האם איבד חג המולד את המשיח?‏

‏”‏מעולם לא הצלחתי להשלים עם חגיגות חג המולד.‏ הן מצטיירות בעיניי כסתירה מוחלטת לחייו ולתורתו של ישוע”‏ (‏מוהנדס ק.‏ גנדי)‏.‏

רבים ידחו על הסף את דבריו של גנדי,‏ ואולי יאמרו,‏ ’‏מה למדינאי הינדי לחגים נוצריים?‏’‏ אך יש להודות שחג המולד נפוץ בכל העולם ומשפיע על מגוון תרבויות.‏ מדי חודש דצמבר מתקבל הרושם שהחג נחוג בכל מקום.‏

למשל,‏ קרוב ל־145 מיליון אסייתים חוגגים את חג המולד,‏ עלייה של 40 מיליון לעומת העשור הקודם.‏ ואם באומרו ”‏חגיגות”‏ התכוון גנדי לצד החילוני של חג המולד,‏ כלומר לבולמוס הקניות,‏ הרי שקשה להתכחש לעובדה שפן זה הוא בדרך כלל הבולט ביותר.‏ כתב־העת אסיה־וויק מציין:‏ ”‏חג המולד באסיה — החל מאורות החג בהונג־קונג דרך עצי חג המולד בבתי מלון בביג׳ין וכלה ב’‏אורוות ישוע’‏ במרכז סינגפור — הוא ברובו חג חילוני (‏בעיקר מסחרי)‏”‏.‏

האם נשכח המשיח בחגיגות המודרניות?‏ במאה הרביעית לספירה קבעה הכנסייה הקתולית שה־25 בדצמבר יהיה יום חג דתי לציון הולדת ישוע.‏ אולם,‏ בסקר שנערך לאחרונה בארצות־הברית טענו 33 אחוז בלבד מן הנסקרים שהולדת המשיח היא ההיבט החשוב ביותר בחג המולד.‏

מה דעתך?‏ האם גם לך יש לפעמים התחושה שבמערבולת מערכת הפרסום הבלתי נלאית,‏ קניית המתנות הטורדנית,‏ קישוט העצים,‏ תכנון המסיבות ועריכתן ושיגור כרטיסי הברכה — נפקד מקומו של ישוע?‏

יש הסבורים שאחת הדרכים להחזיר את המשיח לחג המולד היא להציג את ’‏אורוות ישוע’‏.‏ סביר להניח שראית קבוצה כזו של פסלונים — ישוע התינוק באבוס ומסביבו מרים,‏ יוסף,‏ כמה רועים,‏ ”‏שלושת החכמים”‏ או ”‏שלושת המלכים”‏,‏ בהמות־בית ומספר צופים מן הצד.‏ הדעה הרווחת היא ש’‏אורוות ישוע’‏ מזכירה את המשמעות האמיתית של חג המולד.‏ על־פי כתב־העת יו.‏אס.‏ קתוליק,‏ ”‏’‏אורוות ישוע’‏ מקנה תמונה ברורה יותר מכל מה שניתן למצוא בספרי הבשורה,‏ ובמקביל מדגישה את האופי הלא־היסטורי של סיפורים אלו”‏.‏

מדוע ’‏אורוות ישוע’‏ מלמדת שהעלילות המקראיות בספרי הבשורה אינן היסטוריות?‏ ובכן,‏ חייבים להודות שפסלונים קטנים בצבעים מיושנים משווים צביון של אגדה או מעשייה להולדת המשיח.‏ הולדת ישוע נחשבה בעבר לפרשה די צנועה,‏ עד שנזיר אחד במאה ה־13 הזניק את הפופולריות שלה לשיאים חדשים.‏ כיום,‏ כמו הרבה דברים אחרים הקשורים בחג,‏ ’‏אורוות ישוע’‏ מגלגלת כספים גדולים.‏ בנאפולי שבאיטליה שורות של חנויות מוכרות בכל ימות השנה סט פסלונים (‏פְּרֶזֶפִּי באיטלקית)‏ המציגים את הולדת ישוע.‏ עם הדמויות הפופולריות בסט נמנים אישים מפורסמים שאינם מספרי הבשורה,‏ כגון הנסיכה דיאנה,‏ אמא תרזה ומעצב האופנה ג׳אני ורסאצ׳ה.‏ במקומות מסוימים מכינים את הפְּרֶזֶפִּי משוקולד,‏ פסטה וקונכיות.‏ עכשיו אתה יכול להבין מדוע קשה לראות בתצוגה זו תיאור היסטורי.‏

אם כן,‏ כיצד זה ש’‏אורוות ישוע’‏ מקנה ”‏תמונה ברורה יותר מכל מה שניתן למצוא בספרי הבשורה”‏?‏ האם ספרי הבשורה אינם היסטוריים?‏ גם הספקנים המושבעים יודו שישוע היה דמות היסטורית אמיתית.‏ על כן,‏ בשלב מסוים הוא היה תינוק אמיתי שנולד במקום אמיתי.‏ חייבת להימצא דרך טובה יותר לקבל תמונה ברורה על נסיבות הולדתו מאשר להביט בתצוגת פסלונים!‏

ויש דרך אחרת!‏ שני היסטוריונים כתבו באורח בלתי תלוי על הולדת ישוע.‏ אם אתה חושב שבעונת חג המולד מתעלמים במידה ניכרת מן המשיח,‏ למה לא תבחן את המקורות הללו בעצמך?‏ לא תמצא בהם אגדות ומיתוסים,‏ אלא עלילה מרתקת — הסיפור האמיתי של הולדת המשיח.‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]‏

מסגרת בעמודים 3–6,‏ 8,‏ 9 באדיבות:‏ Fifty Years of Soviet Art