’הושע גם את עצמך וגם את השומעים אליך’
”השגח על עצמך ושית לבך להוראה... כי בעשותך כן תושיע גם את עצמך וגם את השומעים אליך” (טימותיאוס א׳. ד׳:16).
1, 2. מה מניע משיחיים אמיתיים לעסוק בפעילותם מצילת החיים?
בכפר נידח בהרים שבצפון תאילנד משתדלים זוג נשוי מקרב עדי־יהוה לשוחח, בשפה חדשה שהם לומדים, עם בני שבט מקומי. כדי לבשר את בשורת המלכות לתושבי הכפר, החלו בני הזוג ללמוד שפה ששמה ’לאהוּ’.
2 ”קשה לבטא במילים עד כמה אנחנו שמחים ומרוצים לבשר לאנשים מעניינים אלו”, מספר הבעל. ”אנחנו חשים כמי שנוטלים חלק בהגשמת הכתוב בההתגלות י״ד:6, 7, ומבשרים בשורת עולם ’לכל אומה ושבט ולשון’. נותרו שטחים מעטים שאליהם הבשורה הטובה טרם הגיעה, וזה בהחלט אחד מהם. יש לנו כל כך הרבה תלמידים שכמעט אין לנו אפשרות לטפל בכולם”. ברור אפוא שבני הזוג מעוניינים לא רק להושיע את עצמם אלא גם את השומעים אליהם. האין אנו כמשיחיים חפצים לעשות את אותו הדבר?
”השגח על עצמך”
3. מה עלינו לעשות תחילה כדי להושיע אחרים?
3 עצתו של השליח פאולוס לטימותיאוס, ”השגח על עצמך ושית לבך להוראה”, חלה על כל המשיחיים (טימותיאוס א׳. ד׳:16). כדי לעזור לאחרים להיוושע, עלינו להשגיח תחילה על עצמנו. כיצד נוכל לעשות כן? ראשית, צריך להיות עירניים לגבי הזמנים שבהם אנו חיים. ישוע נתן אות מורכב אשר בעזרתו ידעו תלמידיו לזהות את תקופת סיום הסדר הנוכחי. עם זאת, ישוע ציין שלא נדע מתי בדיוק יבוא הקץ (מתי כ״ד:3, 36). מה עלינו לעשות לנוכח עובדה זו?
4. (א) איזו גישה עלינו לאמץ באשר לזמן שנותר לסדר הנוכחי? (ב) מאיזו גישה עלינו להימנע?
4 מוטב שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו, ’האם אני מנצל את הזמן שנותר לסדר הנוכחי כדי להושיע את עצמי ואת השומעים אלי? או שמא אני אומר לעצמי, ”מאחר שאיננו יודעים מתי בדיוק יבוא הקץ, לא אטריד את עצמי בנושא יתר על המידה”’. הגישה האחרונה היא גישה מסוכנת העומדת בניגוד גמור לדבריו של ישוע: ”הייו מוכנים גם אתם, כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן־האדם” (מתי כ״ד:44). אין זה הזמן לאבד את ההתלהבות בשירות יהוה או לחפש ביטחון וסיפוק בעולם (לוקס כ״א:34–36).
5. איזו דוגמה הציבו עדיו של יהוה מן התקופה הטרום משיחית?
5 עמידתנו הנאמנה כמשיחיים מעידה אף היא שאנו משגיחים על עצמנו. משרתי אלוהים בימי קדם לא סרו מן הדרך גם כאשר ידעו כי לא צפויה להם ישועה מיידית. פאולוס הצביע על דוגמתם של עדים מן התקופה הטרום משיחית, כגון הבל, חנוך, נוח, אברהם ושרה, וציין: ”בעודם מחזיקים באמונה מתו כל אלה בלי שהשיגו את הדברים המובטחים, ואולם ראו אותם מרחוק וקידמו אותם בברכה כשהם מודים כי זרים וגולים הם בארץ”. הם לא חיפשו חיי נוחות ולא נכנעו ללחצים הלא־מוסריים שהופעלו עליהם, אלא ציפו בכיליון עיניים ל’השגת הדברים המובטחים’ (עברים י״א:13; י״ב:1).
