מצא את הזמן לקריאה וללימוד
’נצלו כל הזדמנות, שכן הימים רעים’ (אפסים ה׳:16).
1. מדוע מן החוכמה להחליט מראש כיצד לנצל את הזמן, ומה מעידה עלינו הדרך שבה אנו מנצלים את זמננו?
נאמר כי ”לבחור את הזמן הנכון פירושו — לחסוך בזמן”. אדם המקציב זמן מסוים לדברים שהוא חייב לעשותם ינצל את זמנו ביתר יעילות. המלך החכם שלמה כתב: ”לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים” (קהלת ג׳:1). לכולנו יש אותה כמות זמן; אופן ניצולו תלוי בנו. סדר העדיפויות שלנו והדרך שבה אנו מנצלים את זמננו מעידים במידה רבה מה יקר ללבנו (מתי ו׳:21).
2. (א) מה אמר ישוע בדרשת ההר לגבי הצורך הרוחני? (ב) איזו בחינה עצמית עלינו לערוך?
2 אנו חייבים להקדיש זמן לאכילה ולשינה, מפני שאלו הם צרכים פיסיים. אך מה לגבי צורכינו הרוחניים? גם אותם צריך למלא. בדרשת ההר אמר ישוע: ”אשרי המודעים לצורכם הרוחני” (מתי ה׳:3, ע״ח). זו הסיבה ש”העבד הנאמן והנבון” מזכיר לנו דרך קבע שחשוב להקדיש זמן לקריאה וללימוד של המקרא (מתי כ״ד:45, דל׳). אולי אתה מכיר בחשיבות הדבר, אך ייתכן שאתה סבור שפשוט אין לך זמן ללמוד את המקרא או לקרוא בו. אם כן, הבה נבחן כמה דרכים ושיטות שיעזרו לנו למצוא זמן רב יותר בחיים לקריאת דבר־אלוהים, ללימוד אישי ולהרהורים.
מציאת זמן לקריאה וללימוד של המקרא
3, 4. (א) איזו עצה יעץ השליח פאולוס בנוגע לשימוש בזמן, ומה כרוך בה? (ב) למה התכוון פאולוס באומרו ”המנצלים כל הזדמנות”?
3 בהתחשב בזמנים שבהם אנו חיים, על כולנו לשים לב לדבריו של השליח פאולוס: ”שימו לבכם להתהלך בזהירות — לא ככסילים, אלא כחכמים המנצלים כל הזדמנות, שכן הימים רעים. לכן אל תהיו חסרי דעת, אלא הבינו לדעת מה רצונו של האדון” (אפסים ה׳:15–17). עצה זו, כמובן, נוגעת לכל צדדי חיינו כמשיחיים מוקדשים, כולל מציאת זמן לתפילות, ללימוד, לאסיפות ולהשתתפות מלאה ככל האפשר בהטפת ’בשורת המלכות’ (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20).
4 משרתי יהוה רבים מתקשים כיום למצוא זמן לקריאת המקרא וללימוד מעמיק. והרי לא ניתן להוסיף עוד שעה ליום. למה התכוון פאולוס באומרו ”המנצלים כל הזדמנות”? המונח ביוונית שתורגם למילים ”המנצלים כל הזדמנות” משמעו לנצל זמן שהיה מוקדש לדברים אחרים. במילון הביאורי מאת וו. א. ויין מוגדר המונח כ”למצות כל הזדמנות, להפיק ממנה את מלוא התועלת, שהרי אם תלך לאיבוד לא ניתן יהיה להשיבה”. על מה ניתן לוותר והיכן אפשר למצוא זמן לקריאה וללימוד של המקרא?
קביעת סדר עדיפויות
5. מדוע וכיצד עלינו ’להבחין מה הם הדברים החשובים יותר’?
5 בנוסף לאחריותנו החילונית, עלינו לטפל בדברים רבים בעלי אופי רוחני. בתור משרתיו המוקדשים של יהוה, עלינו להיות ”עתירי פועל בעבודתו של האדון” (קורינתים א׳. ט״ו:58). מסיבה זו הורה פאולוס למשיחיים בפיליפי ’להבחין מה הם הדברים החשובים יותר’ (פיליפים א׳:10, ע״ח). יוצא מכך שיש לקבוע סדר עדיפויות. יש לתת עדיפות לעניינים רוחניים על פני עניינים חומריים (מתי ו׳:31–33). עם זאת, צריך לנהוג גם באיזון במילוי התחייבויותינו הרוחניות. כיצד אנו מנצלים את זמננו בצדדים השונים של חיינו המשיחיים? משגיחים נודדים מדווחים שמבין ”הדברים החשובים יותר” שמשיחי צריך לתת עליהם את הדעת, קיימת הנטייה להזניח את הלימוד האישי ואת הקריאה במקרא.
