שימחו בתקוות המלכות!
לרגל מאורע משמח נאספו במדינת ניו־יורק 784,5 איש ב־10 במרס 2001 בשלושה מבנים המשמשים את משפחת בית־אל הגדולה. המאורע היה טקס הסיום של מחזור 110 של גלעד, בית־ספר לשליחים.
קארי בַּרבּר, חבר בגוף המנהל של עדי־יהוה, הקביל את פני הנוכחים בברכה ופתח את התוכנית במילים: ”אנו שמחים לדעת שעד כה נרשמו 110 מחזורים של תלמידי גלעד, שנשלחו לאזורים שונים ברחבי תבל”.
כיצד לשמור על השמחה
לאחר דברי הפתיחה מפי אח בַּרבּר, נשא דון אדמס נאום בפני הקהל, שבתוכו ישבו 48 בוגרי הקורס, בנושא ”ברכת יהוה מעשירה אותנו”. הנושא מבוסס על הכתוב במשלי י׳:22. הוא הזכיר לקהל שיהוה מחזק ומברך את משרתיו כל עוד הם מציבים את ענייני המלכות במקום הראשון בחייהם. הוא עודד את התלמידים לקבל את תפקידיהם החדשים בנפש חפצה באותה גישה שגילה השליח פאולוס כשנקרא ’לעבור אל מקדוניה ולעזור’ (מעשי השליחים ט״ז:9). הנכונות שגילה פאולוס לבשר בכל מקום שאליו נשלח הובילה לשפע של ברכות משמחות למרות הקשיים שניקרו בדרכו.
חברי הכיתה למדו במשך חמישה חודשים את המקרא וקיבלו הכשרה לשרת כשליחים. עם זאת, דניאל סידליק, חבר בגוף המנהל של עדי־יהוה, עודד אותם להמשיך ללמוד. בנאום שכותרתו ”הייו תלמידים אמיתיים”, אמר אח סידליק: ”כדי להיות תלמיד אמיתי יש לציית בכל עת לדברי ישוע. כרוכה בכך נכונות בלתי פוסקת להקשיב לדבריו, למסריו ולתורתו”. הוא ציין שתלמידי ישוע אינם מקבלים החלטות בלי לשמוע תחילה בקול אדונם. עוד אמר שחוכמת אלוהים צפונה בחיי ישוע (קולוסים ב׳:3). איש מאיתנו אינו יכול לומר שלאחר ששמע פעם אחת את דברי ישוע הוא יודע הכל על המשיח, ולכן אח סידליק עודד את בוגרי גלעד להוסיף ללמוד, ליישם וללמד את האמת המשיחית המקנה חירות למקבליה (יוחנן ח׳:31, 32).
כדי לשמור על השמחה בשירות אלוהים, יש להיות מוכנים לקבל מוסר ותוכחה. ”האם כליותיכם מייסרות אתכם?” שאלה זו העלה לורנס בוואן, מסגל המורים בגלעד. הוא הראה שבמקרא הכליות הן סמל למושב המחשבות והרגשות הכמוסים ביותר. הן יכולות לייסר או לתקן את בעליהן אם העצות שבדבר־אלוהים מחלחלות לרבדים העמוקים ביותר באישיות האדם (תהלים ט״ז:7; ירמיהו י״ז:10). נאמנות מצדנו עשויה אף לרגש את יהוה באופן מעמיק ביותר. לאחר שקרא את הכתוב במשלי כ״ג:15, 16, שאל הנואם: ”האם כליותיכם מייסרות אתכם?” ואז הוסיף: ”אנו תפילה שכן. כך תסבו ליהוה שמחה עילאית. אתם תעוררו את רגשותיו העמוקים מכל. כליותיו תעלוזנה אם תדבקו בנאמנות בתפקידיכם”.
את הנאום האחרון בחלק זה של התוכנית נשא מרק נוּמֶר. הוא שירת כשליח בקניה ואחר כך צורף לסגל המורים בגלעד. נושא נאומו, ”טוב מראה עיניים”, הדגיש עד כמה חשובה תכונת ההסתפקות במועט. בהתאם לכתוב בקהלת ו׳:9 אמר אח נוּמֶר: ”הכירו במציאות. זה ’מראה עיניים’. במקום לחלום על משהו שאתם רוצים לעשות ולא עושים, השתדלו לעשות את מיטבכם בנסיבות הנוכחיות. אם תחיו בעולם של חלומות, ואם יהיו לכם ציפיות בלתי סבירות או שתתמקדו בצדדים השליליים בארץ שבה תשרתו, לא תהיו מרוצים ושבעי רצון”. מי שלומד להסתפק במה שיש, בכל מקום ובכל מצב, מוצא שמחה בשירות הבורא.
חוויות משמחות בשירות למען המלכות ובגלעד
לאחר הנאומים שהכילו עצות מעשיות, סיפרו התלמידים מספר חוויות שחוו בפעילות ההטפה במהלך חמשת חודשי הקורס. בהדרכת ווֹלֶס ליברנס, רַשָּם בית־ספר גלעד, סיפרו התלמידים כיצד המליצו על עצמם כמשרתי אלוהים (קורינתים ב׳. ד׳:2). עלה בידם לעורר את מצפונם של כמה אנשים, מצפון שנתן להם אלוהים. הם סיפרו חוויות על אנשים ישרי לב שפגשו ברחובות, מבית לבית ובנסיבות אחרות ושהסכימו לקבל שיעורי־מקרא. היו מעוניינים שאמרו כי הפרסומים המקראיים של ארגון יהוה מוטבעים בחותם של אמינות. אשה אחת התרשמה מאוד מפסוק מסוים, וכיום היא לומדת את המקרא עם עדי־יהוה.
