דבר יהוה חי

נקודות בולטות מספר משלי

שלמה המלך ’‏דיבר שלושת אלפים משל’‏ (‏מלכים א׳.‏ ה׳:‏12‏)‏.‏ האם יש לנו גישה למשליו החכמים?‏ אכן כן.‏ ספר משלי שהושלם בערך ב־717 לפה״ס,‏ מכיל חלק ניכר ממשלי שלמה.‏ רק שני הפרקים האחרונים מיוחסים לכותבים אחרים:‏ אגור בן־יָקֶה והמלך לְמוּאֵל.‏ מעניין לציין שיש הסוברים כי למואל הוא שם אחר של שלמה.‏

לאסופת הפתגמים שנכתבו בהשראת אלוהים יש מטרה כפולה — ”‏לדעת חוכמה ומוסר”‏ (‏משלי א׳:‏2‏)‏.‏ הם עוזרים לנו לקנות חוכמה,‏ שהיא היכולת לראות דברים בצורה ברורה וליישם את הידע בפתרון בעיות.‏ דרכם אנו גם מקבלים מוסר,‏ כלומר,‏ חינוך מוסרי.‏ אם ניתן דעתנו למשלים וניישם את העצות שבהם ישפיע הדבר על לבנו,‏ יתרום לאושרנו ויוביל להצלחתנו (‏עברים ד׳:‏12‏)‏.‏

‏’‏קנה חוכמה והחזק במוסר’‏

‏(‏משלי א׳:‏1 עד ט׳:‏18‏)‏

‏”‏חָכְמוֹת בחוץ תרונָה”‏,‏ אומר שלמה (‏משלי א׳:‏20‏)‏.‏ מדוע עלינו לשמוע לקולה הרם והצלול של החוכמה?‏ פרק ב׳‏ מונה ברכות רבות הנלוות לרכישת חוכמה.‏ פרק ג׳‏ דן בכינון יחסים קרובים עם יהוה.‏ שלמה אומר בהמשך:‏ ”‏ראשית חוכמה,‏ קנה חוכמה;‏ ובכל קִנְיָנְך,‏ קנה בינה.‏ החזק במוסר,‏ אל תֶּרֶף”‏ (‏משלי ד׳:‏7,‏ 13‏)‏.‏

מה יעזור לנו לדחות את דרכי העולם המושחתות?‏ פרק ה׳‏ עונה:‏ השתמש בכושר החשיבה וזהה את דרכיו המפתות של העולם.‏ כמו כן,‏ חשב את המחיר הכבד שגוררת האי־מוסריות.‏ הפרק הבא מזהיר מפני צורות התנהגות וגישות המסכנות את יחסינו עם יהוה.‏ פרק ז׳‏ חושף את דרך פעולתם של אנשים לא־מוסריים.‏ בפרק ח׳‏ מוצגות באופן מרתק מעלות החוכמה וקסמה.‏ פרק ט׳‏ חותם את הקובץ הראשון של המשלים שנידונו עד עתה,‏ ומציג תמונה מאלפת המניעה אותנו לרדוף חוכמה.‏

תשובות לשאלות מקראיות:‏

א׳:‏7;‏ ט׳:‏10 ‏— באיזה מובן יראת יהוה היא ”‏ראשית דעת”‏ ו”‏תחילת חוכמה”‏?‏ ללא יראת יהוה אין דעת מפני שהוא בורא הכול ומחבר המקרא (‏רומים א׳:‏20;‏ טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ הוא מקור כל הידע האמיתי.‏ לפיכך,‏ ראשיתה של הדעת היא ביראת כבוד ליהוה.‏ יראת אלוהים היא גם תחילת חוכמה מכיוון שלא תיתכן חוכמה ללא דעת.‏ כמו כן,‏ אדם חסר יראת יהוה אינו משתמש בידיעותיו,‏ יהיו אשר יהיו,‏ כדי לפאר את הבורא.‏

ה׳:‏3 ‏— מדוע הזונה מכונה ”‏זרה”‏?‏ משלי ב׳:‏16,‏ 17 מתאר את ’‏האישה הזרה’‏ כמי ’‏ששכחה את ברית אלוהיה’‏.‏ כל מי שעבדו אלילים או התכחשו לתורת משה,‏ כולל זונות,‏ נקראו זרים (‏ירמיהו ב׳:‏25;‏ ג׳:‏13‏)‏.‏

