דבר יהוה חי
נקודות בולטות מספר משלי
שלמה המלך ’דיבר שלושת אלפים משל’ (מלכים א׳. ה׳:12). האם יש לנו גישה למשליו החכמים? אכן כן. ספר משלי שהושלם בערך ב־717 לפה״ס, מכיל חלק ניכר ממשלי שלמה. רק שני הפרקים האחרונים מיוחסים לכותבים אחרים: אגור בן־יָקֶה והמלך לְמוּאֵל. מעניין לציין שיש הסוברים כי למואל הוא שם אחר של שלמה.
לאסופת הפתגמים שנכתבו בהשראת אלוהים יש מטרה כפולה — ”לדעת חוכמה ומוסר” (משלי א׳:2). הם עוזרים לנו לקנות חוכמה, שהיא היכולת לראות דברים בצורה ברורה וליישם את הידע בפתרון בעיות. דרכם אנו גם מקבלים מוסר, כלומר, חינוך מוסרי. אם ניתן דעתנו למשלים וניישם את העצות שבהם ישפיע הדבר על לבנו, יתרום לאושרנו ויוביל להצלחתנו (עברים ד׳:12).
’קנה חוכמה והחזק במוסר’
(משלי א׳:1 עד ט׳:18)
”חָכְמוֹת בחוץ תרונָה”, אומר שלמה (משלי א׳:20). מדוע עלינו לשמוע לקולה הרם והצלול של החוכמה? פרק ב׳ מונה ברכות רבות הנלוות לרכישת חוכמה. פרק ג׳ דן בכינון יחסים קרובים עם יהוה. שלמה אומר בהמשך: ”ראשית חוכמה, קנה חוכמה; ובכל קִנְיָנְך, קנה בינה. החזק במוסר, אל תֶּרֶף” (משלי ד׳:7, 13).
מה יעזור לנו לדחות את דרכי העולם המושחתות? פרק ה׳ עונה: השתמש בכושר החשיבה וזהה את דרכיו המפתות של העולם. כמו כן, חשב את המחיר הכבד שגוררת האי־מוסריות. הפרק הבא מזהיר מפני צורות התנהגות וגישות המסכנות את יחסינו עם יהוה. פרק ז׳ חושף את דרך פעולתם של אנשים לא־מוסריים. בפרק ח׳ מוצגות באופן מרתק מעלות החוכמה וקסמה. פרק ט׳ חותם את הקובץ הראשון של המשלים שנידונו עד עתה, ומציג תמונה מאלפת המניעה אותנו לרדוף חוכמה.
תשובות לשאלות מקראיות:
א׳:7; ט׳:10 — באיזה מובן יראת יהוה היא ”ראשית דעת” ו”תחילת חוכמה”? ללא יראת יהוה אין דעת מפני שהוא בורא הכול ומחבר המקרא (רומים א׳:20; טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). הוא מקור כל הידע האמיתי. לפיכך, ראשיתה של הדעת היא ביראת כבוד ליהוה. יראת אלוהים היא גם תחילת חוכמה מכיוון שלא תיתכן חוכמה ללא דעת. כמו כן, אדם חסר יראת יהוה אינו משתמש בידיעותיו, יהיו אשר יהיו, כדי לפאר את הבורא.
ה׳:3 — מדוע הזונה מכונה ”זרה”? משלי ב׳:16, 17 מתאר את ’האישה הזרה’ כמי ’ששכחה את ברית אלוהיה’. כל מי שעבדו אלילים או התכחשו לתורת משה, כולל זונות, נקראו זרים (ירמיהו ב׳:25; ג׳:13).
ז׳:1, 2 — מה כלול ב”אמָרָי” וב”מצוותַי”? בנוסף לעיקרי האמונה המקראיים, הם מקפלים בתוכם כללים וחוקים שקובעים ההורים לטובת כל בני המשפחה. הצעירים צריכים לציית לאמרות ולמצוות וכן להדרכות המקראיות שנותנים להם הוריהם.
ח׳:30 — מיהו ה”אָמוֹן”? החוכמה המואנשת קרויה אמון, כלומר, איש מלאכה מיומן. האנשה זו אינה אך ורק אמצעי ספרותי להבהרת תכונות החוכמה, אלא תיאור ציורי של בנו בכורו של אלוהים, ישוע המשיח, בקיומו הקדם אנושי. זמן רב לפני הולדתו של ישוע כאדם על הארץ, ’אלוהים קנה [יצר אותו] ראשית דרכו’ (משלי ח׳:22). כ”אמון” פעל ישוע לצד אביו בבריאת הכול (קולוסים א׳:15–17).
ט׳:17 — מה הם ”מים גנובים” ומדוע ”ימתָקו”? המקרא קושר את ההנאה מיחסי מין במסגרת הנישואין לשתיית מים מרעננים מבאר. לפיכך, מים גנובים מסמלים יחסי מין לא־מוסריים הנעשים בסתר (משלי ה׳:15–17). המחשבה לא להיתפס מקנה למים את מתיקותם המדומה.
