מדוע אין לנו מספיק זמן?
זמן. אולי קשה לנו להגדיר את המילה במדויק, אבל דבר אחד בטוח: אף פעם אין לנו מספיק זמן. הזמן חולף מהר. ולא פעם אנו פולטים באנחה: ”איך שהזמן רץ”.
למרות זאת, נראה כי צדק המשורר האנגלי אוסטין דובסון כשאמר ב־1877: ”הזמן חולף, אתה אומר? הו לא! אַלְלַי, הזמן נותר, אנחנו חולפים”. אותו משורר חלף מן העולם לפני יותר מ־80 שנה ב־1921, ואילו הזמן טרם עצר מלכת.
שפע של זמן
על־אודות בורא האדם אומר המקרא: ”בטרם הרים יולָדו, ותחולל ארץ ותבל, ומעולם ועד עולם אתה אל” (תהלים צ׳:2). הזמן יימשך כל עוד אלוהים קיים — לעולמי עולמים!
בניגוד גמור לאלוהים שהנצח עומד לרשותו, על בני האדם כתוב במקרא: ”כי כל ימינו פנו בעברתֶך; כִּלִינו שָנינו כמו הגה. ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים שנה, ורָהְבָּם עמל ואוון, כי גָז חיש ונעופה” (תהלים צ׳:9, 10).
הואיל והמקרא מבהיר שמטרת אלוהים היא שהאדם יחיה לנצח, מדוע החיים כה קצרים? (בראשית א׳:27, 28; תהלים ל״ז:29) למה במקרה הטוב חי האדם בממוצע פחות מ־000,30 יום, ואין לו תוחלת חיים נצחית כפי שרצה האל? מדוע אין לנו מספיק זמן? מי או מה אחראי למצב עגום זה? המקרא מביא תשובות ברורות ומספקות.a
פחות ופחות זמן
הקשישים יֵדעו לומר שבעשורים האחרונים הואץ קצב החיים. עיתונאית אחת, ד״ר זיבילה פריץ’, ציינה שב־200 השנים האחרונות צנחו שעות שבוע העבודה מ־80 ל־38, ”ועדיין אין סוף לתלונותינו”. היא מביאה כמה דוגמאות: ”אין לי זמן; זמן שווה כסף; אני זקוק לזמן כמו אוויר לנשימה; אני חי בקצב מטורף”.
המצאות חדשות מזמנות אפשרויות והזדמנויות שהדורות הקדומים לא חלמו עליהן. אך ככל שיש מגוון רחב של פעילויות, כך גַדֵל התסכול מקוצר הזמן לעסוק בהן. במקומות רבים בעולם אנשים חיים במירוץ נגד השעון ונחפזים מתאריך יעד אחד למשנהו. אבא חייב לצאת לעבודה ב־7 בבוקר, אמא חייבת להכין את הילדים לבית־הספר ב־00:8 בבוקר, לסבא יש תור למרפאה ב־40:9, וכולנו חייבים להיות מוכנים לאסיפה חשובה ב־30:7 בערב. בריצה מתאריך יעד אחד לאחר, כמעט שלא נותר לנו פנאי להתרגעות, ואנו מלינים על השחיקה היומיומית ועל קצב החיים המסחרר.
לא רק לנו אין הרבה זמן
השטן אויב אלוהים, שמזימתו הובילה לקיצור תוחלת החיים של האדם, נפל בעצמו לתוך המלכודת הרשעית שטמן. (השווה גלטים ו׳:7, 8.) הכתוב בההתגלות י״ב:12 עוסק בלידתה של מלכות המשיח בשמים ונותן לנו סיבה לאופטימיות באומרו: ”על זאת שימחו שמים ושוכניהם. אוי לארץ ולים, כי ירד אליכם השטן בחימה גדולה, ביודעו כי קצרה עתו”.
על־פי כרונולוגיה מקראית מהימנה ועל־פי התגשמותן של נבואות המקרא, אנו חיים בסופה של ’עת קצרה’ זו. מה משמח לדעת שעתו של השטן עומדת לחלוף! כשיסולק מזירת המאורעות, יגיעו עושי רצון אלוהים לשלימות ויוכלו לרשת את חיי־הנצח שהועיד להם יהוה מבראשית (ההתגלות כ״א:1–4). אז כבר לא תהיה בעיה של חוסר זמן.
התוכל להעלות בדמיונך איך זה יהיה לחיות לנצח? לא עוד תתייסר מדברים שנאלצת לנטוש מבלי להשלימם. אם תזדקק לזמן נוסף, יעמדו לרשותך המחר, השבוע הבא או השנה הבאה — הנצח יהיה פרוש לפניך!
נצל בתבונה את זמנך כיום
ביודעו כי לא נותר לו זמן רב להשפיע על בני האדם, מנסה השטן להעסיק את האנשים כדי שלא יהיה להם פנאי להקשיב לבשורה הטובה על מלכות אלוהים המיוסדת. אם כן, טוב נעשה אם נטה אוזן לעצת המקרא: ”שימו לבכם להתהלך בזהירות — לא ככסילים, אלא כחכמים המנצלים כל הזדמנות, שכן הימים רעים. לכן אל תהיו חסרי דעת, אלא הבינו לדעת מה רצונו של האדון” (אפסים ה׳:15–17).
עד כמה חשוב לנצל את הזמן בתבונה ולהקדישו לדברים החשובים ביותר במקום לבזבזו על מטרות חסרות ערך שאין עימן תועלת נצחית. עלינו לטפח את הגישה שגילה משה כשהתחנן ליהוה מעומק לבו: ”לִמְנות ימינו כן הודע, ונביא לבב חוכמה”, כלומר, לַמד אותנו למנות את ימינו בצורה כזו שננצל אותם בחוכמה (תהלים צ׳:12).
בעולם של היום כולם עסוקים. ובכל זאת, עדי־יהוה ממליצים לך להקדיש חלק מזמנך היקר כדי ללמוד על דרישותיו של אלוהים, שאם תעמוד בהן תזכה לחיי־נצח תחת שלטון מלכותו. שעה בשבוע שתוקדש ללימוד שיטתי של המקרא, ’כדי להבין לדעת מה רצונו של האדון’ עשויה להוביל לכך שתחזה בהתגשמות המילים: ”סור מרע ועשה טוב, ושכון לעולם. צדיקים יִירשו ארץ, וישכנו לעד עליה” (תהלים ל״ז:27, 29).
[הערת שוליים]
a ראה הספר דעת המובילה לחיי־נצח, פרק ו׳. יצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.