רוח התנדבותית מביאה אנשים לגלעד
מטרת בית־ספר גלעד מייסודה של חברת המצפה היא להכשיר גברים ונשים מוקדשים ומסורים לשרת כשליחים בארצות זרות. מי כשירים ללמוד בגלעד? אנשים בעלי רוח התנדבותית (תהלים ק״י:3). זה בהחלט ניכר בטקס הסיום של מחזור 111 שהתקיים ב־8 בספטמבר 2001.
כמה מהתלמידים במחזור זה היו נכונים עוד קודם לכן להיפרד ממשפחתם, מחבריהם ומארץ הולדתם ושירתו במקום שיש בו צורך רב יותר במבשרים. כך הם בדקו אם ביכולתם לערוך שינויים ולחיות בסביבה שונה. למשל, רישר ונטלי עברו לבוליביה. טוד ומישל נסעו לרפובליקה הדומיניקנית ודוד ומוניק עברו למדינה באסיה. כולם עשו זאת בשביל להפיץ את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים. תלמידים אחרים כבר שירתו בניקרגואה, באקואדור ובאלבניה.
את קריסטי עודדו ללמוד ספרדית בתיכון, וזה הכין אותה לשהוּת בת שנתיים באקואדור בטרם נישאה. אחרים הצטרפו בארצות הולדתם לקהילות הדוברות שפות זרות. שאול ופרישילה התמודדו עם קשיים שונים, אבל שמחו לעשות מאמצים כדי לשפר את שליטתם בשפה האנגלית לפני שבאו לבית־הספר.
עשרים השבועות של הכשרת השליחים חלפו ביעף. יום טקס הסיום הגיע והתלמידים היו מוקפים בחבריהם ובמשפחותיהם והקשיבו לעצות נבונות ומילות פרידה מעודדות.
יושב־ראש התוכנית היה תיאודור ז׳ארֶז, בוגר המחזור השביעי של בית־ספר גלעד וכעת משרת כחבר בגוף המנהל של עדי־יהוה. דברי הפתיחה שלו הדגישו את העובדה שכארגון, מעולם לא סטינו מן המטרה בהכשרת תלמידי גלעד — לבשר את בשורת המלכות לכל יושבי תבל (מרקוס י״ג:10). בית־ספר גלעד מכשיר תלמידים מתאימים להשתתף בפעילות הטפה זו בקנה מידה הרבה יותר נרחב מבעבר, ובמקומות בעולם שבהם במיוחד זקוקים לשליחים. אח ז׳ארז האיץ בבוגרי בית־הספר לנצל היטב את ההכשרה שקיבלו בגלעד כאשר יצטרפו כעת לשליחים שכבר משרתים ב־19 ארצות היעד שלהם.
עצות בעתן לבוגרי בית־הספר
לאחר מכן נשמעה סדרת נאומים. ויליאם ואן דה ווֹל, חבר בוועד הסניף של ארצות־הברית, נשא דברים בנושא ”קנאות בהפצת ה־בשורה — סימן זיהוי ל־משיחיים אמיתיים”. הוא התמקד בשליחות ’לעשות תלמידים’, ככתוב במתי כ״ח:19, 20, וקרא לתלמידים: ”לכו בעקבות ישוע, אשר מילא את שליחותו במסירות ובהתלהבות”. כדי לעזור לשליחים לעתיד לשמור על ההתלהבות בשירותם, הוא עודד אותם: ”דיבקו בלוח־זמנים מעשי; הקפידו על הרגלי לימוד אישי טובים והתעדכנו בעניינים תיאוקרטיים; זיכרו בכל עת מדוע אתם נמצאים בארץ שליחותכם”.