לקחים עבורנו:
א׳:10–14. עלינו להישמר לבל ניגרר אחר דרכיהם העקלקלות של חוטאים המבטיחים לנו עושר.
ג׳:3. עלינו להוקיר את החסד והאמת ולהראותם בפומבי כמחרוזת יקרה. עלינו גם לחקוק את התכונות הללו על לבנו, זאת אומרת להפוך אותם לחלק בלתי נפרד מאישיותנו.
ד׳:18. ידע רוחני מצטבר בהדרגה. כדי להישאר באור יש להמשיך להיות ענווים וצנועים.
ה׳:8. עלינו להתרחק מכל ההשפעות הלא־מוסריות אם במוזיקה, בבידור, באינטרנט או בספרים וכתבי עת.
ה׳:21. האם מי שאוהב את יהוה ימיר את יחסיו הטובים עם אל האמת תמורת כמה רגעי הנאה? מובן שלא! המניע החזק ביותר להישאר טהור מוסרית הוא הידיעה שיהוה רואה את דרכינו ואינו פוטר אותנו מאחריות למעשינו.
ו׳:1–5. אילו עצות טובות אנו מוצאים בפסוקים הללו שלא ’לערוב’, כלומר, לא לקבל על עצמנו התחייבות כספית טיפשית עבור אחרים! אם לאחר שנבדוק היטב יתחוור לנו שלא פעלנו בחוכמה, עלינו מייד ’לרהוב רענו’, היינו, להפציר בו ללא הרף, ולעשות כל שביכולתנו לתקן את הנזק.
ו׳:16–19. שבעת הדברים הבסיסיים הללו מכילים כמעט את כל סוגי החטאים. עלינו לשנוא אותם.
ו׳:20–24. חינוך מקראי יגן על הילדים מליפול בפח האי־המוסריות המינית. מחובתם של ההורים להקנות אותו לילדיהם ולא להתרשל במילוי תפקידם.
ז׳:4. עלינו לאהוב את החוכמה ואת הבינה.
משלים להדרכתנו
(משלי י׳:1 עד כ״ט:27)
יתר משלי שלמה הם פתגמים תמציתיים העומדים בפני עצמם. הם מוצגים בעיקר כניגודים, הקבלות והשווואות ויש בהם לקחים רבי עוצמה בכל הקשור להתנהגות, לדיבור ולגישה.
פרקים י׳ עד כ״ד מדגישים עד כמה חשוב לגלות יראת כבוד ליהוה. את המשלים בפרקים כ״ה עד כ״ט ”העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה” (משלי כ״ה:1). הם מלמדים שיש להישען על יהוה וכוללים לקחים חשובים אחרים.
תשובות לשאלות מקראיות:
י׳:6 — כיצד ’פי רשעים מכסה חמס [אלימות]’? אפשרות אחת היא שבמתק שפתיים מסתירים הרשעים את כוונתם הזדונית להרע. אפשרות אחרת היא שהרשעים בדרך כלל שנואים, והעוינות כלפיהם סוכרת את פיהם.
י׳:10 — מדוע ”קורץ עין ייתן עַצֶבֶת”? ”אדם בליעל” לא רק מדבר באי־יושר, כלומר, ב”עיקשות פה”, אלא גם מנסה להסתיר את מניעיו בשפת גופו כמו ’קריצת עין’ (משלי ו׳:12, 13). הונאה זו עשויה להסב עצב רב לקורבנו.
י׳:29 — מהי ”דרך יהוה”? הכוונה כאן היא לדרך שבה נוהג יהוה עם בני אדם ולא לאורח החיים שעלינו לאמץ. מגעיו של אלוהים עם האנושות משמעם ביטחון להולכי תום וחורבן לרשעים.
י״א:31 — מדוע ישולם לרשע יותר מאשר לצדיק? התשלום מתבטא בחומרת הענישה. הצדיק משלם על עוונו במוסר. הרשע חוטא במזיד ומסרב לחזור בתשובה. לכן הוא ראוי לקבל — ואכן מקבל — עונש כבד.
י״ב:23 — כיצד אדם ”כֹּסֶה [מכסה] דעת”? אין משמע הדבר שהוא מסתיר לגמרי את ידיעותיו. הכוונה היא שאדם זה מראה את הידע שלו בתבונה ולא בקול תרועה רמה וברברבנות.
י״ד:17 — באיזו דרך ”איש מזימות יישָנא”? למילה ”מזימה” שתי משמעויות: כושר חשיבה וחשיבה זדונית. כמובן, מי שחורש מזימות הוא אדם שנוא. אבל גם אדם נבון המפעיל את כושר חשיבתו ובוחר שלא להיות חלק ”מן העולם”, זוכה לאותו יחס (יוחנן ט״ו:19).
