בקשו את יהוה בטרם יבוא עליכם יום חרון אפו
”בקשו את יהוה... בקשו צדק, בקשו ענווה. אולי תיסתרו ביום אף יהוה” (צפניה ב׳:3).
1. מה היה המצב הרוחני ביהודה כשהחל צפניה בפעילותו הנבואית?
צפניה החל את פעילותו הנבואית בתקופה מכרעת בתולדות יהודה. מצבה הרוחני של האומה הידרדר לשפל המדרגה. בני העם השליכו יהבם על כוהנים ואסטרולוגים פגאניים, ולא בטחו ביהוה. פולחן הבעל, שהתאפיין בטקסי פוריות, היה נפוץ בארץ. ראשי העם — השרים, האצילים והשופטים — דיכאו את אותם אנשים שעליהם אמורים היו להגן (צפניה א׳:9; ג׳:3). אין פלא שיהוה החליט ’לנטות את ידו’ על יהודה ולהשמידה! (צפניה א׳:4).
2. איזו תקווה היתה למשרתיו הנאמנים של אלוהים ביהודה?
2 למרות המצב הרע, היה בכל זאת שביב של תקווה. הימים היו ימי מלכותו של יאשיהו בן אמון. על אף היותו נער, בערה בלבו אהבה אמיתית ליהוה. אם ישיב המלך החדש של יהודה את עבודת אלוהים הטהורה על כנה, עד כמה יחזק הדבר את ידי המעטים ששירתו את אלוהים בנאמנות! אולי גם אחרים ינהגו כדוגמתם ויינצלו ביום אף יהוה.
התנאים שצריך לעמוד בהם כדי להינצל
3, 4. באילו שלושה תנאים צריך כל אדם לעמוד כדי להיסתר ב”יום אף יהוה”?
3 האם באמת ניתן היה להינצל מיום אף יהוה? כן. לשם כך, צריך היה לעמוד בשלושה תנאים המובאים בצפניה ב׳:2, 3. הבה נקרא את הפסוקים ונשים לב לדרישות. צפניה כתב: ”בטרם לדת חוק, כמוץ עבר יום, בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה, בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה, בקשו את יהוה כל ענווי הארץ, אשר משפטו פעלו. בקשו צדק, בקשו ענווה, אולי תיסתרו ביום אף יהוה”.
4 אם כן, כדי להינצל חייב האדם (א) לבקש את יהוה, (ב) לבקש צדק, (ג) לבקש ענווה. דרישות אלו חשובות לנו כיום. מדוע? מפני שכשם שבמאה השביעית לפה״ס ניחת על יהודה ועל ירושלים יום משפטו של יהוה, מתקדמים האומות הנוצריות וכל הרשעים לקראת עימות מכריע עם יהוה אלוהים ב’צרה הגדולה’ הקרבה ובאה (מתי כ״ד:21). כל הרוצה בעת ההיא להיסתר חייב לנקוט כעת צעד החלטי. מה עליו לעשות? עליו לבקש את יהוה, לבקש צדק ולבקש ענווה לפני שיהיה זה מאוחר מדי.
5. מה משמע הדבר כיום ’לבקש את יהוה’?
5 אולי תאמר: ’אני משרת אלוהים מוקדש ומוטבל, אחד מעדי־יהוה. האין אני עומד בדרישות?’ למען האמת, אין די להקדיש את החיים ליהוה. עם ישראל היה עם מוקדש, אלא שבימי צפניה לא חיו אנשי יהודה על־פי הקדשתם. עקב כך הוגלתה האומה מאדמתה. כדי ’לבקש את יהוה’ צריך לפתח קשר אישי עימו ולשמור עליו, ולהיות קרוב לארגונו הארצי. משמע הדבר ללמוד מה עמדתו של אלוהים לגבי נושאים שונים ולהיות קשוב לרגשותיו. כדי לבקש את יהוה צריך גם ללמוד היטב את דברו, להרהר בו וליישם את עצותיו. ככל שאנו מבקשים את הדרכת יהוה בתפילות מעומק הלב ונוהגים על־פי הכוונתה של רוח הקודש, הקשר שלנו עם יהוה מתהדק ולבנו מניע אותנו לשרת אותו ’בכל לבבנו, נפשנו ומאודנו’ (דברים ו׳:5; גלטים ה׳:22–25; פיליפים ד׳:6, 7; ההתגלות ד׳:11).
6. כיצד אנחנו ’מבקשים צדק’, וכיצד אפשרי הדבר אפילו בעולם זה?
