ברכות או קללות הבחירה בידך!
”החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה” (דברים ל׳:19).
1. באיזו יכולת ניחנו האנשים?
יהוה אלוהים חנן אותנו — יצוריו התבוניים בני־האנוש — בבחירה חופשית. לא נבראנו כאוטומטים או כרובוטים, אלא ניתנו לנו הזכות והאחריות לקבל החלטות (תהלים ק׳:3). לאיש ולאשה הראשונים — אדם וחוה — היה החופש לבחור לעצמם קו־פעולה, ונדרש מהם להיות אחראים לבחירתם בפני אלוהים.
2. באיזה קו־פעולה בחר האדם הראשון, ומה היתה תוצאת הדבר?
2 הבורא עשה רבות למען יחיה האדם בברכות נצחיות בארץ גן־עדנית. מדוע טרם הושגה מטרה זו? משום שהאדם הראשון בחר בקו־פעולה מוטעה. יהוה ציווה עליו: ”מכל עץ הגן אכול תאכל. ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכָלך ממנו מות תמות” (בראשית ב׳:16, 17). לו בחר אדם לציית, הורינו הראשונים היו מבורכים. האי־ציות הביא לידי מוות (בראשית ג׳:6, 18, 19). כך עברו החטא והמוות לכל צאצאי אדם (רומים ה׳:12).
ברכות הופכות לאפשריות
3. כיצד הבטיח אלוהים את מימוש מטרתו עבור האנושות?
3 יהוה אלוהים הכין אמצעי שבסופו של דבר יממש את מטרתו לברכת האנושות. הוא עצמו חזה זרע, כשניבא בעדן: ”ואיבה אשית בינך ובין האשה, בין זרעֲך ובין זרעה, הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עָקב” (בראשית ג׳:15). מאוחר יותר, הבטיח אלוהים שבני־האדם הצייתנים יזכו לברכות באמצעות ”זרע” זה, צאצא של אברהם (בראשית כ״ב:15–18).
4. איזה סידור ערך יהוה לברכת האנושות?
4 ישוע המשיח נתגלה כזרע הברכה המובטח. באשר לתפקיד ישוע בסידור שערך יהוה לברכת האנושות, כתב השליח המשיחי פאולוס: ”אולם אלוהים מגלה את אהבתו אלינו בכך שהמשיח מת בעדנו כאשר עוד היינו אנשים חוטאים” (רומים ה׳:8). בני־האדם החוטאים, שמצייתים לאלוהים ומקבלים את ערך קורבן־הכופר של ישוע המשיח, הם שיזכו לברכות (מעשי־השליחים ד׳:12). האם תבחר בציות ובברכות? תוצאת האי־ציות שונה בתכלית.
מה באשר לקללות?
5. מהי משמעות המילה ”קללה”?
5 ההיפך מן ברכה הוא קללה. משמעות המילה ”קללה” היא חירוף מישהו או הבעת רצון שתבוא עליו רעה. שורש המילה קללה הוא קלל, שמשמעותו המילולית היא ”קל, מועט במשקלו”. אולם, משמעותו המושאלת היא ’להביע רצון שתבוא עליו רעה’ או ’לזלזל, להמעיט את ערכו של מישהו’ (ויקרא כ׳:9; שמואל ב׳. י״ט:44).
6. איזה מקרה הקשור לאלישע אירע בקרבת בית־אל הקדומה?
6 תן דעתך לדוגמה דרמטית של פעולה מיידית הקשורה לקללה. הדבר אירע כאשר נביא האלוהים, אלישע, הלך מיריחו לבית־אל. הכתוב מציין: ”והוא עולה בדרך, ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו ויאמרו לו: ’עלה, קירח! עלה, קירח!’ ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם יהוה. ותצאנה שתיים דובים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים” (מלכים ב׳. ב׳:23, 24). הכתוב אינו מגלה מה היה בדיוק נוסח הקללה שאלישע קילל את הילדים המתקלסים. בכל זאת, הצהרה מילולית זו הניבה תוצאות מאחר שנאמרה בשם יהוה ויצאה מפי נביא אלוהים הפועל בתואם עם רצון אלוהים.
7. מה אירע לילדים שהתקלסו באלישע, ומדוע?
