שמור על שמך הטוב

אדם המתכנן בניינים יפים קונה לעצמו שם של אדריכל מומחה.‏ נערה המצטיינת בלימודים נודעת כתלמידה חרוצה.‏ אדם שאינו עושה מאומה עשוי להוציא לעצמו שם של בטלן.‏ להדגשת שבחו של שם טוב אומר המקרא:‏ ”‏נבחר שם מעושר רב,‏ ומכסף ומזהב חן טוב”‏ (‏משלי כ״ב:‏1‏)‏.‏

שם טוב נבנה על־ידי מעשים קטנים ולאורך זמן.‏ אך די במעשה טיפשי אחד כדי להורסו.‏ למשל,‏ מקרה יחיד של התנהגות מינית פסולה עלול להכתים שם טוב.‏ בפרק ו׳ של ספר משלי מזהיר שלמה המלך מפני גישות ומעשים העלולים להרוס את שמנו הטוב ולפגוע בקשר שלנו עם יהוה אלוהים.‏ עימם נמנים התחייבויות בלא מחשבה תחילה,‏ עצלות,‏ מִרמה ואי־מוסריות מינית — דברים שיהוה שונא.‏ יישום עצות אלו יעזור לנו לשמור על שמנו הטוב.‏

הינצל מהתחייבויות טיפשיות

פרק ו׳ בספר משלי נפתח במילים:‏ ‏”‏בני,‏ אם ערבת לרֵעך,‏ תקעת לזר כפיך,‏ נוֹקשתָ באמרי פיך,‏ נלכדת באמרי פיך,‏ עשה זאת אפוא,‏ בני,‏ והינצל,‏ כי באת בכף רעך;‏ לך התרפס ורהַב רעיך”‏ (‏משלי ו׳:‏1–3‏)‏.‏

העצה כאן היא לא להיות מעורב בעסקאות של אחרים,‏ בייחוד של זרים.‏ בני ישראל נצטוו אומנם לאמור:‏ ”‏וכי יָמוּך [‏ייעשה עני]‏ אחיך וּמָטָה ידו עימך,‏ והחזקת [‏תמכת]‏ בו”‏ (‏ויקרא כ״ה:‏35–38‏)‏.‏ אלא שהיו כמה יזמים מבני העם בעלי תעוזה,‏ אשר תכננו תוכניות עסקיות לא־ודאיות וזכו לגיבוי כספי על־ידי כך ששכנעו אחרים ’‏לערוב להם’‏ ובעצם להיות אחראים לחובות.‏ מצבים דומים מתעוררים גם כיום.‏ למשל,‏ יש מוסדות פיננסיים הדורשים ערב כתנאי לאישור הלוואה הכרוכה בסיכונים.‏ עד כמה אווילי הדבר לנהוג בפזיזות ולהתחייב בצורה כזו עבור אחרים!‏ התחייבות זו עלולה להפיל אותנו בפח מבחינה כספית ולעשות לנו שם רע בעיני הבנקים ובעיני מלווים אחרים.‏

ומה נעשה אם בעקבות בחינה מדוקדקת יתחוור לנו שהצעד שנקטנו,‏ שנראה כצעד חכם בתחילה,‏ היה למעשה צעד אווילי?‏ העצה היא למחול על כבודנו ו’‏להרהיב רֵענו’‏,‏ כלומר,‏ להפציר בו ללא הרף — לבוא בפניו בבקשות בלתי נלאות.‏ עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לתקן את הנזק.‏ בספר עיון אחד נאמר:‏ ”‏נסה בכל דרך אפשרית להגיע להסכמה ולהבנה עם היריב,‏ כדי שההתחייבות שלך לא תפעל נגדך ונגד יקיריך”‏.‏ יש לעשות כן ללא דיחוי,‏ שהרי המלך מוסיף ואומר:‏ ‏”‏אל תיתן שינה לעיניך,‏ ותנומה לעפעפיך.‏ הינצל כצבי מיד,‏ וכציפור מפח יָקוש”‏ (‏משלי ו׳:‏​4,‏ 5‏)‏.‏ מוטב לחזור בך מהתחייבות טיפשית,‏ כל עוד ניתן הדבר,‏ מאשר להילכד בה.‏

