המשפחה המשיחית פועלת בצוותא
”אחי, אני מפציר בכם, ... עימדו מאוחדים לגמרי באותה מחשבה ובאותה דעה”. — קורינתים א׳. א׳:10.
1. באשר לאחדות, מהו המצב השורר במשפחות רבות?
האם משפחתך היא משפחה מאוחדת? או שמא ’איש את הישר בעיניו יעשה’? האם אתם פועלים בצוותא? או שמא אך לעתים רחוקות קורה שאתם מזדמנים לאותו מקום? המילה ”משפחה” מרמזת על בית מאוחד. אולם, לא כל המשפחות מאוחדות. מרצה בריטי אחד אף הרחיק לכת באומרו: ”במקום שתהיה היסוד לחברה טובה, המשפחה... הינה המקור לכל האומללות שלנו”. האם נכון הדבר לגבי משפחתך? אם כן, האם המצב יכול להשתנות?a
2. אילו דמויות מקראיות מספקות ראיה לכך שבאו ממשפחות טובות?
2 האחדות או הניכור שבמשפחה תלויים בדרך כלל בראשותה, בין אם מדובר בזוג הורים ובין אם בהורה יחיד. בתקופת המקרא, משפחות מאוחדות, אשר עבדו יחד את יהוה, נהנו מברכתו. הדבר היה נכון בעם־ישראל הקדום, כאשר בת יפתח, שמשון ושמואל, איש איש בדרכו הוא, היוו עדויות להיותם מרקע של משפחה יראת־אלהים. (שופטים י״א:30–40; י״ג:2–25; שמואל א׳. א׳:21–23; ב׳:18–21) בעת המשיחית הקדומה, טימותיאוס, בן־לווייתו הנאמן של פאולוס בכמה ממסעות השליחות שלו, גדל בידע מקראי הודות לסבתו, לואיס, ולאימו, אבניקה. איזה תלמיד ושליח יוצא מן הכלל הפך הוא להיות! — מעשי־השליחים ט״ז:1, 2; טימותיאוס ב׳. א׳:5; ג׳:14, 15; ראה גם מעשי־השליחים כ״א:8, 9.
מדוע לפעול בצוותא?
3, 4. (א) על אילו תכונות לבוא לידי ביטוי במשפחה מאוחדת? (ב) כיצד יכול הבית להיות יותר מאשר בית גרידא?
3 מדוע עשיית דברים יחדיו כה מועילה למשפחות? משום שהדבר מטפח הבנה וכבוד הדדיים. במקום לשמור על ריחוק איש מרעהו, אנו מגלים קירבה ותומכים זה בזה. מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב־העת Family Relations (קשרי־משפחה) ציין: ”תמונה ברורה יחסית מתחילה להצטייר באשר לתכונות המאפיינות ’משפחות יציבות’. תכונות אלה כוללות מחויבות איש לרעהו והערכה הדדית, רגש חם ומאושר של קירבה, הידברות טובה, יכולת לפתור בעיות ומתן חשיבות רבה לרוחניות”.
4 כאשר המשפחה מגלה תכונות אלה, הבית אינו משמש עוד כ’תחנת־דלק’, מקום בו עוצרים לתדלוק. הוא הופך ליותר מבית גרידא. הבית מהווה מוקד משיכה, המזמין את בני־המשפחה להישאר בו. זהו מקום מפלט של חמימות וחיבה, חמלה והבנה. (משלי ד׳:3, 4) הריהו קן שבו מונח היסוד לאחדות המשפחה, ולא ’מאורת־עקרבים’ של חיכוכים ומחלוקות. אולם, כיצד ניתן להשיג זאת?
עריכת שיעור משפחתי יחד
5. במה עלינו להשתמש כדי ללמוד את עבודת־אלהים האמיתית?
5 אנו לומדים את עבודת־יהוה האמיתית בעזרת השימוש שאנו עושים בכושר־החשיבה שלנו, או ב”כוח־ההיגיון”. (רומים י״ב:1, ע״ח) אל לרגשות חולפים, כגון אלה המתעוררים באמצעות דרשות מפי דמגוגים ומטיפים טלוויזיונים חלקלקי־לשון, להכתיב את מעשינו. מוטב שמניעינו יהיו לימוד סדיר של המקרא והרהורים בו ובספרות שמספק ”העבד הנאמן”. (מתי כ״ד:45) פעילותנו המשיחית הינה תוצר של טיפוח רוח המשיח בקרבנו, המאפשרת לנו להתמודד עם כל מצב או פיתוי העלולים להתעורר. בעניין זה, יהוה הינו מורנו הגדול. — תהלים כ״ה:9; ישעיהו נ״ד:13; קורינתים א׳. ב׳:16.