7 נראה שהסיבה העיקרית לדברי הקלס היתה שאלישע היה לבוש באדרת אליהו הרשמית והמוכרת, והילדים לא רצו ביורשו של נביא זה באיזור (מלכים ב׳. ב׳:13). כדי להשיב על האתגר שקראו על היותו יורשו של אליהו וכדי ללמד את הילדים ואת הוריהם לתת כבוד הולם לנביא יהוה, אלישע קילל בשם אלוהי אליהו את האספסוף המתקלס. יהוה הראה בבירור כי הוא סומך ידיו על אלישע כנביאו, כשגרם לשתי דובות לצאת מן היער ולבקע, כלומר לקרוע לגזרים, 42 מן המתקלסים. יהוה פעל בהחלטיות בגין חוסר הכבוד הבוטה כלפי האיש ששימש אז כאפיק התקשורת שלו על הארץ.
8. לאילו דברים הסכימו בני־ישראל, ולמה ציפו?
8 שנים רבות קודם לכן, בני־ישראל גילו חוסר כבוד דומה כלפי סידוריו של אלוהים. זו היתה השתלשלות העניינים: בשנת 1513 לפה״ס, יהוה נטה חסד לבני־ישראל, כששחרר אותם מן השעבוד למצרים כאילו ”על כנפי נשרים”. זמן קצר לאחר מכן, הם התחייבו לציית לאלוהים. שים לב לקשר ההדוק בין הציות ובין השגת מעמד רצוי בפני אלוהים. יהוה אמר באמצעות משה: ”אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ”. לאחר מכן, כל העם הסכים ואמר: ”כל אשר דיבר יהוה נעשה” (שמות י״ט:4, 5, 8; כ״ד:3). בני־ישראל טענו שהם אוהבים את יהוה, הקדישו עצמם אליו ונשבעו לשמוע בקולו. ציות זה נועד להניב ברכות נהדרות.
9, 10. כאשר משה היה על הר סיני, מה עשו בני־ישראל, ומה היו התוצאות?
9 אך לפני שעיקרי ההסכם נחקקו באבן ”באצבע אלוהים”, התעורר צורך בקללות אלוהים (שמות ל״א:18). מה הצדיק תוצאות הרות־אסון אלה? האם בני־ישראל לא הביעו את רצונם לעשות את כל אשר דיבר יהוה? כן, במילים הם ביקשו ברכות, אך במעשים בחרו בדרך שהצדיקה קללות.
10 במשך 40 הימים שמשה היה על הר סיני וקיבל את עשרת הדיברות, בני־ישראל הפרו את הבטחתם הקודמת להיות נאמנים ליהוה. הכתוב אומר: ”וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר, וייקהל העם על אהרון ויאמרו אליו: ’קום, עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו’” (שמות ל״ב:1). זו דוגמה נוספת לגישה חסרת כבוד כלפי אדם ששימש את יהוה באותה עת כדי להוביל ולהדריך את עמו. בני־ישראל נתפתו לחקות את עבודת־האלילים המצרית וקצרו תוצאות איומות, כאשר ביום אחד נפלו בחרב 000,3 איש (שמות ל״ב:2–6, 25–29).
הכרזת ברכות וקללות
11. אילו הוראות הקשורות לברכות ולקללות ביצע יהושע?
11 לקראת תום 40 שנות הנדודים של בני־ישראל במדבר, פירט משה את הברכות שיהיו מנת־חלקם אם יבחרו בקו־פעולה של ציות לאלוהים. הוא גם מנה את הקללות שישיגום, אם יבחרו להמרות את פי יהוה (דברים כ״ז:11 עד כ״ח:10). זמן קצר לאחר שעם־ישראל נכנס אל הארץ המובטחת, יהושע הוציא לפועל את הוראות משה הקשורות לברכות ולקללות הללו. שישה משבטי־ישראל עמדו למרגלות הר עיבל, וששת האחרים נעמדו לפני הר גריזים. הלוויים עמדו בעמק שביניהם. נראה כי השבטים שהתייצבו לפני הר עיבל אמרו ”אמן!” לקללות או למארות שהוקראו לעברם. האחרים, למרגלות הר גריזים, ענו לברכות שקראו הלוויים לעברם (יהושע ח׳:30–35).
