שיעור משפחתי המניב שמחה

‏”‏ובדעת חֲדַרים יימלאו כל הון יקר ונעים”‏,‏ נאמר במקרא (‏משלי כ״ד:‏4‏)‏.‏ הון ויקר אינם רק אוצרות חומריים אלא גם אהבה אמיתית,‏ יראת אלוהים ואמונה עזה.‏ תכונות אלה אכן מעשירות את חיי המשפחה (‏משלי ט״ו:‏16,‏ 17;‏ פטרוס א׳.‏ א׳:‏7‏)‏.‏ אך כדי לאמץ תכונות אלה,‏ עלינו להכניס את דעת אלוהים לביתנו.‏

האחריות לשנן לחברי המשפחה דעת זו מונחת על כתפי ראש המשפחה (‏דברים ו׳:‏6,‏ 7;‏ אפסים ה׳:‏25,‏ 26;‏ ו׳:‏4‏)‏.‏ אחת הדרכים המוצלחות ביותר לעשות זאת היא שיעור משפחתי קבוע.‏ מה נעים למשתתפי השיעור כשהוא מתנהל בדרך מועילה ומהנה כאחת!‏ אם כן,‏ הבה נבחן כמה מרכיבים הכרחיים לניהול שיעור משפחתי מועיל.‏a

שיעור משפחתי מועיל ביותר כשהוא נערך דרך־קבע.‏ אם מניחים לשיעור המשפחתי להיערך רק בעת־מצוא או בעקבות החלטה פתאומית,‏ סביר להניח שהוא ייערך לעתים נדירות,‏ במקרה הטוב.‏ אם כן,‏ עליכם ’‏לנצל כל הזדמנות’‏ כדי לערוך שיעור משפחתי (‏אפסים ה׳:‏15–17‏)‏.‏ ייתכן שבחירת עת קבועה הנוחה לכל בני־הבית מהווה אתגר.‏ ”‏היה לנו קשה לשמור על קביעות השיעור המשפחתי שלנו”‏,‏ מודה ראש משפחה אחד.‏ ”‏ניסינו שעות שונות עד שלבסוף מצאנו שעה מסוימת שהתאימה לכולנו,‏ קצת מאוחר יותר בערב.‏ עתה השיעור המשפחתי שלנו קבוע”‏.‏

ברגע שנמצאה השעה המתאימה,‏ היזהר שלא להניח למסיחי־דעת לדחוק את השיעור לקרן־זווית.‏ ”‏אם מבקרים באו בשעה שערכנו את השיעור”‏,‏ נזכרת מריה,‏b כיום בת 33,‏ ”‏אבא הזמין אותם להיכנס ולהמתין עד תום השיעור.‏ ובאשר לשיחות הטלפון,‏ הוא פשוט אמר למטלפן שהוא יטלפן אליו מאוחר יותר”‏.‏

אולם,‏ אין זה אומר שאין מקום לגמישות.‏ אפשר שצצים מקרי־חירום או דברים בלתי צפויים,‏ ואז הכרחי לבטל או לדחות את השיעור מדי פעם (‏קהלת ט׳:‏11‏)‏.‏ אך היזהר שלא להרשות לדברים כגון אלה לשבש לחלוטין את השגרה שלכם (‏פיליפים ג׳:‏16‏)‏.‏

כמה זמן צריך לארוך השיעור?‏ רוברט,‏ שגידל בהצלחה בת ובן,‏ אומר:‏ ”‏בדרך־כלל השיעורים שלנו ארכו שעה.‏ כשהילדים היו קטנים,‏ ניסינו לשמור על התעניינותם במשך השעה על־ידי בחינת מגוון של דברים,‏ כגון כמה סעיפים במאמר בחוברת המצפה,‏ פסוקים נבחרים מן המקרא וקטעים מפרסומים אחרים”‏.‏ מריה נזכרת:‏ ”‏כששתי אחיותיי ואני היינו קטנות,‏ השיעור שלנו נמשך כ־20 דקות,‏ פעמיים או שלוש פעמים בשבוע.‏ כשהתבגרנו,‏ השיעור המשפחתי השבועי שלנו ארך בערך שעה”‏.‏