בהמשך ראיין ג׳ואל אדמס בוגרי גלעד ותיקים. נושא נאומו היה ”לעולם אל תחדל ללמוד ולעולם אל תחדל לשרת את יהוה”. המרואיינים נתנו עצות טובות לשליחים החדשים. הארי ג׳ונסון, בוגר מחזור ה־26 של גלעד, סיפר: ”למדנו שיהוה תמיד מדריך ותמיד ידריך את עמו. הביטחון בכך חיזק את ידינו במרוצת השנים”. ויליאם נונקיס, בוגר מחזור 53 של גלעד, יעץ לבוגרים: ”מה שהכי חשוב זה לזכור את עקרונות המקרא וליישם אותם בכל החלטה שתחליטו היום ובכל עת. כך תוכלו להחזיק מעמד בתפקידכם, וברכת יהוה העשירה תלווה אתכם”.
”מחוזקים לעשיית רצון יהוה”, היה הנושא שנתן ריצ׳רד ריין לחלקו בתוכנית. אחד האנשים שראיין היה ג׳ון קורץ, בוגר מחזור 30, ששירת כשליח בספרד יותר מ־41 שנה. באשר לתוכנית הלימודים בגלעד אמר אח קורץ: ”ספר הלימוד העיקרי הוא המקרא. בנוסף לכך, יש לנו עזרי לימוד המסייעים לנו להבין את המקרא, והם ניתנים לכל דורש. החומר הנלמד בגלעד אינו סודי. אני תמיד מדגיש זאת כי לכולם יש נגישות לחומר הלימודים בגלעד”.
אח גארט לוש, חבר בגוף המנהל של עדי־יהוה, חתם את התוכנית הרוחנית בנאומו ”מעל ומתחת לכנפי יהוה”. הוא הסביר כיצד ממשיל המקרא את ההגנה והתמיכה שמעניק אלוהים למשרתיו הנאמנים לכנפי נשרים (דברים ל״ב:11, 12; תהלים צ״א:4). נשר בוגר פורש את כנפיו לעתים במשך שעות כדי לסוכך על גוזליו. האֵם עשויה אף לעטוף את גוזליה בכנפיה כדי להגן עליהם מפני רוחות קרות. בדומה לכך יהוה יכול לבוא לעזרת משרתיו הנאמנים, בהתאם למטרתו, ובייחוד בשעת מבחני אמונה. יהוה אינו מניח למשרתיו להתנסות למעלה מיכולתם, אלא מכין את דרך המוצא כדי שיוכלו לעמוד בניסיון (קורינתים א׳. י׳:13). לסיום אמר אח לוש: ”כדי להישמר מוגנים מבחינה רוחנית, חובה עלינו להישאר תחת כנפי יהוה. יוצא מכך, שאל לנו לפתח רוח של עצמאות. הבה נישאר תמיד קרובים ליהוה ולארגונו המשול לאֵם, ואל נתרחק מהדרכתם ומעצותיהם האוהבות”.
היושב־ראש הקריא מברקים וכרטיסי ברכה שנשלחו מארצות שונות. ולאחר מכן, הוענקו תעודות הסיום. כשהוקם בית־ספר גלעד, כל הכוונה היתה לערוך מספר מצומצם של מחזורים בתקופה של חמש שנים ותו לא. והנה כבר 58 שנה שבית־הספר מתפקד בברכת יהוה אלוהים. אח בַּרבּר אמר בדברי הפתיחה: ”אילו הישגים נפלאים צברו בוגרי גלעד מאז חנוכת בית־הספר ב־1943. בזכות מאמציהם המשותפים נוספו מאות אלפים מקרב ענווי הארץ לארגונו המפואר של יהוה”. ואכן, בית־ספר לשליחים זה סייע למיליונים לשמוח בתקוות המלכות.
[תיבה בעמוד 24]
נתוני הכיתה
מספר הארצות המיוצגות: 8
מספר ארצות היעד: 18
מספר התלמידים: 48
גיל ממוצע: 34
ממוצע שנים בָּאמת: 18
ממוצע שנים בשירות מלא: 13
[תמונה בעמוד 25]
בוגרי מחזור 110 של גלעד — בית־ספר למקרא מיסודה של חברת המצפה
ברשימה שלהלן ממוספרות השורות מן החלק הקדמי אל האחורי, ורשימת השמות היא בכל שורה משמאל לימין.
(1) א. וקאק; ל. מדלין; ג. אוונס; ק. ואטאנאבּי (2) פ. טראפורד; ג׳. טורפה; פ. וילסון; ר. וויליאמס; א. ואבֶּר (3) ט. ג׳ונסון; ק. הנאו; פ. מורלו; פ. שרפניאטיה; ר. פקהם; פ. אנדרוסוף (4) ת. סיגרס; ד. סיגרס; פ. ביילי; מ. ביילי; ק. מדלין; א. ליפולד; ט. ליפולד (5) נ. אוונס; ר. גולד; א. בולמן; ר. וקאק; ג׳. אונג׳ין; נ. וילסון (6) ג׳. טורפה; ל. זודימה; ר. זודימה; ק. בנגטסון; י. בנגטסון; מ. גלאנו; ל. גלאנו (7) ט. פקהם; ז׳. מורלו; ק. שרפניאטיה; מ. גולד; ר. בולמן; פ. אונג׳ין (8) ר. ואבֶּר; ב. ג׳ונסון; ד. הנאו; י. ואטאנאבּי; ר. וויליאמס; ג. טראפורד; ט. אנדרוסוף