12. מה היו אחדות מן הקללות שהשמיעו הלוויים?
12 שער בנפשך שאתה שומע את הלוויים אומרים: ”ארור האיש אשר יעשה פסל ומסיכה, תועבת יהוה, מעשה ידי חָרָש, ושׂם בסתר... ארור מקלה אביו ואמו... ארור מסיג גבול רעהו... ארור משגה עיוור בדרך... ארור מטה משפט גר, יתום ואלמנה... ארור שוכב עם אשת אביו, כי גילה כנף אביו... ארור שוכב עם כל בהמה... ארור שוכב עם אחותו בת אביו או בת אמו... ארור שוכב עם חותנתו... ארור מכה רעהו בסתר... ארור לוקח שוחד להכות נפש דם נקי... ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם”. לאחר כל קללה, אמרו השבטים שעמדו לפני הר עיבל ”אמן” (דברים כ״ז:15–26).
13. כיצד היית מנסח במילים שלך ברכות מסוימות שהשמיעו הלוויים?
13 כעת שווה בנפשך שאתה שומע את העומדים לפני הר גריזים עונים בקול לכל ברכה שקוראים הלוויים: ”ברוך אתה בעיר, וברוך אתה בשדה. ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך. שגר אלפיך ועשתרות צאנך. ברוך טנאך ומשארתך. ברוך אתה בבואך, וברוך אתה בצאתך” (דברים כ״ח:3–6).
14. מהו התנאי לקבלת בני־ישראל את הברכות?
14 מהו התנאי לקבלת ברכות אלה? הכתוב אומר: ”והיה אם שמוע תשמע בקול יהוה אלוהיך לשמור לעשות את כל מצוותיו אשר אנוכי מצווך היום, ונתנך יהוה אלוהיך עליון על כל גויי הארץ. ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך, כי תשמע בקול יהוה אלוהיך” (דברים כ״ח:1, 2). אכן, הציות לאלוהים היה המפתח להשגת ברכותיו. אך מה לגבינו כיום? האם כיחידים נבחר בברכות ובחיים, ונמשיך ’לשמוע בקול יהוה’? (דברים ל׳:19, 20).
בחינה מדוקדקת יותר
15. מה בלט בברכה המופיעה בדברים כ״ח:3, וכיצד נוכל להפיק מכך תועלת?
15 הבה נהרהר בברכות מסוימות שיכלו להיות מנת־חלקו של הפרט בעם־ישראל בזכות ציותו ליהוה. למשל, דברים כ״ח:3 אומר: ”ברוך אתה בעיר, וברוך אתה בשדה”. ברכה מאת אלוהים אינה תלויה במקום או בתפקיד מסוימים. יש המרגישים שהם נמצאים במלכוד עקב נסיבותיהם, ייתכן מפני שהם חיים באיזור הרוס או בארץ שסועת־מלחמה. אחרים אולי כמהים לשרת את יהוה במקום אחר. אפשר שרוחם של משיחיים אחדים נפלה מאחר שאינם מתמנים למשרתים־עוזרים או לזקני־קהילה. לעתים, נשים משיחיות חשות רפיון־ידיים מכיוון שמצבן אינו מאפשר להן ליטול חלק בשירות המלא כחלוצות או כשליחות. אולם, כל ה’שומע בקול יהוה ושומר לעשות את כל מצוותיו’ יבורך עתה ולנצח נצחים.
16. כיצד העיקרון המופיע בדברים כ״ח:4 מתקיים כיום בארגון יהוה?
16 דברים כ״ח:4 אומר: ”ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך, שגר אלפיך ועשתרות צאנך”. השימוש בלשון יחיד ובכינויי־הקניין מוכיח שזו נועדה להיות חוויה אישית של אדם צייתן בעם־ישראל. מה באשר למשרתי יהוה הצייתנים כיום? הגידול וההתרחבות החלים ברחבי העולם בארגון עדי־יהוה הם בזכות ברכת אלוהים על מאמציהם הכנים של יותר מ־000,000,5 מכריזי הבשורה הטובה של המלכות (מרקוס י״ג:10). האפשרות שיחול גידול נוסף ברורה משום שב־1995 יותר מ־000,000,13 איש נכחו בטקס של סעודת האדון. האם אתה זוכה לברכות המלכות?
