כיצד הגיע המקרא לידינו — חלק שלישי

בורמה,‏ 1824 — קציני המלך בדיוק סיימו לערוך חיפוש יסודי בביתם של המיסיונרים אן ואדונירם ג׳דסון,‏ ולקחו כל דבר שנראה להם בעל ערך.‏ אך הם החמיצו את האוצר היקר מכל — כתב־יד של תרגום המקרא שאן טמנה בסתר מתחת לבית.‏ אדונירם,‏ המתרגם,‏ שוכב כבול בשלשלאות בכלא שורץ יתושים,‏ באשמת ריגול.‏ כעת הלחות מאיימת להרוס את כתב־היד.‏ כיצד ניתן להצילו?‏ אן הטמינה אותו בכר קשה,‏ ומסרה אותו לבעלה בכלא.‏ הכר נשמר,‏ ותוכנו נעשה לחלק מספר המקרא הראשון בשפה הבורמית.‏

המקרא עבר הרפתקאות דומות רבות במשך ההיסטוריה.‏ בחוברות הקודמות,‏ דנּו בתרגום המקרא ובהפצתו מאז נשלמה כתיבתו ועד ראשית המאה ה־17.‏ מה עבר על המקרא מאז ועד היום?‏ האם אי־פעם יוכל כל אדם להשיגו?‏ מה חלקה של חברת המצפה בכך?‏

מיסיונרים וחברות לכתבי־הקודש

בארצות רבות,‏ המאות ה־17 וה־18 נסתמנו בעלייה חדה בהיקף קריאת המקרא.‏ בתקופה זו,‏ במיוחד אנגליה הושפעה מאוד מן המקרא.‏ למעשה,‏ סיפורים ועיקרי־אמונה מקראיים חדרו למחשבותיהם של כמעט כל תושבי הארץ,‏ מהמלך ועד נער המחרשה.‏ אך השפעת המקרא נפוצה למרחקים.‏ אנגליה ניהלה באותם ימים סחר ימי והיתה מעצמה קולוניאלית,‏ והיו אנגלים שלקחו עימם את המקרא למסעותיהם.‏ הדבר הניח את התשתית למבצע נרחב הקשור למקרא.‏

לקראת סוף המאה ה־18,‏ היו באנגליה אנשים שהמקרא גרם להם לחשוב על צורכיהם הרוחניים של עמי הילידים בארצות הנידחות שברחבי האימפריה הבריטית.‏ אך דאגה זו בהחלט לא היתה נחלת הכלל.‏ אנשי כנסייה רבים האמינו בגזירה הקדומה,‏ ולכן,‏ מבחינתם,‏ היה זה רצון אלוהים שאנשים מסוימים לא ייוושעו.‏ כאשר ויליאם קַרי,‏ ששאף להיות מיסיונר,‏ נשא נאום חוצב־להבות כדי לגייס תמיכה לשליחות להודו,‏ אחד הנוכחים גער בו וקרא:‏ ”‏שב,‏ בחור צעיר;‏ כשאלוהים ירצה להמיר את דתם של עובדי האלילים,‏ הוא יעשה כן ללא עזרתך!‏”‏ למרות זאת,‏ קַרי הפליג להודו בשנת 1793.‏ מדהים שבסופו של דבר הוא זה אשר תרגם את המקרא בשלמותו או בחלקו ל־35 מלשונות הודו.‏

המיסיונרים הבינו שהכלי הבסיסי ביותר שיכול לעזור להם הוא המקרא בשפת המקום.‏ אך מניין ישיגו ספרי מקרא?‏ מעניין לציין שאת הפעילות להפצת ספרי מקרא בכל רחבי העולם עוררה,‏ שלא מדעת,‏ מרי ג׳ונס,‏ נערה וֶלשית בת 16.‏ בשנת 1800,‏ מרי הלכה יחפה 40 קילומטר כדי לרכוש מכומר מקרא בוֶלשית.‏ היא חסכה כסף במשך שש שנים,‏ וכשנודע לה שכל ספרי המקרא כבר נמכרו,‏ מיררה בבכי מתוך אכזבה קשה.‏ הדבר נגע ללבו של הכומר והוא נתן למרי אחד מעותקי המקרא שלו.‏

