מה דרוש כדי להצליח בנישואין?
האם היית קופץ לבריכה אם אינך יודע לשחות? שטות כזו עלולה להזיק לך ואולי לעלות לך בחייך. אבל חשוב כמה אנשים ממהרים להתחתן מבלי שהם יודעים איך לעמוד בחובות הכרוכות בנישואין.
ישוע אמר: ”מי מכם, החפץ לבנות מגדל, לא ישב תחילה ויחשב את ההוצאות, לברר אם יש לאל ידו להשלים אותו?” (לוקס י״ד:28) דין בניית מגדל כדין הקמת משפחה. הרוצים להתחתן צריכים לחשב היטב מה מחיר הנישואין כדי לוודא שיוכלו לשלמו.
בחן את הנישואין
מציאת בן־זוג שניתן לחלוק איתו את השמחה והצער בחיים היא ברכה. הנישואין יכולים למלא את הריקנות הנלווית לבדידות ולייאוש, לספק את הערגה הטבעית לאהבה, לרֵעות ולקִרבה. לא בכדִי אמר אלוהים לאחר בריאת אדם: ”לא טוב היות האדם לבדו. אעשה לו עזר כנגדו” (בראשית ב׳:18; כ״ד:67; קורינתים א׳. ז׳:9).
נישואין יכולים לפתור כמה בעיות, אך גם ליצור בעיות חדשות. מדוע? משום שנישואין הם מזיגה של שני אנשים שונים שגם אם הם מתאימים זה לזה, הם בכל זאת שונים. לכן אפילו בין זוגות מוצלחים יש מדי פעם חיכוכים. השליח המשיחי פאולוס כתב שמי שיתחתנו ”יהיו להם צרות בבשרם”, או לפי תרגום גינצבורג ”צרה תמצאם ובשרם עליהם יכאב” (קורינתים א׳. ז׳:28).
האם הוא חזה שחורות? לא. הוא פשוט קרא לשוקלים להתחתן להיות מציאותיים. המשיכה הקיימת בין שניים והאופוריה הנלווית אליה אינן מלמדות על טיב חיי הנישואין בחודשים ובשנים שלאחר יום הכלולות. לכל זוג נשוי הקשיים והבעיות הייחודיים לו. בעיות יתעוררו, בזה אין ספק, השאלה היא כיצד להתמודד עימן.
בעיות הן מבין ההזדמנויות של הבעל והאשה להוכיח שהם באמת אוהבים זה את זה. חשוב למשל על ספינת טיולים שאולי נראית מפוארת כשהיא עוגנת לה במזח, אך רק הים, ואולי אף הסערה והגלים החזקים, הם המוכיחים את טיבה. כך גם קשר הנישואין. איתנותו אינה נמדדת ברגעים של שלווה ורומנטיוּת, אלא מוכחת בנסיבות קשות, כשמתרגשות ובאות על הזוג צרות ומצוקות.
כדי לעמוד בכך, צריכה להיות מחויבות בין בני־הזוג הנשואים, שכן רצה אלוהים שהבעל ’ידבוק באשתו ויהיו לבשר אחד’ (בראשית ב׳:24). אנשים רבים חוששים ממחויבות. אך לשניים האוהבים זה את זה בכל לבם הנדר להישאר יחד אינו אלא מתבקש מאליו. מחויבות עולה בקנה אחד עם כבוד הנישואין, היא יסוד לביטחון שהבעל והאשה יתמכו זה בזה ויהי מה.a אם אינך מוכן למחויבות מעין זו, אינך בשל לנישואין. (השווה קהלת ה׳:3, 4.) גם מקרב הנשואים יש שאינם מבינים עד כמה חיונית המחויבות ליציבות הנישואין.
בחן את עצמך
אין ספק שיש לך רשימה של המעלות שאתה מחפש בבן־זוג. אלא שקשה יותר לערוך בחינה עצמית ולהבין מה תהיה תרומתך שלך לנישואין. בחינה עצמית חיונית גם לפני שנודרים את נדרי הנישואין וגם לאחר מכן. שאל את עצמך, למשל, את השאלות הבאות:
• האם אני מוכן למחויבות לבן־זוג לכל החיים? (מתי י״ט:6).