6. איזו דוגמה חובקת־עולם של שיעור משפחתי יש לנו?
6 לשיעור המקרא המשפחתי תפקיד חיוני ברוחניותה של כל משפחה משיחית. מתי מקיים אתה את שיעור המקרא המשפחתי שלך? אם אתה משאיר זאת ליד המקרה, או מניח לו להיות פרי החלטה פתאומית, אזי קרוב לוודאי שהוא נערך לעתים נדירות, אם בכלל. עריכת תוכנית משותפת לשיעור משפחתי דורשת לוח־זמנים סדיר וקבוע. אזי, הכל יודעים באיזה יום ובאיזו שעה הם אמורים להתפנות כדי ליהנות מהתכנסות משפחתית רוחנית. למעלה מ־000,12 חברי משפחת בית־אל בכל רחבי־העולם יודעים שהשיעור המשפחתי שלהם נערך ביום שני בערב. עד כמה מרשים הדבר עבור מתנדבים אלה מבית־אל לזכור שכולם נוטלים חלק באותו שיעור, בסיומו של היום, באיי האוקינוס־השקט וניו־זילנד, ובהדרגה באוסטרליה, ביפן, בטיוואן, בהונג־קונג, לאחר מכן בכל רחבי אסיה, באפריקה ובאירופה ולבסוף באמריקה. אף־על־פי שאלפי קילומטרים ושפות רבות מפרידים ביניהם, שיעור המקרא המשפחתי משרה על חברי משפחת בית־אל את תחושת השותפות. בקנה מידה קטן יותר, אתה יכול לטפח את אותו רגש באמצעות השיעור המשפחתי שלך. — פטרוס א׳. ב׳:17; ה׳:9.
7. לאור דברי פטרוס, מה צריכה להיות השקפתנו בנוגע לדבר־האמת?
7 השליח פטרוס יעץ לנו: ”וכעוללים אשר זה מקרוב נולדו התאוו לחלב הזך של הדבר, למען תגדלו באמצעותו לישועה, אם אמנם טעמתם כי טוב האדון”. (פטרוס א׳. ב׳:2, 3) כמה יפה הדימוי שמצייר פטרוס במלים אלה! הוא השתמש בפועל היווני אֶפִיפוֹטְסַ’טֵה, המתורגם כ”התאוו”, על־פי Linguistic Key to the Greek New Testament (המפתח הלשוני לברית החדשה ביוונית) הגזור מהמלה שמשמעה ”להשתוקק, לערוג, לגלות כמיהה עזה”. הדבר מרמז על תשוקה עזה. האם שמת־לב כיצד בעל־חיים שעודו יונק מגשש בשקיקה לפטמת אימו, ועד כמה שבע־רצון הוא תינוק ביונקו משדי אימו? עלינו לטפח את אותה ההשתוקקות לדבר האמת. החוקר היווני ויליאם ברקלי הצהיר: ”למשיחי הכן, אין לימוד דבר־אלהים מהווה עבודה מאומצת אלא תענוג, זאת משום שהוא יודע כי בו ימצא לבו את המזון לו הוא משתוקק”.
8. איזה אתגר עומד בפני ראש־המשפחה בניהול השיעור המשפחתי?
8 שיעור המקרא המשפחתי מטיל אחריות כבדה על ראש־המשפחה. עליו לוודא שהשיעור יעורר עניין בכל וכי כולם יוכלו להשתתף. אל לילדים לחוש שהשיעור נועד רק למבוגרים. איכות השיעור חשובה יותר מכמות החומר הנלמד. הפח במקרא רוח חיים. כאשר מתאים הדבר, עזור לילדיך לראות בעיני רוחם את המקומות ואת המאפיינים של ארץ־ישראל, ואת האתרים שבהם התרחשו המאורעות הנידונים. יש לעודד את הכל לערוך מחקר אישי ולחלוק אותו עם המשפחה. בדרך זו, גם הילדים יוכלו ’לגדול עם יהוה’. — שמואל א׳. ב׳:20, 21.
הכרזת הבשורה יחד כמשפחה
9. כיצד ניתן להפוך את פעילות ההטפה לחוויה משפחתית משמחת?