6. איך אפשר לייחס את העצה לנצל כל הזדמנות לעבודה חילונית או לעבודות הבית?
6 כאמור, המילים ’לנצל כל הזדמנות’ משמען במקור ביוונית ”למצות כל הזדמנות” ו”להפיק ממנה את מלוא התועלת”. לכן, אם הרגלינו בקריאה ובלימוד של המקרא לוקים בחסר, מומלץ לערוך בחינה עצמית ולראות כיצד אנו מנצלים את זמננו. אם עבודתנו החילונית תובענית וגוזלת יותר מדי מזמננו ומכוחנו, מן הראוי להתפלל על כך ליהוה (תהלים נ״ה:23). אולי נוכל לערוך שינויים שיותירו לנו זמן רב יותר לדברים החשובים הקשורים לעבודת יהוה, כולל לימוד וקריאה במקרא. צדק מי שאמר שעבודתה של האשה לעולם אינה מסתיימת. אחיות משיחיות חייבות גם הן לקבוע סדר עדיפויות ולהקצות לעצמן פרקי זמן מוגדרים לקריאת המקרא וללימוד שקדני.
7, 8. (א) על חשבון אילו פעילויות ניתן למצוא את הזמן לקריאה וללימוד? (ב) מהי מטרת הבידור, וכיצד עובדה זו, אם נזכור אותה, תעזור לנו להציב לעצמנו סדר עדיפויות נכון?
7 רובנו יכולים בדרך כלל למצוא את הזמן ללמוד על חשבון פעילויות לא הכרחיות. אולי נשאל את עצמנו, ’כמה זמן אני מקדיש לקריאת כתבי־עת או עיתונים חילוניים, לצפייה בטלוויזיה, למוסיקה ולמשחקי וידיאו? האם אני מקדיש יותר זמן למחשב מאשר לקריאת המקרא?’ פאולוס אומר: ”אל תהיו חסרי דעת, אלא הבינו לדעת מה רצונו של האדון” (אפסים ה׳:17). מסתבר שצפייה במידה בלתי סבירה בטלוויזיה היא מן הסיבות העיקריות לכך שעדי־יהוה רבים אינם מקדישים מספיק זמן ללימוד אישי ולקריאה במקרא (תהלים ק״א:3; קי״ט:37, 47, 48).
8 יש האומרים שהם אינם יכולים ללמוד כל הזמן, ושהם זקוקים לקצת בידור. הם אומנם צודקים, אך מוטב לחשוב על כמות הזמן שאנו מקדישים להתרגעות ולהשוות אותה לזמן שאנו משקיעים בלימוד או בקריאת המקרא. התוצאות יהיו אולי מפתיעות. בידור והתרגעות הכרחיים אבל יש לשמור אותם במקום הראוי להם. מטרתם לרענן אותנו כדי שנמשיך בפעילויותינו הרוחניות. תוכניות טלוויזיה ומשחקי וידיאו רבים מתישים את הפרט, ואילו קריאה ולימוד של דבר־אלוהים הם פעילויות משיבות נפש ומחזקות (תהלים י״ט:8, 9).
כיצד הם מוצאים זמן ללימוד
9. מדוע כדאי לפעול כעצת הספרון בחינת כתבי־הקודש מדי יום ביומו — 1999?
9 במבוא של הספרון בחינת כתבי־הקודש מדי יום ביומו לשנת 1999 נאמר: ”מומלץ לערוך את הדיון בפסוק היומי ובהסבר שבספרון בבוקר. כך תחוש שיהוה, המורה האדיר, מעיר אותך בהדרכותיו. על ישוע המשיח נאמר באורח נבואי, שהוא מפיק תועלת מהדרכת יהוה כל בוקר: ’[יהוה] יעיר בבוקר בבוקר; יעיר לי אוזן לשמוע כלימודים’. הדרכות אלו נתנו לישוע ’לשון לימודים’, וכך ’ידע לעות את יעף דבר’ (יש׳ ל׳:20; נ׳:4; מתי י״א:28–30). אם מדי בוקר תעיר אותך עצה בעִתה מדבר־אלוהים, לא זו בלבד שיֵקל לך להתמודד עם בעיותיך, אלא גם תהיה לך ’לשון לימודים’ לעזור לזולת.”a
10. מה עושים אחדים כדי למצוא זמן לקריאה וללימוד של המקרא, ולאילו ברכות הם זוכים?