אחרי כן,‏ הרהר הכומר ברבים אחרים שזקוקים לספרי מקרא,‏ ודן בבעיה עם ידידיו בלונדון.‏ התוצאה היתה שב־1804 נוסדה החברה לכתבי־קודש של בריטניה וארצות זרות.‏ הנחת היסוד שלה היתה פשוטה:‏ לספק לאנשים ספרי מקרא במחיר סביר ובשפתם הם,‏ בהדפסה ”‏ללא הערה או ביאור”‏.‏ מייסדי החברה לכתבי־הקודש השמיטו את הפרשנויות בשולי הטקסט,‏ וכך קיוו להימנע ממחלוקות סביב עיקרי־אמונה.‏ אולם,‏ פעמים אחדות,‏ התעוררו בחברה לכתבי־הקודש חילוקי־דעות בעניין הספרים החיצוניים,‏ הטבילה במים ועיקר־האמונה של השילוש.‏

ההתלהבות הראשונית היתה מידבקת מאוד,‏ ועד 1813 קמו חברות שלובות בגרמניה,‏ הולנד,‏ דנמרק ורוסיה.‏ ברבות הימים,‏ נוסדו חברות לכתבי־הקודש גם בארצות נוספות.‏ כשהחברות הראשונות לכתבי־הקודש גיבשו לעצמן יעדים,‏ הן סברו שרוב העולם דובר לשונות עיקריות אחדות.‏ הן מעולם לא העלו על דעתן שקיימות אלפי שפות!‏ מתרגמים מעטים יחסית שלטו בעברית וביוונית ויכלו לתרגם ישירות לשפת המקום.‏ לכן,‏ כאשר נעשתה עבודת התרגום בחסות החברה לכתבי־קודש של בריטניה וארצות זרות,‏ פעמים רבות התבססו המתרגמים על תרגום המלך גֵ’‏ימס לאנגלית.‏

קשיי אחד המתרגמים

חלק ניכר מן המקרא מכיל סיפורים או דוגמאות המבוססים על חוויות מחיי היומיום.‏ עובדה זו מקלה על התרגום,‏ שכן אין מדובר בספר הכתוב במונחים פילוסופיים מופשטים.‏ בכל אופן,‏ כצפוי,‏ ניסיונותיהם הראשונים של המיסיונרים יצרו לעתים קטעים מבלבלים או מצחיקים.‏ תרגום אחד,‏ למשל,‏ נתן לאנשים באיזור מסוים בהודו את הרושם,‏ שאלוהים הוא ישות כחלחלה.‏ בביטוי ”‏אבינו שבשמים”‏ תורגמה המילה ”‏שבשמים”‏,‏ ל”‏בצבע השמים”‏!‏

באשר לקשיי המתרגם,‏ אדונירם ג׳דסון כתב ב־1819:‏ ’‏כשלומדים שפה המדוברת בפי אנשים החיים בקצה השני של העולם,‏ ונתקלים בדפוסי ביטוי זרים וחדשים,‏ בהעדר דמיון,‏ ולו הקל ביותר,‏ בין אותיותיה ומילותיה לבין כל שפה אחרת שאנו מכירים;‏ כשאין מילון או מתורגמן,‏ ועלינו לקלוט משהו מן השפה בטרם נוכל להיעזר במורה מבני המקום — זו אכן עבודה רבה!‏’‏ ועמלם של מתרגמים כדוגמת ג׳דסון תרם תרומה נכבדה לתפוצת המקרא.‏ (‏ראה לוח בעמוד 12.‏)‏

אן ג׳דסון עזרה לבעלה במלאכת התרגום הקשה.‏ אך הקשיים שבהם נתקל הזוג ג׳דסון לא הסתכמו בהתחבטויות עיוניות.‏ כאשר השליכו קציני המלך את אדונירם לכלא,‏ אן היתה הרה.‏ באומץ־לב,‏ היא עתרה 21 חודשים לגורמי ציבור עויינים לשחרורו של בעלה.‏ סבל רב זה והמחלה שנלוותה אליו גבו ממנה מחיר כבד.‏ לא חלף זמן רב מאז שוחרר אדונירם,‏ ואן האמיצה וילדתם הקטנה מתו מקדחת.‏ אדונירם היה שבור־לב.‏ למרות זאת,‏ הוא פנה לאלוהים לקבלת כוח והמשיך לתרגם.‏ הוא השלים את תרגום המקרא לבורמית ב־1835.‏ בינתיים,‏ התעוררו מחלוקות מזיקות נוספות סביב המקרא.‏