הייה חרוץ כמו הנמלה

‏”‏לך אל הנמלה,‏ עצל,‏ ראה דרכיה וחכם”‏,‏ אומר שלמה.‏ מה ניתן ללמוד מדרכיה של הנמלה הקטנה?‏ המלך משיב:‏ ‏”‏אשר אין לה קצין,‏ שוטר ומושל.‏ תכין בקיץ לחמה,‏ אגרה בקציר מאכלה”‏ (‏משלי ו׳:‏6–8‏)‏.‏

הנמלים מאורגנות להפליא ויש ביניהן שיתוף פעולה מופתי.‏ הן אוגרות באופן אינסטינקטיבי מזון לעתיד.‏ אין להן ”‏קצין,‏ שוטר ומושל”‏.‏ נכון,‏ יש מלכה בקן,‏ אך היא מלכה במובן הזה שהיא מטילה ביצים ונחשבת לאם המושבה.‏ אין היא נותנת פקודות.‏ ללא מנהל עבודה שימריץ אותן לפעולה וללא מפקח שיעקוב אחריהן,‏ עושות הנמלים את עבודתן ללא ליאות.‏

האין זה מן הראוי שגם אנו נהיה חרוצים כמו הנמלים?‏ עבודה קשה ומאמצים להשתפר בעבודתנו יועילו לנו בין אם משגיחים עלינו ובין אם לאו.‏ עלינו לעשות את מיטבנו בבית־הספר,‏ במקום העבודה ובפעילויות רוחניות.‏ כשם שהנמלה מפיקה תועלת מחריצותה,‏ רוצה אלוהים ’‏שנראה טוב בכל עמלנו’‏ (‏קהלת ג׳:‏​13,‏ 22;‏ ה׳:‏17‏)‏.‏ מצפון נקי וסיפוק אישי הם פרי העבודה הקשה (‏קהלת ה׳:‏11‏)‏.‏

שלמה מנסה בשתי שאלות רטוריות לעורר את העצל מעצלותו:‏ ‏”‏עד מתי עצל תשכב?‏ מתי תקום משנתך?‏”‏ ואז מחקה אותו שלמה ומוסיף:‏ ‏”‏מעט שנות,‏ מעט תנומות,‏ מעט חיבוק ידיים לשכב.‏ ובא כמְהַלֵך [‏נווד‏]‏ ראשך [‏עונייך‏]‏,‏ ומחסורך כאיש מגן”‏ (‏משלי ו׳:‏9–11‏)‏.‏ בעודו שוכב פרקדן מתנפל עליו העוני במהירות כשודד דרכים,‏ והמחסור תוקף אותו כאיש חמוש.‏ שדות העצל מתמלאים עד מהרה בקִמשונים [‏עשבים שוטים]‏ ובחרולים [‏סרפדים]‏ (‏משלי כ״ד:‏​30,‏ 31‏)‏.‏ עסקיו מתמוטטים בִּן לילה.‏ כמה זמן ימשיכו להעסיק עובד בטלן?‏ וכיצד יכול תלמיד עצלן לצפות להצלחה בלימודים?‏

הייה הגון

להדגשת דפוס התנהגות נוסף שהורס את שמו הטוב של הפרט ואת הקשר שלו עם אלוהים,‏ מוסיף שלמה‏:‏ ”‏אדם בליעל,‏ איש אוון,‏ הולך עיקשות פה.‏ קורץ בעיניו,‏ מולֵל ברגליו,‏ מורה באצבעותיו.‏ תהפוכות בלבו,‏ חורש רע בכל עת.‏ מדיָנים ישַלֵח”‏ (‏משלי ו׳:‏12–14‏)‏.‏

פסוקים אלו מתארים אדם רמאי.‏ השקרן מנסה על־פי־רוב להסתיר את שקריו.‏ כיצד?‏ לא רק ב”‏עיקשות פה”‏,‏ כלומר לא רק בדיבור מסולף,‏ אלא גם בשפת הגוף.‏ חוקר אחד מציין:‏ ”‏תנועות הגוף,‏ גוון הקול והבעות הפנים הם שיטות התעיה מכוונות;‏ מאחורי חזות האומרת כנות מסתתרים מוח מעוות ורוח של תככים”‏.‏ איש בליעל זה חורש מזימות רעות ומשלח מדנים בכל עת.‏ מה יעלה בגורלו?‏