6. כיצד השפיעה עמדתם של המשיחיים במאה הראשונה בנושא הישועה על אורח חייהם?
6 המשיחיים במאה הראשונה לספירה ראו אף הם את עצמם ”זרים” בעולם (פטרוס א׳. ב׳:11). גם אחרי שניצלו מחורבן ירושלים ב־70 לספירה, לא חדלו המשיחיים האמיתיים לבשר ולא אימצו לעצמם אורח חיים חילוני. הם ידעו שכל מי שישאר נאמן יזכה לישועה גדולה. בשנת 98 לספירה כתב השליח יוחנן: ”העולם עובר עם תאוותיו, אך העושה את רצון אלוהים עומד לעד” (יוחנן א׳. ב׳:17, 28).
7. במה התמידו עדי־יהוה בתקופתנו?
7 בתקופתנו התמידו עדי־יהוה בפעילות ההטפה, וזאת למרות שנרדפו באכזריות. האם החזיקו מעמד לשווא? ודאי שלא, שהרי ישוע הבטיח לנו: ”המחזיק מעמד עד קץ הוא ייוושע” — קץ הסדר הישן או קץ חייו העכשוויים. בתחיית המתים יזכור יהוה את כל משרתיו הנאמנים שמתו ויגמול להם על נאמנותם (מתי כ״ד: 13; עברים ו׳:10).
8. כיצד נוכל להביע את הערכתנו על התמדתם של משיחיים בעבר?
8 לשמחתנו, משיחיים נאמנים בעבר לא חשבו אך ורק על ישועתם הם. תודות למאמציהם למדנו על מלכות אלוהים, ואנו אסירי תודה על כך שהם הקפידו לקיים את מצוותו של ישוע: ”לכו אפוא ועשו תלמידים מאנשי כל העמים... ולמדו אותם לשמור את כל מה שציוויתי אתכם” (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח). כביטוי להכרת טובה זו עלינו, כל עוד הדבר אפשרי, לבשר את הבשורה הטובה לאנשים שטרם שמעו אותה. מכל מקום, הטפת הבשורה היא הצעד הראשון בלבד במלאכת עשיית התלמידים.
”שית לבך להוראה”
9. כיצד גישה חיובית יכולה לעזור לנו לייסד שיעורי־מקרא?
9 מחובתנו לא רק לבשר אלא גם ללמד. ישוע ציווה עלינו ללמד את האנשים לשמור את כל מצוותיו. דומה כי בשטחי הטפה מסוימים קיימת נכונות מועטה ללמוד על יהוה. אך גישה שלילית בנושא עלולה לסכל את מאמצינו לייסד שיעורי־מקרא. איווט, חלוצה המשרתת בשטח שזכה בפי אחדים לכינוי ’שטח עקר’, שמה לב שאורחים המבשרים באיזור בלי דעות קדומות על אופי השטח, מצליחים לייסד שיעורי־מקרא. לאחר שאימצה גישה חיובית יותר, מצאה שם אנשים המעוניינים ללמוד את המקרא.
10. מהו התפקיד הבסיסי שלנו כמורי המקרא?
10 יש משיחיים המהססים להציע למעוניינים שיעור־מקרא, משום שהם חשים כי אין להם הכישורים לנהל שיעור. זה נכון שאיש איש ויכולתו הוא. אך אין צורך להיות מיומנים מאוד כדי ללמד את דבר־אלוהים. למסר המקראי הטהור עוצמה רבה, וישוע אמר שאנשים דמויי הכבש יזהו את קולו של הרועה האמיתי כשישמעוהו. אם כן, התפקיד שלנו הוא פשוט להעביר את המסר של הרועה הטוב, ישוע, בצורה ברורה ככל האפשר (יוחנן י׳:4, 14).
11. כיצד תוכל ללמד ביתר יעילות?