מחלוקת סביב המקרא

המאה ה־19 ידעה מחלוקות חברתיות ופוליטיות קשות,‏ ולעתים גם למקרא היה בהן חלק מרכזי.‏ למשל,‏ אף שהחברה הביבלית הרוסית החלה דרכה כבת־חסותם של הצאר ושל הכנסייה הרוסית האורתודוקסית,‏ עם הזמן הללו פירקו את החברה ואסרו את פעילותה.‏ (‏אלפי עותקים של המקרא נשרפו כבר כשנה קודם לכן בידי מתנגדי החברה.‏)‏ הכמורה האורתודוקסית ביקשה אז לשים קץ לדבר שבו החלו המשיחיים הראשונים בהתלהבות כה רבה — הפצה כל־עולמית של המקרא.‏ במאה ה־19,‏ מנהיגי־הדת האורתודוקסים התעקשו שהמקרא מאיים על סמכות הכנסייה והמדינה כאחת.‏ האירוניה היא שבעיני התנועה הפוליטית המהפכנית שצצה,‏ המקרא לא היווה איום על סמכות השלטון,‏ אלא דווקא הנשק שבו משתמשות הכנסייה והמדינה כדי לשמור על כניעת ההמונים.‏ המקרא הותקף משני צדי המתרס!‏

בשנים שלאחר מכן חלו מתקפות ”‏אינטלקטואליות”‏ הולכות וגוברות על המקרא.‏ ב־1831,‏ הפליג צ׳ארלס דרווין למסע שהוליד במוחו את תיאוריית האבולוציה.‏ ב־1848,‏ מרקס ואנגלס הוציאו לאור את ‏”‏המאניפֶסט הקומוניסטי”‏,‏ שתיאר את המשיחיות ככלי דיכוי.‏ כמו־כן,‏ באותה תקופה,‏ ביקורת המקרא הטילה ספק במהימנות כתבי־הקודש ובעובדתיות ההיסטורית של הדמויות במקרא ‏— אפילו של ישוע עצמו!‏ אך היו אנשים בני־דעת שהכירו בכך שהתיאוריות הללו,‏ הדוחות את אלוהים והמקרא,‏ הן מופרכות מיסודן,‏ וביקשו להוכיח את מהימנות המקרא על־סמך מחקר למדני.‏ אחד מהם היה קונסטנטין פון טישנדורף,‏ בלשן גרמני מחונן.‏

קביעת נוסח המקרא בעזרת תגליות

טישנדורף נסע ברחבי המזרח התיכון בחיפוש אחר כתבי־יד מקראיים עתיקים,‏ בתקווה לקבוע את הנוסח המקורי של המקרא בוודאות מוחלטת.‏ ב־1859,‏ השנה שבה דרווין הוציא לאור את מוצא המינים,‏ טישנדורף מצא במנזר שלמרגלות הר סינַי את העותק השלם הקדום ביותר,‏ באותם ימים,‏ של כתבי־הקודש המשיחיים.‏ כתב־יד זה ידוע בשם קודקס סינַיטִיקוּס,‏ והוא הוכן כנראה כ־50 שנה לפני שהירונימוס השלים את תרגום הוולגטה ללטינית.‏ הגם שהשאלה אם הקודקס נלקח מן המנזר בדרכים כשרות עדיין שנויה במחלוקת,‏ טישנדורף הוציא אותו לאור,‏ וכך הפך אותו נגיש לחוקרים.‏a

מאחר שסינַיטִיקוּס הוא אחד מכתבי־היד הקדומים ביותר של כתבי־הקודש בשפת המקור,‏ הוא לא רק חשף את העובדה שכתבי־הקודש המשיחיים נשארו ביסודם ללא שינוי,‏ אלא גם סייע לחוקרים לגלות טעויות שהסתננו לכתבי־יד מאוחרים יותר.‏ דוגמה לכך היא ההתייחסות לישוע בטימותיאוס א׳.‏ ג׳:‏16‏.‏ בסינַיטִיקוּס נאמר:‏ ‏”‏הוא התגלה בבשר”‏.‏ במקום המילה ‏”‏הוא”‏,‏ ברוב כתבי־היד הנודעים דאז הופיע קיצור של המילה ‏”‏אלוהים”‏,‏ שנכתב כמו המילה ‏”‏הוא”‏ ביוונית,‏ אך בשינוי קל.‏ אך סינַיטִיקוּס נכתב שנים רבות לפני כתבי־היד ביוונית שבהם נאמר ‏”‏אלוהים”‏,‏ וכך נחשף הסילוף המאוחר יותר שחל בטקסט,‏ שנעשה כנראה במטרה לתמוך באמונה בשילוש.‏

