מהו גן־העדן הרוחני?
גוסטבו גדל בעיר קטנה בברזיל.a משחר ילדותו למד שאנשים טובים עולים לשמים אחרי מותם. לא היה לו שמץ של מושג שמטרת אלוהים היא שבני אדם יחיו בעתיד חיים מושלמים בגן־עדן עלי־אדמות (ההתגלות כ״א:3, 4). הוא לא ידע דבר נוסף. הוא לא העלה על דעתו שכבר עכשיו הוא יכול להיות בגן־עדן רוחני.
האם שמעת אי פעם על גן־עדן רוחני זה? האם אתה יודע מהו ובאילו דרישות צריך לעמוד כדי להיכנס אליו? כל החפץ באושר אמיתי חייב ללמוד על גן־עדן זה.
היכן גן־העדן הרוחני
זה נשמע בלתי מציאותי לומר שכבר היום ניתן לחיות בגן־עדן. עולמנו הוא ההיפך הגמור מגן־עדן. יותר מדי אנשים חוזים מבשרם את מה שתיאר מלך עברי קדום: ”הנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם; ומיד עושקיהם כוח, ואין להם מנחם” (קהלת ד׳:1). מאות מיליונים סובלים בידי המערכות הפוליטיות, הדתיות והכלכליות המושחתות, ללא הקלה וללא ”מנחם”. רבים אחרים מתקשים לשלם חשבונות, לגדל את ילדיהם ולעשות אינספור דברים רק כדי לשרוד. גם הם היו שמחים לקבל מנחם, מישהו שיקל מעליהם במעט את המעמסה. חייהם רחוקים מלהיות גן־עדניים.
אם כן, היכן גן־העדן הרוחני? המונח ”גן־עדן” מעלה במחשבות תמונה של מקום שליו, מרגיע ומשובב נפש. המקרא מבטיח שיבוא יום וכדור־הארץ יהפוך לגן־עדן ממשי, מעון לבני אדם נטולי חטא (תהלים ל״ז:10, 11). לפיכך, גן־עדן רוחני משמעו סביבה המשרה שלווה ומפיגה מתחים, המאפשרת לאדם ליהנות מיחסי שלום עם רעהו ועם אלוהים. גוסטבו נוכח כי גן־עדן כזה אכן קיים, ויש בתוכו מספר הולך וגדל של אנשים.
בגיל 12 החליט גוסטבו שהוא רוצה להיות כומר קתולי. בהסכמת הוריו נרשם לסמינר דתי. בסמינר התערה במוסיקה, בתיאטרון ובפוליטיקה, תחומים שקידמה הכנסייה כדי למשוך את בני הנוער. הוא ידע שכומר צריך להתמסר לצאן מרעיתו ושאסור לו להתחתן. אבל, כמה מן הכמרים והתלמידים שהכיר עשו מעשים לא־מוסריים. באווירה זו החל גוסטבו עד מהרה להרבות בשתייה חריפה. ברור שעד אותה עת טרם מצא גן־עדן רוחני.
יום אחד קרא גוסטבו עלון מקראי שדיבר על גן־עדן ארצי. העלון גרם לו לחשוב על תכלית החיים. הוא מספר: ”התחלתי לקרוא במקרא לעתים קרובות, אבל לא הבנתי את הכתוב. אפילו לא שמתי לב שלאלוהים יש שם”. הוא עזב את הסמינר ופנה אל עדי־יהוה שיעזרו לו להבין את המקרא. לאחר מכן, התקדם במהירות ובתוך זמן קצר הקדיש את חייו לאלוהים. גוסטבו החל ללמוד על גן־העדן הרוחני.
