לשרת בנפש חפצה
מה כבר יכול להניע 24 זוגות נשואים במיטב שנותיהם לעזוב את משפחותיהם, ידידיהם ואת סביבתם המוכרת ולשרת כשליחים בארצות זרות? מדוע הם כה שמחים להישלח למקומות כגון פפואה ניו־גיני וטייוון וכן גם לארצות באפריקה ובאמריקה הלטינית? האם יצר ההרפתקנות בוער בקרבם? לא. מה שמניע אותם היא אהבה אמיתית לאלוהים ולרֵע (מתי כ״ב:37–39).
במי מדובר? מדובר בבוגרי מחזור 109 של גלעד, בית־הספר למקרא מיסודה של חברת המצפה. ביום שבת, ב־9 בספטמבר 2000, התכנסו 198,5 איש במרכז החינוכי של חברת המצפה בפטרסון שבניו־יורק ובמקומות אחרים שחוברו באמצעות לווייני תקשורת, והקשיבו לעצות אוהבות שיעזרו לבוגרים להיות שליחים מצליחים.
יושב־ראש התוכנית היה סטיבן לֶט, חבר בוועד ההוראה של הגוף המנהל של עדי־יהוה. בפתח דבריו התמקד במילים שבמתי ה׳:13, ”אתם מלח הארץ”. אח לֶט הסביר שדברי ישוע חלים ללא ספק על בוגרי הקורס. למשל, המלח משביח את טעם האוכל. גם השליחים דומים באופן סמלי למלח ביעילותם בהטפת הבשורה.
דברי עידוד
לאחר מכן הציג אח לֶט כמה משרתי יהוה ותיקים, וכל אחד בתורו נתן נאום קצר וחוצב להבות. הראשון היה ג׳ון ויסצ׳אק המשרת במחלקת הכתיבה. נושא הנאום, ”המזמור הקצר ביותר ממריץ את השליחים לפעולה”, התבסס על מזמור קי״ז. קיים בימינו צורך כלל־עולמי להעיד ל”גויים” ול”אומים” על יהוה ועל מלכותו. הנואם עודד את התלמידים לנהוג על־פי הכתוב במזמור ולהאיץ באחרים ’להלל יה’.
בהמשך הזמין היושב־ראש את גַאִי פירס מן הגוף המנהל. הוא נאם בנושא ”הייה גמיש אך איתן בדעתך”. דבר־אלוהים יציב ואיתן. בדברים ל״ב:4 מכונה יהוה אלוהים ”הצור”. עם זאת, מאחר שדברו נכתב לתועלת כל הקבוצות הלשוניות וכל התרבויות — כלומר לכל בני האדם, יש מקום לגמישות. הנואם עודד את התלמידים לבשר את דבר־אלוהים בצורה שתיגע ללבם ולמצפונם של בני שיחם (קורינתים ב׳. ד׳:2). ”דיבקו בעקרונות הצדק, אך הייו גמישים. אל תתייחסו בזלזול אל תושבי המקום שאליו תישלחו בשל הבדלי התרבות שביניכם”, אמר אח פירס.
קרל אדמס, חבר בסגל המורים בגלעד, המשרת במשרדים הראשיים קרוב ל־53 שנה, נאם בנושא ”לאן תישלחו?” 24 הזוגות נשלחו ל־20 ארצות שונות, אך השאלה הנשאלת היא, מה יקרה לאחר שתגיעו לשם ותראו את ארצכם החדשה? אנחנו חיים בעולם חסר מנוחה. אנשים רוצים ללכת למקומות חדשים ולעשות דברים חדשים כדי למצוא סיפוק. בוגרי גלעד, לעומת זאת, קיבלו משימה מאת יהוה ונשלחו למקום שבו הוא חפץ שיהיו, כדי שידאגו ל’צאנו’ בלי לבקש את טובת עצמם. אל להם להיות כמו עם ישראל הקדום שבגלל אנוכיותו החמיץ את ההזדמנות לשמש אמצעי בידי יהוה לברכת כל האנושות. עליהם לחקות את ישוע המשיח שתמיד עשה את רצון אביו בלי שמץ של אנוכיות ושמע בקולו בכל מצב (יוחנן ח׳:29; י׳:16).
”הוקירו את עמוקות האלוהים”. זה היה נושא נאומו של ווֹלֶס ליברנס, רַשָם בית־ספר גלעד. כתבי־הקודש ממשילים פעמים רבות את דבר־אלוהים לנכסים רבי ערך, לאבנים נדירות, למתכות יקרות ולחפצי חמדה אחרים. על־פי משלי ב׳:1–5, הדרך למצוא את ”דעת אלוהים” היא לחפשה ”כמטמונים”. הנואם עודד את התלמידים להמשיך לחפור בתוך עמוקות האלוהים במהלך שירותם. אח ליברנס הסביר: ”כדאי לעשות כן, משום שכך תבנו אמונה וביטחון ביהוה, ותהיו נחושים יותר לדבוק בביצוע תפקידיכם. זה יעזור לכם לדבר בביטחון מלא ולהיות מורים יעילים יותר בהוראת מטרותיו של אלוהים”.