11 כיצד תוכל להעביר את המסר של ישוע ביתר יעילות? ראשית, לְמד מה אומר המקרא בנושא הנידון. עליך להבין את הנושא בעצמך לפני שתוכל להורות אותו לאחרים. בנוסף, השתדל לשמור על אווירה מכובדת וידידותית במהלך השיעור. תלמידים, גם אם הם צעירים מאוד, מיטיבים ללמוד כשהם רגועים וכשהמורה מתייחס אליהם בכבוד ובאדיבות (משלי ט״ז:21).
12. כיצד תוכל לוודא שהתלמיד מבין את מה שאתה מלמד אותו?
12 מטרתך אינה פשוט להעביר לתלמיד עובדות כדי שהוא ישנן אותן באופן מכני. עזור לו להבין את הנלמד. השכלתו, ניסיון חייו ומידת בקיאותו במקרא ישפיעו על היכולת שלו להבין אותך. אם כן, שאל את עצמך, ’האם הוא עומד על משמעות הפסוקים המובאים בחומר הלימודי?’ כדי לבחון זאת תוכל לשאול אותו שאלות שלא ניתן להשיב עליהן ב’כן’ או ’לא’, אלא יש צורך בהבאת הסבר (לוקס ט׳:18–20). יש תלמידים המהססים להפנות שאלות אל המורה. כתוצאה מכך, אין הם מבינים לגמרי את מה שהם לומדים. עודד את התלמיד לשאול שאלות ולומר לך מתי אין הוא מבין היטב נקודה זו או אחרת (מרקוס ד׳:10; ט׳:32, 33).
13. כיצד תוכל לעזור לתלמיד להיות מורה?
13 אחת המטרות העיקריות של ניהול שיעור־מקרא היא לעזור לתלמיד להיות מורה בעצמו (גלטים ו׳:6). לשם כך, במסגרת החזרה על השיעור תוכל לבקש ממנו להסביר לך נקודה מסוימת במילים פשוטות, כאילו הוא מסביר אותה למישהו שמעולם לא שמע אותה קודם לכן. בשלב מסוים, כשיהיה כשיר להשתתף בפעילות ההטפה, תוכל להזמין אותו לצאת איתך לשירות. סביר להניח שיהיה לו נוח יותר לבשר איתך, וחוויה זו תעזור לו לצבור ביטחון עד אשר יהיה עצמאי בשירות.
עזור לתלמיד להיות ידיד יהוה
14. מהי מטרתך העיקרית כמורה, ומה יתרום להשגת המטרה?
14 המטרה העיקרית של כל מורה משיחי היא לעזור לתלמיד לרקום קשרי ידידות עם יהוה. כדי לעשות כן, עליך לא רק לדבר, אלא גם לשמש דוגמה. לדוגמה האישית נודעת השפעה רבה על לב התלמיד. גדול כוחו של מעשה מכוחו של דיבור, במיוחד אם המטרה היא להנחיל לתלמיד תכונות מוסריות ולעורר את התלהבותו. אם הוא מבחין שמוצא פיך ומעשיך נובעים מקשר טוב עם יהוה, יתעורר בו הרצון לרקום קשר דומה.
15. (א) מדוע חשוב שהתלמיד יפתח מניע נכון בשירות יהוה? (ב) כיצד תוכל לעזור לתלמיד להמשיך להתקדם מבחינה רוחנית?
15 אתה חפץ שהתלמיד ישרת את יהוה מתוך אהבה, ולא רק משום שאין הוא רוצה להישמד בהר מגידון. אם תעזור לו לפתח מניע טהור, אתה בעצם תבנה אותו בחומרים עמידים באש, והוא יוכל לעמוד במבחני אמונה (קורינתים א׳. ג׳:10–15). מניע לא־נכון, כמו רצון עז לחקות אותך או כל אדם אחר, לא יתן לו את הכוח להדוף השפעות לא־משיחיות ולא יפיח בו את האומץ לעשות את הטוב והישר. זכור שלא תמיד תהיה המורה שלו. כל עוד יש לך האפשרות לעשות כן, עודד אותו להתקרב אל יהוה על־ידי שיקרא במקרא יום יום ויהרהר במה שהוא קורא. בדרך זו ימשיך התלמיד להחדיר ללבו את ”מתכונת הדברים הבריאים” מן המקרא ומפרסומי המקרא זמן רב אחרי שתסיימו ללמוד יחד (טימותיאוס ב׳. א׳:13).