עם לשם אלוהים
גוסטבו למד ששם אלוהים, יהוה, אינו דבר של מה בכך (שמות ו׳:3). זהו מרכיב בעל חשיבות עליונה בעבודת אלוהים האמיתית. ישוע לימד את תלמידיו להתפלל: ”אבינו שבשמים, יתקדש שמך” (מתי ו׳:9). בהתייחסו לנוכרים שנעשו משיחיים, אמר התלמיד יעקב: ”[אלוהים] פקד... את הגויים לקחת מקרבם עם לשמו” (מעשי השליחים ט״ו:14). במאה הראשונה לספירה היתה הקהילה המשיחית ”עם לשמו”. היש כיום עם לשם אלוהים? כן, וגוסטבו הבין שעם זה הוא עדי־יהוה.
עדי־יהוה פעילים ב־235 ארצות ואזורים. הם מונים יותר משישה מיליון משרתים, ועוד שמונה מיליון מעוניינים נוכחים באסיפותיהם. כמי שידועים לכל בשירותם הציבורי, מקיימים העדים את דברי ישוע: ”ובשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ” (מתי כ״ד:14). אך מדוע חש גוסטבו כי מצא גן־עדן רוחני בקרב עדי־יהוה? הוא אומר: ”השוותי בין מה שראיתי בעולם, ובמיוחד בסמינר, לבין מה שמצאתי אצל עדי־יהוה. ההבדל הגדול הוא האהבה השוררת בין העדים”.
אחרים התבטאו ברוח דומה. מרים, ברזילאית צעירה, אמרה: ”לא ידעתי איך להיות מאושרת, אפילו לא במשפחה. בפעם הראשונה שראיתי אהבה בפועל היתה אצל עדי־יהוה”. אדם בשם כריסטיאן אמר: ”התעסקתי מדי פעם בספיריטיזם, אבל הדת לא היתה חשובה לי. מעמדי החברתי ועבודתי כמהנדס היו יקרים לי יותר. כשהחלה אשתי ללמוד את המקרא עם עדי־יהוה, ראיתי את השינוי שחל בה. גם התרשמתי מן השמחה והלהיטות של הנשים המשיחיות שביקרו אצלה”. מדוע אנשים מדברים כך על עדי־יהוה?
מהו גן־העדן הרוחני?
אחד הדברים הבולטים אצל עדי־יהוה הוא החשיבות שהם מייחסים לידיעת המקרא. הם מאמינים שהמקרא מהימן ושזהו דבר־אלוהים. מכאן שאין הם מסתפקים בידיעת עיקרי האמונה הבסיסיים של דתם. יש להם תוכנית קבועה של לימוד אישי ושל קריאה במקרא. ככל שאדם מתרועע עם עדי־יהוה, כן גדלות ידיעותיו לגבי אלוהים ולגבי רצונו המתגלה במקרא.
ידע זה משחרר את עדי־יהוה מדברים הגוזלים את אושרם של בני אדם, כגון אמונות תפלות ודעות שליליות. ישוע אמר: ”האמת תשחרר אתכם”, ועדי־יהוה נוכחים באמיתות דבריו (יוחנן ח׳:32). פרננדו, שעסק אף הוא בעבר בספיריטיזם, מספר: ”זו היתה הקלה של ממש ללמוד על חיי־נצח. תמיד פחדתי ממות הוריי או ממותי”. האמת שחררה אותו מפחד מפני עולם הרוחות ומהאמונה בחיים לאחר המוות.
דעת אלוהים שבמקרא קשורה קשר הדוק לגן־עדן. הנביא ישעיהו אמר: ”לא יָרֵעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי, כי מלאה הארץ דעה את יהוה, כמים לים מכסים” (ישעיהו י״א:9).
כמובן, אין די בידע כדי להשיג את השלום המנובא בישעיהו. אדם חייב לפעול בהתאם למה שהוא לומד. הנה דברים שאמר פרננדו: ”כשמישהו מטפח את פירות הרוח, הוא תורם לגן־העדן הרוחני”. פרננדו התייחס לדבריו של השליח פאולוס, אשר כינה את המעלות שהמשיחי צריך לפתח בכינוי ”פרי הרוח”. הוא ציין שפרי הרוח הוא ”אהבה, שמחה, שלום, אורך רוח, נדיבות, טוב לב, נאמנות, ענווה, ריסון עצמי” (גלטים ה׳:22, 23).