6 הדרישה השנייה המוזכרת בצפניה ב׳:3 היא ’לבקש צדק’. רובנו חוללנו שינויים גדולים בחיים כדי להיות כשירים לטבילה, אך עלינו להמשיך ולהחזיק לאורך כל חיינו באמות המידה הצודקות של אלוהים. היו שהתחילו יפה, אבל בהמשך הרשו לטומאת העולם לדבוק בהם. אין זה קל לבקש צדק. אנחנו מוקפים באנשים הרואים באי־מוסריות, בשקר וברמאות דבר מקובל וטבעי. אולם, רצון עז לשאת חן בעיני יהוה יכול לגבור על כל נטייה להתמזג עם העולם בניסיון להתחבב עליו. יהודה איבדה את חסדו של יהוה בשל מאמציה לחקות את שכניה עובדי האלילים. אם כן, במקום לחקות את העולם, הבה ’נלך בדרכי אלוהים’, והבה נפתח את ”האדם החדש הנברא בדמות אלוהים בצדקה וקדושה של אמת” (אפסים ד׳:24; ה׳:1).
7. כיצד אנו ’מבקשים ענווה’?
7 הנקודה השלישית המובאת בצפניה ב׳:3 היא שכדי שניסתר ביום אף יהוה, עלינו ’לבקש ענווה’. מדי יום ביומו אנחנו באים במגע עם גברים, נשים ובני נוער הרחוקים מלהיות ענווים. ענווה מבחינתם היא דופי. כניעה נחשבת בעיניהם לחולשה חמורה. הם תובעניים, אנוכיים ועקשנים בדעותיהם. הם תובעים את ”זכויותיהם” והעדפותיהם האישיות בכל מחיר. יהא זה עצוב אם גישות אלו ידבקו בנו. זה הזמן ’לבקש ענווה’. כיצד? עלינו להיכנע לאלוהים, לקבל בענווה את הדרכתו ולהתנהג בהתאם לרצונו.
מדוע נאמר ”אולי תיסתרו”?
8. מה מציינת המילה ”אולי” בצפניה ב׳:3?
8 שים לב שבצפניה ב׳:3 נאמר: ”אולי תיסתרו ביום אף יהוה”. מדוע אמר צפניה ”אולי” בפנותו ל”ענווי הארץ”? אותם ענווים נקטו צעדים חיוביים, אך אסור היה להם לגלות ביטחון עצמי מופרז. הם טרם הוכיחו נאמנות עד סוף חייהם. חלקם עלולים היו לסטות מדרך הישר. הוא הדין לגבינו. ישוע אמר: ”המחזיק מעמד עד קץ הוא ייוושע” (מתי כ״ד:13). רק אם לא נחדל לעשות את הטוב, ניוושע ביום אף יהוה. האם אתה נחוש בדעתך לעשות כן?
9. אילו צעדים טובים נקט המלך יאשיהו בצעירותו?
9 כנראה שבתגובה לדברי צפניה, החל המלך יאשיהו ’לבקש את יהוה’. הכתוב מוסר: ”ובשמונה שנים למולכו, והוא עודנו נער, החל לדרוש [לבקש] לאלוהי דויד אביו” (דברי הימים ב׳. ל״ד:3). יאשיהו גם לא חדל ’לבקש צדק’, שהרי המקרא מציין: ”ובשמונה שנים למולכו, והוא עודנו נער, החל לדרוש לאלוהי דויד אביו; ובשתים עשרה שנה החל לטהר את יהודה וירושלים מן הבמות והאשרים והפסילים והמסכות. וינתצו לפניו את מזבחות הבעלים” (דברי הימים ב׳. ל״ד:3, 4). יאשיהו גם ’ביקש ענווה’, ופעל לטיהור הארץ מעבודת אלילים וממנהגים דתיים כוזבים, כדי להשביע את רצון יהוה. אין ספק שענווי הארץ שמחו למראה התפתחויות אלו!
10. מה אירע ביהודה ב־607 לפה״ס, ומי ניצלו?
10 רבים מיושבי יהודה שבו ליהוה בתקופת מלכות יאשיהו. אלא שלאחר מות המלך, חזרו רובם לסורם ושוב עשו את הרע בעיני אלוהים. דבר יהוה התגשם, והבבלים פשטו על יהודה והחריבו את ירושלים בירתה ב־607 לפה״ס. אך היתה שארית פליטה. ירמיהו הנביא, עבד־מלך הכושי, צאצאי יהונדב ונאמנים אחרים ניצלו מיום אף יהוה (ירמיהו ל״ה:18, 19; ל״ט:11, 12, 15–18).
אויבי אלוהים — היזהרו!
11. מדוע אין זה קל היום להישאר נאמנים לאלוהים, אך לְמה מוטב שיתנו את הדעת אויביהם של משרתי יהוה?