מה נִלמד?‏

דיון בשאלה זו כשכולם כבר יושבים ללמוד יגרום תסכול,‏ וזמן יקר מן השיעור יבוזבז.‏ אם זה המצב,‏ אין לילדים משהו מוגדר לצפות לו,‏ ועד מהרה הם יאבדו עניין.‏ לכן,‏ בחר מראש באחד מפרסומי החברה שבו תדונו בשיעור.‏

‏”‏העבד הנאמן והנבון”‏ סיפק לנו שפע פרסומים לבחירתנו (‏מתי כ״ד:‏45–47‏,‏ דל׳‏‏)‏.‏ אולי תוכל להיעזר בְּספר שהמשפחה טרם למדה.‏ מה רב העונג לדון בקטעים נבחרים מתוך הספר הבנה מכתבי־הקודש אם כרכים אלה מצויים בשפתך!‏ למשל,‏ תוכל לסקור מאמר בנושא סעודת־האדון במהלך השבועות הקודמים לערב־הזיכרון.‏ משפחות רבות נהנות להתכונן לשיעור המצפה השבועי.‏ אך גם המאמרים המשניים בחוברת המצפה מהווים חומר נפלא לשיעור.‏ ראש המשפחה,‏ המכיר את צרכי משפחתו,‏ נמצא במעמד הטוב ביותר להחליט אילו פרסומים יילמדו.‏

‏”‏תמיד למדנו חומר שנבחר מראש”‏,‏ נזכרת מריה.‏ ”‏אך כשצצה שאלה או כשהתעורר מצב כלשהו בבית־הספר,‏ שינינו ולמדנו חומר מתאים יותר”‏.‏ אכן צצים עניינים מיוחדים,‏ כגון בעיות שבהן נתקלים צעירים בבית־הספר,‏ פגישות בין בנים ובנות,‏ פעילויות אחרי שעות הלימודים וכדומה.‏ במקרה כזה,‏ בחר מאמרים או פרסומים הנוגעים לבעיה שהתעוררה.‏ אם אתה רואה בחוברות המצפה או העורו!‏ שיצאו זה עתה מידע שהיית רוצה ללמוד עם המשפחה ללא דיחוי,‏ אל תהסס להסדיר זאת.‏ תרצה כמובן להודיע מראש לבני־המשפחה על השינוי.‏ אך לאחר שהעניין טוּפל,‏ דאג לחזור לחומר שנקבע מראש.‏

שמור על אווירה שליוה

התנאים הטובים ביותר ללימוד הם תנאים שלווים (‏יעקב ג׳:‏18‏)‏.‏ לכן,‏ צור אווירה רגועה אך מכובדת.‏ ראש משפחה אחד בארצות־הברית אומר:‏ ”‏גם אם למדנו בסלון או במרפסת־השמש,‏ ניסינו לשבת די קרובים זה לזה ולא להתפזר בחדר גדול.‏ זה נתן לנו תחושת חמימות”‏.‏ גם מריה נזכרת בחיבה רבה:‏ ”‏ההורים הרשו לאחיותיי ולי לבחור היכן בבית ייערך השיעור השבועי.‏ זה גרם לנו להרגיש נוח”‏.‏ זכור שתאורה מתאימה,‏ סידור ישיבה הולם וסביבה עליזה ומסודרת,‏ כולם כאחד תורמים לשלווה.‏ כיבוד קל המוגש למשפחה בתום השיעור המשפחתי יכול גם הוא להפוך את הערב למהנה.‏

יש משפחות הבוחרות לצרף מדי פעם משפחות נוספות לשיעור שלהן,‏ כדי להוסיף לעניין ולגוון את התשובות.‏ חדשים באמת המוזמנים להצטרף לסידור זה יכולים להפיק תועלת מהתבוננות בדרך שבה ראש משפחה מנוסה מנהל שיעור משפחתי.‏