בימי המקרא, בתקופת הנביא מלאכי, עזבו בעלים רבים את נשותיהם אולי כדי לשאת צעירות מהן. יהוה אמר שהמזבח כוסה בדמעות הנשים הנטושות, וגינה את הבעלים על ש’בגדו’ ברעיותיהם (מלאכי ב׳:13–16).
• אם אני שוקל להתחתן, האם עברתי את הגיל שבו עוצמת דחפיי המיניים עלולה להעיב על שיקול דעתי? (קורינתים א׳. ז׳:36).
”מסוכן מאוד להתחתן בגיל צעיר מדי”, אומרת ניקי, שנישאה בגיל 22. היא מזהירה: ”מסוף שנות העשרֵה ועד סוף שנות ה־20 הטעם שלך משתנה וכן גם רגשותיך ומטרותיך”. מובן שלא רק הגיל קובע אם האדם בשל לנישואין, אך דחפים מיניים עזים החדשים לו, עלולים לשבש את שיקול דעתו ולעוור את עיניו מראות את הבעיות האפשריות.
• אילו מתכונותיי יתרמו להצלחת הנישואין? (גלטים ה׳:22, 23).
השליח פאולוס כתב לקולוסים: ”ליבשו חמלה ורחמים ונדיבות לב, נמיכות רוח וענווה וארך אפיים” (קולוסים ג׳:12). עצה זו יפה גם למי ששוקלים להתחתן וגם לנשואים.
• האם אני בוגר דיי כדי לתמוך בבן־זוג בשעות קשות? (גלטים ו׳:2).
רופא אחד אומר: ”כשמתעוררות בעיות, נוטים להאשים את בן־הזוג. אך לא חשוב מי אשם, העיקר שהבעל והאשה ילמדו לשתף פעולה ולשפר את היחסים ביניהם”. דברי שלמה שהיה מלך חכם, נכונים לגבי זוגות נשואים: ”טובים השניים מן האחד... כי אם יפולו, האחד יקים את חברו, ואילו האחד שיפול, ואין שני להקימו?” (קהלת ד׳:9, 10).
• האם אני שמח ואופטימי מטבעי או שלרוב אני קודר ובעל גישה שלילית? (משלי ט״ו:15).
לאדם שגישתו שלילית, כל יום הוא יום שחור, וגישה זו אינה משתנה באורח פלא משום שהתחתן. רווק או רווקה ביקורתיים ופסימיים יהפכו לנשוי או נשואה ביקורתיים ופסימיים. גישה שלילית כזו עלולה ליצור מתח רב בחיי נישואין. (השווה משלי כ״א:9.)
• האם אני שומר על קור רוח במצבי לחץ או שאני מאבד שליטה ומתפרץ בכעס? (גלטים ה׳:19, 20).
המשיחיים מצוּוים להיות ’קשים לכעוס’ (יעקב א׳:19). גבר כאשה, רווק כנשוי, צריכים להשתפר ביישום העצה: ”ריגזו ואל־תחטאו; אל תשקע השמש על כעסכם” (אפסים ד׳:26).
בחן את בן־זוגך לעתיד
”ערום יבין לאשורו [ישקול את צעדיו]”, מציין משל מקראי (משלי י״ד:15), מה שנכון במיוחד לגבי בחירת בן־זוג. אחת ההחלטות החשובות ביותר בחיי גבר או אשה היא בחירת בן־זוג לנישואין. עם זאת, נראה שרבים מקדישים זמן רב יותר לבחירת הרכב שיקנו או בית־הספר שיִלמדו בו מלבחירת בן־זוג לנישואין.