מורה נוסף בבית־ספר גלעד דיבר על פעילותם המבורכת של התלמידים בשירות השדה בחמשת החודשים האחרונים. לורנס בואן ציטט את דברי השליח פאולוס במעשי השליחים כ׳:20 בנוגע לפעילותו באפסוס, והדגיש כי פאולוס ניצל את כל ההזדמנויות שניקרו בדרכו להטפת הבשורה הטובה. החוויות שחוו התלמידים המחישו שמי שפועלים מתוך אהבה לאלוהים ולרֵע אינם נרתעים, כדוגמת פאולוס, מלבשר את האמת ולאפשר לאחרים לטעום מכוחו של דבר־אלוהים. יהוה מברך פעילות כזו.
עצות מפי אחים מנוסים
בתקופת הלימודים היו במרכז החינוכי בפטרסון חברי ועדי סניף מ־23 ארצות שהגיעו לקבלת הכשרה מיוחדת, ותלמידי המחזור הפיקו תועלת רבה מחברתם. ליאון וויבר ומרטון קמפבל ממחלקת השירות ראיינו מספר חברים בוועדי סניף, שמקצתם היו בוגרי גלעד בעצמם. הדברים שאמרו שליחים מנוסים אלו הרגיעו את התלמידים ואת בני משפחותיהם וידידיהם.
מבין העצות שניתנו לבוגרים, עצות שיעזרו להם להסתגל לארצות היעד, נאמר: ”הייו חיוביים. אם תיתקלו בדבר שייראה לכם מוזר או בלתי מובן, אל תאמרו נואש, אלא הישענו על יהוה”; ”לימדו לשמוח בחלקכם, והאמינו שיהוה יספק לכם את צורכי מחייתכם”. אחרים אמרו דברים שעזרו לתלמידים לשמור על שמחתם במילוי תפקידם. הם אמרו בין השאר: ”אל תשוו את ארץ היעד לארצכם”; ”לימדו לשלוט היטב בשפה המקומית כדי שתוכלו לשוחח עם תושבי המקום”; ”לימדו את המנהגים והתרבות, כי זה יעזור לכם לדבוק בתפקיד”. דברים אלו חיזקו את ידי השליחים החדשים.
לאחר הראיונות נאם דיוויד ספלֵן, שליח לשעבר ובוגר מחזור 42 של גלעד, המשרת כיום כחבר בגוף המנהל של עדי־יהוה, את הנאום העיקרי בנושא המרתק ”האם אתם תלמידים או בוגרים?” הוא שאל את התלמידים, ”כשתגיעו לארץ היעד, לְמה תחשיבו את עצמכם? האם תחשיבו את עצמכם לבוגרים שיודעים הכל בנושא תפקידכם כשליחים או לתלמידים שיש להם עוד הרבה מה ללמוד?” אח ספלן ציין שבוגר גלעד חכם יחשוב את עצמו לתלמיד. השליחים חייבים לראות בכל אדם שיפגשו בארצם החדשה כמישהו שהם יכולים ללמוד ממנו דבר מה (פיליפים ב׳:3). הנואם עודד את השליחים לשתף פעולה עם השליחים האחרים, עם משרד הסניף ועם הקהילה. ”עברתם את מבחני הסיום, אבל אתם עדיין תלמידים. הראו לכולם שאתם שם כדי ללמוד”, עודד אח ספלן.
בתום הנאום חולקו התעודות והוכרזו ארצות היעד שאליהן יישלחו בוגרי המחזור. זה היה רגע מרגש בשעה שנציג הכיתה הקריא מכתב שבו הביעו התלמידים את רצונם העז להגביר את שירותם בזכות הדברים שלמדו מדבר־אלוהים.
אין ספק שכל הנוכחים חשו שהעצות שניתנו לבוגרי המחזור חיזקו את החלטתם לגלות אהבה לאלוהים ולרֵע, ולהושיט עזרה רוחנית לבני אדם במילוי תפקידם כשליחים.
[תיבה בעמוד 25]
נתוני הכיתה
מספר הארצות המיוצגות: 10
מספר ארצות היעד: 20
מספר התלמידים: 48
גיל ממוצע: 7.33
ממוצע שנים בָּאמת: 2.16
ממוצע שנים בשירות מלא: 5.12
[תמונה בעמוד 26]
בוגרי מחזור 109 של גלעד — בית־ספר למקרא מיסודה של חברת המצפה
ברשימה שלהלן ממוספרות השורות מן החלק הקדמי אל האחורי, ורשימת השמות היא בכל שורה משמאל לימין.
(1) א. קולינס; ל. מיילס; א. אלברדו; ג׳. לייק; (2) ל. ואן דוסן; א. ביהרי; ה. היקינן; ס. קוס; ה. סמית (3) ג׳. אשפורד; ק. אשפורד; ק. בור; ל. ריצ׳רד; ד. ווילברן; ג׳. לייק (4) ק. צ׳יצ׳י; ה. צ׳יצ׳י; מ. רמירז; ד. באומן; ג. בייקר; ש. ביהרי; א. רמירז (5) ו. ואן דוסן; ה. למטרה; ג׳. פיסקו; ל. כץ; ה. ראסל; ר. ג׳ונסון (6) פ. בייקר; ד. באומן; ק. ג׳ונסון; א. פיפר; ש. מדסן; ז׳. למטרה; פ. היקינן (7) ר. סמית; ג׳. ראסל; א. קולינס; ד. פיסקו; ר. ווילברן; ד. קוס (8) ב. כץ; י. בור; נ. מדסן; ס. פיפר; א. ריצ׳רד; ב. מיילס; ר. אלברדו