האם אתה מבין כיצד התרועעות עם קבוצה של אנשים המשתדלים לפתח תכונות אלו יכולה להיות כמו ביקור בגן־עדן? גן־העדן הרוחני שעליו ניבא צפניה הנביא אמור לשרור בקרב אנשים כאלו. הוא אמר: ”לא יעשו עוולה, ולא ידברו כזב ולא יימצא בפיהם לשון תרמית; כי המה ירעו ורבצו, ואין מחריד” (צפניה ג׳:13).
תפקידה החיוני של האהבה
אולי שמת לב שהראשון מבין פירות הרוח שהזכיר פאולוס הוא אהבה. המקרא מרחיב את הדיבור על תכונה זו. ישוע אמר: ”בזאת ידעו הכל שתלמידיי אתם: אם תהיה אהבה ביניכם” (יוחנן י״ג:35). נכון, עדי־יהוה אינם מושלמים. יש ביניהם לפעמים חילוקי דעות אישיים כפי שהיה בקרב שליחיו של ישוע. אבל הם אוהבים זה את זה אהבת אמת, ומתפללים שרוח הקודש תעזור להם לפתח תכונה זו.
כתוצאה מכך, שוררים ביניהם יחסי ידידות מיוחדים במינם. לא תמצא בקרבם שבטיות או לאומנות פלגנית. לאמיתו של דבר, עדים רבים שנקלעו לטיהורים אתניים ולרציחות עַם בשנים האחרונות של המאה ה־20 הגנו איש על רעהו בחירוף נפש. אף שהם באים ”מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות”, יש ביניהם אחדות שקשה לעמוד על טיבה עד שטועמים ממנה (ההתגלות ז׳:9).
גן־עדן בקרב עושי רצון אלוהים
אין מקום לחמדנות, לאי־מוסריות ולאנוכיות בגן־העדן הרוחני. כתבי־הקודש מאיצים במשיחיים: ”אל תידמו לעולם הזה, כי אם השתנו על־ידי התחדשות הדעת כדי שתבחינו מהו רצון אלוהים, מהו הטוב והרצוי והמושלם בעיניו” (רומים י״ב:2). אם אנו חיים חיים טהורים ומוסריים ועושים את רצון אלוהים בדרכים אחרות, אנו בעצם מסייעים בבניית גן־העדן הרוחני ותורמים לאושרנו אנו. קרלה נוכחה באמיתות הדבר. היא מספרת: ”אבי לימד אותי להיות חרוצה כדי להגיע לעצמאות כלכלית. אבל חרף תחושת הביטחון שהשגתי מלימודיי באוניברסיטה, היו חסרים לי האחדות במשפחה והביטחון שרק ידע מדבר־אלוהים יכול לתת לנו”.
כמובן, גן־העדן הרוחני אינו מעלים את בעיות החיים הפיסיות. משיחיים עדיין חולים מעת לעת. המדינה שבה הם חיים עלולה להיגרר למערבולת של חיכוכים אזרחיים. רבים סובלים מעוני. למרות הכל, קשר הדוק עם יהוה אלוהים — קשר המהווה גורם מכריע בגן־העדן הרוחני — מאפשר לנו להישען עליו. ואכן, יהוה מזמין אותנו ’להשליך עליו את יהבנו’, ורבים יכולים להעיד על התמיכה הנפלאה שהעניק להם בעתות מצוקה (תהלים נ״ה:23; פ״ח:17, 18). אלוהים מבטיח להיות עם עובדיו גם ”בגיא צלמוות” (תהלים כ״ג:4). הביטחון בנכונותו של אלוהים לתמוך בנו מסייע לנו לא לאבד את ”שלום אלוהים הנשגב מכל שכל”, שזהו גורם מפתח נוסף בגן־העדן הרוחני (פיליפים ד׳:7).