16. כיצד תוכל ללמד את התלמיד להתפלל מעומק הלב?
16 דבר נוסף שתוכל לעשות כדי לעזור לתלמיד להתקרב אל יהוה הוא ללמד אותו להתפלל מעומק הלב. כיצד תוכל לעשות כן? אפשר להראות לו את התפילה לדוגמה שנתן ישוע ותפילות רבות אחרות במקרא שנאמרו בלב שלם, כדוגמת התפילות שבמזמורי תהלים (תהלים י״ז, פ״ו, קמ״ג; מתי ו׳:9, 10). בנוסף לכך, כשישמע התלמיד את תפילותיך בתחילת השיעור ובסיומו, הוא יחוש בעומק רגשותיך כלפי יהוה. אם כן, הקפד שתפילותיך ישקפו תמיד כנות וגילוי־לב ויעידו על איזון רוחני ורגשי.
פעל לישועת ילדיך
17. כיצד יכולים ההורים לעזור לילדיהם להישאר בדרך המובילה לישועה?
17 אין ספק שאנו מעוניינים להושיע את בני משפחתנו. על ילדים רבים במשפחות משיחיות ניתן לומר שהם כנים ו”יציבים באמונה”. לעומת זאת, יש צעירים שהאמת לא היכתה שורשים בלבם (פטרוס א׳. ה׳:9; אפסים ג׳:17; קולוסים ב׳:7). בני נוער רבים עוזבים את הדרך המשיחית בהתקרבם או בהגיעם לבגרות. אם אתה הורה, מה תוכל לעשות כדי להפחית את הסיכויים שכך יקרה לילדיך? דבר ראשון, השתדל ליצור אווירה משפחתית בריאה. חיי משפחה טובים מניחים את היסוד להשקפה בריאה בנושא הסמכות, להוקרת ערכים נעלים וליחסים מאושרים עם אחרים (עברים י״ב:9). אם כן, קשרים טובים בין בני המשפחה עשויים לסייע לצמיחת ידידות בין הילד לבין יהוה (תהלים כ״ב:11). משפחות חזקות עושות דברים יחדיו — גם אם זה דורש מההורים להקריב זמן שניתן היה להקדישו לעניינים אישיים. כך תוכל, בדוגמתך האישית, ללמד את הילד להחליט החלטות נכונות בחיים. הורים, יתרונות חומריים אינם הדבר העיקרי שהילדים זקוקים לו. הם זקוקים לכם — לזמנכם, למרצכם ולאהבתכם. האם אתם נותנים זאת לילדיכם?
18. על אילו שאלות חייבים ההורים לעזור לילדיהם למצוא תשובות?
18 אל להורים המשיחיים להניח שילדיהם יהפכו באופן אוטומטי למשיחיים. דניאל, זקן קהילה ואב לחמישה ילדים, מציין: ”ההורים חייבים למצוא את הזמן כדי לסלק מלב ילדיהם את הספקות המתעוררים בהם באופן בלתי נמנע בבית־הספר ובמקומות אחרים. עליהם לעזור בסבלנות לילדיהם למצוא תשובות לשאלות כגון: ’האם אנחנו באמת חיים בעת הקץ? האם באמת יש רק דת אמת אחת ויחידה? מדוע לא כדאי להתרועע עם חברים מבית־הספר שנראים נחמדים? האם זה תמיד פסול לקיים יחסי־מין לפני הנישואין?’” הורים, הייו סמוכים ובטוחים שיהוה יברך את מאמציכם, משום שגם הוא מעוניין בטובת ילדיכם.
19. מדוע מומלץ שההורים עצמם ילמדו את ילדיהם?