הפח חיים במקרא

גרום לכך שהשיעורים יהיו מלאי חיים לילדים,‏ והם יצפו להם בכיליון־עיניים.‏ תוכל לעשות כן אם תעודד את הפעוטות לצייר מאורעות מקראיים.‏ במידת האפשר,‏ תן לילדים לשחק התרחשויות או דרמות מן המקרא.‏ כשהילדים קטנים,‏ אין צורך לדבוק בשיטה הרשמית של שאלות ותשובות.‏ קריאת סיפורים על דמויות מן המקרא או סיפורם הם דרך מהנה לשינון עקרונות המשקפים יראת־אלוהים.‏ רוברט,‏ שהוזכר קודם לכן,‏ נזכר:‏ ”‏לפעמים נהגנו לקרוא קטעים מן המקרא.‏ כל אחד קיבל תפקיד לקרוא בתורו את דברי אחת הדמויות”‏.‏ ניתן להציע לילדים לבחור את הדמות שהיו רוצים לגלם בקריאה.‏

בעזרת שימוש במפות ובטבלאות,‏ ילדים מבוגרים יותר יוכלו לדמיין לעצמם את האזורים והמאפיינים של הארץ שבה התרחשו המאורעות הנדונים.‏ ברור שבעזרת מעט דמיון,‏ ניתן לגוון את השיעור המשפחתי ולהפיח בו רוח חיים.‏ כך הילדים יתאוו לדבר־אלוהים (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏

עזור לכולם להשתתף

כדי שהילדים ייהנו מן השיעור,‏ מן ההכרח שהם יחושו שגם להם יש חלק בו.‏ עם זאת,‏ ייתכן שיהא זה אתגר לשתף ילדים בני גילים שונים.‏ אך העיקרון המקראי מציין:‏ ”‏המנהיג ימלא את תפקידו בשקידה”‏ (‏רומים י״ב:‏8‏)‏.‏ גילוי התלהבות עשוי לסייע,‏ שכן התלהבות היא דבר מידבק.‏

רונלד משתף בשיעור את דינה,‏ בתו בת החמש.‏ הוא מטיל עליה לקרוא את כותרות־המשנה בחומר הנלמד ומבקש ממנה להעיר לגבי התמונות.‏ אשתקד,‏ בהתקרב המועד של ערב־הזיכרון למות המשיח,‏ הוא התמקד בתמונות המתאימות לנושא שבספר האיש הגדול ביותר שחי אי־פעם‏.‏c הוא מציין:‏ ”‏זה עזר לה להבין את חשיבות האירוע”‏.‏

עם מישה,‏ בתו בת העשר,‏ רונלד התקדם צעד נוסף.‏ ”‏מישה התקדמה לשלב שבו היא יכולה להבין את התמונות וגם את המשמעות שלהן”‏,‏ אומר רונלד.‏ ‏”‏לכן,‏ כשלמדנו את הספר ההתגלות — שיא התגשמותה קרוב!‏ התמקדנו במשמעות התמונות,‏ וזה עזר לה”‏.‏

כשהילדים גדלים ומגיעים לגיל העשרֵה,‏ הצע להם להסביר בעצמם את מעשיותו של החומר הנלמד.‏ כשמתעוררות שאלות במהלך השיעור,‏ הטל עליהם לערוך מחקר מסוים.‏ רוברט עשה כן כשבנו פול,‏ בן ה־12,‏ שאל לגבי מועדון חדש שנפתח בבית־הספר,‏ ובו נהגו לשחק את המשחק תאי־צינוק ודרקונים‏.‏ פול ושאר בני־המשפחה חיפשו מידע בנושא במפתח הנושאים לפרסומי חברת המצפה‏,‏ וערכו סקירה של החומר בשיעור המשפחתי.‏ ”‏בעקבות זאת”‏,‏ אומר רוברט,‏ ”‏פול הבין תוך זמן קצר שהמשחק אינו יאה למשיחיים”‏.‏

