האם איבד חג המולד את המשיח?
”מעולם לא הצלחתי להשלים עם חגיגות חג המולד. הן מצטיירות בעיניי כסתירה מוחלטת לחייו ולתורתו של ישוע” (מוהנדס ק. גנדי).
רבים ידחו על הסף את דבריו של גנדי, ואולי יאמרו, ’מה למדינאי הינדי לחגים נוצריים?’ אך יש להודות שחג המולד נפוץ בכל העולם ומשפיע על מגוון תרבויות. מדי חודש דצמבר מתקבל הרושם שהחג נחוג בכל מקום.
למשל, קרוב ל־145 מיליון אסייתים חוגגים את חג המולד, עלייה של 40 מיליון לעומת העשור הקודם. ואם באומרו ”חגיגות” התכוון גנדי לצד החילוני של חג המולד, כלומר לבולמוס הקניות, הרי שקשה להתכחש לעובדה שפן זה הוא בדרך כלל הבולט ביותר. כתב־העת אסיה־וויק מציין: ”חג המולד באסיה — החל מאורות החג בהונג־קונג דרך עצי חג המולד בבתי מלון בביג׳ין וכלה ב’אורוות ישוע’ במרכז סינגפור — הוא ברובו חג חילוני (בעיקר מסחרי)”.
האם נשכח המשיח בחגיגות המודרניות? במאה הרביעית לספירה קבעה הכנסייה הקתולית שה־25 בדצמבר יהיה יום חג דתי לציון הולדת ישוע. אולם, בסקר שנערך לאחרונה בארצות־הברית טענו 33 אחוז בלבד מן הנסקרים שהולדת המשיח היא ההיבט החשוב ביותר בחג המולד.
מה דעתך? האם גם לך יש לפעמים התחושה שבמערבולת מערכת הפרסום הבלתי נלאית, קניית המתנות הטורדנית, קישוט העצים, תכנון המסיבות ועריכתן ושיגור כרטיסי הברכה — נפקד מקומו של ישוע?
יש הסבורים שאחת הדרכים להחזיר את המשיח לחג המולד היא להציג את ’אורוות ישוע’. סביר להניח שראית קבוצה כזו של פסלונים — ישוע התינוק באבוס ומסביבו מרים, יוסף, כמה רועים, ”שלושת החכמים” או ”שלושת המלכים”, בהמות־בית ומספר צופים מן הצד. הדעה הרווחת היא ש’אורוות ישוע’ מזכירה את המשמעות האמיתית של חג המולד. על־פי כתב־העת יו.אס. קתוליק, ”’אורוות ישוע’ מקנה תמונה ברורה יותר מכל מה שניתן למצוא בספרי הבשורה, ובמקביל מדגישה את האופי הלא־היסטורי של סיפורים אלו”.
מדוע ’אורוות ישוע’ מלמדת שהעלילות המקראיות בספרי הבשורה אינן היסטוריות? ובכן, חייבים להודות שפסלונים קטנים בצבעים מיושנים משווים צביון של אגדה או מעשייה להולדת המשיח. הולדת ישוע נחשבה בעבר לפרשה די צנועה, עד שנזיר אחד במאה ה־13 הזניק את הפופולריות שלה לשיאים חדשים. כיום, כמו הרבה דברים אחרים הקשורים בחג, ’אורוות ישוע’ מגלגלת כספים גדולים. בנאפולי שבאיטליה שורות של חנויות מוכרות בכל ימות השנה סט פסלונים (פְּרֶזֶפִּי באיטלקית) המציגים את הולדת ישוע. עם הדמויות הפופולריות בסט נמנים אישים מפורסמים שאינם מספרי הבשורה, כגון הנסיכה דיאנה, אמא תרזה ומעצב האופנה ג׳אני ורסאצ׳ה. במקומות מסוימים מכינים את הפְּרֶזֶפִּי משוקולד, פסטה וקונכיות. עכשיו אתה יכול להבין מדוע קשה לראות בתצוגה זו תיאור היסטורי.
אם כן, כיצד זה ש’אורוות ישוע’ מקנה ”תמונה ברורה יותר מכל מה שניתן למצוא בספרי הבשורה”? האם ספרי הבשורה אינם היסטוריים? גם הספקנים המושבעים יודו שישוע היה דמות היסטורית אמיתית. על כן, בשלב מסוים הוא היה תינוק אמיתי שנולד במקום אמיתי. חייבת להימצא דרך טובה יותר לקבל תמונה ברורה על נסיבות הולדתו מאשר להביט בתצוגת פסלונים!
ויש דרך אחרת! שני היסטוריונים כתבו באורח בלתי תלוי על הולדת ישוע. אם אתה חושב שבעונת חג המולד מתעלמים במידה ניכרת מן המשיח, למה לא תבחן את המקורות הללו בעצמך? לא תמצא בהם אגדות ומיתוסים, אלא עלילה מרתקת — הסיפור האמיתי של הולדת המשיח.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]
מסגרת בעמודים 3–6, 8, 9 באדיבות: Fifty Years of Soviet Art