נאמר שמי שתופקד בידם אחריות בקהילה המשיחית ”ייבחנו תחילה” כדי לבדוק אם הם מתאימים לתפקיד (טימותיאוס א׳. ג׳:10). אם אתה שוקל להתחתן, מוטב שתבחן ותוודא שבן־הזוג הפוטנציאלי אכן מתאים לך. חשוב למשל על השאלות שלהלן, שאף שהן מנוסחות מנקודת מבט נשית כוחן יפה גם לגבר, ובחינתן תועיל גם לַנְשואים.
• איזה שם יש לו? (פיליפים ב׳:19–22).
במשלי ל״א:23 מתואר בעל ש”נודע בשערים... בשבתו עם זקני־ארץ”. בעל זה זכה כנראה לאמון הציבור, שכן זקני העיר ישבו בשערי העיר כדי לשפוט. הדעה הרווחת לגבי הפרט רומזת על טיב השם שיצא לו. אם ניתן, כדאי לברר מה חושבים עליו הכפופים לו, מה שעשוי להעיד מה את תחשבי עליו בעתיד, כבן־זוגך. (השווה שמואל א׳. כ״ה:3, 23–25.)
• איזה ערכים יש לו?
חוכמת אלוהים ”ראשית טהורה היא” (יעקב ג׳:17). האם הסיפוק המיני חשוב לבן־זוגך לעתיד יותר מאשר מעמדו ומעמדך בעיני אלוהים? אם אינו משתדל לחיות לפי ערכי אלוהים כבר עתה, מניין לך שיעשה כן אחרי החתונה? (בראשית ל״ט:7–12).
• איך הוא מתייחס אלי? (אפסים ה׳:28, 29).
ספר משלי מספר על בעל ש”בטח” באשתו, ו’הילל אותה’ (משלי ל״א:11, 28). בעל כזה אינו קנאי אובססיבי, ואין לו ציפיות מוגזמות. יעקב כתב שהחוכמה אשר ממעל ”אוהבת שלום, סובלנית... מלאה רחמים ופרי טוב” (יעקב ג׳:17).
• כיצד הוא מתייחס לבני משפחתו? (שמות כ׳:12).
לא רק ילדים קטנים נדרשים לכבד את ההורים. המקרא אומר: ”שמע לאביך זה ילדך, ואל תבוז כי זקנה אמך” (משלי כ״ג:22). ד״ר וו. יוּ מיסלדיין כתב דבר מעניין: ”את רוב הקשיים והאי־התאמות בחיי הנישואין ניתן היה למנוע או לפחות לחזות מראש, אם החתן והכלה לעתיד היו מבקרים באקראי זה בביתו של זה ועוקבים אחר היחסים בין ה’כלה’ או ה’חתן’ לעתיד ובין הוריו. בעדשה שהוא רואה את הוריו הוא יראה גם את בן־הזוג שלו. שאל את עצמך: ’האם הייתי רוצה שהוא יתייחס אלי כמו שהוא מתייחס להוריו?’ היחס שהוא מקבל מהוריו ירמוז לך גם מה הוא חושב על עצמו ולאיזה יחס הוא יצפה ממך — אחרי ירח הדבש”.
• האם הוא נתון להתקפי זעם או נוטה להעליב ולגדף?
המקרא מייעץ: ”הסירו מכם כל מרירות וחימה וכעס וצעקה וגידוף וכל רשעה” (אפסים ד׳:31). פאולוס הזהיר את טימותיאוס מפני משיחיים ’בעלי נטייה חולנית לחקירות וויכוחים’, כאלה שלא נעדרים מהם ”קנאה, ריב, גידופים, חשדות מרושעים... התנצחויות” (טימותיאוס א׳. ו׳:4, 5).
פאולוס גם כתב שהאיש הכשיר לזכויות מיוחדות בקהילה ’אינו בעל אגרוף’, או לפי המקור ביוונית, ’אינו מנחית מהלומות’ (טימותיאוס א׳. ג׳:3). מי שמכֵּה את הזולת או מצליף בשבט לשונו לא יתמנה לתפקיד זה, ומי שנוטה להיות אלים בשעת כעסו לא יהיה מתאים להיות בן־זוג לנישואין.
• מה הן המטרות שלו?