9 ישוע אמר: ”אבל תחילה צריך שהבשורה תוכרז לכל הגויים”. (מרקוס י״ג:10) מילים אלה מטילות על כל משיחי מסור משימה — לבשר, לחלוק עם אחרים את הבשורה הטובה על שלטון מלכות אלהים. עשיית הדבר בצוותא, כמשפחה, יכולה להפוך לחוויה מעודדת ומשמחת. אבות ואמהות גאים בילדיהם המציגים את הבשורה הטובה לבעלי־הבתים. זוג אחד, הורים לשלושה בנים בין הגילאים 15 ו־21 מספרים שנהגו באופן קבוע לצאת עם ילדיהם להכרזת הבשורה מידי יום רביעי לאחר שעות הלימודים בבית־הספר, ומדי שבת בבוקר. האב אמר: ”בכל פעם אנו מלמדים אותם דבר חדש. ואנו דואגים לכך שתהא זו חוויה מעודדת ומשמחת”.
10. כיצד יכולים ההורים להועיל לילדיהם בשירות ההטפה?
10 עריכת תוכניות יחדיו כמשפחה הן בהטפת הבשורה והן בלימוד המקרא עשויה להניב פרי רב. לעתים, אנשים נענים בחיוב רב יותר למילות הפתיחה הפשוטות, אך הכנות, של ילד. אזי, אמא או אבא נמצאים לצידם כדי לסייע להם בשעת הצורך. על ההורים לדאוג לכך שילדיהם יקבלו הכשרה הדרגתית, כך שיוכלו להפוך למבשרים אשר ’לא יבושו, המחלקים נכונה את דבר האמת’. הכרזת הבשורה יחד בדרך זו מאפשרת להורים לבחון את גישת ילדיהם, את יעילותם ואת נימוסיהם בשירות־השדה. הודות לשגרה קבועה, יש באפשרותם לעקוב אחר התקדמות ילדם ולהעניק לו הכשרה ועידוד מתמידים לחיזוק אמונתו. בו בזמן, הילדים רואים את הדוגמה הטובה שמציבים הוריהם בשירות. בעתים קשות ואלימות אלה, עריכת תוכניות יחדיו כמשפחה אף עשויה לספק מידה מסוימת של ביטחון בשכונות בהן נפוץ הפשע. — טימותיאוס ב׳. ב׳:15; פיליפים ג׳:16.
11. מה עלול להפחית בקלות מן המסירות שמגלה הילד לאמת?
11 ילדים מבחינים על־נקלה כאשר המבוגרים פועלים על־פי מערכת ערכים כפולה. אם ההורים אינם מגלים אהבה כנה לאמת ולפעילות ההטפה מבית־לבית, קשה לצפות שילדיהם יגלו להיטות. לפיכך, הורה, שבריאותו תקינה וששטח ההטפה היחיד שלו הוא שיעור המקרא השבועי עם ילדיו, עלול לשלם מחיר כבד לכשהללו יתבגרו. — משלי כ״ב:6; אפסים ו׳:4.
12. כיצד יכולות משפחות מסוימות לזכות לברכה מיוחדת מאת יהוה?
12 יתרון הנובע מלהיות ”לב אחד” הוא, שהמשפחה יכולה לשתף פעולה כך שלפחות בן־משפחה אחד יוכל ליטול חלק בשירות מלא בקהילה. משפחות רבות בכל רחבי העולם עושות כן, והכל מבורכים מהחוויות של בן־המשפחה המשרת כחלוץ ומיעילותו ההולכת וגדלה. — קורינתים ב׳. י״ג:11; פיליפים ב׳:1–4.
שיתוף פעולה בטיפול בבעיות
13, 14. (א) אילו מצבים עלולים להשפיע על ההרמוניה המשפחתית? (ב) כיצד ניתן למנוע בעיות משפחתיות רבות?
13 ב”עתים קשות” אלה של מתחים וסכנות, על כולנו מופעלים לחצים. (טימותיאוס ב׳. ג׳:1) בעיות מתעוררות במקום־העבודה, בבית־הספר, בסביבת מגורינו ואפילו בבית עצמו. יש הסובלים מבריאות לקויה או מבעיות רגשיות ממושכות, המולידות לעתים מתחים ואי־הבנות במשפחה. כיצד ניתן לטפל בבעיות מעין אלה? האם על־ידי כך שכל אחד יסתגר בתוך עצמו או יבודד עצמו מן האחרים אף־על־פי שהם חיים עימו תחת קורת־גג אחת? ודאי שלא. עדיף שנשוחח על החרדות שלנו ונבקש עזרה. ואיזה מקום טוב יותר לשם כך, אם לא חוג־משפחה שבו שוררת אהבה? — קורינתים א׳. ט״ז:14; פטרוס א׳. ד׳:8.
