חדשות רעות במגמת עלייה
האם שמת לב שכותרות המדווחות על חדשות רעות צדות את עין הקורא יותר מכותרות המבשרות חדשות טובות? בין שזו כותרת על אסון טבע ובין שמדובר ברכילות עסיסית המתנוססת על־גבי שער של כתב־עת מבהיק וצבעוני, דומה שחדשות רעות ”נמכרות” טוב יותר מחדשות טובות.
כיום אין מחסור בחדשות רעות. עם זאת, יש התוהים לעתים שמא הכתבים והעיתונאים הוכשרו ללקט חדשות רעות — ולהעלים חדשות טובות.
היסטוריה רצופה חדשות רעות
ההיסטוריה אכן גדושה בחדשות רעות והללו דחקו לקרן־זווית את החדשות הטובות. בכל תולדות האנושות, נטו כפות המאזניים לכיוון סבל, מפח־נפש וייאוש, שהיו מנת־חלקו של המין האנושי.
הבה נדון בכמה דוגמאות בלבד. הספר Chronicle of the World (תולדות העולם) מאת ז׳אק לֶגראן, מציג אוסף של סיפורים. כל סיפור נכתב לפי תאריך אירוע מסוים ומנוסח כאילו דוּוח מפי עיתונאים בני־זמננו. על־סמך דיווחים אלה שנכתבו לאחר עבודת מחקר יסודית, מוצגת בפנינו סקירה כללית על החדשות הרעות שהגיעו לאוזני האדם במהלך קיומו רצוף המכאובים על־פני כדור־הארץ.
ראשית, תן דעתך לדיווח קדום שמגיע מיוון בשנת 429 לפה״ס. הדיווח סוקר את המלחמה שהתחוללה בין אתונה לספרטה: ”העיר־מדינה פוטידיאה נאלצה להיכנע לאתונאים שצרו עליה, לאחר שהרעב שם החריף עד כדי כך שתושביה החלו לאכול את גופות המתים”. אילו חדשות רעות!
אם נמשיך למאה הראשונה לפה״ס, נקבל מרומא דיווח ציורי על מותו של יוליוס קיסר ב־15 במרס שנת 44 לפה״ס. ”יוליוס קיסר נרצח. הוא נדקר למוות בידי קבוצת קושרים וביניהם כמה מאנשי־סודו, כשהתיישב במושבו בסנאט באמצע חודש מרס”.
במאות השנים שחלפו מאז, החדשות הרעות הלכו ורבו. אחת הדוגמאות המזעזעות היא החדשה שנמסרה ממקסיקו בשנת 1487: ”במפגן חסר־תקדים של הקרבת קורבנות בבירה האצטקית, טֶנוצ׳טיטלן, הוקרבו לבותיהם של 000,20 איש לאל המלחמה, ויצילופוצ׳טלי”.
אכזריות האדם גררה רשימה ארוכה של חדשות רעות, אך רשלנותו הוסיפה על הרשימה. עם אסונות אלה נמנית השריפה הגדולה של לונדון. כך נמסר מלונדון, אנגליה, ב־5 בספטמבר 1666: ”סוף־סוף, לאחר ארבעה ימים וארבעה לילות כובתה השריפה של לונדון בסיועו של הדוכס מיורק. הוא גייס צוותים של אנשי חבלה ימיים לפוצץ בניינים שעמדו במסלול הלהבות. האש כילתה קרוב ל־600,1 דונם ו־87 כנסיות ו־000,13 בתים נהרסו עד היסוד. בנס נִספו תשעה אנשים בלבד”.
לדוגמאות אלה יש להוסיף את החדשות הרעות על המגיפות שהשתוללו ביבשות רבות — למשל, מגיפת הכולירה של תחילת שנות ה־30’ במאה ה־19. להלן הכותרת המדווחת על המגיפה: ”אימת הכולירה רודפת את אירופה”. בהמשך נמסר דיווח מציאותי המציג את החדשות הרעות בשלב החמור ביותר של המגיפה: ”הכולירה, שאותה לא ידעה אירופה עד שנת 1817, מתפשטת מאסיה מערבה. בערים רוסיות, ובהן מוסקבה וסנקט־פטרסבורג כבר הושמדה אוכלוסיית התושבים במידה ניכרת — בעיקר בשכונות העוני”.
החרפה בשנים האחרונות
במהלך ההיסטוריה המתועדת, החדשות הרעות היו בבחינת עובדת חיים, אך מראיות ברורות עולה שבעשרות השנים האחרונות של המאה ה־20, החדשות הרעות נמצאות בסימן עלייה חדה.
אין ספק שדיווחים משדות־הקרב היו החדשות הגרועות ביותר שנשמעו במאה הנוכחית. שתי המלחמות הגדולות ביותר בהיסטוריה — הקרויות בצדק מלחמת־העולם הראשונה ומלחמת־העולם השנייה — היו עדות לחדשות רעות שדווחו בקנה־מידה מזעזע. עם זאת, הללו לא היו אלא מקצת מן החדשות הרעות שהגיעו לאוזני האדם במאה אומללה זו.
הנה כותרות אחדות בלבד שנבחרו באקראי:
1 בספטמבר 1923: רעש־אדמה מחריב את טוקיו — 000,300 הרוגים; 20 בספטמבר 1931: משבר — בריטניה פוחתת את ערך הלירה (שטרלינג); 25 ביוני 1950: צפון קוריאה פולשת לדרום קוריאה; 26 באוקטובר 1956: ההונגרים מתקוממים נגד השלטון הסובייטי; 22 בנובמבר 1963: ג׳ון קנדי נורה למוות בדאלאס; 21 באוגוסט 1968: טנקים רוסיים פולשים לפראג לדכא התקוממות; 12 בספטמבר 1970: מטוסי־סילון חטופים מפוּצצים במדבר; 25 בדצמבר 1974: סופת הציקלון ’טרֵיסי’ הורסת כליל את העיר דרווין — 66 הרוגים; 17 באפריל 1975: קמבודיה נופלת בידי כוחות קומוניסטיים; 18 בנובמבר 1978: התאבדות המונית בגִיינה; 31 באוקטובר 1984: גב’ גנדי נורתה למוות; 28 בינואר 1986: מעבורת חלל מתפוצצת בעת השיגור; 26 באפריל 1986: שריפה בכור גרעיני סובייטי; 19 באוקטובר 1987: מפולת בבורסה; 25 במרס 1989: אלסקה נפגעת מדליפת נפט; 4 ביוני 1989: חיילים טובחים מפגינים בכיכר טיֶנְאַנמֶן.
ההיסטוריה מראה שחדשות רעות תמיד היו בשפע ולעומתן החדשות הטובות היו נדירות. מדי שנה, ככל ששיעור החדשות הרעות עולה, שיעור החדשות הטובות קטן.
מדוע אלה פני־הדברים? האם יהיו כך תמיד?
שתי שאלות אלו יידונו במאמר הבא.
[שלמי תודה בעמוד 3]
WHO/League of Red Cross