19 יש הורים שחשים כי אין הם כשירים ללמד את ילדיהם. אל לכם להרגיש כך, משום שאתם, יותר מכל אדם אחר, נמצאים בעמדה הטובה ביותר ללמד את ילדיכם (אפסים ו׳:4). אם תלמדו את ילדיכם תוכלו לדעת ממקור ראשון מה טמון בלבם ובשכלם. האם התשובות שלהם יוצאות מן הלב או נאמרות כדי לצאת ידי חובה? האם הם באמת מאמינים במה שהם לומדים? האם יהוה הוא ישות ממשית בעיניהם? הדרך היחידה לדעת את התשובות לשאלות אלו ולשאלות חיוניות אחרות היא ללמד את הילדים באופן אישי (טימותיאוס ב׳. א׳:5).
20. כיצד יכולים ההורים להפוך את השיעור המשפחתי לחוויה מהנה ומועילה?
20 כיצד תוכל להקפיד על תוכנית קבועה של שיעור משפחתי? ג׳וזף, זקן קהילה ואב לבן ובת קטנים, אומר: ”השיעור המשפחתי חייב להיות חוויה מהנה, שכולם מצפים לה, כמו כל שיעור מקרא אחר. כדי ליצור אווירה כזו במשפחה שלנו, אין אנו מקפידים יתר על המידה בנושא הזמן. השיעור יכול להימשך שעה שלימה, אבל אם לפעמים יש לנו רק עשר דקות, גם אז אנחנו לומדים. אחד הדברים שבזכותם הילדים מצפים לשיעור כל שבוע זה שאנחנו עורכים משחקי תפקידים לפי סצינות מן הספר סיפורי המקרא שלי.a הרושם העמוק שנותר בילדים וההבנה שהם רוכשים חשובים בהרבה ממספר הסעיפים שאנו מספיקים”.
21. מתי יכולים ההורים ללמד את ילדיהם?
21 אין להסיק מכך שעליך ללמד את ילדיך אך ורק במסגרת של תוכנית לימוד רשמית (דברים ו׳:5–7). אותו עד־יהוה בתאילנד שהוזכר בתחילת המאמר אומר: ”אני זוכר היטב שאבי נהג לקחת אותי איתו לבשר. הגענו באופניים לאזורים המרוחקים ביותר בשטח ההטפה של הקהילה. אין ספק שדוגמתם הטובה של הוריי והעובדה שלימדו אותנו בכל מצב עזרו לנו להחליט לשרת בשירות מלא. כנראה שהלקחים נחרטו היטב בשכלי. אני עדיין מבשר באזורים המרוחקים ביותר בשטח ההטפה של הקהילה!”
22. במה תזכה אם ’תשגיח על עצמך ותשית לבך להוראה’?
22 בקרוב, בדיוק בזמן המתאים, יבוא ישוע ויוציא לפועל את משפטי אלוהים על הסדר הנוכחי. מאורע כביר זה יחלוף ויירשם בדפי ההיסטוריה, אולם משרתיו הנאמנים של יהוה ימשיכו לשרת את אלוהים ויזכו לישועה נצחית. האם אתה מקווה להיות עימם, יחד עם ילדיך ותלמידי המקרא שלך? אם כן, זכור: ”השגח על עצמך ושית לבך להוראה. התמד בזה, כי בעשותך כן תושיע גם את עצמך וגם את השומעים אליך” (טימותיאוס א׳. ד׳:16).
[הערת שוליים]
a יצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.
התוכל להשיב?
• מה צריכה להיות גישתנו, בהתחשב בעובדה שאין אנו יודעים מתי בדיוק יבוא משפטו של אלוהים?
• באילו דרכים נוכל ’לשית לבנו להוראה’?
• כיצד תוכל לעזור לתלמיד להיות ידיד אלוהים?
• מדוע חשוב שההורים יקדישו מזמנם כדי ללמד את ילדיהם?
[תמונה בעמוד 15]
קל יותר ללמוד באווירה מכובדת וידידותית
[תמונה בעמוד 18]
משחקי תפקידים על סמך סיפורי מקרא, כמו משפט שלמה, הופכים את השיעורים המשפחתיים לחוויה מהנה