14 כשם שכל רופא יודע, טובה מניעה מתרופה. הדבר נכון גם לגבי בעיות בקרב המשפחה. דיון פתוח וכן, עשוי לעתים קרובות, למנוע את החרפתן של בעיות שהתעוררו. ואף אם בעיות חמורות אכן מתעוררות, ניתן להתמודד עימן ואף להביא לפתרונן אם המשפחה דנה יחד בעקרונות המקרא הנוגעים בדבר. תדירות ניתן ליישר את ההדורים ולשוב ליחסים תקינים באמצעות יישום דברי פאולוס שבקולוסים ג׳:12–14: ”ליבשו חמלה ורחמים ונדיבות־לב, נמיכות־רוח וענווה וארך־אפיים. נהגו בסבלנות איש עם רעהו, וסילחו זה לזה כאשר למישהו טענה על רעהו. כשם שהאדון סלח לכם, כן סילחו גם אתם. מעל לכל אלה תשרור האהבה, שהיא קשר השלמות”.
בילויים בצוותא
15, 16. (א) איזו תכונה צריכה לאפיין את המשפחות המשיחיות? (ב) איזה סוג של אנשים מאפיין דתות אחדות, ומדוע?
15 יהוה הינו אל מאושר, והאמת הינה בשורה משמחת — בשורה המכילה תקווה לאנושות. יתר־על־כן, אחד מפירות־הרוח הוא שמחה. שמחה זו שונה בתכלית מן העליצות הרגעית שחש הספורטאי המנצח בתחרות כלשהי. זהו רגש עמוק וממושך של סיפוק המציף את הלב והנובע מטיפוח יחסים הדוקים עם יהוה. זוהי שמחה המבוססת על ערכים רוחניים ועל מערכת יחסים בונה. — גלטים ה׳:22; טימותיאוס א׳. א׳:11.
16 עקב כך, כעדים משיחיים של יהוה, אין כל סיבה שנהיה עגמומיים או חסרי חוש הומור. דתות אחדות גורמות לחבריה להיות כאלה, כיון שאמונתם שמה דגש על גורמים שליליים. תורותיהם מובילות לעבודת־אלהים קודרת, חסרת־שמחה, דבר שאינו מקראי ואף לא מאוזן. הללו אינן בונות משפחות מאושרות בשירות אלהים. ישוע הכיר בצורך בבידור ובנופש. במקרה מסוים, לדוגמה, הזמין את תלמידיו: ”בואו אתם לבדכם למקום שומם ונוחו מעט”. — מרקוס ו׳:30–32; תהלים קכ״ו:1–3; ירמיהו ל׳:18, 19.
17, 18. באילו דרכים נאותות יכולות המשפחות המשיחיות להינפש?
17 בדומה לכך, גם משפחות זקוקות לזמן כדי להינפש. הורה אחד אמר על ילדיו: ”אנו עושים דברים מהנים רבים יחד — הולכים לחוף־הים, משחקים בכדור בפארק, יוצאים לפיקניק בהרים. לעתים, אנו מבלים יחדיו ’יום של חלוציות’ בשירות־השדה; לאחר מכן אנו נהנים מארוחה חגיגית ולעתים אף מעניקים מתנות איש לרעהו”.
18 הצעות נוספות שהורים יכולים לשקול הן ביקור משפחתי בגן־החיות, בגני־שעשועים, במוזיאונים ובמקומות מרתקים אחרים. טיולים ביערות, צפייה בציפורים וגננות הינן פעילויות שניתן ליהנות מהן יחדיו. הורים יכולים אף לעודד את ילדיהם ללמוד לנגן על כלי־נגינה כלשהו או לעסוק בתחביב מעשי. ללא ספק, הורים מאוזנים יקצו זמן לשחק עם ילדיהם. אם בני־משפחה משחקים יחד, סביר מאוד להניח שאחדותם תחזיק מעמד!
19. איזו מגמה חדשה עלולה להזיק למשפחה?
19 כשמדובר בנופש, מסתמנת מגמה חדשה אצל בני־הנוער, אשר חפצים להתנתק מהמשפחה וללכת בעקבות נטיות לבם. בעוד שאין כל רע בכך שלצעיר תחביב או העדפה אישית לבילוי, לא יהא זה נבון להתיר לעניין אישי מסוג זה ליצור חיץ קבוע בינו לבין שאר בני־המשפחה. לעומת זאת, אנו מעוניינים ליישם את העקרון שציין פאולוס: ”כל אחד אל ידאג רק לענייניו, אלא גם לענייניו של זולתו”. — פיליפים ב׳:4.