הבחירה של עם־ישראל היתה חשובה
17. באיזה תנאי הברכות או הקללות ’ישיגו’ את הפרט?
17 למעשה, הברכות ’רדפו’ אחר אדם צייתן בעם־ישראל. ההבטחה היתה: ”ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך” (דברים כ״ח:2). בדומה לכך, נאמר על הקללות: ”ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך” (דברים כ״ח:15). לו היית בן לעם־ישראל הקדום, האם היו ’משיגות’ אותך הברכות או הקללות? הדבר היה מותנה בציותך או באי־ציותך לאלוהים.
18. כיצד יכלו בני־ישראל להימנע מקללות?
18 בדברים כ״ח:15–68, מפורטות התוצאות המרות של אי־ציות כקללות. חלקן הן ההיפך הגמור של הברכות שדברים כ״ח:3–14 מונה כגמול על ציות. לעתים קרובות, בני־ישראל קצרו את תוצאותיהן הרות־האסון של הקללות, מכיוון שבחרו לעסוק בעבודה זרה (עזרא ט׳:7; ירמיהו ו׳:6–8; מ״ד:2–6). מה עצוב! ניתן היה למנוע תוצאות אלה לו בחרו נכונה, כלומר לו צייתו לחוקיו ולעקרונותיו הבריאים של יהוה, המגדירים בבירור טוב ורע. כיום, רבים סובלים כאב ואסון מפני שבחרו לפעול בניגוד לעקרונות המקרא על־ידי אמונה בדתות־כזב, מעורבות באי־מוסריות מינית, שימוש בסמים שלא כחוק, שתייה מופרזת של משקאות חריפים וכדומה. כשם שהיה בישראל וביהודה בימי קדם, תוצאותיהן של החלטות מוטעות היו מורת־רוחו של אלוהים וכאב־לב מיותר (ישעיהו ס״ה:12–14).
19. תאר את התנאים ששררו ביהודה ובישראל כאשר בחרו לציית ליהוה.
19 רק כאשר עם־ישראל ציית ליהוה, היו הברכות רבות ושררה שלווה. למשל, אנו קוראים על ימי שלמה המלך: ”ויהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרוב, אוכלים ושותים ושמחים... וישב יהודה וישראל לבטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה” (מלכים א׳. ד׳:20 עד ה׳:5). אפילו בימי דוד המלך, שאופיינו בהתנגדות רבה מצד אויבי אלוהים, העם חש בתמיכת יהוה ובברכתו, כאשר בחר לציית לאלוהי האמת (שמואל ב׳. ז׳:28, 29; ח׳:1–15).
20. במה אלוהים סמוך ובטוח לגבי בני־האדם?
20 האם תציית לאלוהים או שתמרה את פיו? הבחירה היתה בידי בני־ישראל. אף שכולנו ירשנו מאדם את הנטייה לחטוא, זכינו גם למתת הבחירה החופשית. למרות השטן, עולמו המרושע והאי־שלימות שלנו, אנו יכולים לבחור נכונה. יתרה מזו, בוראנו סמוך ובטוח שיהיו אנשים, אשר לנוכח כל מבחן ופיתוי, יבחרו נכונה, לא רק במילים אלא גם במעשים (פטרוס א׳. ה׳:8–10). האם תהיה אחד מהם?
21. מה נבחן במאמר הבא?
21 במאמר הבא, נבחן את גישותינו ואת מעשינו לאור דוגמאות מן העבר. הבה ניענה כולנו בתודה לדברי אלוהים שנאמרו באמצעות משה: ”החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה; ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך” (דברים ל׳:19).
כיצד תשיב?
◻ כיצד יהוה מאפשר לבני־אדם חוטאים לזכות לברכות?
◻ מה הן קללות?
◻ כיצד יכלו בני־ישראל לזכות לברכות ולא לקללות?
◻ לאילו ברכות זכה עם־ישראל בזכות ציותו לאלוהים?
[תמונה בעמוד 15]
בני־ישראל נאספו לפני הר גריזים והר עיבל
[שלמי תודה]
.Est (Near Eastern History) Pictorial Archive