הנואם הבא בתוכנית היה גאי פירס, חבר בגוף המנהל. הוא דיבר על הנושא ”המשך לפתח את ’כוח ההיגיון’” (רומים י״ב:1, ע״ח). הוא השיא עצות מעשיות לבוגרי המחזור ועודד אותם להשתמש ביכולת שקיבלו מאלוהים לחשוב ולהגיע למסקנות הגיוניות. ”המשיכו להרהר עמוקות בדברים שאומר לכם יהוה באמצעות דברו. קו פעולה זה ישמור עליכם”, הוא ציין (משלי ב׳:11). אח פירס גם יעץ לתלמידים לא לאמץ השקפה דוגמטית וכך לדכא את ”כוח ההיגיון” שלהם. תזכורות אלה היו אכן בעתן והן יעזרו לבוגרי המחזור בשירותם.
היושב־ראש הזמין את לורנס בוֹאן, חבר בסגל המורים בגלעד, לנאום בנושא: ”החלט לא לדעת דבר”. הנואם ציין שבמסגרת פעילותו של השליח פאולוס בקורינתוס, הוא ’החליט שלא לדעת דבר... זולת ישוע המשיח והוא — [”מוקע”, ע״ח]’ (קורינתים א׳. ב׳:2). פאולוס ידע שהכוח האדיר ביותר ביקום, רוח הקודש, תומך במסר הבא לידי ביטוי לכל אורך המקרא: הצדקת ריבונותו של יהוה על־ידי הזרע המובטח (בראשית ג׳:15). ארבעים ושמונה בוגרי בית־הספר נקראו לנהוג כמו פאולוס וטימותיאוס ולהצליח בשליחותם בכך שיחזיקו ב”מתכונת הדברים הבריאים” (טימותיאוס ב׳. א׳:13).
”ברכו על חלקכם שמאת אלוהים” היה נושא הנאום שחתם את סדרת נאומי הפתיחה. ווֹלֶס ליברנס, רַשָּם בית־ספר גלעד, עזר לבוגרי המחזור להבין שזכויות שירות הן ביטוי לחסדו של יהוה, ולא דבר שהם זכאים לו או הרוויחו אותו. בהתבסס על דוגמתו של השליח פאולוס, ציין אח ליברנס: ”יהוה לא בחר בפאולוס להיות שליח לגויים בזכות מעשיו, כאילו שפאולוס הרוויח את התפקיד או היה זכאי לו. הוא לא נבחר בזכות ותק או ניסיון שצבר. מנקודת מבט אנושית, אולי נראה שבר־נבא היה הבחירה הנבונה. הבחירה לא התבססה על כישורים אישיים; אפולוס היה כנראה נואם טוב יותר מפאולוס. היה זה ביטוי לחסד אלוהים” (אפסים ג׳:7, 8). אח ליברנס עודד את בוגרי בית־הספר להשתמש במתת שקיבלו, בזכות השירות שלהם, כדי לעזור לאחרים להיות ידידי אלוהים ולקבל את ”מתנתו של אלוהים... חיי עולם במשיח ישוע אדוננו” (רומים ו׳:23).
לאחר מכן, מרק נוּמֶר, חבר נוסף בסגל המורים בגלעד, ניהל שיחה ערה עם כמה תלמידים בנושא ”התכוננות מניבה תוצאות טובות” (משלי כ״א:5). החוויות המחישו שאם המבשר יתכונן היטב לשירות, ובמיוחד יכין את לבבו, הוא יתעניין בכנות באנשים. תמיד יהיו מילים בפיו והוא יעזור להם באומר ובמעש מבחינה רוחנית. ”זה המפתח להצלחה כשליח”, אמר אח נומר, והסתמך על חוויותיו כשליח באפריקה.
שירות כשליח — קריירה רבת־גמול
רלף ווֹלס וצ׳ארלס ווּדי ראיינו כמה שליחים מנוסים שהגיעו למרכז החינוכי שבפטרסון כדי לקבל הכשרה מיוחדת. הראיונות הדגישו שאהבת הזולת מניבה שמחה בשירות כשליחים. התלמידים, וכן גם משפחותיהם וידידיהם שהיו בקהל, התעודדו מאוד לשמוע את השליחים המנוסים מסבירים ממקור ראשון מדוע השירות כשליח הוא קריירה רבת־גמול.