יש ששואפים להתעשר וקוצרים את הבלתי נמנע (טימותיאוס א׳. ו׳:9, 10). לאחרים אין שום כיוון מוגדר בחיים, הם אינם חותרים לשום מטרה (משלי ו׳:6–11). לעומת זאת, ירא אלוהים יוכיח את נחישות הדעת שהיתה ליהושע באומרו: ”אנוכי וביתי נעבוד את יהוה” (יהושע כ״ד:15).
הזכויות והחובות
את מוסד הנישואין יסד יהוה אלוהים וסמך עליו ידיו (בראשית ב׳:22–24). הוא יצר את מסגרת הנישואין כקשר קבוע בין גבר ואשה, קשר שבו הם יכולים להישען זה על זה. בעל ואשה המיישמים את עקרונות המקרא יכולים לצפות להיות מאושרים (קהלת ט׳:7–9).
אלא שיש לזכור שאנו חיים ב”זמנים קשים”. המקרא חזה שבימים אלה יהיו האנשים ”אוהבי עצמם, אוהבי כסף, גאוותנים, שחצנים... חסרי נאמנות, חסרי חיבה טבעית, בלתי מתרצים... בוגדים, עקשנים, יהירים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–4, ע״ח). תכונות אלה משפיעות מאוד על חיי הנישואין, לכן על השוקלים להתחתן לחשב בעיניים פקוחות מה מחיר הנישואין. הנְשואים צריכים להמשיך להשקיע בקשר שלהם, וללמוד וליישם את הדרכתו של אלוהים המצויה במקרא.
השוקלים נישואין ייטיבו לעשות אם יחשבו על העתיד שאחרי יום הכלולות. הכל צריכים להביא בחשבון לא רק את החתונה עצמה אלא גם את החיים כזוג נשוי. פנה ליהוה לקבלת הדרכה כדי שתוכל לראות את הדברים כהווייתם ולא רק בעיניים רומנטיות. אם תעשה כן, רבים יותר הסיכויים שנישואיך יהיו מוצלחים.
[הערת שוליים]
a לפי המקרא, יש רק בסיס אחד לגירושין עם האפשרות להינשא שנית והוא ”זנות” — יחסי מין מחוץ לנישואין (מתי י״ט:9).
[תיבה בעמוד 5]
”לא קראתי תיאור מדויק יותר של האהבה”
”איך תדע שאתה באמת מאוהב?” כותב ד״ר קווין ליימן. ”יש ספר קדום ובו מתוארת האהבה. הספר כמעט בן אלפיים שנה, אך עדיין לא קראתי תיאור מדויק יותר של האהבה”.
ד״ר ליימן התכוון לדברי השליח המשיחי פאולוס הכתובים במקרא בקורינתים א׳. י״ג:4–8:
”האהבה סבלנית ונדיבה; האהבה אינה מקנאת; האהבה לא תתפאר ולא תתנשא; היא לא תדרוש טובת עצמה, לא תרגז ולא תחשוב רעה. האהבה לא תשמח בעוולה, כי בָּאמת שמחתה. היא תכסה על הכל, תאמין בכל, תקווה לכל ותסבול את הכל. האהבה לא תימוט לעולם”.
[תיבה בעמוד 8]
רגשות עלולים להטעות
השולמית, שחיה בימי המקרא, היתה כנראה מודעת לכך שרגשות רומנטיים עלולים להטעות. שלמה שהיה מלך רב עוצמה חיזר אחריה, אך היא אמרה לנערותיה: ’אל תעירו ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ’ (שיר־השירים ב׳:7). בחורה נבונה זו לא רצתה להניח לרגשותיה להשתלט עליה בהשפעת חברותיה, עצה מעשית גם בימינו, למי ששוקל להתחתן. שלוט ברגשותיך. ואם תתחתן, עשה זאת משום שאתה מאוהב באדם ולא בַּאהבה.
[תמונה בעמוד 6]
גם זוגות ותיקים יכולים להדק את קשרי הנישואין שלהם
[תמונה בעמוד 7]
כיצד הוא מתייחס להוריו?