תרום את חלקך לגן־העדן הרוחני
רוב בני האדם נהנים לבקר בפארקים ובגנים. הם אוהבים לטייל בגן או לשבת על ספסל וליהנות מן האווירה. בדומה לכך, רבים נהנים להתרועע עם עדי־יהוה. התרועעות זו מהווה עבורם כמשב רוח מרענן הנוסך בהם שלווה ומסייע להם להחליף כוח. אך כדי שגן יפה לא יאבד מיופיו הגן־עדני, יש לטפל בו. גם גן־העדן הרוחני מתקיים כיום בעולם הרחוק מלהיות גן־עדן רק תודות לכך שעדי־יהוה מטפחים אותו, ואלוהים מברך את מאמציהם. אם כן, כיצד נוכל לתרום תרומה משמעותית לגן־עדן זה?
ראשית, עליך להתרועע עם אחת הקהילות של עדי־יהוה, ללמוד איתם את המקרא ולרכוש את הידע המקראי שעליו מושתת גן־העדן הרוחני. קרלה אמרה: ”אין גן־עדן רוחני בלי מזון רוחני”. משמע הדבר בין השאר לקרוא את דבר־אלוהים באופן קבוע ולחשוב על מה שאתה קורא. הידע שתרכוש יקרב אותך ליהוה אלוהים, ויגרום לך לאהוב אותו. אתה גם תלמד לדבר אליו בתפילה ולבקש את הדרכתו ואת רוחו כדי לעשות את רצונו. ישוע הורה לנו להתמיד בתפילה (לוקס י״א:9–13). השליח פאולוס אמר: ”התמידו להתפלל” (תסלוניקים א׳. ה׳:17). הזכות לדבר אל אלוהים בתפילה, בביטחון מוחלט שהוא שומע אותך, מהווה מרכיב חשוב בגן־העדן הרוחני.
עם הזמן, חייך ישתנו לטובה בהשראת הדברים שתלמד, ולבסוף יבער בך הרצון לדבר על כך עם אחרים. אז תוכל לציית למצוותו של ישוע: ”יאר נא אורכם לפני בני אדם, למען יראו את מעשיכם הטובים ויכבדו את אביכם שבשמים” (מתי ה׳:16). זו שמחה רבה לחלוק עם הזולת את הידע על יהוה אלוהים וישוע המשיח ולהעלות על נס את האהבה הגדולה שגילו שניהם לבני אדם.
עוד מעט וכל כדור־הארץ יהיה גן־עדן ממשי — מקום דמוי גן ללא זיהום, משכן יאה לעושי רצון אלוהים. קיומו של גן־העדן הרוחני ב”זמנים קשים” אלו מעיד על כוחו של אלוהים ומצביע על מה שהוא יכול לעשות ויעשה בעתיד (טימותיאוס ב׳. ג׳:1).
מי שנהנים מגן־העדן הרוחני מתנסים כבר עתה בהתגשמות הכתוב בישעיהו מ״ט:10: ”לא ירעבו, ולא יצמאו, ולא יכם שרב ושמש. כי מרחמם ינהגם, ועל מבועי מים ינהלם”. ז׳וזה יכול להעיד כי נכונים הדברים. הוא חלם להיות מוסיקאי מפורסם, אבל הוא מצא סיפוק רב יותר בשירות אלוהים במסגרת הקהילה המשיחית. הוא אומר: ”היום אני חי חיים מלאי תוכן. אני חש ביטחון בקרב אגודת האחים המשיחית, ורואה ביהוה אב אוהב שאפשר לבטוח בו”. אושרו של ז׳וזה — ושל מיליונים אחרים בגן־העדן הרוחני — מתואר היטב בתהלים ס״ד:11: ”ישמח צדיק ביהוה וְחָסָה בו”. איזה תיאור יפה של גן־העדן הרוחני!
[הערת שוליים]
a הדמויות המוזכרות הן דמויות אמיתיות, אך חלק מן השמות בדויים.
[תמונה בעמוד 10]
מצא הנאה בגן־העדן הרוחני ותרום להרחבתו!