ג׳ון א. בר, המשרת בגוף המנהל, הגיש את הנאום העיקרי של היום בנושא ”שירו ליהוה שיר חדש” (ישעיהו מ״ב:10). אח בר ציין שהביטוי ”שיר חדש” מוזכר תשע פעמים במקרא. הוא שאל: ”במה עוסק השיר החדש?” והשיב: ”מן ההקשר אנו לומדים שהשיר החדש נשמע במקביל להתפתחויות חדשות הנוגעות להפעלת ריבונותו של יהוה”. הוא האיץ בתלמידים להמשיך לשיר תהילות למלכות אלוהים המנצחת שבראשה עומד ישוע, המלך המשיח. אח בר אמר שהכשרתם בגלעד סייעה להם להבין טוב יותר מאי־פעם את ההיבטים הרבים של ”שיר חדש” זה. ”בית־הספר הדגיש שעליכם ’לשיר’ את תהילות יהוה פה אחד עם אחיכם ואחיותיכם בכל מקום שבו תשרתו; שימרו תמיד על אחדות עם אחרים בארץ שליחותכם”.
לאחר שהוענקו תעודות הסיום, הקריא נציג הכיתה מכתב שהביע את הערכתם הכנה של התלמידים על ההכשרה שקיבלו בגלעד.
התוכל להרחיב את שירותך לאלוהים ולהפוך אותו לפורה יותר? אם כן, שקוד על מעשיך כדוגמת בוגרי המחזור. זה מה שמכשיר אותם לשרת כשליחים. אדם השמח להתנדב בשירות אלוהים ינחל אושר רב (ישעיהו ו׳:8).
[תיבה בעמוד 25]
נתוני הכיתה
מספר הארצות המיוצגות: 10
מספר ארצות היעד: 19
מספר התלמידים: 48
גיל ממוצע: 2.33
ממוצע שנים בָּאמת: 8.16
ממוצע שנים בשירות מלא: 6.12
[תמונה בעמוד 26]
בוגרי מחזור 111 של גלעד — בית־ספר מייסודה של חברת המצפה
ברשימה שלהלן ממוספרות השורות מן החלק הקדמי אל האחורי, ורשימת השמות היא בכל שורה משמאל לימין.
(1) ק. יוֹמַנס; א. טוֹקארי; ס. נינוּאֵז; ג׳. פיליפס; מ. דוֹקֶן; פ. סילבסטרי (2) נ. מוֹרין; ג׳, בִּיני; מ. לוֹפֵּז; מ. ואן הוּט; א. קאנטוּ; פ. סילבאשי (3) מ. ויליאמס; מ. איטוֹ; ס. ואן קוּלי; ד. לברינג; פ. פוּזֶל; ס. גיסלר (4) ג׳. יוֹמַנס; מ. מוֹס; מ. הוֹדג׳ינס; ס. דאדינג; ג׳. בְּריסֵניוֹ; מ. פיליפס (5) ח. לוֹפֵּז; ט. איטוֹ; ס. סוֹמֶרוּד; ק. קוֹזָה; ג. פוּזֶל; ד. מוֹס (6) ד. ויליאמס; ר. דאדינג; מ. גיסלר; ר. מוֹרין; ס. בִּיני; ל. קאנטוּ (7) מ. דוֹקֶן; ט. הוֹדג׳ינס; מ. לברינג; ש. סילבסטרי; ד. ואן הוּט; א. בְּריסֵניוֹ (8) מ. ואן קוּלי; א. נינוּאֵז; ב. קוֹזָה; ג׳. סוֹמֶרוּד; ס. טוֹקארי; פ. סילבאשי