מאז ימי טישנדורף,‏ נתגלו כתבי־יד נוספים.‏ כיום,‏ כתבי־היד של התנ״ך שנתגלו מונים כ־000,‏6,‏ וכתבי־היד של כתבי־הקודש המשיחיים מונים יותר מ־000,‏13.‏ מחקר השוואתי של כתבי־היד הניב נוסח של שפות המקור שהוא מהימן ושניתן להסתמך עליו בוודאות גמורה.‏ החוקר פ.‏ פ.‏ ברוס ניסח זאת כך:‏ ”‏להבדלים בין הנוסחים השונים.‏.‏.‏ אין כל נגיעה לשאלה מהותית בעניין עובדה היסטורית או אמונה ומנהגים משיחיים”‏.‏ תרגום המקרא לשפות רבות נמשך,‏ אך כיצד יכול ידע גדֵל זה להועיל לאנשים?‏

חברת המצפה והמקרא

ב־1881,‏ קבוצה קטנה אך רצינית של מורי מקרא ותלמידים הקימו את אשר נקרא לאחר מכן חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים.‏ בתחילה,‏ הם הפיצו ספרי מקרא שיוצרו על־ידי חברות אחרות לכתבי־הקודש,‏ לרבות כתבי־הקודש המשיחיים של טישנדורף.‏ אך עד 1890,‏ הם כבר החלו להוציא לאור בעצמם ספרי מקרא,‏ ומימנו את הראשון מבין כמה מהדורות מקרא.‏ ב־1926,‏ החברה החלה להדפיס את המקרא בבתי־הדפוס שלה.‏ אך נראה בעליל הצורך בתרגום מקרא מעודכן.‏ האם ניתן לשלב את הידע שנוסף בזכות התגליות והמחקרים במאה ה־19,‏ בספר מקרא מובן שמחירו סביר?‏ כשמטרה זו לנגד עיניהם,‏ ב־1946 החליטו החברים בחברה להכין תרגום חדש של כתבי־הקודש.‏

תרגום אחד,‏ שפות רבות

הוקם ועד תרגום שהיה מורכב ממשיחיים משוחים כשירים,‏ שבכוונתו להכין את תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש לאנגלית.‏ התרגום כולו יצא לאור בשישה כרכים,‏ בשנים 1950 עד 1960,‏ כשקודם יצאו לאור כתבי־הקודש המשיחיים.‏ מאז 1963,‏ הוא תורגם ל־27 שפות נוספות,‏ והתרגום ללשונות נוספות בעיצומו.‏ היעדים שנקבעו לתרגום לאנגלית הנחו גם את התרגום לשפות אחרות.‏ ראשית,‏ מן ההכרח שהתרגום יהיה מדויק,‏ וקרוב ככל האפשר לנאמר במקור.‏ אין להציג את המשמעות במגמתיות כדי להתאימה להבנה דתית מסוימת.‏ שנית,‏ יש לשמור על עקיבות.‏ יש לדבוק ככל שניתן במונח אחד לכל מילה עיקרית,‏ אם התרגום מתיישב עם ההקשר ועם ההיגיון.‏ גישה זו מסייעת לקורא לראות איזה שימוש עשו כותבי המקרא במילים שונות.‏ שלישית,‏ מן ההכרח שהתרגום יהיה מילולי ככל האפשר מבלי שהמשמעות תהיה סתומה.‏ מילוליות מעניקה לקורא הזדמנות להתוודע מקרוב לרוח השפות המקוריות ולדרכי גיבוש הרעיונות הנלוות להן.‏ רביעית,‏ מן ההכרח שהאדם הפשוט יוכל לקרוא את התרגום ולהבינו בנקל.‏

