ספרי הבשורה — הוויכוח נמשך

האם ספרי הבשורה מוסרים מידע מדויק על הולדת ישוע המשיח?‏

האם אכן נשא ישוע את דרשת ההר?‏

האם הוא באמת הוקם לתחייה?‏

האם הוא זה שאמר:‏ ”‏אני הדרך והאמת והחיים”‏?‏ (‏יוחנן י״ד:‏6‏)‏.‏

בסוגיות אלו דנים כ־80 חוקרים בסמינר ישוע,‏ אשר נערך פעמיים בשנה מאז 1985.‏ קבוצת למדנים זו השיבה על השאלות בדרך בלתי שגרתית.‏ על כל אמירה המיוחסת לישוע בספרי הבשורה הביעו משתתפי הסמינר את דעתם בפתקים.‏ פתק אדום מציין שהאמירה אכן נאמרה בפי ישוע.‏ פתק ורוד משמעו שהאמירה דומה לדבר שאולי אמר ישוע.‏ פתק אפור מורה שהדעות המונחות ביסוד האמירה קרובות לדעותיו של ישוע,‏ אך האמירה עצמה לא יצאה מפיו.‏ פתק שחור הוא פתק שלילי לחלוטין,‏ שבא לציין כי האמירה נלקחה ממסורת מאוחרת יותר.‏

על־פי שיטה זו התייחסו משתתפי הסמינר בביטול לכל ארבעת הנקודות שהועלו במתכונת של שאלה בתחילת המאמר.‏ כנגד 82 אחוז מן המילים המיוחסות לישוע בספרים אלו שלשלו פתק שחור.‏ לדידם,‏ רק 16 אחוז מן האירועים המסופרים על ישוע בספרי הבשורה ובכתבים אחרים נראים אותנטיים.‏

ביקורת זו על ספרי הבשורה אינה בגדר חידוש.‏ ב־1744 יצא לאור בהמבורג שבגרמניה כתב יד בן 400,‏1 עמודים,‏ פרי עטו של הֶרמן רַימַרוּס,‏ פרופסור לשפות מזרחיות.‏ בכתב יד זה,‏ שראה אור אחרי מותו של המחבר,‏ הותקפו ספרי הבשורה והועלו ספקות כבדים לגבי אמיתותם ההיסטורית.‏ מסקנותיו התבססו על ניתוח בלשני ועל סתירות לכאורה המצויות בארבעת ספרי הבשורה.‏ מאז ואילך מרבים מבקרי המקרא להשמיע ספקות לגבי מהימנות ספרי הבשורה,‏ ולערער במידה מסוימת את אמון הציבור בכתבים אלו.‏

המכנה המשותף בין החוקרים הוא שהם רואים בספרי הבשורה בדותה דתית שהועברה מדור לדור.‏ השאלות השכיחות שמעלים החוקרים הספקנים היא:‏ כלום ייתכן שהדת המשיחית היא שדחפה את כותבי ספרי הבשורה לייפות את העובדות?‏ האין זה נכון שבשל מצבם הפוליטי של המשיחיים נוספו פרטים על סיפור חייו של ישוע או נגרעו ממנו?‏ אילו חלקים של ספרי הבשורה מהווים דיווחים מהימנים ולא סיפורי בדים?‏

אנשים הגדלים בחברה אתיאיסטית או בחברה העוברת תהליכי חילון מאמינים שכתבי־הקודש — ובכללם ספרי הבשורה — הם בליל של אגדות ומיתוסים.‏ יש אשר מזועזעים משפיכות הדמים,‏ הדיכוי,‏ חוסר האחדות וההתנהגות השלילית שאפיינו את דברי ימי הנצרות,‏ ואינם רואים כל סיבה להקדיש תשומת לב לכתבים הקדושים לה.‏ הם סבורים שיצירות,‏ אשר הובילו להקמת דת צבועה,‏ אינן אלא אגדות חסרות ערך.‏

ומה דעתך?‏ האם תרשה לכמה חוקרים המטילים ספק במהימנותם ההיסטורית של ספרי הבשורה לעורר בך ספקות דומים?‏ כשאתה שומע הצהרות,‏ שלפיהן בדו כותבי ספרי הבשורה מלבם את מה שהעלו על הכתב,‏ האם עליך לאבד אמון בספרים אלו?‏ האם ההיסטוריה הזוועתית של הנצרות גורמת לך לפקפק במהימנות ספרי הבשורה?‏ הנך מוזמן לבחון כמה עובדות.‏

‏[‏תמונה בעמוד 4]‏

האם ספרי הבשורה מכילים סיפורי בדים או עובדות?‏

‏[‏שלמי תודה]‏

Jesus Walking on the Sea/The Doré Bible Illustrations/Dover Publications

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]‏

רקע,‏ עמודים 3–5 ו־8:‏ באדיבות .Freer Gallery of Art, Smithsonian Institution, Washington, D.C