20. כיצד יכולים האסיפות והכינוסים להוות עת של שמחה?
20 עד כמה משמח את כולנו לראות משפחות היושבות יחד באסיפות ובכינוסים! בדרך זו, יכולים הילדים המבוגרים יותר לסייע בטיפול באחיהם הקטנים. סידור מעין זה אף מונע את הנטייה של בני־נוער אחדים להתגודד בקבוצות בשורות האחוריות ולהקדיש תשומת לב מעטה, אם בכלל, לתוכנית הכינוס. אפילו הנסיעה עצמה, אל הכינוס וחזרה, עשויה להיות מהנה כאשר המשפחה דנה יחד במסלול הנסיעה שבו תבחר, באתרים שניתן לראות בדרך ובמקום בו תשהה. שווה בנפשך, באיזו חוויה מרגשת ודאי התנסו המשפחות בתקופת ישוע, כאשר עלו יחדיו לירושלים! — לוקס ב׳:41, 42.
הברכות שבשיתוף פעולה
21. (א) כיצד נוכל להתאמץ למען הצלחת נישואינו? (ב) מה הן ארבע הצעות טובות לנישואין איתנים?
21 נישואין מוצלחים ומשפחות מאוחדות מעולם לא היו דבר קל להשגה, והם אינם תוצר של יד־המקרה. יש המוצאים שקל יותר ’לוותר על הרעיון’, לפרק את הנישואין, ולנסות להתחיל הכל מחדש. אולם, תדירות אותן בעיות צצות ועולות גם בנישואין השניים ובאלה שאחריהם. פתרון טוב בהרבה הוא הפתרון המשיחי: התאמץ להצליח תוך יישום העקרונות המקראיים של אהבה וכבוד. משפחות מאוחדות תלויות ברוח של פשרה, כלומר של חוסר־אנוכיות. יועץ־נישואין אחד הציע את הנוסחה הפשוטה לנישואין ממושכים. הוא כתב: ”ארבעת הגורמים המכריעים המצויים כמעט בכל נישואין מוצלחים הם הנכונות להקשיב, היכולת להתנצל, היכולת להעניק תמיכה רגשית בקביעות והתשוקה לגעת זה בזה בחיבה”. גורמים אלה עשויים בהחלט לסייע לכך שהנישואין יחזיקו מעמד כיון שגם הם מבוססים על עקרונות מקראיים מהימנים. — קורינתים א׳. י״ג:1–8; אפסים ה׳:33; יעקב א׳:19.
22. מה הם כמה מן היתרונות שבמשפחה מאוחדת?
22 אם אנו שועים לעצת המקרא, יהא לנו בסיס איתן למשפחה מאוחדת, ומשפחות מאוחדות הן היסוד של קהילות מאוחדות ויציבות מבחינה רוחנית. כך, נזכה לשפע של ברכות מיהוה בעודנו מוסיפים להללו באחדות.
(מקור המאמר: 1993/9/1)
[הערת שוליים]
a ”משפחה” מוגדרת על־פי מילון אבן־שושן כ”בית אב, שם כולל להורים, לבניהם ולנכדיהם וכו’ ובהיקף רחב יותר גם לקרוביהם”. מקורה הלטיני של המילה משפחה, ”פמילייה” (אשר נעשה בו שימוש גם במלה פָּמַלְיָה בעברית), ”כלל במקור את המשרתים והעבדים של בית אצולה, לאחר מכן את הבית עצמו יחד עם בעל־הבית, גברת־הבית, הילדים — וכן את סגל העובדים”. Origins—A Short Etymological Dictionary of Modern English (מקורות — מילון אטימולוגי מקוצר לאנגלית בת־זמננו), מאת אריק פרטרידג’.
האם אתה זוכר?
◻ מדוע פעילות בצוותא מועילה למשפחה?
◻ מדוע חיוני לערוך שיעור־מקרא משפחתי קבוע?
◻ מדוע טוב שההורים יטלו חלק בשירות־השדה יחד עם ילדיהם?
◻ במה מסייע הדיון בבעיות בקרב חוג־המשפחה?
◻ מדוע אל למשפחות משיחיות להיות קודרות או חסרות שמחה?
[תמונה בעמוד 13]
האם משפחתך נהנית לפחות מארוחה משותפת אחת ביום?
[תמונה בעמוד 14]
על טיולים משפחתיים להיות מרגיעים ומהנים