‏”‏על כן פתאום יבוא אֵידו [‏אסונו‏]‏”‏,‏ משיב מלך ישראל.‏ ‏”‏פתע יישבר ואין מרפא”‏ (‏משלי ו׳:‏15‏)‏.‏ שקרן שנתפס בקלקלתו מאבד את שמו הטוב באחת.‏ מי יבטח בו שוב?‏ סופו הרה אסון,‏ מפני ש”‏כל המשקרים”‏ יידונו למוות נצחי (‏ההתגלות כ״א:‏8‏)‏.‏ הבה ’‏נתנהג ביושר בכל דבר’‏ (‏עברים י״ג:‏18‏)‏.‏

שנא את מה ששונא יהוה

שנאת הרע — זהו גורם מרתיע מעשיית מעשים שיכפישו את שמנו.‏ האין עלינו אפוא לטפח סלידה מן הרע?‏ מה עלינו לשנוא בדיוק?‏ שלמה אומר:‏ ‏”‏שש הנה שנא יהוה;‏ ושבע תועבת נפשו:‏ עיניים רמות,‏ לשון שקר,‏ וידיים שופכות דם נקי,‏ לב חורש מחשבות אוון,‏ רגליים ממהרות לרוץ לרעה,‏ יפיח כזבים עֵד שקר,‏ ומשלח מדנים בין אחים”‏ (‏משלי ו׳:‏16–19‏)‏.‏

שבע קטגוריות בסיסיות אלה מקפלות בתוכן כמעט את כל סוגי החטאים.‏ ”‏עיניים רמות”‏ ו”‏לב חורש מחשבות אוון”‏ הם חטאים הנעשים במחשבה.‏ ”‏לשון שקר”‏ ו’‏עד שקר המפיח כזבים’‏ הם חטאים הנעשים בדיבור.‏ ”‏ידיים שופכות דם נקי”‏ ו”‏רגליים ממהרות לרוץ לרעה”‏ הם מעשים מרושעים.‏ ומה ששנוא על יהוה במיוחד הוא אדם הנהנה לחרחר מריבות בין בני אדם,‏ שאילולא כן היו ביחסי שלום.‏ העלייה משש לשבע מרמזת שהרשימה אינה מלאה,‏ שכן בני אדם עושים עוד ועוד מעשים רעים.‏

עלינו לתעב את אשר שונא אלוהים.‏ עלינו להימנע,‏ למשל,‏ מ”‏עיניים רמות”‏ או מכל גילוי של גאווה.‏ יש להימנע גם מרכילות העלולה לשלח בנקל ”‏מדנים בין אחים”‏.‏ אם נפיץ שמועות זדוניות,‏ ביקורת בלתי מוצדקת או שקרים אולי לא ’‏נשפוך דם נקי’‏,‏ אך נוכל בהחלט להרוס את שמו הטוב של רענו.‏

‏”‏אל תחמוד יופיה”‏

את החלק השני של עצותיו מתחיל שלמה במילים:‏ ‏”‏נצור,‏ בני,‏ מצוַות אביך,‏ ואל תיטוש תורת אמך.‏ קָשְרם על לבך תמיד;‏ עָנְדם על גרגרותיך”‏.‏ מדוע?‏ ‏”‏בהתהלֶכְך,‏ תנחה אותך;‏ בשָכְבך,‏ תשמור עליך:‏ והקיצות,‏ היא תשיחֶך”‏ (‏משלי ו׳:‏20–22‏)‏.‏

האם חינוך מקראי יכול באמת להגן עלינו מפני אי־מוסריות מינית?‏ אכן כן.‏ הכתוב מבטיח לנו:‏ ‏”‏כי נר מצווה,‏ ותורה אור,‏ ודרך חיים תוכחות מוסר.‏ לשמָרְך מאשת רע,‏ מחָלְקַת לשון נָכְריה”‏ (‏משלי ו׳:‏​23,‏ 24‏)‏.‏ אם נזכור את עצות דבר־אלוהים וניישם אותן כ’‏נר לרגלנו ואור לנתיבתנו’‏,‏ יסייע לנו הדבר להתנגד לחיזורים החלקלקים של אשה או גבר לא־מוסריים (‏תהלים קי״ט:‏105‏)‏.‏

‏”‏אל תחמוד יופיה בלבבך”‏,‏ מזהיר המלך החכם,‏ ‏”‏ואל תקחֲךָ בעפעפיה”‏.‏ מדוע?‏ ‏”‏כי בעד אשה זונה עד כיכר לחם;‏ ואשת איש,‏ נפש יקרה תצוד”‏ (‏משלי ו׳:‏​25,‏ 26‏)‏.‏