רוברט גם הטיל עליהם לערוך מחקר במקרים אחרים.‏ ננסי רעייתו מספרת:‏ ”‏כשערכנו מחקר על שליחי ישוע,‏ מדי שבוע,‏ כל אחד מאיתנו נדרש לספר על אחד השליחים.‏ זה היה מאוד מרגש לראות את התלהבות הילדים כשהם סיפרו על כך בשיעור המשפחתי!‏”‏ בעזרת המחקר שעשו הילדים בעצמם והמידע שבו שיתפו את יתר בני־המשפחה הם יכלו ’‏לגדול עם יהוה’‏ (‏שמואל א׳.‏ ב׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏

הצגת שאלות — לדעתם בנושא מסוים ושאלות מנחות — גם היא דרך טובה לשיתוף הילדים בשיעור.‏ המורה הגדול,‏ ישוע,‏ שאל לְדעת תלמידיו,‏ כגון ”‏מה דעתך”‏?‏ (‏מתי י״ז:‏25‏)‏ ”‏כשלאחד מאיתנו היתה שאלה,‏ הורינו מעולם לא ענו לנו ישירות”‏,‏ נזכרת מריה.‏ ”‏הם תמיד שאלו שאלות מנחות,‏ ועזרו לנו לשקול את הנושא”‏.‏

אל תכעיס — תַּקשר!‏

השמחה בשיעור המשפחתי גוברת כשכל הנוכחים יכולים להביע את דעותיהם ורגשותיהם ללא החשש שילעגו להם.‏ אך ”‏תקשורת טובה בשיעור המשפחתי אפשרית רק אם אפיקי התקשורת פתוחים גם ביתר הזמן”‏,‏ אומר אב אחד.‏ ”‏אינך יכול להעמיד פנים רק בשעת השיעור”‏.‏ בהחלט,‏ הימנע מהערות עוקצניות וחסרות התחשבות כגון ’‏זה הכל?‏ חשבתי שיש לך משהו חשוב לומר’‏;‏ ’‏איזו שטות.‏ טוב,‏ מה ניתן לצפות ממך?‏ הרי אתה רק ילד’‏ (‏משלי י״ב:‏18‏)‏.‏ גלה חמלה והייה רחמן כלפי ילדיך (‏תהלים ק״ג:‏13;‏ מלאכי ג׳:‏17‏)‏.‏ הפק מהם עונג,‏ ותמוך בהם בשעה שהם מנסים ליישם את אשר למדו.‏

האווירה של השיעור המשפחתי צריכה להיות כזו שמוחו של הילד יהיה מוכן לקלוט את ההדרכה.‏ אב לארבעה,‏ שגידל את ילדיו בהצלחה,‏ מסביר:‏ ”‏כשאתה מתחיל לתקן את הילדים,‏ האווירה נעשית עוינת במידת־מה”‏.‏ באווירה כזו,‏ קרוב לוודאי שהמידע לא יחדור ללבם.‏ לכן,‏ הימנע מלהפוך את שעת השיעור למפגש של תוכחה וענישה.‏ אם נדרש,‏ הוכח והענש אחרי כן,‏ וכל ילד כפרט.‏

המאמץ כדאי

לבניית משפחה רוחנית נדרשים זמן ומאמצים.‏ אך מחבר התהלים הכריז:‏ ”‏הנה נחלת יהוה בנים,‏ שכר פרי הבָּטֶן”‏ (‏תהלים קכ״ז:‏3‏)‏.‏ כמו־כן,‏ מופקדת בידי ההורים האחריות ’‏לגדל את הילדים במוסר יהוה ובתוכחתו’‏ (‏אפסים ו׳:‏4‏)‏.‏ אם כן,‏ פַּתח מיומנות לניהול שיעור משפחתי מועיל ומהנה.‏ עשה כמיטב יכולתך כדי לספק להם את ה”‏חלב הזך של הדבר”‏,‏ כדי שילדיך ”‏יגדלו באמצעותו לישועה”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏2;‏ יוחנן י״ז:‏3‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