10 משיחיים רבים פועלים על־פי עצה זו והשכם בבוקר קוראים את הפסוק היומי ואת הסעיף הנלווה וכן גם קוראים במקרא ולומדים. חלוצה נאמנה בצרפת משכימה קום כל בוקר וקוראת במקרא במשך 30 דקות. מה איפשר לה לעשות כן במרוצת השנים? היא אומרת: ”יש לי מוטיבציה גבוהה, ואני דבקה בתוכנית שלי, יהיה מה שיהיה!” הדבר החשוב הוא לדבוק בתוכנית, ואין זה משנה מתי עדיף לנו לקרוא במשך היום. רנה מיקה, ששירת כחלוץ יותר מ־40 שנה באירופה ובצפון אפריקה, מציין: ”מאז 1950 שמתי לי למטרה לקרוא את המקרא כולו מדי שנה בשנה, וכך עשיתי כבר 49 פעם. אני סבור שתוכנית זו חיונית לשמירת קשר הדוק עם הבורא. הרהורים בדבר־אלוהים עוזרים לי להבין טוב יותר את צדקתו של יהוה ואת יתר תכונותיו ומחזקים אותי מאוד”.b
’ארוחות בזמן’
11, 12. (א) אילו ’ארוחות בזמן’ מספק ”הסוכן הנאמן”? (ב) כיצד ניתנות ’הארוחות בזמן’?
11 כשם שהרגלי אכילה קבועים תורמים לבריאות הפיסית, כך תוכנית קבועה של לימוד וקריאה של המקרא תורמת לבריאות הרוחנית. בספר הבשורה על־פי לוקס מצוטט ישוע כמי שאמר: ”מי הוא אפוא הסוכן הנאמן והנבון אשר האדון יפקידהו על משרתיו לתת להם את ארוחתם בזמן?” (לוקס י״ב:42) זה יותר מ־120 שנה מספקת חוברת המצפה וכן גם ספרים ופרסומים מקראיים אחרים ’ארוחות בזמן’.
12 שים לב לביטוי ”בזמן”. בעת המתאימה מנחה ’מורנו’ האדיר, יהוה, את משרתיו בנושאים של עיקרי אמונה ודפוסי התנהגות. הוא עושה כן באמצעות בנו וכיתת העבד. כולנו כקבוצה כאילו שומעים קול האומר לנו: ”’זה הדרך. לכו בו’. כי תאמינו וכי תשמאילו” (ישעיהו ל׳:20, 21). יתרה מזו, מי שקוראים בתשומת לב את המקרא ואת כל הפרסומים המקראיים חשים לעתים קרובות שהמחשבות המובאות בכתוב מופנות במיוחד אליהם. עצות אלוהים והכוונותיו יבואו בזמן המתאים, ויאפשרו לנו להדוף פיתויים או להחליט החלטות נבונות.
סגל לעצמך הרגלי אכילה טובים
13. מה הם כמה הרגלים גרועים של אכילה רוחנית?
13 כדי להפיק את מלוא התועלת מ’ארוחות’ אלו הניתנות בזמן, אנו זקוקים להרגלי אכילה טובים. מן ההכרח לתכנן תוכנית קבועה לקריאת המקרא וללימוד אישי, ולדבוק בה. האם יש לך הרגלי אכילה רוחניים טובים ופרקי זמן קבועים ללימוד אישי מעמיק? או שמא אתה מגרד את פני השטח ואינך יורד לעומקו של החומר אשר הוכן עבורנו בקפידה? האם אתה ’חוטף’ פה ושם איזה חטיף או אפילו מדלג על כמה ארוחות? בשל הרגלים גרועים של אכילה רוחנית היו שנחלשו באמונה ואף עזבו את האמת (טימותיאוס א׳. א׳:19; ד׳:15, 16).
14. מדוע מועיל הדבר ללמוד היטב חומר שנראה לנו מוכר?
14 יש הסבורים שהם כבר מכירים את עיקרי האמונה הבסיסים ושלא בכל מאמר יש משהו חדש לגמרי, ולכן, לדעתם, אין צורך בלימוד שיטתי ובנוכחות קבועה באסיפות. אלא שהמקרא מציין שאנו זקוקים לתזכורות לגבי דברים שכבר למדנו (תהלים קי״ט:95, 99; פטרוס ב׳. ג׳:1; יהודה 5). כשם שטבח טוב משתמש באותם מרכיבים בסיסיים להכנת מאכלים טעימים רבים, מספקת כיתת העבד מזון רוחני מזין במגוון דרכים. גם במאמרים הדנים בנושאים שנידונו פעמים רבות בעבר, יש נקודות טובות שמוטב לא להחמיץ. לאמיתו של דבר, התועלת שצומחת לנו מקריאה תלויה במידה רבה בכמות הזמן והמאמצים שאנו מקדישים ללימוד החומר.