ז׳:‏1,‏ 2 ‏— מה כלול ב”‏אמָרָי”‏ וב”‏מצוותַי”‏?‏ בנוסף לעיקרי האמונה המקראיים,‏ הם מקפלים בתוכם כללים וחוקים שקובעים ההורים לטובת כל בני המשפחה.‏ הצעירים צריכים לציית לאמרות ולמצוות וכן להדרכות המקראיות שנותנים להם הוריהם.‏

ח׳:‏30 ‏— מיהו ה”‏אָמוֹן”‏?‏ החוכמה המואנשת קרויה אמון,‏ כלומר,‏ איש מלאכה מיומן.‏ האנשה זו אינה אך ורק אמצעי ספרותי להבהרת תכונות החוכמה,‏ אלא תיאור ציורי של בנו בכורו של אלוהים,‏ ישוע המשיח,‏ בקיומו הקדם אנושי.‏ זמן רב לפני הולדתו של ישוע כאדם על הארץ,‏ ’‏אלוהים קנה [‏יצר אותו]‏ ראשית דרכו’‏ (‏משלי ח׳:‏22‏)‏.‏ כ”‏אמון”‏ פעל ישוע לצד אביו בבריאת הכול (‏קולוסים א׳:‏15–17‏)‏.‏

ט׳:‏17 ‏— מה הם ”‏מים גנובים”‏ ומדוע ”‏ימתָקו”‏?‏ המקרא קושר את ההנאה מיחסי מין במסגרת הנישואין לשתיית מים מרעננים מבאר.‏ לפיכך,‏ מים גנובים מסמלים יחסי מין לא־מוסריים הנעשים בסתר (‏משלי ה׳:‏15–17‏)‏.‏ המחשבה לא להיתפס מקנה למים את מתיקותם המדומה.‏

לקחים עבורנו:‏

א׳:‏10–14‏.‏ עלינו להישמר לבל ניגרר אחר דרכיהם העקלקלות של חוטאים המבטיחים לנו עושר.‏

ג׳:‏3‏.‏ עלינו להוקיר את החסד והאמת ולהראותם בפומבי כמחרוזת יקרה.‏ עלינו גם לחקוק את התכונות הללו על לבנו,‏ זאת אומרת להפוך אותם לחלק בלתי נפרד מאישיותנו.‏

ד׳:‏18‏.‏ ידע רוחני מצטבר בהדרגה.‏ כדי להישאר באור יש להמשיך להיות ענווים וצנועים.‏

ה׳:‏8‏.‏ עלינו להתרחק מכל ההשפעות הלא־מוסריות אם במוזיקה,‏ בבידור,‏ באינטרנט או בספרים וכתבי עת.‏

ה׳:‏21‏.‏ האם מי שאוהב את יהוה ימיר את יחסיו הטובים עם אל האמת תמורת כמה רגעי הנאה?‏ מובן שלא!‏ המניע החזק ביותר להישאר טהור מוסרית הוא הידיעה שיהוה רואה את דרכינו ואינו פוטר אותנו מאחריות למעשינו.‏

ו׳:‏1–5‏.‏ אילו עצות טובות אנו מוצאים בפסוקים הללו שלא ’‏לערוב’‏,‏ כלומר,‏ לא לקבל על עצמנו התחייבות כספית טיפשית עבור אחרים!‏ אם לאחר שנבדוק היטב יתחוור לנו שלא פעלנו בחוכמה,‏ עלינו מייד ’‏לרהוב רענו’‏,‏ היינו,‏ להפציר בו ללא הרף,‏ ולעשות כל שביכולתנו לתקן את הנזק.‏

ו׳:‏16–19‏.‏ שבעת הדברים הבסיסיים הללו מכילים כמעט את כל סוגי החטאים.‏ עלינו לשנוא אותם.‏

ו׳:‏20–24‏.‏ חינוך מקראי יגן על הילדים מליפול בפח האי־המוסריות המינית.‏ מחובתם של ההורים להקנות אותו לילדיהם ולא להתרשל במילוי תפקידם.‏

ז׳:‏4‏.‏ עלינו לאהוב את החוכמה ואת הבינה.‏

משלים להדרכתנו

‏(‏משלי י׳:‏1 עד כ״ט:‏27‏)‏

יתר משלי שלמה הם פתגמים תמציתיים העומדים בפני עצמם.‏ הם מוצגים בעיקר כניגודים,‏ הקבלות והשווואות ויש בהם לקחים רבי עוצמה בכל הקשור להתנהגות,‏ לדיבור ולגישה.‏