11 בשעה שאנו מחכים לבוא יום אף יהוה על סדר מרושע זה, אנו ”באים בכל מיני ניסיונות” (יעקב א׳:2). בכמה מדינות המתיימרות לתמוך בחופש דת, מנצלים כמרים תככניים את השפעתם על רשויות השלטון כדי לרדוף באכזריות את משרתי אלוהים. אנשים שמצפונם קהה משמיצים את עדי־יהוה ומכנים אותם ”כת מסוכנת”. יהוה מודע למעשיהם, והם ייענשו. מוטב שאויביו יתנו את הדעת למה שאירע בעבר לאויבי עם אלוהים כדוגמת הפלישתים. וזה לשון הנבואה: ”עזה עזובה תהיה; ואשקלון לשממה. אשדוד, בצהריים יגרשוה; ועקרון תיעקר”. הערים הפלישתיות עזה, אשקלון, אשדוד ועקרון נידונו לכליה (צפניה ב׳:4–7).
12. מה אירע לפלישתים, למואבים ולעמונים?
12 הנבואה מוסיפה: ”שמעתי חרפת מואב וגידופי בני עמון, אשר חירפו את עמי ויגדילו על גבולם” (צפניה ב׳:8). מצרים וכוש [אתיופיה] סבלו מידי הפולשים הבבלים. איזה דין גזר יהוה על מואב ועמון, עמים שמוצאם בלוט, אחיינו של אברהם? יהוה ניבא: ”מואב כסדום תהיה, ובני עמון כעמורה”. שלא כמו אמהותיהם — שתי בנותיו של לוט, אשר ניצלו מהשמדת סדום ועמורה — מואב ועמון לא יימלטו ממשפטי אלוהים (צפניה ב׳:9–12; בראשית י״ט:16, 23–26, 36–38). היכן הפלישתים ועריהם? ומה באשר למואבים ולעמונים שהיו פעם עמים גאים? חפש ולעולם לא תמצאם.
13. איזו תגלית ארכיאולוגית נחשפה בנינווה?
13 בימי צפניה היתה האימפריה האשורית בשיא עוצמתה. הארכיאולוג לֵיַרְד אוסטן תיאר בכתביו אגף באחד הארמונות שגילה בנינווה בירת אשור. הוא כתב: ”התקרות... היו מחולקות לתאים מרובעים, מקושטים בציורים של פרחים או של בעלי־חיים. חלקם היו משובצים בשנהב, וכל תא היה מוקף בשוליים מהודרים. קורות התאים ודפנותיהם היו כנראה מצופים בזהב או מכוסים בלוחות זהב וכסף; עצי ארז נדירים ביותר שימשו במלאכת העץ”. למרות זאת, כפי שנובא בנבואת צפניה, נידונה אשור להשמדה ובירתה, נינווה, נועדה להפוך ל”שממה” (צפניה ב׳:13).
14. כיצד התגשמה נבואת צפניה על נינווה?
14 חמש עשרה שנה בלבד אחרי שניבא צפניה נבואה זו, הוחרבה נינווה האדירה ומארמונותיה לא נותרו אלא עיי חורבות. עיר גאה זו נרמסה עד עפר. היקף ההרס מתואר בלשון חיה במילים אלה: ”גם קָאְת [שקנאי], גם קיפוד בכפתוריה [כותרות העמודים] ילינו. קול ישורר [ישיר] בחלון. חורב בסף” (צפניה ב׳:14, 15). בנייניה המפוארים של נינווה ישמשו מעון לקיפודים ולשקנאים. מרחובות העיר ייעלמו שאון המסחר, זעקות הלוחמים ושירי הכוהנים. באותם רחובות ראשיים, שהיו פעם שוקקי חיים, יישמע אך ורק קול שירה מעורר אימה, אולי קולה הנוגה של ציפור או יללת הרוח. מי יתן וגם אויבי אלוהים יבואו כך אל קִצם!
15. מה ניתן ללמוד מגורלם של הפלישתים, המואבים, העמונים והאשורים?
15 מה אנחנו לומדים מגורלם של הפלישתים, המואבים, העמונים והאשורים? שאין לנו מה לפחד מאויבינו. אלוהים אינו מתעלם ממעשיהם של אויבי משרתיו. הוא פעל נגד אויביו בעבר, ומשפטו יבוא בעתיד על כל יושבי הארץ. אך יהיו ניצולים — ’המון רב מכל האומות’ (ההתגלות ז׳:9). תוכל להיות ביניהם — בתנאי שתמשיך לבקש את יהוה, לבקש צדק ולבקש ענווה.
הוי לחוטאים פוחזים!
16. מה אמר צפניה על השרים ומנהיגי הדת ביהודה, ומדוע מילים אלו מתאימות לנצרות?