י״ח:19 — כיצד ”אח נפשע [יותר] מקריית עוז”? בדומה לעיר בצורה, הוא מסרב בתוקף לוותר. המדיינים, כלומר המריבות בינו לבין רעהו שפשע נגדו, עלולים להוות מחסום כ”בריח ארמון”.
לקחים עבורנו:
י׳:11–14. כדי שדברינו יהיו בונים עלינו למלא את שכלנו בידע מדויק, למלא את לבנו באהבה ולדבר בחוכמה.
י׳:19; י״ב:18; י״ג:3; ט״ו:28; י״ז:28. הבה נמעיט בדיבורים ונחשוב לפני שנדבר.
י״א:1; ט״ז:11; כ׳:10, 23. יהוה רוצה שנהיה ישרים בעסקים.
י״א:4. טיפשי לרדוף אחר עושר חומרי על חשבון לימוד אישי של המקרא, נוכחות באסיפות, תפילות ושירות השדה.
י״ג:4. לא מספיק רק ’להתאוות’ לתפקיד אחראי בקהילה או לרצות לחיות בעולם החדש. עלינו גם לשקוד ולעשות מאמצים חרוצים כדי לעמוד בדרישות.
י״ג:24; כ״ט:15, 21. הורה אוהב אינו מפנק יותר מדי את בנו או מעלים עין ממשגיו. במקום זאת, האב או האם מתקנים את בנם כדי להסיר מעליו את המגרעות לפני שיכו בו שורשים.
י״ד:10. מכיוון שקשה לנו לפעמים לבטא במדויק את צפונות לבנו, ולא תמיד קל לאחרים להבין את אשר על לבנו, הנחמה הרגשית שאנשים יכולים להעניק לנו מוגבלת במידת מה. אולי יתעוררו קשיים מסוימים שבהם נצטרך להישען אך ורק על יהוה.
ט״ו:7. לא כדאי שנמטיר בבת אחת על בן שיחנו את כל מה שאנו יודעים, כפי שחקלאי אינו זורה או מפזר את כל הזרעים במקום אחד. החכם מפזר את ידיעותיו טיפין טיפין לפי הצורך.
ט״ו:15; י״ח:14. גישה חיובית תעזור לנו למצוא שמחה גם בנסיבות קשות.
י״ז:24. בניגוד ל”כסיל” — שעיניו ומחשבותיו נודדות למחוזות אחרים במקום להתמקד בדברים חשובים — עלינו לבקש חוכמה כדי לפעול בתבונה.
כ״ג:6–8. עלינו להיזהר מפני אירוח הנעשה בצביעות.
כ״ז:21. דברי הלל חושפים לעתים את אישיותנו האמיתית. אם ההלל מניע אותנו להודות ליהוה ומדרבן אותנו להמשיך לשרתו, ניכר שאנו ענווים. מנגד, אם ההלל מעורר בנו רגשי עליונות מעיד הדבר על חוסר ענווה.
כ״ז:23–27. הפסוקים מציירים אווירה פסטורלית כדי להדגיש שכדאי למצוא סיפוק באורח חיים פשוט הנובע מעבודה מאומצת. הם מדגישים במיוחד את הצורך לבטוח באלוהים.a
כ״ח:5. אם ’נבקש את יהוה’ בתפילות ובלימוד דברו, נוכל ’להבין כל’ מה שצריך כדי לשרת אותו כרצונו.
’משאות’
(משלי ל׳:1 עד ל״א:31)
ספר משלי מסתיים בשני ’משאות’, כלומר מסרים חשובים (משלי ל׳:1; ל״א:1). משא אגור מראה באמצעות השוואות מעוררות מחשבה שלחמדנות אין שובע ושקשה לזהות את דרכי השכנוע של גבר המפתה עלמה.b עוד מזהיר הוא מפני האדרה עצמית ומפי התפרצויות זעם.
המשא שקיבל למואל מאת אימו מכיל עצות מועילות בקשר לשתיית יין ומשקאות חריפים ובאשר למשפט צדק. תיאור אשת חיל נחתם במילים: ”תנו לה מפרי ידיה, ויהללוה... מעשיה” (משלי ל״א:31).
קנה חוכמה, קבל מוסר, טפח יראת אלוהים, הישען על יהוה. אילו לקחים חשובים אנו לומדים מספר משלי שנכתב בהשראת אלוהים! אם כך, הבה ניישם את עצותיו. בעשותנו כן, נזכה לאושר שממנו נהנים ’יראי יהוה’ (תהלים קי״ב:1).
[הערות שוליים]
a ראה המצפה מ־1 באוגוסט 1991, עמוד 31.
b ראה המצפה מ־1 ביולי 1992, עמוד 31.
[תמונות בעמוד 16]
יהוה הוא מקור כל הידע האמיתי
[תמונה בעמוד 18]
מה הכוונה ’לזרות דעת’?