פרקים י׳ עד כ״ד מדגישים עד כמה חשוב לגלות יראת כבוד ליהוה.‏ את המשלים בפרקים כ״ה עד כ״ט ”‏העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה”‏ (‏משלי כ״ה:‏1‏)‏.‏ הם מלמדים שיש להישען על יהוה וכוללים לקחים חשובים אחרים.‏

תשובות לשאלות מקראיות:‏

י׳:‏6 ‏— כיצד ’‏פי רשעים מכסה חמס [‏אלימות]‏’‏?‏ אפשרות אחת היא שבמתק שפתיים מסתירים הרשעים את כוונתם הזדונית להרע.‏ אפשרות אחרת היא שהרשעים בדרך כלל שנואים,‏ והעוינות כלפיהם סוכרת את פיהם.‏

י׳:‏10 ‏— מדוע ”‏קורץ עין ייתן עַצֶבֶת”‏?‏ ”‏אדם בליעל”‏ לא רק מדבר באי־יושר,‏ כלומר,‏ ב”‏עיקשות פה”‏,‏ אלא גם מנסה להסתיר את מניעיו בשפת גופו כמו ’‏קריצת עין’‏ (‏משלי ו׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏ הונאה זו עשויה להסב עצב רב לקורבנו.‏

י׳:‏29 ‏— מהי ”‏דרך יהוה”‏?‏ הכוונה כאן היא לדרך שבה נוהג יהוה עם בני אדם ולא לאורח החיים שעלינו לאמץ.‏ מגעיו של אלוהים עם האנושות משמעם ביטחון להולכי תום וחורבן לרשעים.‏

י״א:‏31 ‏— מדוע ישולם לרשע יותר מאשר לצדיק?‏ התשלום מתבטא בחומרת הענישה.‏ הצדיק משלם על עוונו במוסר.‏ הרשע חוטא במזיד ומסרב לחזור בתשובה.‏ לכן הוא ראוי לקבל — ואכן מקבל — עונש כבד.‏

י״ב:‏23 ‏— כיצד אדם ”‏כֹּסֶה [‏מכסה‏]‏ דעת”‏?‏ אין משמע הדבר שהוא מסתיר לגמרי את ידיעותיו.‏ הכוונה היא שאדם זה מראה את הידע שלו בתבונה ולא בקול תרועה רמה וברברבנות.‏

י״ד:‏17 ‏— באיזו דרך ”‏איש מזימות יישָנא”‏?‏ למילה ”‏מזימה”‏ שתי משמעויות:‏ כושר חשיבה וחשיבה זדונית.‏ כמובן,‏ מי שחורש מזימות הוא אדם שנוא.‏ אבל גם אדם נבון המפעיל את כושר חשיבתו ובוחר שלא להיות חלק ”‏מן העולם”‏,‏ זוכה לאותו יחס (‏יוחנן ט״ו:‏19‏)‏.‏

י״ח:‏19 ‏— כיצד ”‏אח נפשע [‏יותר‏]‏ מקריית עוז”‏?‏ בדומה לעיר בצורה,‏ הוא מסרב בתוקף לוותר.‏ המדיינים,‏ כלומר המריבות בינו לבין רעהו שפשע נגדו,‏ עלולים להוות מחסום כ”‏בריח ארמון”‏.‏

לקחים עבורנו:‏

י׳:‏11–14‏.‏ כדי שדברינו יהיו בונים עלינו למלא את שכלנו בידע מדויק,‏ למלא את לבנו באהבה ולדבר בחוכמה.‏

י׳:‏19;‏ י״ב:‏18;‏ י״ג:‏3;‏ ט״ו:‏28;‏ י״ז:‏28‏.‏ הבה נמעיט בדיבורים ונחשוב לפני שנדבר.‏

י״א:‏1;‏ ט״ז:‏11;‏ כ׳:‏10,‏ 23‏.‏ יהוה רוצה שנהיה ישרים בעסקים.‏

י״א:‏4‏.‏ טיפשי לרדוף אחר עושר חומרי על חשבון לימוד אישי של המקרא,‏ נוכחות באסיפות,‏ תפילות ושירות השדה.‏