האם משווה שלמה את אשת האיש הנואפת לזונה?‏ ייתכן שכן.‏ אפשרות אחרת היא ששלמה מבדיל בין השלכות היחסים הפסולים עם זונה לבין השלכות היחסים עם אשת איש.‏ איש השוכב עם זונה עלול להידרדר עד ”‏כיכר לחם”‏ — לעוני מחפיר.‏ הוא עלול אף להידבק במחלות מין כואבות ומזיקות,‏ כולל מחלת האיידס הקטלנית.‏ מצד שני,‏ אדם המחפש לשכב עם אשת איש ניצב בסכנה מיידית גדולה יותר במסגרת התורה.‏ הנואפת מסכנת את ’‏נפשו היקרה’‏ של שותפה האסור.‏ ”‏בנוסף למוות בטרם עת עקב חיי ההוללות”‏,‏ נאמר בספר עיון אחד.‏ ”‏הכתוב גם מתכוון לכך שהחוטא חייב בעונש מוות”‏ (‏ויקרא כ׳:‏10;‏ דברים כ״ב:‏22‏)‏.‏ בכל מקרה,‏ יפה ככל שתהיה,‏ אסור לחמוד אשה כזו.‏

‏’‏אל תחתה אש בחיקך’‏

להבלטת הסכנה שבניאוף שואל שלמה‏:‏ ”‏היַחְתֶה איש אֵש בחיקו ובגדיו לא תִשָרפנה?‏ אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תִכָּוֶוינָה?‏”‏ ולביאור המשל אומר שלמה:‏ ‏”‏כן הבא אל אשת רעהו,‏ לא יינקה כל הנוגע בה”‏ (‏משלי ו׳:‏27–29‏)‏.‏ חוטא כזה ענוש ייענש.‏

‏”‏לא יבוּזוּ לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב”‏,‏ אומר שלמה,‏ ואולם אם ‏”‏נמצא,‏ ישלם שבעתיים;‏ את כל הון ביתו יתן”‏ (‏משלי ו׳:‏​30,‏ 31‏)‏.‏ בישראל הקדומה נדרש הגנב לשלם אפילו את כל מה שיש לו.‏a על אחת כמה וכמה ראוי הנואף להיענש,‏ שהרי אין לו במה לתרץ את מעשהו.‏

‏”‏נואף אשה חסר־לב”‏,‏ אומר שלמה.‏ אדם חסר לב לוקה בשיקול דעתו,‏ משום שהוא ‏”‏משחית נפשו”‏ (‏משלי ו׳:‏32‏)‏.‏ הוא עשוי להצטייר למראית עין כאדם מכובד,‏ אך באדם הפנימי שבו לוקה התפתחותו בחסר.‏

אולם בזה לא תמו הפירות הבאושים שקוצר הנואף.‏ ‏”‏נגע וקלון ימצא,‏ וחרפתו לא תימחה.‏ כי קנאה חמת גבר,‏ ולא יחמול ביום נקם.‏ לא ישא פני כל כּוֹפֶר,‏ ולא יֹאבֶה,‏ כי תרבה שוחד”‏ (‏משלי ו׳:‏33–35‏)‏.‏

הגנב יכול לפצות על מעשיו,‏ לא כן הנואף.‏ אילו פיצויים הוא יכול להציע לבעל זועם?‏ סביר להניח שגם אם ירבה בתחנונים לא יזכה לחמלה.‏ בשום אופן לא יוכל הנואף לפצות על חטאו.‏ החרפה והקלון על שמו הטוב לא יימחו.‏ הוא גם לא יוכל בשום דרך שהיא לתת כופר שיחלץ אותו מן העונש הראוי לו.‏

מן התבונה להתרחק מניאוף ומכל מעשה או גישה שישחיתו את שמנו הטוב וימיטו חרפה על שם אלוהים!‏ אל נתחייב התחייבויות טיפשיות.‏ הבה ניוודע ברבים כאנשים חרוצים וישרים.‏ ובעוד אנו משתדלים לשנוא את אשר שונא יהוה,‏ הבה נעשה לעצמנו שם טוב אצלו ואצל כל אדם.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

גלה משנה זהירות לפני שתחתום על הלוואה כערב

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

הייה חרוץ כמו הנמלה

‏[‏תמונה בעמוד 27]‏

הישמר מרכילות הרסנית