להימנע לחלוטין מנסיונות ומפיתויים, אך בפנותנו לאלהים, אנו אכן יכולים להחזיק מעמד ולהתגבר על כל ניסיון לפתותנו. — קורינתים א׳. י׳:13.
21. על אילו שאלות נשיב במאמר הבא?
21 מה מציע לנו אלהים כעזרה במאמצינו לעמוד בנסיונות ולצאת מנצחים? למה זקוק כל אחד מאיתנו כדי להגן על נישואיו ועל משפחתו, וכמו־כן, על שמו של יהוה ושמה של הקהילה? המאמר הבא ידון בשאלות אלה.
(מקור המאמר: 1993/2/15)
[הערות שוליים]
a ”במובנו המלא, מתייחס, ככל הנראה, המונח המתורגם ’זנות’ במתי ה׳:32 וב־י״ט:9 לקשת רחבה של יחסי־מין פסולים, מחוץ למסגרת הנישואין. משמעות המונח פורניאה [המלה היוונית המופיעה בפסוקים אלה] משמעה כל שימוש גס ולא־מוסרי באברי־המין של לפחות אדם אחד (בין אם השימוש הוא טבעי או סוטה); וכן, חייב להיות משתתף נוסף במעשה הלא־מוסרי — גבר, אשה או בהמה.” (המצפה [בלועזית] ל־15 במרס 1983, עמוד 30) הניאוף מוגדר כ”זימה, יחסי־מין עם אשת איש [או עם גבר נשוי]”. ”יחסי־מין אסורים”. — מילון עברי שלם, מאת ראובן אלקלעי; המילון החדש, מאת א. אבן־שושן.
b ברור שישנם מקרים בהם הולם שאח יציע הסעה לאחות בקהילה, ואין להתייחס למקרים כגון אלה בחשדנות.
האם אתה זוכר?
◻ מה הם כמה מן הגורמים המסייעים לחיזוק הנישואין?
◻ מדוע עלינו לדבוק בהשקפה שונה מזו של העולם באשר למוסריות?
◻ מה הם כמה מהמצבים המפתים העלולים להוביל לאי־מוסריות?
◻ מהו המפתח להתמודדות עם פיתויים לחטוא?
◻ כיצד עוזר לנו אלהים לנוכח נסיונות ופיתויים?
[תיבה בעמוד 24]
גורמים משותפים לנישואין מוצלחים
◻ דבקות בעקרונות המקרא
◻ לשני בני־הזוג מערכת יחסים הדוקה עם יהוה
◻ הבעל מכבד את אשתו, את רגשותיה ואת דעותיה
◻ הידברות טובה מדי יום
◻ שניהם מבקשים לרָצות זה את זה
◻ חוש הומור; היכולת לצחוק על עצמך
◻ אל תהסס להודות בטעויותיך; גלה נכונות לסלוח
◻ דאג לכך שאש הרומנטיקה תמשיך לבעור
◻ הייו מאוחדים בגידול ילדיכם ובהטלת המישמעת הנחוצה
◻ התפללו יחד בקביעות
גורמים שליליים המערערים את יציבות הנישואין
◻ אנוכיות ועקשנות
◻ היעדר עשיית דברים בצוותא
◻ תיקשורת לקויה
◻ היעדר התייעצות מספקת בין בני־הזוג
◻ ניהול לא־יעיל של כספים
◻ הבדלים באמות־המידה באשר לטיפול בילדים ו/או בילדים־חורגים
◻ עבודת הבעל עד שעות מאוחרות או הזנחת המשפחה למען מחויבויות אחרות
◻ חוסר דאגה לצרכיהם הרוחניים של בני־המשפחה
[תמונה בעמוד 25]
השמירה על חיי נישואין מכובדים מעניקה אושר בר־קיימא