התועלת הרוחנית מקריאה ומלימוד
15. כיצד לימוד וקריאה של המקרא עוזרים לנו להיות מבשרים טובים יותר של דבר־אלוהים?
15 רבה התועלת שאנו מפיקים מקריאה ומלימוד של המקרא. הדבר מסייע לנו למלא את אחד התפקידים המשיחיים הבסיסיים שלנו, והוא להיות ”פועל לא ייבוש, המחלק נכונה את דבר האמת” (טימותיאוס ב׳. ב׳:15). ככל שאנו קוראים ולומדים את המקרא, כך מתמלא מוחנו במחשבות אלוהים. בדרך זו אנו יכולים, כדוגמת פאולוס, ’לדרוש לפני הזולת מתוך הכתובים ולהסביר ולהוכיח’ את מטרותיו הנפלאות של יהוה (מעשי השליחים י״ז:2, 3). כושר ההוראה שלנו ישתפר, והשיחות שננהל והנאומים והעצות שניתן יהיו בונים יותר מבחינה רוחנית (משלי א׳:5).
16. באילו דרכים אישיות אנו מפיקים תועלת מקריאה ומלימוד של דבר־אלוהים?
16 בנוסף לכך, הזמן שיוקדש ללימוד דבר־אלוהים יאפשר לנו להתאים את חיינו יותר ויותר לדרכי יהוה (תהלים כ״ה:4; קי״ט:9, 10; משלי ו׳:20–23). הלימוד יעשיר את תכונותינו הרוחניות, כגון ענווה, נאמנות ושמחה (דברים י״ז:19, 20; ההתגלות א׳:3). כשאנו מיישמים את הידע הנרכש מקריאה ומלימוד של המקרא, אנו נהנים מזרימה חופשית של רוח אלוהים בחיינו, והיא מניבה את פירותיה בשפע בכל מעשה ידינו (גלטים ה׳:22, 23).
17. כיצד משפיעות הכמות והאיכות של קריאת המקרא ולימודו על הקשר שלנו עם יהוה?
17 החשוב מכל, הזמן שאנו מקדישים לקריאה וללימוד של דבר־אלוהים על חשבון פעילויות אחרות יתרום רבות לחיזוק הקשר שלנו עם אלוהים. פאולוס התפלל שאחיו לאמונה ’יתמלאו דעת רצונו [של אלוהים], בלוויית כל חוכמה ותבונה רוחנית, למען יתהלכו כיאות לפני האדון [יהוה], ככל חפצו’ (קולוסים א׳:9, 10). כדי ’להתהלך כיאות לפני האדון’, אנו חייבים ’להתמלא דעת רצונו, בלווית כל חוכמה ותבונה רוחנית’. ברור אפוא, שברכת יהוה עלינו ושביעות רצונו מאיתנו תלויות במידה רבה בכמות ובאיכות של קריאת המקרא ולימודו.
18. באילו ברכות נזכה אם נפעל על־פי דברי ישוע שביוחנן י״ז:3?
18 ”אלה הם חיי עולם: שיכירו אותך, אלוהי האמת לבדו, ואת אשר שלחת — את ישוע המשיח” (יוחנן י״ז:3). זהו אחד הפסוקים שעדי־יהוה מרבים להשתמש בו כדי לעזור לאחרים להבין שחשוב ללמוד את דבר־אלוהים. כמובן, חשוב לא פחות שכל אחד מאיתנו יעשה כן באופן אישי. התקווה לחיות לנצח מותנית ברכישת ידע על יהוה ועל בנו, ישוע המשיח. שווה בנפשך מה טומנים בחובם חיי־הנצח. לא יהיה סוף לדברים שנלמד על יהוה ונוכל ללמוד עליו לנצח נצחים! (קהלת ג׳:11; רומים י״א:33).
[הערות שוליים]
a יצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־הקודש ועלונים.
b ראה המאמר ”מתי הם קוראים במקרא ואיזו תועלת הם מפיקים מכך”, שיצא לאור בחוברת המצפה מ־1 במאי 1995, עמודים 20, 21 (אנג׳).
שאלות חזרה
• על מה מעידה הדרך שבה אנו מנצלים את זמננו?
• על חשבון אילו פעילויות ניתן להקדיש זמן לקריאה וללימוד של המקרא?
• מדוע עלינו לבחון את הרגלי האכילה הרוחניים שלנו?
• איזו תועלת אנו מפיקים מקריאה ומלימוד של כתבי־הקודש?
[תמונות בעמודים 20, 21]
קריאה ולימוד של המקרא דרך קבע יאפשרו לנו ’לחלק נכונה את דבר האמת’
[תמונות בעמוד 23]
מציאת איזון בין פעילויות שונות בחיינו העסוקים לבין עניינים רוחניים תביא לנו ברכות רבות