סגנון די מילולי זה של תרגום עולם חדש לאנגלית מקל את מלאכת התרגום ממנו לשפות אחרות.‏ לשם כך,‏ צוותי התרגום של החברה משתמשים כיום באמצעים ממוחשבים מתקדמים שנועדו לזרז את מלאכת התרגום ולעשותה מדויקת יותר.‏ מערכת זו עוזרת למתרגמים לערוך בשפתם רשימות של מילים המקבילות לכל מילה עיקרית באנגלית.‏ היא אף מאפשרת להם לבדוק כיצד מילה מקראית מסוימת בנוסח העברי או היווני תורגמה לאנגלית.‏

יש יתרונות חשובים לתרגום מאנגלית,‏ ולא ישירות מן העברית והיוונית.‏ מלבד העובדה שמשך התרגום מתקצר,‏ מתאפשרת אחדות ביטוי רבה יותר בין כל השפות.‏ מדוע?‏ משום שהרבה יותר קל לתרגם במדויק משפה מודרנית אחת לשנייה מאשר לתרגם משפה עתיקה לשפות מודרניות שונות.‏ ככלות הכל,‏ מתרגמים יכולים להיוועץ באנשים שהשפות המודרניות הן שפות האֵם שלהם,‏ בעוד אינם יכולים לעשות כן כשמדובר בשפות שהיו מדוברות לפני אלפי שנים.‏

בשורה טובה לכל העמים

ניתן להוסיף ולכתוב רבות על הגברים והנשים הנחושים,‏ אשר עזרו להפוך את המקרא לספר נגיש מאין כמוהו עלי־אדמות.‏ במרוצת הדורות,‏ נדפסו לפחות ארבעה מיליארד עותקים של המקרא וקטעים ממנו,‏ ביותר מאלפיים שפות,‏ המדוברות בפי יותר מ־90 אחוז מאוכלוסיית העולם!‏

המקרא חזה שתהיה בימינו הכרזה כל־עולמית על מלכות אלוהים.‏ לשם כך,‏ יהוה אלוהים עצמו ללא ספק התערב כדי שניתן יהיה להשיג כיום את המקרא כמעט בכל מקום בעולם (‏מתי י״ג:‏47,‏ 48;‏ כ״ד:‏14‏)‏.‏ בעבר,‏ מתרגמי מקרא ומוציאים לאור אמיצים סיכנו הכל כדי שדבר־אלוהים — המקור היחיד של אור רוחני בעולם אפל מבחינה מוסרית — יגיע לידינו.‏ מי יתן ודוגמתם תניעך לקרוא את דבר־אלוהים,‏ לחיות לפיו ולחלוק את הנאמר בו עם הזולת באמונה עזה כאמונתם.‏ מדי יום,‏ נצל עד תום את היתרון שיש בידך את המקרא המהימן!‏ (‏ישעיהו מ׳:‏6–8‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תרשים בעמוד 12]‏

גידול במספר תרגומי המקרא

מספר השפות

1 יהודים החלו לתרגם את התנ״ך ליוונית בערך ב־280 לפה״ס

12 הירונימוס השלים את תרגום הוולגטה ללטינית בערך ב־400 לספירה

35 גוטנברג השלים את המקרא המודפס הראשון בערך ב־1455

81 היווסדות החברה לכתבי־הקודש של בריטניה וארצות זרות 1804

מספר מוערך של שפות לפי שנים

522

1900

600

700

800

900

049,‏1

1950

100,‏1

200,‏1

300,‏1

471,‏1

1970

123,‏2

1996

200,‏2

300,‏2

400,‏2

‏[‏שלמי תודה]‏

מקורות:‏ המשיחיות היום,‏ החברה המאוחדת לכתבי־הקודש

‏[‏שלמי תודה בעמוד 9]‏

‏.‏Inc ,‏Mountain High Maps® Copyright © 1995 Digital Wisdom

‏[‏תמונה בעמוד 8]‏

ג׳דסון נכבל והושלך לכלא

‏[‏שלמי תודה]‏

מן הספר by Jesse Page ‏,Judson the Hero of Burma

‏[‏תמונות בעמוד 10]‏

טישנדורף הציל כתב־יד יקר־ערך ממנזר זה שלמרגלות הר סינַי

‏[‏שלמי תודה]‏

‏.Est (‏Near Eastern History)‏ Pictorial Archive