י״ג:‏4‏.‏ לא מספיק רק ’‏להתאוות’‏ לתפקיד אחראי בקהילה או לרצות לחיות בעולם החדש.‏ עלינו גם לשקוד ולעשות מאמצים חרוצים כדי לעמוד בדרישות.‏

י״ג:‏24;‏ כ״ט:‏15,‏ 21‏.‏ הורה אוהב אינו מפנק יותר מדי את בנו או מעלים עין ממשגיו.‏ במקום זאת,‏ האב או האם מתקנים את בנם כדי להסיר מעליו את המגרעות לפני שיכו בו שורשים.‏

י״ד:‏10‏.‏ מכיוון שקשה לנו לפעמים לבטא במדויק את צפונות לבנו,‏ ולא תמיד קל לאחרים להבין את אשר על לבנו,‏ הנחמה הרגשית שאנשים יכולים להעניק לנו מוגבלת במידת מה.‏ אולי יתעוררו קשיים מסוימים שבהם נצטרך להישען אך ורק על יהוה.‏

ט״ו:‏7‏.‏ לא כדאי שנמטיר בבת אחת על בן שיחנו את כל מה שאנו יודעים,‏ כפי שחקלאי אינו זורה או מפזר את כל הזרעים במקום אחד.‏ החכם מפזר את ידיעותיו טיפין טיפין לפי הצורך.‏

ט״ו:‏15;‏ י״ח:‏14‏.‏ גישה חיובית תעזור לנו למצוא שמחה גם בנסיבות קשות.‏

י״ז:‏24‏.‏ בניגוד ל”‏כסיל”‏ — שעיניו ומחשבותיו נודדות למחוזות אחרים במקום להתמקד בדברים חשובים — עלינו לבקש חוכמה כדי לפעול בתבונה.‏

כ״ג:‏6–8‏.‏ עלינו להיזהר מפני אירוח הנעשה בצביעות.‏

כ״ז:‏21‏.‏ דברי הלל חושפים לעתים את אישיותנו האמיתית.‏ אם ההלל מניע אותנו להודות ליהוה ומדרבן אותנו להמשיך לשרתו,‏ ניכר שאנו ענווים.‏ מנגד,‏ אם ההלל מעורר בנו רגשי עליונות מעיד הדבר על חוסר ענווה.‏

כ״ז:‏23–27‏.‏ הפסוקים מציירים אווירה פסטורלית כדי להדגיש שכדאי למצוא סיפוק באורח חיים פשוט הנובע מעבודה מאומצת.‏ הם מדגישים במיוחד את הצורך לבטוח באלוהים.‏a

כ״ח:‏5‏.‏ אם ’‏נבקש את יהוה’‏ בתפילות ובלימוד דברו,‏ נוכל ’‏להבין כל’‏ מה שצריך כדי לשרת אותו כרצונו.‏

‏’‏משאות’‏

‏(‏משלי ל׳:‏1 עד ל״א:‏31‏)‏

ספר משלי מסתיים בשני ’‏משאות’‏,‏ כלומר מסרים חשובים (‏משלי ל׳:‏1;‏ ל״א:‏1‏)‏.‏ משא אגור מראה באמצעות השוואות מעוררות מחשבה שלחמדנות אין שובע ושקשה לזהות את דרכי השכנוע של גבר המפתה עלמה.‏b עוד מזהיר הוא מפני האדרה עצמית ומפי התפרצויות זעם.‏

המשא שקיבל למואל מאת אימו מכיל עצות מועילות בקשר לשתיית יין ומשקאות חריפים ובאשר למשפט צדק.‏ תיאור אשת חיל נחתם במילים:‏ ”‏תנו לה מפרי ידיה,‏ ויהללוה.‏.‏.‏ מעשיה”‏ (‏משלי ל״א:‏31‏)‏.‏

קנה חוכמה,‏ קבל מוסר,‏ טפח יראת אלוהים,‏ הישען על יהוה.‏ אילו לקחים חשובים אנו לומדים מספר משלי שנכתב בהשראת אלוהים!‏ אם כך,‏ הבה ניישם את עצותיו.‏ בעשותנו כן,‏ נזכה לאושר שממנו נהנים ’‏יראי יהוה’‏ (‏תהלים קי״ב:‏1‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמוד 16]‏

יהוה הוא מקור כל הידע האמיתי

‏[‏תמונה בעמוד 18]‏

מה הכוונה ’‏לזרות דעת’‏?‏