16 צפניה פונה שוב ליהודה ולירושלים. בצפניה ג׳:1, 2 נאמר: ”הוי מוראה [מורדת] ונגאלה [המטמאת את עצמה], העיר היונה [מלאת עושק]! לא שמעה בקול; לא לקחה מוסר. ביהוה לא בטחה, אל אלוהיה לא קָרְבָה”. מה טרגי הדבר שמאמצי יהוה להטיל מוסר על עמו לא התקבלו בברכה! אכזריותם של השרים, האצילים והשופטים היתה קשה ביותר. צפניה גינה בחריפות את חוסר הבושה מצד מנהיגי הדת. הוא אמר: ”נביאיה פוחזים, אנשי בוגדות. כוהניה חיללו קודש, חמסו תורה” (צפניה ג׳:3, 4). עד כמה מיטיבות מילים אלו לתאר את מצבם של נביאיה וכמריה של הנצרות! בחוצפתם הרבה השמיטו את שם אלוהים מתרגומי המקרא שלהם ולימדו תורות המסלפות את דמותו של האלוהים שאותו הם מתיימרים לעבוד.
17. מדוע עלינו להמשיך להכריז את הבשורה הטובה, אם מקשיבים לנו ואם לאו?
17 מתוך התחשבות הזהיר יהוה את עמו הקדום מפני הצעד שהוא עומד לנקוט. הוא שלח את משרתיו הנביאים — צפניה, ירמיהו ואחרים — כדי שיאיצו בעם לחזור בתשובה. כן, ”יהוה... לא יעשה עוולה. בבוקר בבוקר משפטו יתן. לָאוֹר לא נעדר”. ומה היתה התגובה? ”ולא יודע עַוָל [הרשע] בושת”, אמר צפניה (צפניה ג׳:5). אזהרה דומה נשמעת גם בימינו. אם אתה מבשר את הבשורה הטובה, אתה נוטל חלק בפעילות האזהרה הזו. המשך להכריז את הבשורה הטובה ללא ליאות! פעילותך נחשבת להצלחה בעיני אלוהים כל עוד אתה ממשיך בה בנאמנות, ואין זה משנה אם מקשיבים לך או לא. אין לך שום סיבה להתבייש בביצוע מלאכתו של אלוהים בלהיטות.
18. כיצד יתגשם הכתוב בצפניה ג׳:6?
18 לא רק הנצרות תושמד כשיוצאו לפועל משפטי יהוה. יהוה מוקיע את כל גויי הארץ: ”הכרתי גויים; נָשַמו [נעשו שוממים] פינותם. החרבתי חוצותם מבלי עובר. נִצדו [חרבו] עריהם” (צפניה ג׳:6). מילים אלו כה מהימנות, שיהוה מדבר על ההשמדה כעל דבר שכבר אירע. מה קרה לערי פלשת, מואב ועמון? ומה קרה לנינווה בירת אשור? השמדתן היא אזהרה לאומות העולם כיום. באלוהים אין להתל.
המשך לבקש את יהוה
19. אילו שאלות חשובות ראוי שנשאל?
19 בימי צפניה שפך אלוהים את חמתו על הרשעים ש”השחיתו כל עלילותם” (צפניה ג׳:7). כך יקרה בימינו. האם אתה רואה את הסימנים המורים שיום יהוה קרוב? האם אתה קורא במקרא דרך קבע, יום יום, כדי להמשיך ’לבקש את יהוה’? האם אתה ’מבקש צדק’ וחי חיים מוסריים בהתאם לאמות המידה של אלוהים? והאם אתה ’מבקש ענווה’, מגלה נמיכות רוח ומקבל עליך את מרות אלוהים ואת אמצעי הישועה שסיפק?
20. באילו שאלות יעסוק המאמר האחרון בסדרה הדנה בנבואות צפניה?
20 אם נבקש בנאמנות את יהוה ונבקש צדק וענווה, צפויות לנו ברכות רבות כבר עכשיו — אפילו בתקופה זו של ”אחרית הימים”, הרצופה מבחני אמונה (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5; משלי י׳:22). השאלה היא, ’באילו דרכים אנו מתברכים כמשרתי יהוה, ואילו ברכות צפויות בעתיד, על־פי נבואת צפניה, למי שייסתרו מיום אף יהוה הממשמש ובא?’
מהי תשובתך?
• כיצד ניתן ’לבקש את יהוה’?
• במה כרוכה הדרישה ’לבקש צדק’?
• כיצד נוכל ’לבקש ענווה’?
• מדוע אל לנו לחדול לבקש את יהוה ולבקש צדק וענווה?
[תמונה בעמוד 18]
האם אתה לומד את המקרא ומתפלל מעומק לבך כדי לבקש את יהוה?
[תמונה בעמוד 21]
המון רב ינצלו מיום חרון אף יהוה, כי אין הם חדלים לבקש את יהוה